טיול משפחתי לברצלונה, גיורנה, פיגארס ושמורת גורה בפירינאים של ארגון

יומן טיול - חוויות, מידע וטיפים (בסוף היומן יש רשימה מרוכזת של כתובות ולינקים).

נחתנו ב 04:30 מוקדם בבוקר בברצלונה

משם היו לנו שלוש אפשרויות להגיע למלון -; מונית הכי מהיר נוח ויקר, אוטובוס + הליכה קצרה, 2 רכבות והליכה קצרה. בחרנו באוטובוס והמחיר של 5.3 יורו לאדם הגענו תוך 22 דקות לכיכר קטלוניה ומשם הליכה קצרה של כ -; 10 דקות לגסטהאוס של אלי

http://www.allysguesthouse.com/ 270 יורו ל2 לילות כולל ארוחת בוקר לחדר משפחתי (4 מיטות ושתי מקלחות משותפות לכל הקומה).

הפקדנו את המזוודות בידי ורוניקה העובדת במקום ויצאנו לכיוון כיכר רויאל שם הצטרפנו לסיור מודרך חינמי של חברת -; runner bean tours Barcelona, בחרנו בסיור שעוסק בחיו ויצירותיו של גאודי. הסיור התחיל בכיכר ריאל, והמשיך במספר בתים שגאודי בנה בברצלונה.

את הנסיעות במטרו במהלך הסיור שילמנו בעצמנו.

בתחילת הסיור המדריכה הזהירה אותנו מפני כייסים, ואף למדה אותנו איך להיזהר מפניהם ולהקשות עליהם - ארנק שמים בכיס קדמי של המכנס ויד ימים עליו, תיק גב נושאים על הבטן ויד שמאל עליו!

בסיור ביקרנו בחמשה מבנים שונים שבנה, או שיפץ האדריכל הנודע, למדנו להכיר את אופיו המוזר, את נטייתו לסגפנות, את הטוטאליות שלו לעבודתו, בחייו הגשים את מה שאמר עליו הפרופסור שהעניק לו את תעודת הגמר של לימודי האדריכלות וזאת קבל עם ועדה בפני כל הסגל והסטודנטים -; אני מעניק את התעודה לאדם שהוא ספק גאון ספק מטורף.

את המוטיבים של עבודתו ניתן מייד לזהות, גולגולות, דרקונים, מלאכים,

סופו הטראגי הוא נדרס על ידי כלי רכב כלשהוא ורק אחרי מספר ימים נמצא וטופל בבי"ח לחסרי אמצעים, כעבור מספר ימים נפטר מפציעתו.

לפני שנפרדנו מהמדריכה האירית החייכנית שלנו היא ספרה כי היא מתפרנסת מהטיפים ושכל אחד יכול לשלם כמה שבא לו על ההדרכה או לא לשלם בכלל. שילמנו 15 יורו, הודינו לה ונפרדנו לשלום.

למזלנו הסיור הסתיים בכנסיית הסגרדיה פמליה (המשפחה הקדושה) אשר ממוקמת קרוב מאוד למלוננו אז צעדנו למלון בדרך עצרנו לאכול במסעדה. מעניין שסטייק, שיפודים, ופיצה, עולים בערך אותו דבר בין 7 -; 10 יורו. האוכל היה די בינוני, אבל היינו רעבים ואכלנו בתאבון. ארוחה מלאה למשפחתנו כולל בירה מחבית, ומשקאות קלים 40 יורו כולל טיפ.

כשהגענו למלון ראינו על אחת מהדלתות שלט עם שם המשפחה שלנו וכשנכנסנו לחדר ראינו שהמזוודות שלנו הוכנסו לחדר. החדר קטן למדי מואר ממוזג.

