הטיול התבצע במחצית השניה של יוני ב2005. סוכם ועלה בכתבות גולשים כבר אז,בצורה מצומצמת יותר.
עכשיו, אם פתיחת הבלוג,החלטתי לעלות גם את בולגריה לבלוג,להוסיף תמונות,לינקים לאתרים החשובים,לסרטונים על העיירות,אגמים.הכל כדי לתת למטייל הפוטנציאלי מבט אחר על בולגריה.
לאחר כמה טיולים מאורגנים וטיולי ערים החלטנו לטייל עם עוד זוג חברים ,טיול רכוב. חיפשנו יעד, מקום שנוכל אולי להבין ולדבר טוב יותר,יחסית לא יקר והפעם גם הוחלט להאריך ל11 יום. בעקבות קריאה בפורום למטייל הגענו לכתבות על בולגריה. הסיפורים והתמונות השאירו רושם טוב, השפה היתה קלה לנו (אנו דוברי רוסיתוהשפות דומות מאוד),מחירי לינה ואוכל היו ממש זולים. קראנו את כל סיפורי הגולשים ואפילו הדפסנו אותם לקחת איתנו לדרך, נעזרנו בחוברת של חברת ברון טורס, שני ספרי הדרכה- אחד של לונלי פלנט ונוסף "ישראליים מטיילים בבולגריה"-מיותר לחלוטין ובסוכנת אירן מ.BG TOURS- אני ממש לא זוכרת איך הגענו אליה בכלל, ניסיתי דרך כמה אתרי אינטרנט לבדוק מידע על בולגריה, השארתי מספרי טלפון ושאלות והיא חזרה אלי. היא היתה מאוד נחמדה, השתדלה לעזור בכל שאלה,נתנה גם הרבה טיפים וממש עזרה להכין את המסלול,למרות שמרוב קריאה כבר הייתי נעולה עליו כבר קודם.
http://svetasofia-alexanders.com/svetasofia/en/?page=1
הזמנו טיסות ו 2 לילות ,ראשון ואחרון בעיר סופיה במלון SVETA SOFIA, המלון נמצא ממש במרכז,על שדרת הקניות, שוק עירוני ממש קרוב וגם מרכז העיר, הכל בהליכה. את יתרת הלינה הוחלט לא להזמין מראש אלה תוך כדי תנועה להחליט היכן לנים. צימרים בבולגריה ממש לא חסר, בכל כפר או עיירה ישמחו לעזור למצוא צימר מה גם שבכל זאת היו לנו טיפים והמלצות של הגולשים וכתובות מודפסות מראש. רכב-היה צורך ברכב אוטומטי ובחרנו בחברה בולגרית מקומית שנתנה שרות מעולה
http://www.mcautorent.com
רבים הפחידו אותנו , ניסו לתת הסברים שונים למה לא כדאי לשכור רכב בחברה מקומית קטנה. שיחה מקרית עם ידידה בעבודה הובילה לקבלת עשרות אתרי השכרה בולגריים מידיד משותף בולגרי שלה. בדרך כלל יש עלות מסויימת עבור הבאת רכב למלון או לקיחה מהמלון. כך גם נאמר לנו בחברות השכרה הגדולות מהארץ. הבולגרים לא גבו שום תשלום נוסף, הביאו את הרכב בשעה מדוייקת למלון, כל הטפסים היו מסודרים כולל ביטול השתתפות עצמית, בתוך הטיול הרכב נלקח מהמלון גם ללא תוספת תשלום. את הדרך מהשדה ואליו עשינו במונית שרות בעלות מצחיקה. לקחנו אופל אסטרה בעלות של 35 יורו ליום כולל הכול. בימי טיול בעיר סופיה לא נדרש רכב והיה חבל לשלם עליו ולהעמידו בחניית המלון.
יום ראשון,לילה ויום: הגענו לסופיה ב-21.00 בערב,לאחר טיסה לא ארוכה ונעימה. בשדה תעופה יש הרבה אנשים( נהגי מכוניות) הממתינים ליוצאים ומציעים הסעה בתשלום. לא לקחנו צ'נסים ופנינו למשרד מוניות רשמי של השדה. הפקידה ,תוך כמה דקות ארגנה לנו 2 מוניות למלון בעלות של 5 יורו.למה 2 מוניות ל4 איש? רוב המכוניות בבולגריה מתודלקות בגז ואין מספיק מקום בתא מטען, בגלל בלון הגז. הגענו למלון ומייד ירדנו לסיור קצר בעיר. בבוקר לאחר ארוחת בוקר טובה מאוד יצאנו לסיור בעיר. גילינו שהמלון ממש במרכז ולכל אורך השדרה חנויות רבות. קנינו מפת בולגריה בדוכן במרכז. העדפנו לרכוש מפה בבולגריה בגלל השפה,לנו היה נוח יותר מפה בבולגרית, בדוכן היו מפות בכל מיני שפות, המחיר ממש מצחיק 5 לבות. ממליצה לרכוש מפה עם כיתוב קירילי לצורך השוואה עם השמותהמקומות המופיעים בדרך. טיילנו במרכז העיר,נכנסנו לכנסיות,חנויות השונות לא ויתרנו על גלידה וכמה קרמים לסיפתח.