כמה המלצות לפני הסיפור כולו
 אם עדיין לא רכשתים
מעילים,מגפיים,נעליים,כובעים,כפפות-תשאירו את הקניות לקולמר.בעיר שפע של חנויות,שווקים,מחירים מאוד סבירים וההיצע ענקי, טוב ,יפיפה וזול יותר.שלא לדבר שנראה הרבה יותר אופנתי,צרפתי. מעיל יפייפה וטוב עד 100 יורו,מגפיים מ25-100 יורו,אבל איזה כובעים-חגיגה לעיניים,כפפות כמו שצריך-דקות צבעוניות אופנתיות.
לכל אלה שלא רכשו מזוודה נוספת,להשאיר מקום לקניות.עודף משקל גורר קנסות.בארץ לא בודקים במיוחד,בחזור מקפידים מאוד.לפעמים סולחים ורק אומרים נו,נו,נו(לנו) בחזור,אם יש יותר מידי מטען עליה למטוס,מבקשים מתנדבים להורדת טרולי לבטן המטוס בתמורה לעליה אחרי הספידי.כדאי אבל....לחשוב מה הכנסתם לטרולי ואולי תצטרכו אותו(להוציא כמובן)מחשב,מצלמה,ארנק( לא כמונו למשל )
לא להתלהב מידי,לעשות רגע חושבים ולהוציא דברי ערך.
 בטיסה בחזור-מקפידים מאוד על משקל,גודל התיק.טרולי תיקני שדוחסים בו דברים מקבל גודל בלתי תיקני.בדיקה בטחונית קפדנית מאוד.התור לספידי נשמר מאוד,לאחריו המתנדבים.
תחבורה ציבורית נוחה,מאוד מובנת,הפקידים מנסים לעזור למרות שלא כולם דוברי אנגלית.אנו השתמשנו בכל שפה שיכולנו,יצא בליל של גרמנית,אנגלית ורוסית-העיקר שהיסתדרנו,אפילו עברית היתה דרך חבר טלפוני של נהג מונית ,בקולמר אז מסתדרים .
במודעין בקולמר,לא בדיוק יודעים או פחות מנסים לבדוק מה קורה בעיירות הקרובות.כדאי לקחת את החוברות על אפשרויות בילוי בעיירות.
שוק אבירים כבר נגמר,אכן שתי שבתות ראשונות בחודש דצמבר.האמת,אם היו ממשיכים העיירה היתה קורסת.כמות כזאול של אנשים,ויותר נכון רכבים לא רואים הרבה.למרות הכל,הכל היה מסודר.
לבאים לעיירות ,במיוחד ביום שבת,לקחת בחשבון שאין מספיק מקום חניה קרוב לכניסה.ראינו אנשים חונים מעל ק"מ מהכניסה,בצידי הכביש.
יש שאטלים מיוחדים מקולמר,משתי תחנות,תחנת רכבת gara ובית התאטרון theatre קרוב למוזיאון ,הסופר הגדול.
תחנת השאטלים עם שלט כחול צהוב עם כוכב,יש כיתוב ברור. העלות 3 יורו לשני הכיוונים לכל היום,לשמור על הכרטיס.
יש אוטובוסים 106,109,145-גם בהם ניתן לרכוש כרטיס לשני הכיוונים.יש שאטלים שעוברים כמה עיירות,באותו המחיר של 3 יורו.
 לשים לב לשעות,החוברת ברורה,לוקח דקה שתיים להתביית ולהיות כבר מומחה.השאטלים מדוייקים.האוטובוסים,פחות.אולי בגלל עומס אנשים ורכבים בצידי הכביש,האוטובוס גם עובר עיירות נוספות(העומס...)
עיירות שביקרנו ומאוד אהבנו:
 KAYSEBERG מקסימה,לא גדולה עם בתי תה/קפה ועוגות נהדרות,מבצר,כנסיה מיוחדת
EGUISHEM תןדה לשושי על אזור שמה-עיירה מתוך גלוייה או סרט היסוטורי,סיור מעגלי מדהים,רומנטיקה אמיתית
RIBEAUVILLE-גם ללא שוק האבירים וודאי כדאי מאוד לבקר בה-שונה וטעימה מאוד,עיירת עיקרים ממש.
RIQUEWIHR בה כות המבקרים היתה פשוט עצומה,נחשול אנשים.
כל עיירה שונה,לכולן קווי דמיון רבים אם שוני שעושה את ההבדל.
בכל אחת מהן אמרנו שהיינו מוכנות להישאר ללון(בטיול הבא)
COLMAR גדולה,ססגונית מאוד,טיילנו בה בלי סוף וכל פעם גילנו עוד פינה יפה.מוזיאון אונדרלינגן,שווה מאוד סיור.
בית כנסת-אכזבה,בעצם לא.כמו רובם בחו"ל או סגר או לא מרשים כניסה.
(מתכוונת לכתוב מייל לרב הקהילה,לדעתי חייבים,גם אם לא יעזור)
STRASBOURG העיר האצילית,הגדולה-יום בילוי ארוך ברכבת חדישה מקולמר.ושם הכל ברגל.שום פס ושום נעליים.רק חבל שלא היה שייט.המיים היו גבוהים מידי.מודעין בתחנת רכבת יעיל,לטעמי לדוברי צרפתית יותר
 אי אפשר להספיק את הכל בחופשה קצרה ומיוחדת כל כך,טוב שנשאר טעם לעוד...
אתר הבית קולמר
הטיול

איך התחיל לו הטיול לאלזס לרקום עור וגידים כולם כבר יודעים. לקח כמה רגעים לחשוב,להיסתכל אחת על השניה ולהזמין טיסה לבאזל.משם כבר המסלול היה ידוע מראש.בזמן התיכנון אפילו לא חלמתי שנוכל להספיק ולראות הרבה בכמה ימים במזג אויר חורפי.חשבתי שמה שנספיק יהיה מספיק.לפחות לראות את האוירה,לחוש את ריח העץ,להיזכר בקישוטים-וזה מספיק.
 ממש לקראת הנסיעה התחיל מחול שדים(שלי ,יש לציין) לרכוש כל דבר שיהיה חם ונעים איתו. ימים חיפשתי מגפיים בעלות מתאימה לכרטיסי איזי ג'ט, מעיל שנוררתי מבן, את החליפה הטרמית מבת החיילת, סוליה נגד החלקה הודבקה על זוג מגפיים נוסף,אפילו טרול חדש נירכש.השקעה לתווך ארוך. יום שלישי,6.12 יום הטיסה. http://www.noel-colmar.com/fr/ טסות שתי חברות,כבר לא ילדות,אבל עדיין זוכרות את תקופת החגים של דצמבר. מחליטות שאנו עצמאיות,נוסעות ברכבת לנתב"ג.כמובן שטועות לאן אנו אמורות להגיע,אז מה עם כול הפורום כבר דיקלם "טרמינל1". אחורה פנה מהיר וממתינות לאוטובוס שלוקח את כולם לשם. הגענו מוקדם,אין תור. דייל די משועמם לא מנדב מידע,מעיף מבט על הטרולים, אומר שהם בסדר. לא מודדים כלום. עוד רגע ואנו בדיוטי. לדעתי, היה זה הדיוטי הכי מהיר שלי, כדי להגיע לשער ולהמתין כמו כולם בתור. כמו ששושי סיפרה,הסיפור של ספידי בארץ נראה מיותר. נכנסות למטוס בחשש מה. בעבודה צחקו, "איזה מין טיסה זאת?מטוס מקרטון?? כך ללא אוכל , ולשלם על הכל? אני לא טס" תמשיכו חבר'ה בדעה זו,ישארו לנו יותר כרטיסים,לטיולים הבאים. המטוס נראה בסדר גמור,לא חסר לנו מקום לרגליים, המשענת לא זזה , אולי לטובה, לא תמיד נוח כש"פותחים" אליך. הדיילות נעימות, מחייכות . ויק(החברה) לקחה לבעלי את התפקיד והכינה סנדוויצים(אנו תמיד מכינים סנדוויצים,אם לא יאכלו בטיסה יהיה להם שימוש מאוחר יותר), פירות ואפילו מיים דאגה לרכוש בשדה לאחר השיקוף. השעות עוברות במהירות, הטיסה מאוד רגוע, השמיים יפים,חסר לי רק את הלוח בו רואים מעל מה עוברים. השדה בבאזל קטן,המזוודות מגיעות מהר, אני יודעת בעל פה את שעות השאטל, את צבע התחנה שלו והעלות. כל זה הודות לשושי וחגי שדאגו שנעלה על רכבת נכונה, נרד בתחנה הנכונה .