נפלנו שפוכים, למנוחה בחדר. צריך לזכור שלא ממש ישנו בטיסה, ואנחנו על הרגליים מ- 04:30 בבוקר, התקלחנו, כוחותינו חזרו אלינו והחלטנו לצאת לסיור ערב -; לילה בברצלונה. חברנו לסיור מודרך של חברת "הולהשלום". חברה מיוחדת כל המדריכים שלה הם ישראלים הגרים בברצלונה, הסיורים בעברית, עם זווית יהודית, הסיור עלה 25 יורו לאדם(ילדים מגיל 8 ומטה 50% הנחה) וכך בשעה שש בערב, יצאנו מכיכר קטלוניה (ממש ליד הארד רוק קפה) לטיול באוטובוס ממוזג במספר רבעים, מוקדי בילוי ומחייה בעיר המקסימה. שם המדריכה שלנו - טל, שם הסיור "להתאהב בברצלונה" והנה אנחנו אחרי פחות מ 24 שעות בעיר, ולמרות הארוחה הבינונית שאכלנו בצהרים, כבר התאהבנו.

זו עיר מדהימה הרחובות רחבים, מוארים, נוחים ובטוחים מאוד להולכי רגלי, רוכבי אופניים (יש שבילי אופניים מסומנים בכל רחוב כמעט, ויש גם מאות תחנות להשאלת אופניים הפזורות בעיר). אין כמעט תשתיות תחזוקה, אנרגיה ותקשורת בולטות מעל פני הקרקע, כמעט הכל מוטמן באדמה (קווי טלפון, חשמל וכמובן ביוב ותקשורת..) מנורות רחוב מעוצבות, אריחי המדרכות מדהימים, חזיתות הבתים מדהימות (כל אחת יותר יפה מהשנייה), שילוב של סגנונות ארכיטקטוניים רבים, בתי קפה, קניונים, חנויות בוטיק, חנויות מעצבים (גוצ'י, לואי ויטון ועוד) ממוקמות ליד כל רשתות האופנה הגדולות הקיימות בעולם.

המוני תיירים מסתובבים בכל מקום, כל המסעדות מלאות, הכיכרות עמוסות במופעי רחוב, אומנים ורוכלים שונים, אבל יש זרימה מתמדת, וכל הזמן קורה מה שהוא.

בסיור זה חלפנו ליד בניינים מרשימים ומוקדים שונים בעיר, עליהם הסבירה המדריכה.

סיירנו רגלית במספר אתרים ביניהם:

פארק גואל, כנסיית המשפחה הקדושה, כמובן שאין מצב שישראלים בחו"ל לא יפגשו מכרים /משפחה מישראל, וכאן פגשנו זוג מהמושב, צילמנו אחד את השני כשכנסיית הסגרדיה פמליה ברקע. ביקרנו גם בכיכר ספרד, וצפינו מקרוב קרוב במופע מזרקות מים מרהיב של מים, צבע ומוסיקה. סיירנו גם ברובע הגוטי ממנו חזרנו למלון רגלית, דרך רחוב הרמבלה וכיכר קטלוניה, בדרך היינו רעבים, אז אכלנו פיצות במסעדה שפגשנו בדרכנו.

בסביבות 24:00 הגענו למלון.

אפשר להגיד שהיה יום די עמוס בסה"כ אנחנו ערים 36 שעות רצוף עם נמנום של כשלוש שעות במטוס בו טסנו לברצלונה.

קמנו באיזי, אכלנו ארוחת בוקר במלון, ארוחה סבבה, קפה. תה, יוגורטים, פירות, עגבניות שרי, טוסטים, נקניק, גבנ"צ, דבש, ריבות ומרמלדות, קרקרים, גרנולה, עוגות... ממש לא צריך יותר מזה?!

התארגנו בחדר ובסביבות 09:00 יצאנו לעיר. היום תכננו לבקר בארמון המוסיקה, בשוק לה בוקריה, בבית החולים סנטה קרו (Antic Hospital de la Santa Creu) .

בדרך גילינו שגם היום הכל שוקק ומלא חיים פשוט לא יכולנו שלא להיכנס לחנויות המדהימות שמכרו בגדים, תיקים, חגורות, בעיקר של מותגים

בסביבות 12:30 הגענו לארמון המוסיקה (PALAU MUSICA CATALANA ) באחת התחיל סיור מודרך באנגלית מבוגר 12 יורו, סטודנט 10 יורו ילדים חינם. כמובן שקנינו כרטיסים.

בנוסף הבנו שבערב מתקיימים 2 מופעים במקום, מופע ריקוד פלמנקו, באולם צדדי, וקונצרט ל 4 גיטרות באולם המרכזי.