מילה חשובה על המוצר הבולגרי. לפני הנסיעה,כאשר סיפרתי לגיסתי על הטיול,היא ביקשה לרכוש לה כמה קרמים בולגריים.לפני שנה היא ביקרה בבולגריה ומאוד אהבה אותם, קיבלתי ממנה הרצאה שלמה על תעשיית הקוסמטיקה הבולגרית על השמן ורדים האיכותי שבולגריה היא יצאנית העולמית שלו,על מבחר ענק של מוצרים טובים וזולים במיוחד. החלטתי לקנות על היום הראשון כמה,לנסות אותם בטיול ואז להחליט האם גם אני קונה לעצמי ולמתנות. בעלי אפילו הסכים להיות הנסיין שלנו. מאז אותו יום, בכל עיירה קנינו כמה קופסאות קרם כזה או אחר והוספנו לתיק. למה בכל עיירה?משום מה לא מחזיקים בחנויות כמויות גדולות,5-6 מכל סוג זה המקסימום. עד סוף הטיול הייתי מסודרת עם קרמים למתנות,לגיסתי ולעצמי לשנתיים מראש,לפי תאריך פג תוקף. בסביבות השעה 12.00 החלטנו לצאת מהעיר לכיוון בנסקו,מנזר רילה ולינה בבנסקו. סיבוב קצר בשוק העירוני,כמה בקבוקי מיים מינרים שרק אנחנו קונים,וכל הבולגרים מסתכלים,בקבוק משקה מקומי בשם בוז'י, משהו שנראה בצבע החול וטעם בלתי ניתן לפיענוח וכיכר של מאפה גם הוא מוזר לא פחות אבל עם צימוקים,יוצאים לכיוון מנזר רילה. רוב השלטים בבולגריה אומנם כתובים באותיות קיריליות, שמות המקומות המתויירים,שמורות טבע, מקומות היסטוריים כתובים באנגלית ועל השלטים בצבע חום. האנשים מאוד נחמדים ותמיד מוכנים לעזור גם ללא ידע באנגלית או שפה זרה אחרת. שוב,לנו היתה הפרבילגיה של השפה הרוסית שדומה מאוד לבולגרית. הצעירים דוברי אנגלית טובה.
מנזר רילה 
מנזר רילה, חייבת לציין שלפני זה לא ביקרנו במנזרים,מאוד אוהבת כנסיות וקטדרלות ,מנזרים לא יצא לראות לפני זה. הוקסמתי מהמקום, מהציורים הרבים על המבנים, מהנוף שעוטף את כל המתחם המיוחד הזה. עצי ליפה גדולים בדיוק עמדו בשיא פריחתם ונשות האזור אוספות את הפריחה ומייבשות אותה להכנת תה בחורף.
בדרך לבנסקו
הרים מושלגים סביב בנסקו המפגש הראשון אם הבולגרים,עובדי אדמה,ילדים עובדים בשדות,עגלות וסוסים,נשים,שנראות מבוגרות מידי לעבוד עם טוריה,בהתחלה מכניסים אותנו לסוג של דילמה.האם הם מרוצים?מאושרים?או משלימים עם אפשרויות חיים שלהם.
יש אישור עבודה??
בדרך הביתה
יום כביסה עוד מראש תכננו ללון בצימר שהיה מומלץ מאוד בכתבות גולשים והיו הרבה תגובות חמות על הכנסת האורחים של הבעלים.למרות שבבנסקו יש בתי מלון,פנסיונים,צימרים רבים מאוד,אנו כמו תלמידים טובים מסתובבים עם דף מודפס ובו הטיפ על משפחת דואטוב. בטיפ,אפילו היה הסבר, רח' ברטייה מולורובי 5 (BRATIYA MALROVY), מול תחנת המשטרה. רק משום מה אף אחד לא ידע היכן זה. שאלנו כמה פעמים ,אפילו את השוטר שעמד בחוץ. באורך פלא שאלנו גבר מבוגר שעמד בפינת הרחוב והוא פתאום עונה לנו "זה אני". הבית רגיל, בנוי משתי קומות עם כמה חדרים זוגיים הכוללים שרותים ומקלחת פרטיים. ארוחת בוקר בחצר המסודרת או בחדר אוכל המשפחתי. בעלי הצימר חיים בתוך הבית,כנ"ל הבן הנשוי,בבית הפנימי. הבן,אומן עבודות עץ גם עובד בבית המלאכה שבחצר. אפילו שלט על הבית לא היה. כיבדו אותנו ביין בייתי טוב . בעל הבית(MITKO) הציע לנו לטייל בעיירה והמליץ על מסעדה (MEXANA) שכונתית טובה. יחד איתו טיילנו,קיבלנו הסבר,סיפורים,ראינו את הבניה המסיבית בכל העיירה ומחוצה לה-העיירה היא אתר סקי מאוד פופולרי בחורף. במסעדה השכונתית הבינו מייד שאנו דוברי רוסית וזכינו לשירים רוסיים עתיקים יפים, בין רגע הסברנו שאנו בעצם ישראליים והם מייד עברו ל...הווה נגילה.
