המונז'ואיק ההסטוריה של הר המשקיף על ברצלונה בניגוד לתופעה של ערי ההר במרכז הארץ כמו פראג רומא וירושליים,, שפסגות ההרים שלהם משמשות למגורי עשירים, מבני שלטון מרכזים או מבנים דתים ערי החוף המתהדרות בהרים הגולשים לים כמו אתונה, חיפה או ברצלונה מנהלות יחס אמביוולנטי לפסגות ההרים שלהם. ערי החוף מנחסות את הפסגה אל העיר, אך לא מיישבות אותה בבמבנים מרכזיים או מבנים בכלל (למי יש כוח לטפס לפסגה כדי להגיע לבית הממשל או לקתדרלה המרכזית של העיר) וכך פועלים בפסגות כל אותם אילו שרוצים להתרחק במעט מהעיר - אנשי דת מתבודדים, מצודות צבאיות, טיילים או רועים.
סרטון הדרכה על פארק המונז'ואיק
מתוך הערוץ של הכל על
המנוז'ואיק היה במשך רוב ההסטוריה של ברצלונה נטוש, חלקו התחתון שימש בית קברות ליהודים וחלקו שימש כמקום בו זבחו זבחים ליופיטר. לאחר עליית הנצרות בעיר שהפסיקה את עבודת האלים הרומיים והביאה לגירוש יהודי ספרד וברצלונה שימש ההר כמקום בו פעלו רואי עיזים וחזירים בחלקו העליון ולחקלאות בחלקו התחתון .
במהלך ימי הבניים נבנה המבנה הראשון על ההר שכלל מגדלאור ש"האיר מתוך השחור" לאוניות שהגיעו לפרוק סחורה בנמל של ברצלונה בימי הפריחה הראשונה של העיר ותקופת האידיליה של הקשר בין קסטיליה וקטלוניה (האוניה המפורסמת ביותר שהשתמשה בשירותיו הייתה כמובן האוניה של קולומבוס שבה לעיר לספר על גילוי אמריקה). המתח שנוצר בין המשטר הקסטיליאני לתושבים הקאטלונים של ברצלונה והנסיונות הכושלים של האחרונים לזכות בעצמאות (ראה ההסטוריה של ברצלונה), הביא את השלטון המרכזי של קסטיליה להקים מצודה על יד המגדלאור הבודד. מצודה שתעמוד ותשקיף על העיר ותזכיר לקטלונים כל הזמן מי הבוס. מצודה זו היום היא יעד תיירותי ובוא ניתן לראות את המוזיאון הצבאי של ברצלונה.
לאחר המהפכה התעשייתית ברצלונה התחזקה בשנית וכך היא הצליחה להביא את הממשל המרכזי לאשר לה להקים את רובע האישאמפלה ולארח את היריד הבין לאומי ב1929. לכבוד היריד, הוקמו בהר אתרים חדשים כמו מזרקות הקסם והעמודים הוניציינאים והפכו אותו לפארק ציבורי פורח שיאפשר סיור ותצפית על העיר. אך ההפסד של ברצלונה במלחמת האזרחים הספרדית הנוראית הביאה את ההר פעם נוספת להיות כלי לאמצעי דיקוי בידי הממשל של פרנקו - העמודים הקטלונים (שנצבו בין המזרקות לארמון הלאומי) הוסרו ומנהיגים כמו לואיס קומפנייס הוצאו להורג על ראש ההר.
מותו פרנקו לאחר שנות השבעים של המאה הקודמת, הביא לסגסוג מחדש של כל ברצלונה וההר פרח מחדש. בתקופה זו הוקם מוזיאון חואן מירו האצטדיון האולימפי הורחב והגנים ונקודות התצפית שופצו והפכו את ההר לאחד מנקודות החובה לכל מי שמבקר בעיר.
לדעתי מומלץ לבקר בהר, בתחילת הסיור כדי לזכות בתצפית יפה על ברצלונה ומומלץ לחשוב על עליה להר ברכבל היוצא מלשון הנמל וונסע מעל לים (בקיץ בלבד בחורף ובימי רוחות עזות הוא סגור)