קנינו כרטיסים לקונצרט כל כרטיס 25 יורו.

ב 13:00 התחיל הסיור שנמשך 50 דקות.

המבנה מדהים, תוכנן ונבנה ע"י מונטנר (Montaner) ,אדריכל בן תקופתו של גאודי, באותם ימים היה המון כסף זמין בברצלונה, היו המון אנשים עשירים שהזמינו עבודות מרהיבות מאומנים ואדריכלים שונים.

האדריכל למד בפריז ובתקופת לימודיו בנו בדיוק בפאריז את מגדל אייפל, כידוע האייפל בנוי מברזל, אז הוא השתמש ברעיון של בנייה מברזל אך לא הסתפק בכך, השלד נבנה מברזל אך הוא דאג לעטוף אותו במספר אלמנטים מקומיים כמו למשל -; אריחי קרמיקה וזכוכית. הוא השתמש באומנים ועובדים קטלונים, וסיים את בניית הארמון ב3 שנים.

באולם בין שאר הקישוטים, פסלים, מנורות, ויטראז'ים ועוד, קבועים 2 לוחות האחד מציין את תאריך תחילת בניית הארמון, והשני מציין את התאריך בו התקיימה ההופעה הראשונה בארמון.

הארמון בבעלות פרטית של קבוצת אנשים, חברים באגודת מקהלות.

יצאנו מהארמון הסתובבנו ברובע הגותי, הוא מאוד שונה ביום מבלילה. המון חנויות קטנות ומטריפות, מוכרים חייכנים, מוזיקה ממש כיף.

הגענו שוב לרחוב הרמבלה, הסתובבנו עם עוד מליון תיירים, כשאנו בדרך לשוק לה בוקריה. זיו הייתה צריכה לשירותים, במסעדות השונות לא מאפשרים להשתמש בשירותים אלא אם אתה לקוח, בסוף נכנסנו למקדונלד, חיכינו לילדים במבואת הכניסה.

הידעת - ברצלונה מרושתת במאות מצלמות אבטחה, בכל רחוב, פינת רחוב, סמטא, חנות, ואפילו במקדונלד.

הגענו לשוק, ואו, כמה צבעים, ריחות, אנשים, צפוף, דביק, די קשה להישאר יחד וגם לדאוג שלא יכייסו אותך. דוכנים צבעוניים של קצבים המוכרים את כל סוגי הבשר שבעולם, חי מעושן, חתוך, שלם,אברים פנימיים, הכול מהכל. באחד הדוכנים ראינו קצב מחלק באמצעות קטר אימתני ארנבת לחצי, עוטף אותה שוקל אותה ומגיש ללקוח. מראה לא קל לאנשים שהקישור המיידי שקופץ לראשם כשהם רואים ארנבת זה פינת ליטוף.

זיו הזדעזעה, אראל לקח את זה יותר בקלות.

דוכני הדגים ומאכלי הים גדושים וריחניים, הכל מונח על מצע של קרח כתוש, טרי מריח ולעיתים חי!!! כן כן מרבית הסרטנים, וחלק מהצדפות עדיין זזו כשנארזו ונקנו.

זיו הצטלמה בקלוזאפ ליד דג עם פה פעור שהציג לראווה שיניים חדות!! איזה ילדה אמיצה!!!!!!!

בשוק יש גם דוכני ירקות, תבלינים,פיצוחים, מאפיות. כל מה שקשור לאוכל, פשוט חגיגה. מומלץ לבוא רעבים, לטעום מהכל, גם אם לא ברור מה זה.

ישבנו באחת ממסעדות הטאפס שבשוק, הזמנו כמה מנות: la boqueria שזה למעשה תפ"א אפויים עם רוטב חריף, acorn-fed crud ham שזה למעשה רצועות דקות, כמעט שקופות של בשר חזיר מעושן, עם שום וחמאה מוגש עם בגטים טריים ו -; butifarra sausage with beans and garlic sauce שזה למעשה נקניקיות מיוחדות עם שעועית ברוטב לא מזוהה אבל טעים. ואו, חגיגה אמיתית, הכל היה טעים מאוד אם כי מעט חריף.