יום שני: לארוחת הבוקר בעלת הבית קמה מוקדם להכין לנו לביבות שונות,גביניות עם שמנת ויוגורט טריים בייתים בליווי ריבת פירות בייתית. כמה פשוט וכמה טעים. סיור של בוקר בעיירה המתעוררת,נחמדה ,חנויות קטנות,שוק נחמד. בעלת הבית ממליצה להישאר לכמה ימים,לטייל לעיירת מלניק ולחצות גבול ליוון, אבל לנו יש תוכניות אחרות. היה נחמד והיתה הרגשה של בני דודים המתארכים בבית קרובי משפחה,מצד שני לחפש דווקא את הצימר הספציפי זמן רב אין טעם. כל העיירה מלאה בבתי מלון וצימרים. אנו תכננו לבלות יום העיר ולינגרד VELINGRAD. ידענו שיש בעיר מרחצאות ומעיינות מרפה רבים. בתור חובבי הג'אנר קיווינו לבלות בהם חצי יום. ציפינו לעיר בנוסח קרלובי ווארי הצ'כית. כל המעיינות נמצאים היום בתוך בתי מלון, הטיפול בהם רק לאחר בדיקת רופא ולא בשיטת "זבנג וגמרנו". קצת מאוכזבים המשכנו לאגם מלאכותיקלפטוזה(KLEPTUZA) האגם (המלאכותי?) נמצא בתוך פארק, לא גדול מאוד, הכולל כמה דוכני אוכל, שייט סירות והרבה ילדים. סיור קצר של שעה וממשיכים לכיוון עיירת דוספט (DOSPAT)
http://www.visitbulgaria.net/en/velingrad/news/20090210/kleptuza_lake.html
http://www.youtube.com/watch?v=cLmDFrLSFRs
הכונה היתה לראות את נוף האגם, לרדת לחופיו ואולי אפילו ללון שם. הנסיעה בתוך יערות הרריים מדהימים, קצת קשה ומפותלת אבל אפשרית בהחלט. הנוף בעליה לדוספט פשוט מהמם. עצים גבוהים, ענקייםכביש צר וחברה שנוהגת וכל הזמן מפנה את תשומת ליבנו לעצים. איזה עצים,שימי לב לכביש,אני עונה לה, אצלם לך אותו. משום מה לחופי האגם לא הגענו, בכניסה לעיירה כבר הבנו שהרבה מה לראות בה אין, מצאנו את מלון פנורמה עם מרפסת נוף לאגם ונשארנו בו רק לקפה וגלידה. 
אגם דוספט
יש גישה לשפת האגם 
הנוף לאגם דוספט 
דוספט,בין העצים
הוחלט להמשיך וללון אולי העיירה DEVIN בעיירת דבין ידענו על מלון ספא טוב במרכז והחלטנו ללון בו,להתפנק בז'קוזי מסג' טוב.ממשיכיםבדרך,רואים שלטים לכיוון המערות שתכננו למחורת היום ופתאום רואים מלון/פנסיון מאוד נחמד,ממש בין ההרים ונראה איכותי מאוד. עצרנו לשאול, הוקסמנו מהמיקום והשלווה ,נחל זורם..אבל הספא קרא לנו ביררנו עם בעל הפנסיון המשפחתי עד מתי אפשר לחזור עליו במקרה ונרצה,והמשכנו עוד כ15 ק"מ לעיר דבין.השעה כבר היתה 20.00 הספא במלון נסגר ב 21.00, בבוקר נפתח מאוחר יחסית בזמן שכבר תכננו לצאת למערות. ברגע מחליטים לחזור,לא לפני סיבוב קצר במדרחוב וגלידה. דוכן הגלידה היה מעניין מאוד.הגלידה נמכרת לפי משקל. מבקשים כדור או כמה,המוכרת שוקלת ואומרת מחיר,פעם ראשונה ראינו שקילת גלידה למנה אישית. פנסיון מלון ORFEY נמצא כאמור קרוב מאוד למערת גרון השטן ומערת יגודינה. ישבנו בתוך ביתן ממש על הנחל לארוחת ערב של קבב בולגרי טוב ויין.
http://bgstay.com/en-o-2408-family_hotel_orfei
מלון אורפי,בין שתי המערות
יום שלישי : בבוקר לאחר ארוחת בוקר נעימה בחדר אוכל מעוצב ולאחר סיור בשטח וצילום למזכרת המשכנו למערות. מערת גרון השטן. כשמה כך היא,מעניית אבל לא קלה. נכנסנו עם עוד זוג תיירים ומדריכה שהסבירה קלות, המשיכה איתנו עוד קצת ועזבה לנפשינו. ללכת לאיבוד אי אפשר,יש מדרגות רבות עשויות מברזל,מחלידות ולחות לכן העליה היתה קשה,לקראת סוף העליה רואים נחל זורם ואור בקצה המערה שמאוד שמחנו לראות. בחוץ עומדים דוכנים עם כל מיני עלים לתה, אבנים וכל מה שאפשר למכור לתייר במיוחד. המוכרים נראו קצת עייפים ונראה שהמכירות באותו בוקרהיו חלשות. משם ממשיכים למערת יגודינה בדרך מאוד צרה ומפותלת.יש מפרצי חניה/עצירה בצדדים כדי לתת לרכב שבא מכיוון נגדי לעבור. לרגע חשבתי ואם כן יבוא עכשיו איזה רכב?והוא אכן בא,לא רכב אלא אוטובוס בולגרי קטן אומנם (הגדולים לא יעברו) אבל אוטובוס.בעלי קצת מאט וחושב,אנחנו ברכב כבר נלחצים וחושבים שממש לא נשאר כבר כביש בצד ימין,החבר אומר " אנחנו עוברים" ,מה עוברים אני והחברה כבר בפאניקה מוחלטת איך עוברים?? כאן בעלי שובר הגה ונצמד להר,נותן לאוטובוס הבולגריה לעקוף אותו .המחזה היה מצחיק עד דמעותלאחר שכבר עמדנו צמודים להר ולא לתהום.הנהג הבולגרי יצא מהרכב,ניגש מדד משהו בעין, מילמל משהו,עשינו את עצמינו לא מבינים,תיירים. לפי חישוב מהיר שלו "הטוסיק" של הרכב שלנולא יתן לו לעבור, דלתות הצד לא ניתן לפתוח,צמודות לאבני ההר אנחנו נשארות ברכב(אני והחחברה) הגברים יוצאים לדבר עם הבולגרים בעברית שוטפת.הבולגרים תופסים יוזמה,יוצאים כמה חבר'ה חסונים ו...מרימים את הרכב מאחור יחד עם הציוד ואיתנו,מזיזים אותו כמה סנטימים וכך עובר לו האוטובוס העגול. נוצר פקק גדול,חלק מנהגים הלא מרוצים משמיעים קולות אבל אנו תיירים,לא מבינים (כן,אבל מה אכפת לנו,שהם יעברו זה ההריםוהכבישים ללא מעקה שלהם). אחרי כמה דקות מגיעים למערת יגודינה,הסיור בדיוק יצא ולנו יש זמן לשבת ולנוח מכל הסיטואציה הפחות נעימה אבל מצחיקה.ורק לחשוב שישבנו ברכב ולא יצאנו לצלם את המחזה. מערת יגודינה, הסיור בה בבולגרית שוטפת עם מדריך שלא הבנו מילה מכל ההסבר. היתה זו פעם ראשונה שהבולגרית היתה לא מובנת. המערה נחמדה,ראינו יפות יותר בבלגיה, המערה היתה בדרך והיה נחמד לטייל בה. גם ללא הבנת ההסבר.