3.jpeg

בחלק העליון סמל השאטל,כך גם מופיע על עמוד התחנה

השאטל בדיוק אמור לעבור,אבל אנו מפספסות אותו בגלל סיבה מוצדקת,שירותים. נשים, חייבות כל מטר. יוצאות אחרונות מהשדה, בחוץ חונה אוטובוס ובחור בלונדי נחמד שישב בטיסה על ידיינו עומד לבד בחוץ.הוא לפרייבורג ,באוטובוס. גשם קל הופך להיות חזק יותר. מתחיל להיות לא נעים.אני רצה לשאול את הנהג והוא מפנה קדימה, לצד השני. מתחיל לרדת ברד, בריצה קלה חוזרות לשדה.לא יכול להיות,כולם אמרו לי כיוון אחר. שוב יוצאות, ממשיכה כמה מטרים ורואה את השלט המוכר. הנה היא התחנה שלנו. השאטל לרכבת מגיעה בזמן,מדוייק. יורו אחת ואנו בתחנה. כמה דקות המתנה ומגיע רכבת. הגשם מתחזק. בתחנת הרכבת יש מבנים סגורים להיסתתר מפני הרוח ו הגשם..חצי שעה נסיעה ואנו בקולמר.עדיין גשם קל,עדין כזה.יוצאות ומחפשות מונית. אתר הצימר http://www.martinjund.com/index.htm מריים בעלת הצימר,המליצה במייל לקחת מונית.הצימר במרחק של 20 דקות הליכה. מונית עומדת בפינה,מסבירים לנהג את הכתובת,מראים לו את שם הצימר-הוא יודע.הנסיעה די ארוכה,נראה מוזר.הבנו שהצימר ממש במרכז,כנראה הנהג המשועמם החליט לסגור אלינו קופה.11 יורו ועודף לא מתאים. לא בא לנו להידווכח. ערב,השעה לאחר 19.00,יורד גשם קל,יש לנו חופש של 5 ימים מקסימום לקח עוד יורו שניים. הצימר מבחוץ מאוד מבטיח.מקושט מאוד,כולו אורות ונצנצים,השער פתוח,כלב לבן גדול וחברותי מקבל את פנינו. שתינו מוקסמות מהכל, גם מהכלב (לשתינו הלכו הכלבים לעולמם). מיריים בעלת הצימר יוצאת לקראתינו "את אמה?" כן,זאת אני , שכל חודש בדקתי האם היא עדיין זוכרת אותנו. לא שילמנו מקדמה, לא העברנו צק בטחון, לא דרך בוקינג,לך תדע? חלילה נמצא את עצימנו ברחוב. עולות קומה לדירת חדר ומרפסת שלנו. החדר פשוט אבל מאוד פרקטי. זה חדר אחד גדול מאוד, מחולק לשניים ע' ארון כוורת גדול.מיטה זוגית עם ארוניות צד,ארון עתיק מעץ מסיבי,כורסא רכה,שולחן ושני כסאות. ארון כוורת פתוח מחלק את החלל,מאחריו ספה גדולה ונעימה,שולחן עגול,ומיטת יחיד.שטיח פרוס, מנורות צד ושולחן. וילונות בחלונות. פשוט,נחמד ופונקציונלי. במטבח שארונותיו פשוטים יש הכל. מקרר,מיקרו, קומקום,קפה פילטר,תנור אפיה, וכמובן כמה פרטי מזון בסיסיים. מקלחת גדולה, חדישה וחמה מאוד. מתקן לחימום מגבות ממש מצא חן בעיניי, גם מחמם את החלל וגם מייבש בגדים. רק מכניסות את הדברים וכבר יוצאות החוצה, להספיק עוד לראות משהו. מירים מסמנת לנו על המפה היכן אנו נמצאים, היכן מקומות עיניין. יש בצימר וגם על השולחן בכניסה חוברות תיירות רבות על קולמר וגם עיירות נוספות, אני הבאתי חומר מודפס רב, את הטיפים, הערות של מטיילי קייץ וגם של חורף. ויק הדפיסה מאתר ברוסית על כל עיירה בנפרד. יוצאות החוצה לאגדת חורף. בחוץ,אין הרבה מטיילים. בודדים עוד מסתובבים, די ריק, רק במסעדות יושבים סועדים . עושות סיבוב די גדול ולא יודעות לאן להיסתכל קודם. המצלמה מתחילה לתקתק.

IMG_3799 (Large).JPG


IMG_3797 (Large).JPG

קולמר בלילה


IMG_3802 (Large).JPG

פוזה ראשונה

IMG_3821 (Large).JPG

מרפסת ראשונה חוזרות לצימר עוד כמה תמונות מהמרפסת,בחוץ תלויים גזרות נייר (P.V.C) לבן כמו שפעם לפני שנים רבות היינו גוזרות מנייר לבן או עיתון,בבית.

IMG_3793 (Large).JPG

IMG_3794 (Large).JPG

חצר הצימר בערב הראשון אוכלות משהו קל,ונרדמות תוך כדי מחשבות על ילדות הרחוקה. המחשב הנייד מסרב להתחבר,אני מוציאה את הדפים מאתר מזג האויר,מיריים אומרת שכל היום יהיה כך,טיפות גשם.מחר יום נאה בשטראסבורג-מחליטות לטייל בקולמר ואחר כך לשטראסבורג. אוכלות משהו קל,ונרדמות תוך כדי מחשבות על ילדות הרחוקה. יום רביעי7.12.11 בבוקר,אחרי שויק מכינה ארוחת בוקר במהירות מפתיעה,מחליטות להמשיך לטייל בקולמר.יוצאות מהצימר, ותוך דקה אנו במרכז. מיקום מעולה. סיבוב קצר בשדרת החנויות, כניסה למודעין מנומנם, שלא בדיוק יודעים מה יהיה בעיירות הקרובות. מקבלים כל מיני חוברות ויאנו,תחליוטו לבד,לאן,מתי ולכמה.. לא הרחק, סופר גדול מאוד. רוכשות כמה מוצרים ורצות לצימר, בדרך איך אפשר בלי למדוד,מעיל יפה?וכל זה כבר אחרי שעלינו על רכבת העיר לסיור ראשוני.