בדרך קנינו עוד מיצי פירות טריים, שוק מקסים, מקום חובה לאוהבי השווקים ולאוהבי האוכל.

מהשוק המשכנו לכיוון בית החולים על שם סנטה קרו, בחומר שקראתי הבנתי שהמקום מקסים ומהווה מקום מפלט מהמולת העיר, עם גינות קסומות, ספסלים ובית קפה. המקום אכן רגוע ושונה מהמולת המוני התיירים בעיר, גינות לא מה שהוא, ספסלים אכן מפוזרים שם, ובית קפה קטן אחד נראה חמוד.

ישבנו על הספסלים, שתינו, נשנשנו עוגיות, שוקולד הצטלמנו והמשכנו לכיוון הרמבלה כדי שנספיק להגיע למלון, לנוח מעט, להתקלח ולצאת לקונצרט. בפועל הגענו למלון בשעה 19:00, יש כל כך הרבה פיתויים בדרך, גלידות, פיצות, מופעי רחוב, בניינים מדהימים, דוכני מזכרות, חנויות, צבעוניות ושפע, הזמן פשוט טס כשנהנים.

התקלחנו,החלפנו בגדים, הרי אנחנו הולכים לקונצרט בארמון, לא נעים להיכנס עם שרוואל וכפכפים, נכון?!

לארמון נסענו הפעם ברכבת התחתית הגענו ב 2045 די חששנו שהקונצרט יהיה "כבד" מידי, מדובר במוזיקה קלאסית, הפתענו מאוד כשהבנו שהקונצרט משלב קטעים הומוריסטיים, הפעלה של הקהל, ווירטואוזיות מדהימה של הנגנים. הרפרטואר היה רחב וכלל יצירות מוכרות של שופן, ואגנר, צייקובסקי, מוצארט, בך, ועוד בין לבין היו די הרבה הרפיות קומיות וקטעי קישור מדליקים שכללו למשל קונצרט שיעולים בשיתוף הקהל, תקלות מביכות של צלצולי פלאפון ש"הפריעו" למהלך התקין של הקונצרט, התבלגנות של דפי התווים שגרמה לנגנים לנגן גם לד זפלין ופינק פלוייד, ועוד ועוד צחוקים יחד עם מוזיקה ושירה מדהימים. צחקנו המון , נהנינו מאוד, אכן יש תמורה לאגרה!!

חזרנו הרכבת התחתית, הגענו למלון בסביבות 24:00,

עוד יום גדוש פעילויות וחוויות בברצלונה.

קמנו ממש באיזי 09:00 שוב אותה ארוחת בוקר נהדרת במלון, התארגנות בחדר ויציאה לכיוון בית פדרארה La Pedrera)) ברחוב גרסיה 92. זהו אחד הבתים המדהימים שגאודי עיצב לאדם פרטי בשם........ כשחלפנו לידו שלשום, בסיור המודרך, המדריכה ספרה לנו שאנו ברי מזל כי לזמן מוגבל מוצגת בדירה של........... הממוקמת בקומה ראשונה של הבית תערוכת צילום של צלם ספרדי מפורסם בשם CATALA- ROCA. הכניסה לתערוכה בחינם וכך זוכים לראות תערוכת צילומים של רוקה, אותו צלם קטלוני מפורסם וגם את הדירה שגאודי עיצב!

הצילומים מדהימים, ממש רואים את ספרד בשלושה עשורים שנות ה -; 50, 60 וה -; 70, בתמונות מרהיבות מחיי היום יום של התושבים.

אחד הדברים המייחדים את רוקה זה שהוא לא היה מוכן לרטש תמונות ולעבדם באמצעים טכנולוגיים מתקדמים, כל צילומיו ללא כל מניפולציות, הוא פשוט צילם מה שראה כשהוא מתייחס המון למשחקי אור וצל, זוויות צילום, וסיטואציות מחיי היום יום של המצולמים.

צילם בעיקר ערים, מבנים, כפרים, נמלים, וחיי יום יום. בכל צילומיו נראים האנשים מכובדים, ראויים ואפילו גאים, רוקה הקפיד להעביר את המציאות בצורה מאוד מכובדת, גם כשצילם עוני, דלות, מסכנות, סיטואציות קשות וסבל, איכשהו דאג שיראו יפים, מכובדים וללא טיפת אלימות.