בדרך למערות
הגשר,בין מערה לבית קפה
כניסה למערת גרון השטן
המפל ביציאה ממערת גרון השטן
שירוקה לוקה
עוברים דרך עיירת שירוקה לוקה ( SHIROKA LUKA) היו הרבה סיפורים על העיירה, אבל באנו בצהרי היום והיא היתה מנומנמת לחלוטין,חוץ מכמה אנשים בסוג של שוק מקומילא היו בה אנשים,ניסינו תחילה לחפש את בית ספר למוזיקה אבל ויתרנו, חצינו דרכה,צילמנו והמשכנו.דרכינולעיירת סקי ונופש פמפרובה(PAMPAROVO) בדרך עברנו עיר סמוליאן שלא כל כך מעניינת ועצרנו בפמפרובו ללינה. העיירה מאוד פופולרית בעונת החורף,לסקי. בקיץ היתה כמעט עיירת רפאיים. חלק גדול מבתי מלון סגור, הצימרים גם. המלונות הפתוחים דרשו מחיר מופרז כאילו נמצאים בשיא העונה. במקרה,לאחר סיבוביםמצאנו את מלון PRESPA,מלון יפה,גבוה עם ספא (שלא ניצלנו) ובמחיר זול של 35 לבה כולל א.בוקר. המלון היה כמעט ריק מאורחים, אבל הסכימו להפעיל לנו את סאונה, קיבלו אותנו מאוד יפה, המליצו היכן לאכול. אולי בגלל שהמקום כמעט סגור המחירים היו גבוהים. בפמפרובה אכלנו את ארוחות הערב היקרה שלנו , אומנם מלאה מאוד וכוללת יין לארבע אנשים ועלתה 70 לבה,כ200 שקל.
http://www.booking.com/hotel/bg/prespa-pamporovo.en-gb.html?aid=330268;sid=05bd76a12cfa4612db1581577c969b8f
יום רביעי- בבוקר, נהנים מהנוף הנשקף מהמרפסת בחדר. עצים ענקיים שלא נגמרים, ממלאים ראות אויר צלול ויוצאים לפלובדיב ( PLOVDIV).בדרך,ידענו שהיכן שהוא יש תופעת טבע מקסימה וקוראים למה "צ'ודני מוסטובייה"-גשרים מופלאים.אירן,סיפרה לנו וקראנו קצת בספר.פתאום רואים שלט וחץ לכיוון.אומנם רשום 20 ק"מ,אבל מחליטים להמשיך בכיוון החץ ולראות מה זה.ה20 ק"מ נראים כמו 30 ,בסופו של דבר מגיעים לחניה גדולה,מתחם שם מסעדת שדה,בית/בודקה של שומר האזור,בה הוא גם מוכר כל מיני ממתקים,מיים,יוגורטים וגלידות."מתדלקים" בגלידה ומטפסים לגשרים.מכיוון מסויים הם נראים כראש של פיל.אפשר לעשות מסלולי מליכה באזור,לרדת לעומק או סתם להסתובב.
צ'ודני מוסטובי-בגשרים המופלאים
מטיילים שם למטה http://www.youtube.com/watch?v=lLd7Pdovd7U&feature=related
נחל ביער
http://bulgariatravel.org/en/object/59/Chudnite_mostove
http://www.bgtourinfo.eu/engkrstgr.html
פלובדיב- עיר יפה שקטה עם חלק עתיק וחדש, מדרחובים יפים, אזורי בתי קפה נחמדים, מבנים יפים, נהר זורם בתוכה (כאשר יש הפלגת שלגים) ראינו בטיפים המלצה למלון EURO שנמצא לא רחוק ממרכז העיר,מצאנו אותו. עם קצת הכוונהמלון נחמד,לא גדול, נקי ומסודר 70 לב לזוג ללילה כולל א.בוקר. בהמלצת פקידת הקבלה השארנו את הרכב בחניה ולקחנו מונית למרכז העיר,מוניות כל כך זולות שחבל לחפש מקום חניה לרכב. הגענו למרכז החדש של העיר, סיירנו ברגל, נכנסנו לכנסיה הגדולה, שווקים לאורך הטיילת וסביב הכיכר והתפצלנו. זוג אחד הלך לאכול באחת מבתי הקפה הרבים והשני נכנס לשמוע אופרה באמפי הרומי שהתגלה בעיר ומאז משמש במה למופעים השונים. עלות הכנסיה מאוד זולה, אפשר לצאת באמצע ואפשר גם לשבת בבית קפה הצמוד ולשמוע/לראות גם. יום חמישי- מתחילים מסיור בעיר העתיקה של פלובדיב,גלריות,מבנים מחושקי עץ ולבני אבן,גלריות רבות ומוזיאונים קטנים. עיר מקסימה. החלטנו לחפש את בית הכנסת,קראנו שהוא עדיין פעיל.היתה לנו כתובת אבל משום מה הסתובבנו סביב ולא מצאנו אותו. נהג מונית תחילה לא רצה לקחת אותנו באומרו שזה ממש מעבר לפינה אבל הושטתי לו שטר של לבה והוא חייך ולקח אותו וגם אותנו. באמת עצר מעבר לפינה אבל עדיין לא הבנו מהיכן נכנסים וגם לא ראינו את המבנה. במקרה יצא איש מבוגר מכניסה לאחד הבתים שאלנו אותו , במקרה הוא יהודי וחבר של גבאי בית הכנסת. בית הכנסת ממש מאחורי המבנה, האיש קרא לחברו הגבאי שפתח לנו במיוחד, עשה סיור והסביר על הקהילה היהודית של פלובדיב וחייה.