IMG_3826 (Large).JPG

הגענו לנקודת יציאה של הרכבת,והיא כבר מתחילה לזוז,קופאית מזהה שתי נשים נדהמות שרצות לכיוון , שואלת האם נרצה להיצטרף? מה נרצה? מתות להצטרף ותוך שניה אנו על רכבת, היא כמובן עוצרת את הנהג ואנו מזהות שני מושבים פנויים. ג'מוס סיפר שמספר 8 הוא הסבר בעברית.מסובבות במהירות את הכפתור,שומעות רוסית ,יופי.מספיק טוב לנו. חבל על זמן שידור מופסד. הנסיעה נחמדה,ההסבר ממצא,רק רוח וגשם מפריעים להנאה השלמה.אני מצליחה לצלם משהו מהדרך,בתקווה שיצא סביר.

IMG_3832 (Large).JPG

מתוך הרכבת
IMG_3876 (Medium).JPG
 בניין יפה קולמר משולטת היטב היכן נמצאים שווקי כריסמס,איך ולאן צריך ללכת,בכל פינה שלט מואר עם מפת העיר ונקודה מסומנת היכן נמצאים.הכל כל כך ברור.השווקים מתאוררים לחיים,הדוכנים נפתחים והרוכלים מסדרים את הסחורה.יין חם מועבר לסירים גדולים וריח נעים של קינמון ויין מתפשט באויר.תוסיפו לכל זה חלונות בתים מקושטים,עצי חג מוארים ומוכספים/מושלגים (סינטטית) בכל פינה. ארץ אגדות. ויק אומרת "נצבות אחת את השניה? אנו באמת כאן,זה באמת קורה?"

מוזיאון אונדרלינגן,מושך אותנו פנימה,אומנם נשאר רק 40 דקות עד לסגירה להפסקת צהרים (השלף שטונדה ,זה לא בגרמניה??אנו בצרפת) ,בכל זאת היה שווה ביקור .אני מקבלת הסברים מבעלת הידע הנרחב,לא סתם באתי עם מוסקבאית,חולת מוזיאונים וכנסיות. אפשר היה לחזור לאחר 14.00 להמשך,אך כבר לא היה זמן. ביקור בגלריה לאומנות, תצפית ממרפסת שלה לכיוון הרחובות המקושטים, ונציה הקטנה אותה גם עברנו בלילה קודם ועוד נעבור בלילה הבא. יום מלא ריגושים וטעימות. IMG_3877 (Medium).JPGIMG_3878 (Medium).JPG

IMG_3920 (Medium).JPGIMG_3925 (Large).JPG
דוכני השווקים
 בשעות הערב המאוחרות מחליטות למחרת ליסוע לשטראסבורג.מזג האויר אמור להיות נחמד ללא גשם. בערב . מיריים(בעלת הצימר)מרשה לנו להישתמש במחשב המשותף לכל הבית,לצערינו הוא איטי מאוד.מצליחות ליצור קשר עם הבית, מקבלות חיוכים על חוסר יכולת להתחבר למחשב שלנו. "אמא,אבל הסברתי כמה פעמים?" אז מה?אמא שלך קשת הבנה,רגילה שאיש מחשב בא בריצה על קול קריאה שלה. ובבית נותנת צעקה "מתן" "דור" ....למה ילדתי 4 ילדים? כדי שיעזרו. בודקות באתר של רקווים וריבווול האם באמת יהיו אבירים בשבת.אכן יהיה אבירים, אנו משנות תוכנית. אבירים אין בשבת, וגם עיירת רקוויאם, באזל לצערינו אוט. תעבור לטיול הבא. מתכננות אולי את באזל לאחר שטראסבורג, השאלה האם כדאי?? נרדמות בכוח, כדי לקום מוקדם לקראת שטראסבורג. http://www.musee-unterlinden.com/ http://www.ot-colmar.fr/en/museums המוזיאונים בקולמר סרטון קולמר http://www.youtube.com/watch?v=bh2g6-kXORg&feature=related יום חמישי 8.12 http://www.strasburgrailroad.com/ קמות עוד לפני השעון, עד שויק מכינה ארוחת בוקר אני כבר מסודרת, הבגדים(גרביים וחולצה טרמית) שכובסו בערב כבר התייבשו על מתקן חימום במקלחת. אני שוטפת כלים וויק מוכנה כבר.

IMG_4053 (Large).JPG

ארוחת בוקר מושקעת
 בדרך לתחנת הרכבת עוברות על פארק שדה מרשל,נקודות מכחירות עצי אשוח,קרוסלה עתיקה,מגרש החלקה על הקרח, שני מבנים חשובים שויקטוריה מצאה באתר הרוסי,אחד מהם סוג של משטרה וחקירות,בניין נוסף סוג של בית ספר לטבחים,כך לפחות נראים מבחוץ המתוצצים בכובעים לבנים גבוהים.אחד השפים(כך נראה לפחות)מבחין בי מנסה לתפוס תמונה,ונעד ברצון בחלון בפוזה לצילום. IMG_3931 (Large).JPG
 קרסולה

IMG_3934 (Large).JPG

עצים קטנים


IMG_3938 (Large).JPG

מבנה יפה


IMG_3940 (Large).JPG

פוזת השף רכבת לשטראסבורג חדישה ונוחה, להבדיל מרכבת מסנט לאויס לקולמר. גם ללא מדרגה,מתפללות לכזאת בחזור, כדי לא להרים מזוודות. חצי שעה עוברת במהירות. אני זוכרת את המודעין בתחנת רכבת,חבל שהצוות שם פחות נעים. חוברת אחת, מפה בתשלום , חוסר רצון להסביר באנגלית (כך לפחות התרשמנו) אין אפשרות להסברים ברוסית (במודעין במרכז יש דוברת רוסית גם) ואנו יוצאת לתור את העיר. לויק יש דפים על העיר,לי צילום מספר של זאב יפת (צילמתי מספר שלי,רכשתי בסימניה,כדי לא לסחוב את הספר-חיסכון במשקל).רק עוברים את הכביש וכבר אנו המתחם שווקים ראשון, הדרך למרכז ישרה, עוברת מהר עד שאני מבחינה בבית קפה מאוד מעניין. ויטרינה מיוחדת עם מאפים ומעדנים מיוחדים. מצפה לנו יום עמוס אז מותר היום עוגה. מתיישבות ומבררות איזה עוגה עדיפה, איזה הכי צרפתית ומתאימה לתקופה. המלצרית מציעה עוגת מוס עם שכבת מרנג, אגוזים ושוקולד שנקראצ איך לא ?Noel. העוגה מאוד נראת לנו, היא טעימה להפליא, אנו מושכות את התענוג עוד כמה רגעים,מלקקות את הכפית וקמות מהר לפני שנתפתה להזמין עוד אחת.