פלובדיב,קיר גרפיטי. 
בעיר העתקיה,פלובדיב
סמטאות פלובדיב אמפיטאטרון במרכז פלובדיב http://www.plovdiv.org/home/places.html
http://www.plovdivhotels.eu/plovdiv/religious-buildings/plovdiv-synagogue-zion.html
מזרקות מזמרות בפלובדיב
http://www.youtube.com/watch?v=AcRt5-zn9Ao&feature=related
מרוצים שהצלחנו לראות משהו משלנו יוצאים לדרך,לעמק הורדים העיר קזאנלוק
יום חמישי: עמק הורדים נמצאט כ-3 ק"מ לפני הכניסה לעיר. שם גם נמצא מוזיאון הורדים, אוניברסיטה לחקר הורדים וכמובן חנות המפעל. העיר עצמה עיר תעשייה, נראית סובייטית לחלוטין, לאחר סיבוב קצר במדרחוב וכניסה לחנות קוסמטיקה טבעית חוזרים לאזורים הכפריים יותר. בדרך, תוך כדי נסיעה מבחינים בבצלי כנסיה בוהקים בזהב בתוך יער ירוק. עיירת שיפקה( SHIPKA) מתגלה כעיירה קטנטנה חמודה עם שני פנסיונים,פארק יפה וכנסיה רוסית מדהימה ונמצאת בתוך היער ירוק, בצמוד למעבר שיפקה הידוע. מעבר הרים שידע קרבות קשים בין טורקים לבולגרים, בעזרת צבאות רוסיה נוצחו התורקים ונסוגו,טוב,הרוסים תפסו במהרה את מקומם...עד שלב מסויום. בעלי הפנסיון PERENIKA מאוד שמחים לקבל אותנו, פנסיון משפחתי קטן, בעל הפנסיון שמח שאנו דוברי רוסית, לרגע חשב שאנו רוסים וקצת מאוכזב, כאשר החברה מספרת לו שבעצם אנו ישראליים. עד שהערב יורד אנו מספיקים לטייל בפארק רחב ידיים, דוכני השווקים בדיוק סוגרים ואורזים את מרכולתם. שומר נמצא בכניסה לכנסיה והיא סגורה. אנו יושבים על הספסל ומדברים רוסית,כמה חבל ושנחזור נראה אולי נספיק אותה על הבוקר. פתאום השומר, בחור צעיר במדים,שואל אותנו האם אנחנו רוצים להיכנס ופותח רק עבורינו. אפילו עושה לנו סיור למרתף שם נמצאים חלק מארונות החיילים,יכולנו לותר על המרתף אבל לא היה נעים לנו. הכנסיה מאוד מיוחדת וכולה הלל לחיילים הרוסים שנפלו בקרבות לעצמאותה של בולגריה. מצאנו אפילו שם אחד יהודי..בערב היה כיף ונעים להסתובב בכפר. נכנסנו למסעדה מקומית (היתה אחת) ולמרות שכבר סגרו, הסכימו ברגע להאכיל אותנו,חשבנו כמה הטבחית וודאי לא מרוצה שהחזירו אותה למטבח,התחשבנו בה והזמנו דברים מהירים פשוטים
זהב נוצץ בין העצים 
הכנסיה הרוסית
בפארק היפה בשיפקה
מוזיאון קרבות בהר שיפקה
. http://www.plovdivguide.com/
http://www.guide-bulgaria.com/SE/Stara_Zagora/Kazanluk/Shipka
http://www.visitbulgaria.net/en/shipka/shipka.html
יום שישי ,התחלנו את הבוקר עם לביבות מתוקות,שמנת ביתית וריבות שבעלת הבית קמה בבוקר להכין, הם היו כל כך טעימות שביקשנו עוד ומתכון איך עושים..היא היתה ממש מאושרת. בכלל לא יכולנו להסיר את העיינים ממנה. אישה כל כך יפה,שער שחור ועיינים כחולות עמוקות,את כל עבודות הבית וטיפול בצימרים היא סוכבת על כתפיה בעזרת אמה. הבעל היה איש מפלגה ותמיד עסוק, היום בפנסיה כבר. בהמלצתו אנו נכנסים למוזיאון הורדים שהיה מאכזב, קטן ולא נראה כמוזיאון בכלל,אבל המדריכה נחמדה. היא הסבירה שאיחרנו את מועד הפריחה וכל הורדים כבר נקטפו, בחודש מאי לאחר איסוף הורדים יש פסטיבל נערת עמק הורדים וכדאי לבקר בתקופה זו של השנה כדי להנות מהורדים. במקום חנות למוצרים משמן הורדים,המדריכה הסבירה שרק המוצרים שלהם הם משמן אמיתי ועולים עקב כך יקר. כל יתר הבקבוקונים הקטנים שנמכרים בשווקים הם סתם שמן מהול עם טיפת שמן טרדים,לריח. איך אפשר לא לקנות? אז כמובן רוכשים מוצרים שונים שלא ראינו ולא ידענו עליהן בדרך. כמו מי פנים על בסיס שמן ורדים, שפתון מיוחד (ששימש אותי תקופה ארוכה) ועוד כל מיני. המחירים מאוד זולים ולא יכול להיות שהמוצר לא טוב. המדריכה ממליצה לעבור בעיירת טריאבנה (TRAYVNA), אבל לפני עוד יום ארוך אז ממשיכים למעבר שיפקה הידוע. לפי הספרים אין גישה ברכב ,צריך להחנות ולטפס מדרגות רבות למבנה המוזיאון הקרוב, אנו ראינו רכב עם מטיילים רוסים עולה במעלה ההר ועלינו אחריו גם.,כך חסכנו את כל המדרגות. המוזיאון נחמד,המבנה עצמו מרשים והנוף מההר מקסים. משם לעיר גברובו,מה מיוחד בעיר הזאת? כלום בעצם,יש בה מוזיאון הצחוק,שבנוי על סיפוריו של סופר ידוע שלמדנו אותו פעם בבית ספר ברוסיה, המוזיאון נסגר ב17.00 ואנו מפספסים אותו.,העיר סתמית ואני נזכרת בהמלצה של הסוכנת איר על כפר היסטורי המספר על תחילתה של בולגריה ,בוז'נצי ( ( BOZHENTSI . העיירה לא מוזכרת בספר של לונלי פלנט,אבל אירן מאוד המליצה אז החלטנו לנסות. מגיעים לעיירה בתקופת ימי ביניים, כבישים עם אבנים קטנות, טלולים,בקושי רב האופל אסטרהמטפסת. בכניסה לכפר יש מבנה דואר שמתפקד גם כמודעין והדרכת מבקרים. וגם עוזר במציאת לינה.לא ידאנו וחיפשנו לינה לבד. תוך כמה דקות מצאנו בית, שבעלת הבית שלו עבדה בישראל ושמחה להחליף איתנו כמה מילים בעברית..בכסף שהיא חסכה קנתה את הבית בעיירה ומשכירהחדרים למטיילים..הכפר נראה כמו כפרים רוסיים או אוקראיניים לפני שנים רבות,הוא מתוחזק ומתוייר ע'י מקומיים וילדי בתי הספר, מלמד פרק בהיסטוריה הבולגרית. בערב, פוסעים בשבילי הכפר לאחת המסעדות הבולגריות(MEXANA) וחוזרים כמעט בחושך מלא אחד אחרי השני עד הצימר שלנו.חוויה מוזרה,יש לציין.
http://www.youtube.com/watch?v=2WeoKTjjoEc
יום שביעי- בבוקר בעלת הצימר שלנו רק מבקשת להשאיר לה מפתחות ויוצאת לעיר,משאירה אותנו בתוך כל הבית שלה, לא יודעת היכן עוד היו נוהגים כך. החלטנו לקחת סיור מודרך בכפר, לראות מה מיוחד בו ולהנות מהנופים שהיו זכורים לנו מילדות הרחוקה, כשבחופשות היינו מבקרים בבתי הסבים בכפר , באוקראינה. נוסטלגיה אמיתית. המדריכה היתה מאוד נעימה, שמחה ממש שאנו מישראל ועוד דוברי רוסית. לדבריה רוב החברים והמורה שלה יהודיים,חלקם חי בארץ. הסיור היה מאוד מעניין. המוזיאונים הקטנים,בתי כפר שמתארים את החיים בעיירה של פעם ואת תחילתה של בולגריה. בית ספר הראשון, בתי הגביר,מחסנים לשמירת מזון...לאחר הפרידה מהמדריכה ובהמלצה ממשיכים לעבר עיר בירה קדומה של בולגריה וליקו טרנובו (VELIKO TRENOVO). בדרך עוברים ונכנסים למוזיאון הכפר אטארה (etara)
http://www.youtube.com/watch?v=hw7aY1K-iAw&feature=related
http://www.sofiabulgariatravel.com/etara/
אטארה
בכפר המוזיאון מוזיאון הכפר נעים מאוד, אפשר להיכנס לבתים,לראות איך חיו ועבדו פעם, בחצרות מכבסה טבעיתבנחל הזורם,תליית כבסים ושטיחים,ממש כאילו חיים עדיין שם בפועל. בחלק גדול מהבתים יש פעילות של אריגה, אפייה,תפירה לאותם מקצועות שפרנסו את אנשי הכפר. ניתן לקנות מוצרים שונים ולהתנסות בעשיה עצמה. מסעדות בולגריות אוטנטיות פזורות בשטח ואפילו חנות צילום בה אפשר להתחפש בתלבושת בולגרית אוטנטית ולהצטלם למזכרת. לאחר ארוחת צהריים מאוחרת טובה אנו ממשיכים לוליקו טרנובו, העיר לא מקבלת אותנו יפה. במודעין ממש עושים טובה כשעונים ולא מסבירים כלום רק דוחפים חוברת שעולה כסף. לדעתי היה זה בגלל השפה הרוסית. הם פשוט שונאים רוסים. היתה זו הפעם הראשונה שנתקלנו בזה. גם בשוק ובמקמות נוספים הרגשנו כך. בחנות נקניקים כאשר עמדתי בתור לפסטרמה משום מה המוכרת שירתה את כולם שהיו אחרי ואותי לא, אחרי כמה אנשים נמאס לי והחוצפה הישראלית יצא החוצה, נתתי לה הרצאה על זה שאנו תיירים ובכלל מישראלוחוסר שרות שלה לא מקדם את המדינה שלה,היא מאוד התנצלה ואמרה שהיא שמחה שאנו ישראלים (חשבו שאנו רוסים כי דיברנו בינינו) ושירתה מרגע זה על הצד הטוב ביותר,ועם הפסטרמה הטובה ביותר.. הלינה בעיר יקרה,אומנם יש מופע אור קולי על מצודת צארביץ אבל לשלם לינה יקרה בשביל זה כאשר אפשר ללון בכפר קרוב לא הגיוני. אחרי התלבטות קלה אנו בדרך לעיירה ארבאנסי (ARBANASI)
http://arbanassi.org/indexen.html
ממצודת צארביץ
מראות מהמצודה 
מלכת האם(?)