IMG_3949 (Medium).JPG

IMG_3950 (Medium).JPG

בית קפה בבנין עתיק יפה
 ממשיכות לעלות במעלה הרחוב לקראת הכיכר פתאום רואות חנות פרפומריה עם שלט ענק על מחירי כריסמס,כמובן נכנסות לבדוק. עומדות מול המדפים וחושבות בקול, ברוסית ביניינו, נראה לך במחיר כזה? איפה זה מיוצר? מה מכיל? מסקרה ב20 שקל? השד יודע איזה אלרגיה תקבלי, עפרון ב 10 שקל? צמודה אלינו עומדת צרפתיה במעיל עור שחור ארוך, אנחנו מפריעות לה לאסוף כמעט הכל מהמדפים. כשנמאס לה להמתין שנזוז היא פונה אלינו ברוסית עם מבטא צרפתי ונותנת הסבר על הרשת, מה היא מוכרת, של איזה חברות ומודיעה שבפריז הרשת הרבה יותר יקרה, היא מאופרת במוצרים שלהם גם עכשיו, "תסתכלו עלי". שיכנעת אותנו, אוספות כמה פריטים ויוצאות מרוצות מהחנות. אני מזכירה לויק שלפני שנים לא שמענו ולא ידענו על קוסמטיקה בולגרית למשל, ועכשיו אנו נצייד כל נוסע לשם בטיפים, סיפורים ורשימת קניות . וכבר ממתינות לנסיעת חורף של בעלה,להספקה שנתית. עבד.

IMG_3959 (Medium).JPG

העץ הגבוהה ביותר באירופה עד שמגיעות לכיכר עם העץ הכי גבוהה באירופה, ויק מקריאה לי מהחומר הכתוב שלה. אם בספר מסלולים של זאב הכל לפי מסלול , בדפים שלה יש פרטים יותר מעניינים.אנו מסתובבת זמן רב סביב הקטדראלה, יש בכניסה חוץ מסמטאות המאוד מקושטים כמובן שורות שורות של ביתנים שונים .צעיפים מקסימים,צעצועים שתולים על העץ,כדורים מצויירים, בדיוק כמו שזכרתי מלפני שנות דור.. מרוב סיבוב ועוד סיבוב,אנו מפספסות את הכניסה לשעון.ונכנסות סתם לקטדרלה.אפשר לגשת לשעון, להצטלם, ללא ההסברים . ויק,לרגע חששה שסגרו את הכניסה לקטדרלה עצמה. מרגיעה אותה שאין סיכוי שסגרו, נראה לך? רק בתי כנסת סוגרים. IMG_3965 (Large).JPG

IMG_4007 (Medium).JPG

IMG_4006 (Large).JPG

IMG_3999 (Large).JPG

IMG_4009 (Medium).JPG
 קטדרלה

IMG_3977 (Medium).JPG

 מוזיקת עולם (שיר לפי מראה התייר/מבקר)


 שייט לא היה ביום הזה, המיים היו גבוהים, אין הנחות ואנו לוקחות אוטובוס מס' 11(ברגל-בדיחה רוסית) וצועדות לעבר צרפת הקטנה.בטיול קודם שלי באזור,לא הגענו לצרפת הקטנה ברגל. היה מעניין מאוד,כייף לטייל ברחובות המקושטים, לאכול ארמונים ושוב לשתות יין. חם.
IMG_4031 (Medium).JPG

IMG_4033 (Medium).JPG

IMG_4041 (Medium).JPG
 צרפת הקטנה

IMG_4038 (Medium).JPG

IMG_4039 (Medium).JPG
ואיך אפשר בלי ארמונים??

 לאחר שמיצינו את הצרפת הקטנה חוזרות שוב לכיכר,לראות אותה מוארת ,לאכול משהו ולצלם כמובן.כאן אני קצת מפשלת. בחיי שבדקתי את מצב הבטריה, אבל זה לא הפריע לה להיגמר בדיוק כשהיה צריך. אז תמונות לילה של שטראסבורג אין הן ,ישארו רק בזכרון שלנו.

IMG_3972 (Medium).JPG

רחוב הנברשות הדולקות

IMG_3983 (Medium).JPG

יין חם


IMG_3986 (Medium).JPG

עוד קישוטים לתליה על העץ
 הרעב מתגבר,קונות לנו את הסנדוויץ פיצה שכולם זוללים, סוג של לחמניה ארוכה פתוחה מרוחה במשהו שנראה כמו רוטב או גבינה מעל פרוסה עבה לא רוצה לדעת מה,ומעל הכל גבינה צהובה מגורדת,שוב כוס יין חמה מתובלת היטב וומתיישבות בחוצפה ישראלית על הספסל מול משטח ההחלקה על הקרח. אני משדלת את ויק לעשות סיבוב על הקרח. היא יודעת היטב, אבל מסרבת הפעם. כוסות היין שהצטברו לה בדם עלולות לתת את אותתיהם. על המשטח מפוזזות שתי חתיכות שאינן יודעות להחליק בכלל, ומצלמים אותן. מסתבר שהן מנחות טלויזיה ומכינים כתבה על החגיגות שווקי כריסמס ובילוי למשפחה על משטח ההחלקה. ויק בשוק, "ברוסיה זה לא היה קורה, נראה לך? היו מביאים מישהי שלא יודעת לעמוד על המחליקים"? לפחות היו נותנים לה שיעור לפני זה.תראי איזה הבאת פנים יש לה-שוק טוטלי,כך לא משכנעים"

IMG_3992 (Medium).JPG

משטח החלקה על הקרח היא צודקת.אני כמו רבים אחרים לא מפסידה וכבר לימדתי את חברי שלא דוברים מילה אחת ברוסית,לראות בחורף את את תוכנית "תקופת החלקה" בערוץ הרוסי. סרטון החלקה על הקרח הערוץ הרוסי.המחליקה היא שדרנית טלויזיה http://www.youtube.com/watch?v=n3pFHzkVDqw&feature=related לאחר חצי שעה,מבינות שאין ברירה,חייבים לחזור לקולמר.עוד סיבוב קצר,כמה שקיות תה פירות שפתאום ראינו באחד הדוכנים והביתה.,לקולמר..