.המקום מקובל לנופש ואנשים עמידים, הוא מאוד מתוייר ע' תיירות פנים, יש בו הרבה צימרים,ומסעדות בסגנון אתני. התאכסנו בפנסיון משפחתי חדיש קטן בשם ונדה (VANDA).לאחר ארוחת ערב בפנסיון "בויירסקי דבור" המקסים, יצאנו
שוב לעיר למופע האור קולי. כמה מילים על המופע, שלא היה.המחזה מאוד מוזר, אף אחד לא יודע האם יהיה מופע מראש. ז"א אפשר להיתקשר לבית מלון מרכזי בעיר ואם יש לו קבוצת תיירים גדולה הם מפעילים את המופע. העלות הגבוההשל ההפעלה מכתיבה את הבעלים להפעיל רק לקבוצות סגורות מראש,יתר התושבים נהנים ע"ח כולם יושבים וממתינם, מול מצודת צארביץ. אחרי ישיבה של כשעה אנו חוזרים לצימר וצוחקים על עצמינו על ערב מבוזבז. מתחיל מסיור בעיר וליקו טרנובו,החלק החדש של העיר לא עושה עלינו רושם,העתיק דומה לפלובדיב,חלק עדיין בשיחזור. העיר בבניה מוחדשת אבל חלקים ממנה נראים כשיכונים של שנות ה70. מצודת צארביץ מעניינת, בכניסה עומדים מפעילי הבובות נונתנים הצגה בכל שפה לתיירים, אפילו בעברית.אפשר להצטלם בבגדי המלך/מלכה למזכרת. חבל שאין הדרכה במקום, היה יכול להיות מעניין יותר. במתחם יש גם כנסיה כמובן, להבדיל מכל האחרות היא קצת שונה ומלאה בציורים מעניינים. לאחר שהצטיידנו בשוק, ושוב חשנו את השנאה לרוסים,החלטנו לעזוב את העיר. דבר אחד שימח אותנו במצב הזה,בגאווה אמרנו שאנו ישראליים והרגשנו שזה עדיף על רוסים. לאחר שבדקנו במפה את הדרך לעיירה קופרוישטיצה( Koprivshtitsa) ולקחנו בחשבון את הדרך המפותלת והצרה שנית, עוברים את מעבר טרויאן. לא תמיד המעבר פתוח,יש שילוט במקרה וסגור בגלל הגשמים בדרך כלל. הדרך והמעבר מקסימים,לא קלים,די מפותל ונהיגה איטית מאוד.הסיבובים די חדים,צריך להיזהר מאוד. במעבר עצמו ההרגשה כאילו נוגעים בעננים עצמם. לעיירת קופרישטיצה מגיעים לקראת ערב קצת לפני 17.00 ומספיקים להיכנס לבית מוזיאון אנטרפולוגי אחד בלבד. בכניסה לעיירה יש מודעין מצוייד היטב. הם עוזרים למצוא לינה,וע' מחשב אפשר לראות ממש. הפנסיון הביתי של אחיות בשם אסטרה (ASTRA) נראה לנו מאוד ומחליטים ללון בו.
http://www.youtube.com/watch?v=VEQSUk_Mw7c&feature=related
http://bgstay.com/en-o-6424-hotel_boliarska_kashta
http://www.hotelastra.org/English/index.htmlhttp://eng.koprivshtitza.com/ סיור ערב בעיירה החמודה,הצטיידות במרכול מקומי קטן, בגשם פתאומי חזק והחלטה שנמאס לאכול בחוץ ,נשארים לערוחת ערב בצימר.במרכול המוכרת מאוד שמחה בגשם שטוף לשרת ולמכור כנעט מחצית הסחורות שלה ל4 איש רעבים.מה לא קנינו וגם אכלנו אחר כך. לארוחת בוקר קראו לנו לביתן בחצר הצימר שוב זכינו בארוחת בוקר בולגרית פשוטה וטעימה. כדי להספיק להחזיר את הרכב בזמן יוצאים מוקדם מהעיירה לאחר סיור בוקר קצר.
http://www.booking.com/hotel/bg/d-dud1-4dudud1-2-nd3-4ndud-dd-dc-d-d.he.html?
aid=330268;sid=05bd76a12cfa4612db1581577c969b8f
יום תשיעי- הלינה הוזמנה לסופיה,רצינו לטייל בעיר כיום וחצי בסוף הטיול, אולי קצת קניות. הנוף נהיה יותר מישורי,נ גמרו היערות איפה שהוא היה חבל שמסתיים עוד רגע הטיול. מחברת ההשכרה הגיעו בזמן לאסוף את רכב. לאחר בדיקה קצרה והחזר תשלום בטחון והבחור לחץ לנו יד ונעלם לו. כל אותו היום סיירנו בעיר במרכז, בעיר העתיקה, היה זה יום ראשון והתמזל לנו לראות כמה חתונות, את שיירות המכוניות הצופרות והמלוות את הזוג הצעיר. נכנסנו אפילו לכנסיה לראות חתונה. הופתענו מאוד כשאף אחד לא שאל מה אנו בעצם עושים שם,באירוע? החלפת משמרות בבית הנשיא נראתה מאוד מצחיקה ופטטית. יצא לנו כבר לראות כמה החלפות אבל כאן היתה הכי מצחיקה.החיילים צעדו כאילו עשו טובה למישהו.
רחוב מריה לואיזה-סופיה
משמר "כבוד"
בערב סיור בבתי קפה והתאטרון הלאומי(קטן ודי אפור) וחזרה למלון " SVETA SOFIA
יום עשירי- התחלנו מארוחת בוקר נהדרת של המלון ואחרי ביקור בשוק, שהשארנו ליום האחרון.השוק אכן גדול ויש בו מהכל.עבדות קרמיקה השונות שראינו לאורך הכבישים
בדוכנים,בגדים,נעליים ,מוצרי ביתשוני וכמובן הרבה ירקות,פירות ודברי מאפה.ססגוני מאוד.קנינו כל מיני מזכרות וסוף סוף קערות קרמיקה שדחינו ליום אחרון כדי לא להיסחב איתן בדרכים. הטיסה היתה בשעות הערב המאוחרות לכן לאחר שארזנו הכל המשכנו לטייל,במלון הסכימו להשאיר לנו את החדר ובצהריים פנינו לחדר שמירת חפצים..בית כנסת,לפי הספר היה רשום שנפתח לקהל רק מ10.00 בפועל היה סגור והשומר אמר שפותחים רק עד 9.00.לך תדע מי צודק??
בית הכנסת הגדול ראינו אותו מבחוץ,מבנה מרשים..נשאר עוד זמון לביקור בבויאנה(BOYANA),לקחנו מונית ותוך כמה דקות היינו בשכונה עתיקה ויוקרתית,לפי הספר.בפועל לא הבנו על מה מדובר. כנסיה עתיקה הסבה תשומת לב של תיירים יפניים הרבים שהגיעו במיוחד לראות אותה,לנו האזור נראה מנומנם. את השעות האחרונות בילנו בשוק המקורה כמו קניון וקניות הצמוד עליו ובו חנויות מותגים רבים,הכל עדיין במחירים מאוד זולים.מהמלון הזמנו מוניות לשדה ותוך כמה דקות היינו בשדה תעופה, משעמם ורדום,ללא חנויות רק עם נוסעים ישראליים. לסיכום: סיכום הטיול לבלוג נעשה על פי סיכום טיול המקורי,היום בולגריה וודאי השתנתה,סביר להניח שהמחירים אולי קצת עלו,נבנו בתי מלון רבים וגם התפתחו פנסיונים פרטיים רבים.היום בולגריה נגישה מאוד לאתרי אינטרנט,וקל לטייל בה. הטיול היה 10 יום,המסלול ערך כ1300 ק"מ ועלה בערך 8000 ש"ח לזוג כולל הכל.
מסכנות: היה קל,נוח,נעים לטייל בבולגריה.גם למי ששפה בולגרית זרה לו,יסתדר היטב.צימרים ומלונות-בכל עיירה ועיר.מאוד מקובל להיכנס לבחון את המקום לפני שמסכמים להישאר בו.המחירים,עדיין זולים לתייר הישראלי,ולא רק לו.התייר הגרמני גילה את חופי הים השחור ואת אתרי הסקי הבולגריים.ניתן לקבל הסעה משדה תעופה למלונות דרך אתר הזמנת לינה בולגרי,טיפ-יתקבל בברכה.
קניות:המחירים בבולגריה היו נמוכים.בסופי או בערים הגדולות קניונים וחנויות אופנה במחירים זולים.כמובן בכפרים ושווקים המחירים נמוכים מאוד אבל כך גם ההצע. בכל זאת יש בבולגריה מה שהו שאף אישה מבינה לא חוזרת בלי,וזה קוסמטיקה הבולגרית.בולגריה היא יצאנית שמן ורדים מן החשובות בעולם.מוצרי טיפוח שלה ידועים למערב ומאוד זולים.
ההיצע בחנויות הקטנות לא גדול,ולפעמים בכפרים תמצאו רק כמה פריטים מאותו מוצר.בשווקים לא הייתי ממליצה לרכוש בגלל תנאי איחסון בשמש.תמיד חייבים לבדוק תאריך פג תוקף שרשום בגב או תחתית הקופסא. מצרפת כמה אתרים של חברות קוסמטיקה בולגריות.
http://www.rosaimpex.com/index.php?lang=1&cat=30&subcat=48
http://aroma.bg/en/pages
http://www.rubella.bg/company.php?lang=en_
מוצרים של חברות אלו דוגמת כבר שנים,אבל אין זו המלצה של קוסמטיקאית או רופא,וכל אחת יעשה את מה שנראה לה.
בעבודה,כבר החבר'ה צוחקים ממני: "אמה מוכנה לעזור בתכנון הטיול,בתנאי שתרכשו עבורה(בתשלום)את המלאי לשנה הבאה"
המחירים,ממש מצחיקים,נכון לשנה שעברה בין 12-20 שקל לקרם עיניים ו14-25 שקל לקרם פנים יום/לילה הכי יקר.
כדאי לעיין באתר של אירנה http://www.bg-tours.co.il/
אמה