IMG_3993 (Large).JPG

IMG_3995 (Large).JPG

כמו שתי ילדות
 הדרך מתחנת הרכבת עורכת כ15 דקות ,בהליכה די מהירה.אני לא יודעת מהיכן מקבלים כוחות,כנראה מכל מראות היפים. אי אפשר להיכנס כך סתם לצימר, לפני שעושות עוד סיבוב בקולמר המוארת. בבית בצימר,יש לנו מרפסת.זה בדיוק הזמן לשבת אליה.היא פונה לתוך החצר המקושטת מאוד ולהנות מאורות. בשקט בשקט עולות למחשב בחלל הציבורי ומנסות שוב ליצור קשר עם הבית ולבדוק תחזית מזג האויר למחר. לא הכל עבוד,הצלחנו להיכנס לסקייפ,לא לשמוע כלום,דווקא הבן כן שמע אותנו עד שירדנו במדרגות חזרה,נכנסנו לפייסבוק,רשמנו כמה הודעות ולמיטה. מפת הליכה מהצימר לתחנת רכבת בקולמר http://maps.google.fr/maps?saddr=12+Rue+de+l'Ange,+68000+Colmar,+Alsace&daddr=gara+colmar&hl=iw&sll=48.075943,7.356366&sspn=0.005247,0.009645&geocode=FVif3QId9U1wACkF8wVT4WWRRzFhY9x9uV8KEw;FUaK3QIdfB9wACGffF-IW8aJ_g&vpsrc=0&dirflg=w&mra=ltm&t=m&z=16 סרטון שטראסבורג בכריסמס http://www.youtube.com/watch?v=3P_9yO8ooWQ יום שישי 9.12 הרטואל הקבוע,ויקטוריה מכינה ארוחת בוקר מושקעת ואני שוטפת כלים. הדרך לבית הכנסת http://maps.google.fr/maps?saddr=3+Rue+de+la+Cigogne,+Colmar&daddr=12+Rue+de+l'Ange,+Colmar&hl=iw&ll=48.077627,7.361366&spn=0.005247,0.009645&sll=48.078285,7.36204&sspn=0.005247,0.009645&geocode=FRaX3QIdp1hwACldPyRD5GWRRzFBqIaouV8KEw;FVif3QId9U1wACkF8wVT4WWRRzFhY9x9uV8KEw&vpsrc=6&dirflg=w&mra=ltm&t=m&z=17 IMG_3870 (Medium).JPG

 בית הכנסת של קולמר היום החלטנו בנוסף לעיירות לעשות בוקר דתות. מתחילות עם בית הכנסת, הוא ממש קרוב לצימר כ-250 מטר. כמובן שהיה סגור, עשינו סיבוב סביב המבנה, בדקנו את כל הדלות, סגור. צילום למזכרת ואנו בריצה לקתדראלה, היא פתוחה מ-10 בבוקר. גדולה ומרשימה, עם סוג של מוצגים מענינים שלא קשורים לדת דווקא. משם בזריזות לכנסיה דומיניקנית, גם שם פתחו מ-10. הספק לא רע על הבוקר.

IMG_3910 (Medium).JPG

הכנסיה הדומניקנית

IMG_4068 (Large).JPG

עלות לכיוון המרכז לבניון התאטרון ממנו יש הסעות השאטלים לעיירות,לשווקים. בתחנה יש קבוצת אנשים שממתינה גם. מסתבר שהאוטובוס מצד זה הוא לקייסברגKaysersberg קו מספר 145 עלות 11 יורו לשתינו הלוך/חוזר. לא הבנו זאת כך תחילה, בחזור הראנו את הכרטיסים והנהג אמר שזה כבר משולם. יש שאטל שעובר בין 3 העיירות,עלות השאטל 3 יורו ליום.

IMG_4088 (Large).JPG

בניין התאטרון http://www.kaysersberg.com/bons-plans.htm#428 סרטון על Kaysersberg http://www.youtube.com/watch?v=U7FPXiGNprc&feature=related IMG_4124 (Medium).JPG
IMG_4121 (Medium).JPG

IMG_4126 (Medium).JPG

IMG_4130 (Medium).JPG

IMG_4100 (Medium).JPG

חומות ומגדל המבצר

IMG_4105 (Medium).JPG הנוף בין העצים


IMG_4122 (Medium).JPG


IMG_4127 (Large).JPG


 העיירה מאוד יפה,המבנים פשוט יצאו הספר אגדות. טיפסנו עד למבצר ההרוס מהמאה ה12-13, הנוף יפה,למרות שהכרמים יבשים. לאחר ירידה לעיירה עוברות בית קפה שנראה טעים במיוחד, מגיע לנו על הטיפוס כמה קלוריות.נכנסות ו"הולכות" על העוגות הכי גדולות. הפעם לא מסתפקות בפרוסה אחת לשתינו.כל אחת בוחרת לה עוגה ומתחלקות, שחלילה לא נפסיד טעמים. מסתובבות בעיירה היפה, בבתי יקב הרבים. יוצאות לתחנה מכיוון אחר, קצת בהלם איך הגענו והאם האוטובוס עובר גם כאן. כמה גברות צרפתיות יושבות בתחנה ומרגיעות שגם מכאן הוא יוצא לקולמר.בשעה 14.20 בא האוטובוס ואנו חוזרות רק כדי לעלות שוב לשאטל אחר לעיירה אגושיים Eguisheim . שושי, ביקרה בעיירה בטיול הסתיו שלה ביער השחור וחבל אלזס וחזרה עם חויות והמלצות חמות. כל מה ששושי אמרה ,אנו עושות. האוטובוס יוצא לעיירה ב15.40,יש לנו זמן להיכנס לחנות פרפומריה,להתעדכן מה הולך,איזה בושם לקח מקום ראשון, שני ברשת.מחייכות לעצמינו בהנאה כי הבושם של שתינו במקום שני בצרפת. מתבשמות בבושם של מקום הראשון,וכל הדרך בודקות איך הוא "התיישב".

IMG_4093 (Large).JPG

ספאורה שלנו

לעיירה אגושהיין מגיעים בשעת בין ערביים. העיירה עתיקה מאוד,קטנה מאוד,ויפה להפליא. מיותר לספר שבכול עיירה אמרנו "כאן נישאר ללון בטיול הבא שלנו" מעניין הין נבחר באמת.

IMG_4142 (Medium).JPG

IMG_4149 (Medium).JPG

IMG_4153 (Medium).JPG

IMG_4164 (Medium).JPG

השבילים בעיירה מרוצפים באבנים מרובעות קטנות,והם מעגליים. חגיגה לעיינים.יש צימרים רבים ומלונות קטנים, יקבים וחנויות מקסימות לכל מיני מטעמים טעימים. נקניקים מיוחדים, חנות שכולה פטריות.אפילו פסטה(יבשה) בטעם פטריות. כמובן כנסיה עתיקה.בכניסה לכניסיה ראינו קבוצת מטיילים ונכנסנו איתם. המדריכה אספה את כולם בחדר צדדי והדליקה אורות, עמד שם פסל גדול של אשה/קדושה,ויקטוריה לא הבינה בדיוק מי,ולי זה לא היה חשוב. הקבוצה מאוד התפלאה ואנו חזרנו לרחובות, שם היה יפה הרבה יותר. בדרך לקולמר גם בצהריים וגם בערב עברנו על פני קניוון גדול, שנראה שיש בו חוץ מסופר גם חנויות בגדים וכו'. שקלנו לרגע לרדת, להיכנס לראות. מקום במזוודה אין לנו, כך שלקנות אי אפשר, לקבל רק תאבון בלי "לאכול" ,לא היינו מספיק מזוכיסטיות. סרטון אגושהיים http://www.youtube.com/watch?v=k7LCg6aH_hM&feature=related חוזרות לתאטרון ומשם לסופר "שלנו" ולשדרת החנויות. מודדות פריט או שניים,ויק קונה לבת אני שואלת את שלי (מבזבזת אליה סמס) ומקבלת תשובה "אל תקני לי כלום". חסכונית הילדה,או שלא סומכת על הטעם של אמא.היום לא שתינו יין חם,וערב לא יהיה ערב ללא. בסופר ויק רוכשת בקבוק יין, ומכינה בבית יין חם לא פחות טעים.תבלינים היו בצימר בשפע. ואנו מסיימות על המרפסת עם כוסות יין חם וגבינה צרפתית . גם כוסות יין יפות היו בצימר. http://www.vallee-munster.eu/en/le-fromage-de-munster.htm מחר שבת,יום האחרון לטיול בנות שלנו.הרעיון הראשוני היה להגיע בבוקר לבאזל,להכניס קודם לכן את המזוודות לאיביס ולטייל בעיר.אבל,זוהי שבת של פסטיבל האבירים.שלה סיפרה און ליין בפורום כמה יפה היה.מה לא נראה? ומה עם עיירת רקווים?משאירות את באזל לטיול הבא.אורזות את התיקים, כדי שבבוקר נוכל ישר לצאת לדרך. http://dl.dropbox.com/u/21217615/navette_noel_pays_etoiles_alsace.pdf יום שבת 10.12 בבוקר משלמות למריים,מסכמות איתה שנשאיר את המזוודות עד הערב ויוצאות ליום טיול נוסף. שכחתי לציין שבחנות סטימצקי בנתב"ג קניתי ספרון קטן חמוד בצרפתית על ארץ הקודש וירושלים,תשומת לב קטנה לכריסמס לבעלת הצימר.היא מאוד התלהבה והודתה.

IMG_4065 (Large).JPG


IMG_3923 (Medium).JPG


IMG_3880 (Medium).JPG


IMG_3898 (Medium).JPG



IMG_3892 (Medium).JPG

עוד סיבוב בקולמר,ברחוב הראשי מתחילים לסדר דוכני מכירה,סוג של שוק נודד.השולחנות מסודרים,קולבים נתלים .שוק של בגדים ואביזרים.חבל שאין לנו זמן להתעכב. לריבוווילה Ribeauville היה אוטובוס מהעיר הגדולה Selestat מתחנה רכבת בשעה מוקדמת יותר מאוטובוס שיוצא מקולמר. עליו היה צורך להמתין שעה וחצי בקולמר ולא היה טעם.אנו עולות על רכבת ועושות חשבון שנספיק,יהו לנו כ8 דקות הפרש. הנסיעה לוקחת כרבע שעה. היציאה מהרכבת נחסמה ע' איש גבוהה עם תיק גדול וגיטרה או כלי כל שהו אחר.ממש דוחפות אותו בלי בושה.מה הוא חושב לעצמו?אנו צריכות לרדת ויש לנו אוטובוס...מגיעות בריצה מרציף לתחנת האוטובוס איתנו עוד בחור צעיר וצעירה מקומיים,שחזרו הביתה. האוטובוס עבר.איך עבר יש לו עוד 8 דקות?עבר,אומרים האנשים שממתינים במקום לאוטובוס אחר.הבחור מסתובב בתחנה ומדבר צרפתית שוטפת,רב עם הפקידה, אני ניגשת עליו לברר והוא שמח שגם אנו לעיירה ,מוכיח למנהל התחנה שאוטובוס ברח לפני הזמן וזאת לא בעיה שלנו. שלא נשלם 25 יורו למונית.מנהל התחנה מסתכל על השעון ובשקט מודיע "אני מזמין לכם מונית על חשבון העיריה,עוד 10 דקות היא תגיע,אתם לא צריכים לשלם על כלום" אפילו לא כרטיס לאוטובוס. אנו בהלם,מדברות עם הצעיר , מודות לו, מבררות מהיכן הוא, האנגלית שלו מעולה. הבחור חי בשטראסבורג והגיעה לריבווולה לבקר את סבתא. ואת ישראל הוא מכיר. היה פעמים בארץ, במשחקים של מכבי תל אביב-מכור. רק חבל לו שמצב הבטחוני לא מאפשר להנות מטיול בארץ.אנו כמובן מספרות לו שהמצב השתפר,והיום אנו מדינה שקטה ורגוע,וחלילה פיגועים יכולים להיות בכל מדינה דבר שכבר קרה לא פעם.אולי הצלחנו לגרום לו לשקול לטייל בארץ. המונית מגיעה אנו עולים, הוא יורד לפנינו ומבקש מנהג לקחת אותנו לכניסה ולהראות היכן אנו עולות חזרה באוטובוס. פשוט לא יאומן. http://www.ribeauville-riquewihr.com/en/

IMG_4177 (Medium).JPG

מתחילות מיין חם

IMG_4190 (Medium).JPG

 ועוד יין מתבשל

IMG_4210 (Medium).JPG
 יין

Ribeauville מאוד מיוחדת בשווקים שלה,בכל האנשים המחופשים,האבירים מסתובבים בין הקהל,לבושים כמו בתקופת ימי ביניים.בעלי הדוכנים עומדים מחופשים גם.הדוכנים מלאים בכל טוב,במיוחד באוכל כפרי של פעם.עוגות החג ענקיות ,כיכרות גבינה בגודל חצי חבית,חזיר ענק מסכן מסתובב לו על הגריל,לחמים באורך ענקי מובאים על גבי קרש לדוכן ונחתכים לפרוסות עבות.גריל גדול ועליו פרוסות עבות של בשר עוברות טיגון.ותור גדול עומד לו לקבל פרובת לחם ובשר עליו ב3 יורו.מה לא נעמוד גם אנו??וודאי שנעמוד.כאן היין מוחלף בליקר חם,ונמזג לספלים קטנים שעולים יורו אחד. בראש הגבעה כנסיה ואנו שומעות נגינת אורגן.נננסות בשקט בשקט,ויק אומרת שזה נראה כחזרה בנגינה,לוקח לנו כמה דקות עד שיוצאות חזרה לרחובות העיירה.מלכים ונסיכות עוברות בין הקהל,דוב ענק(אדם מחופש כמובן) מובל ומבקש מאנשים רחמים,אני רצה לצלם את ויק איתו.

IMG_4208 (Medium).JPG

אין מילים

IMG_4254 (Medium).JPG לחם של פעם

IMG_4188 (Large).JPG


 הבשר

IMG_4255 (Medium).JPG

היה כדאי לעמוד בתור
IMG_4222 (Medium).JPG

IMG_4230 (Medium).JPG

IMG_4181 (Large).JPG אבירים,אבירים

בפינת הרחוב עומדת להקה שמנגנת משהו אליז אחד מהם רוקד. האנשים שמים להם מטבעות ואפשר גם לרכוש דיסק שלהם. קצת מתקדמות ופתאום שומעות מנגינה מוכרת. לא יכול להיות, זה שיר ביידיש "ביי מיר ביסטו שיין" עומדות ולא מאמינות. והבחור? מתחיל לזמר ושר את הפזמון בקל גדול וברור. אנו מצטרפות בלהט לשירה. מתי בפעם אחרונה שרתי ביידיש?? באלזס?? בשוק האבירים??

IMG_4273 (Medium).JPG

שרים ורוקדים ביידיש ממשיכות לעלות ברחוב הראשי,יש שלט "תלבושת אבירים לתמונות" בא לי להתלבש ברווח התקופה ולצטלם.עולות ועולות ,השלט עדיין קיים אבל לא מוצאות את התלבושות.מכנסיה שניצבת מולינו שומעים מוזיקת אורגן.ויקטוריה כולה פליאה,בשעה כזאת?מי מנגן?? נכנסות בשקט ומתיישבות.מישהו מתרגל נגינה באורגן.זה בא כאילו לאזן את השיר ביידיש.אני מנסה לצלם בתול הכנסיה החשוכה ולאחר כמה דקות יוצאות החוצה.כאן אני מקבלת הסבר מפורט לגבי נגני אורגן כנסייתי.לויק רקע מוזיקלי לא מבוטל.מוזיקה למדה כמעט כל חייה.אמא שלה היתה מורה למוזיקה ואחר מכן מנהלת בית ספר למוזיקה במוסקבה,וגם היום שתיהן הולכות לקונצרטים כמו שאני הולכת לסופר

IMG_4218 (Large).JPG


IMG_4216 (Large).JPG* קיבלתי היום במייל לינק ליוטיוב מעניין,ויכול להיות שבגלל זה שמענו את השיר הידוע הישו ביידיש באלזס.מסתבר שעשו החייה לשיר והוא נעשה מאוד פופולרי בזכות זמרת ארמנית שהיה כיום בגרמניה.

http://www.klatsch-tratsch.de/2011/11/12/ilhama-diese-tante-aus-baku-will-die-europaischen-clubs-erobern/95111

http://www.youtube.com/watch?v=G0qRb891oTU&feature=related

(לקח לי זמן לחפש את השיר ביטויב,כבביצוע צעיר ופחות מוכר)
http://www.youtube.com/watch?v=63tStU_jyX0 מוציאה כמה מטבעות ושמה להם בכובע. מקסים ובלתי צפוי. כדי להספיק לבקר עוד בעיירה Riquewihr , אנו יוצאת לכיוון התחנה. גשם קל יורד והרבה אנשים ממתינים. האוטובוס מאחר מאוד, מגיעה אחד מספר סיפור לא מובן, רק הבנו שקולגה שלו תיכף בא. עוד רבע שעה ומגיע הקולגה ( אוטובוס נוסף). כולם נכנסים. מוזר כולם נוסעים לאותה עיירה אבל כשאני שואלת,כולם שותקים. עוד כצה תמונות של שווקי האוכל

IMG_4256 (Medium).JPG



IMG_4189 (Large).JPG



IMG_4234 (Medium).JPG


IMG_4233 (Large).JPG

IMG_4235 (Medium).JPGIMG_4252 (Large).JPG

מרק אפונה ועגבניות

IMG_4265 (Medium).JPG

גבינות,גבינות


IMG_4278 (Medium).JPG


 ממתק נוגת עם אגוזים

IMG_4264 (Large).JPG

קיר הנקניקים
 לקראת היציאה זוכות לראות קרב אבירים על לבה של יפייפיה

IMG_4242 (Large).JPG

הנסיעה מאוד מהירה, כמה דקות ואנו כבר שם. מה שמעניין שבכל עיירה יש שוני בין השווקים, הרחובות מרוצפות
אחרת,הקישוטים דומים אך שונים. כאן היו הרבה מזרקות מיים. נהיה לנו סלט שלם בראש. סתם כך מסתובבות ומריחות פתאום ריח כל כך נעים. סבון, דוכן סבונים. צרפתיים אחד מריח טוב יותר מהשני.המחיר סביר,2.50 יורו.מה לא נביא הביתה סבון צרפתי אמיתי??וודאי שכן.לוקח זמן לבחור ובעל הדוכן מצטלם למזכרת ברצון. ב19.25 אנו מתכננות להיות כבר בקולמר,להספיק לסופר,לקנות משהו לסנדוויצים,להגיע לצימר לקחת מזוודות לבקש ממירים להזמין מונית.אין ברירה,חייבים לצאת לדרך.חוזרות עם שאטל שמגיע בזמן,למרות שיש לנו כרטיסים לאוטובוס.מפחדות לקחת צ'נס,ומה עם הוא יאחר? הלכו 6 יורו מיותרים, לא נורא.
 סרטון על רקויים http://www.youtube.com/watch?v=cP2_ZDrD2v4&feature=fvsr http://www.youtube.com/watch?v=9nLHab1rBr4 http://www.youtube.com/watch?v=VWUHvEvh6ok IMG_4294 (Large).JPG

IMG_4302 (Large).JPG

IMG_4306 (Large).JPG

בניינים מקושטים בדרך,ממהרות לצאת לחניה,אבל מבחינות בתור ענק לאחד הבניינים.מעניין מה יש שם??אחת נעמדת בתור ,השניה הולכת לבדוק מה יש,מה מוכרים??שיטה רוסית/ישראלית.מסתבר שזה בית מוזיאון הצעצועים מיוחד לכריסמס. בית של כמה קומות כולו קישוטים לחג.מכיוון שראינו אחד בקולמר ולפני כמה שנים ברוטנבורג בגרמניה,בדרך הרומנטית,החלטנו לוותר.לולא התור ,היינו נכנסות.צילמתי כמה תמונות מבחוץ ובריצה לתחנת האוטובוס.

IMG_4309 (Large).JPG

IMG_4308 (Large).JPG

IMG_4307 (Large).JPG


בית הצעצוע לכריסמס בסופר כבר רחצו את השרותים ולא מכניסים יותר עליהם.רוכשות לחמניות, גבינות,נקניקים, בקבוקי שמפניה קטנים-עוד שבועיים 31.12 לפחות נרים לחיים עם שמפניה אמיתית , והיידה למירים. המונית מגיעה מהר, מרצדס גדולה ויפה.הפעם הנהג לוקח אותנו ישירות לרכבת וזה יוצא רק 8 יורו(11 בהלוך) בדרך אני בבלק אוט פתאומי, ויק שואלת "את בטוחה שיורדים בתחנת רכבת של סנט לואי?. או באזל?".שואלת בנימוס את הנהג אולי הוא יודע,הנהג במראה מזרחי,שואל מהיכן אנו,זה שתיירים כבר הבין, מישראל,תמיד אני אומרת את האמת.הוא מחייג לאן שהו ומתחיל לדבר.פתאום מעביר לי את הפלאפון ואומר ,"דברי איתו בעברית ,הוא מול מחשב".הצד השני עונה לי בעברית,דוד,כן את צדקת תחנת סנט לואי,זה לא רחוק.מודה לדוד ונהג מונית ועולות על רכבת.את כרטיס לרכבת קנינו כבר על הבוקר כדי לא להזדקק למכונות הצרפתיות.את הכטיס צריך להחתים,דבר שלא ידענו בנסיע הראשונה שלנו. הרכבת מגיעה לסנט.לואי תוך פחות מחצי שעה.יורד גשם די חזק.וכולם אמרו ללכת ברגל,זה לא רחוק.מיקי שלח סמס עם כתובת מדוייקת,אני מוצאת את הטופס של בוקינג.אבל בגשם עם מזוודה גדולה אחת ושני טרולים??הגשם מפסיק,ז"א ממשיך טיפות זעירות ואנו מתחילות ללכת,כי מונית לא רואים באופק.מישהו מסמן לנו ביד "קדימה,קדימה".צועדות כמה דקות עד שמגיעות להתפצלות,ולאן עכשיו?? ממול,אישה נכנסת לרכב ומתחילה להניעה, אני פוקדת על ויק לרוץ אליה ולשאול. האישה,כושית גדולה ובתה לא מבינות מאיפה היא נפלה עליהן,מסמנות לה על המשך הרחוב. את רואה ,אני אומרת לה ,טוב ששאלת.אחרת נעשה כאן בלילה רנדלים. האישה צועקת לנו cam,cam כן מותק הבנו שצריך לחצות את הכביש ,תיכף...אבל היא ממשיכה לצעוק.עוברות את הכביש,הצעירה יוצאת מהרכב ואומרת לנו,"כנסו לרכב אנו ניקח אותכן" והמזוודות?הרכב קטן.נכניס גם אותן היא צוחקת. הצלחנו להדחס אנחנו ו המזוודות,באמת המלון בהמשך הרחוב ממש.אנו יוצאות ומודות להן אלף פעם.
כאן מורגש החיסרון בתיק יד,המצלמה כבר בתוך הטרולי,אחרת היינו מצטלמות עם הבנות שריחמו על שתיים בגשם עם מזוודות
מקבלות את החדר,מזמינות השקמה ושאטל לשדה לשעה 5.30,פקיד קבלה מבחין בשפת הרוסית שלנו ומייד עובר לרוסית.כן וודאי שתספיקו אין צורך לצאת מוקדם יותר. החדר גדול ונוח, השרותים גדולים וקצת מוזרים נראים כמו בתוך רכבת,בגלל הדלת והמחיצה של הדוש .אין קומקום חשמלי,אבל הבר בלובי פתוח ואפשר לשתות שם.הסופר שכל הפורום ביקר ,כבר סגור,אור עדיין בשוארמה ממול,אבל אנו עייפות מידי,מוציאות את הסנדוויצים והבשר בבצק שקנינו בסופר "שלנו"
 הרחוב מקושט,עוד עץ נוצץ באורות יפים,תאורה ססגונית.עומדת בחלון וחושבת שמחר נגנרת האגדה.
יום ראשון 11.12 בבוקר הוא(אותו פקיד נחמד רוסי) מקבל את פנינו בחיוך,המונית כבר בחוץ הנהג עומד על אקספרסו ואנו צמאות לקפה.אם היינו יודעות שאפשר קפה כל הלילה...כמה דקות ואנו בשדה.שוקלות את המזוודה היא כבדה מידי,מעבירות לטרולים.מזוודה עדיין כבדה 20.8 ק"ג.מקבלים נו,נו,נו מדיילת והיא מעבירה אותה.אישה אחרינו משלמץ קנס 24 יורו על עודף של 2 ק"ג.מה שהחבר'ה בפורום לא הסבירו לי או לא הבנתי טוב,שאםשר היה לרכוש מזוודה במשקל שרוצים.20 ק"ג זה מינימום,והכל פונקציה של מחיר.אפשר 22 ק"ג 24 וכך....זה כבר יהיה בטיול הבא הבא,כי ליוני הזמנתי גם 20 ק"ג.בביקורת בטחונית המגפיים שלי לא נראים לבודק ואני נאלצת להוריד אותם.זוג צעיר צרפתי שעומד מאחורי,בהלם.זהו עוברים.ישר למונת קפה קרובה לעמדת ההמתנה.הקפה סביר,לוקחות בקבוקי מיים לטיסה וממתינות. פתאום ברמקול מבקשים מתהדבים להורדת טרולי למטוס בתמורה לעליה אחרי הספידי. אחותה שח אניגמה סיפרה על זה בפורום,אנימקבלת מויק אישור למסור טרול ולעלות,לתפוס לנו מקום טוב.מתחילה ללכת וויק צועקת לי "באוכל במזוודה שלך,בואי נחליף" מחליפות כמובן,מה נשלח את הסנודוויצים למטוס??הטיסה בחזור ,בדיקת הטרולים קפדנית ,הדיילת מודיע לי שהטרולי גבוהה,בטל גבוהה המטריה החשדה שנקנתה בדיוטי חמישי ימים לפני,לא נסגרת.אני מחליפה אותה. הפעם היא סולחת לי,כי מורידים אותה בכל מקרה,לפעם הבא לבוא עם תיק תקני. הספידי עוברים ראשונים,ואנו ואני עם כמה מתנדבים אחריהם.כולם עולים וויק לא.אני כבר מודאגת. אחרי כמה דקות אני רואה את ויקטוריה עם עיניים קרועות ,מקללת ברוסית בשקט,ניכנסת עם שקית סנוויצים ביד. "ויק מה קרה,איפה הטרולי שלי? הוא לא עבר בדיקה,ז"א עבר בקושי.הדיילת אמרה לה להכניס אותו למתקן,הוא סירב להיכנס.מוציאה את שקית האוכל ומיים ומצליחה לכניס אותו בכוח. הדיילת בשקט שוויצרי "ועכשיו תוציאי אותו" איך??? הוא לא יוצא.לאחר מלחמה קשה היא הצליחה. הדיילת מודיעה שהיא מורידה אותו לבטן המטוס הפעם ללא קנס כי בכל מקרה אין מספיק מקום בתאים,אבל..בפעם הבאה...... אז מה את דואגת אני אומרת לה אז לקחו אותו.והיא "בטרולי שלי הארנק במקום הכי נוח לפתיחה,בתא עליון,המחשב הנייד והמצלמה שלך.מה עבר לי בראש כשהחלפנו תיקים?? וכך עברו אלינו שעות הטיסה בנעימות והשלמה.היו כמה דתיים על הטיסה שהתפללו ואני אמרתי "את רואה הכל יהיה בסדר". הטרול של ויק הגיע ראשון הרמתי אותו תוך כדי מישוש התא העליון. הארנק במקום.על היתר מקסימום יש ביטוח. גם היתר הגיעה בשלמות.ניגשות לריב עם שרות לקחות לגבי המטריה.לוקח חצי שעה והמטריה מוחלפת לחדשה,רק מדגם אחר,פחות טוב. ב14.59 עולות לרכבת לבנימינה. כמה זמן של המתנה,תכנונים ונגמר בצ'יק.היינו בתוך אגדה.זכרנו את כל העצות,את כל העזרה שקיבלנו,הזכרנו את כולם,צילמנו תמונות וחשבנו למי הם מתאימות.לאלונה את שוק עצי אשוח,את הקרוסלה המוארת וכדורי זכוכית הענקיים שתולים על העץ,לרחל את העיירות המחופשות,לשושי את הכל כולל הארמונים,לחגי את תחנת הרכבת ,לג'מוס את בית הכנסת ורכבת הירוקה (את חנות הסבונים כבר לא חיפשנו) לשלה את שוק האבירים ,למיקי את העיירות שהוא אולי לא הספיק לבקר בהן,לליאורה את הצימר שלנו בקולמר. ואם כרגע פיספסתי מישהו,יש מספיק תמונות לכולם.

אתר אירועים באזור לפי חודשים