משפט של רוקה- "כשאנחנו מצלמים תמונה עומדות בפנינו כל כך הרבה אפשרויות,זוויות ראייה ומצבים, עצם הבחירה שלנו מהווה למעשה מעשה של יצירה".

תערוכה יפה, שווה!

חזרנו למלון בסביבות12:30, התארגנו על המזוודות ויצאנו ברכבת התחתית לכיוון הנמל של ברצלונה. לילדים סיפרנו שאנו שוכרים רכב ונוסעים לפירינאים, הם לא ידעו שאנו עולים על הפלגה בת 8 ימים בים התיכון לנמלי איטליה על הספינה Norwegian Epic!!

על זה כתבתי בהרחבה בכתבה אחרת בבלוג שלי.

ב 0830 נפרדנו מהאפיק המדהימה, אני לא יודע איך נתרגל לחיים רגילים ללא כל שפע המופעים, אטרקציות, חנויות, ואוכל בכל מקום, כל הזמן וכך כך טעים.

לקחנו מונית לתחנת הרכבת המרכזית בברצלונה Barcelona railway station -; estacion de sants. קיבלנו את המכונית שלנו אאודי A1 די קטנה, ציפיתי למה שהוא מעט יותר גדול, משום מה זכרתי שהזמנתי מכונית בסגנון רנו מגאן /סיטרואן C4 / סיאט קורדובה. בכל אופן התארגנו וב 09:00 יצאנו מערבה לכיוון שמורת GUARA, הממוקמת בפירינאים שבחבל ארגון כשפעמינו לכיוון המלון שלנו בכפר - VALLE DE RODELLAR, כפר קסום בלב השמורה המשמש כבסיס יציאה לצפרים ולמטפסי הרים רבים הפוקדים את השמורה. קיבלנו את הדירה שלנו, ממש יפה, כולל מטבח, מקלחת, 2 חדרי שינה והכי חשוב מרפסת הצופה להרים. במרפסת קיננו זוג סנוניות ובתוך קן הבוץ שלהם צווחו 2 גוזלים רעבים וכל כמה דקות אחד ההורים הביא להם משהוא טעים לאכול.

בהמלצת פקיד הקבלה יצאנו לטיול רגלי קצר, חצינו את הכפר וירדנו בשביל עפר מצוק הררי עד לנחל רחב ידיים. בדרך פגשנו עוד מטיילים בעיקר ספרדים וצרפתים, ובאחד העיקולים של הנחל, באזור בו הנחל התחתר ויצר מעיין רחבה גדולה ראינו קבוצה של 2 -; 3משפחות עם ילדים שמטפסים על ההר בעזרת ציוד ייעודי, פשוט מרהיב לראות איך הם מטפסים, יורדים ועולים.

אנחנו רק הסתכלנו, במקום לטפס על הצוקים, השתכשכנו במי הנהר, שחינו, ועלינו חזרה למלון.

טיול קצר של פחות משעתיים, כיף כיף, כיף.

אכלנו ארוחת ערב במלון, הפיצה הייתה טובה מאוד,והפייאה הזוגית שהזמנו הייתה מעניינת, צריך להתרגל לתבלינים ולמרקם של האורז, והבשר.

בסביבות 08:30 קמנו, הכנו ארוחת בוקר בדירה שלנו (שוקו, בגטים טריים, גבינות, וחביתה)הכנו את הציוד הנדרש- בגדי ים, קרם הגנה, אוכל, נשנושים ומים, בתוך תיק גב, הכנו עוד תיק גב נוסף שיישאר ברכב ובו בגדים להחלפה, ונסענו לכפר Alqazar, בכפר פגשנו את אנריקה בעל עסק לטיולי שטח, טיפוס צוקים, סנפלינג וקניואינג באזור שמורת ה -; Guara. כשהגענו אליו שילמנו עבור היום ועבור מחר לטיול שנקרא טרק אוויר ( les via ferrata ), בסכ"ה 382 יורו לכולנו מחיר מבצע, נראה יקר אבל כולל מדריך דובר אנגלית צמוד, ציוד מקצועי (חבלים, ציוד גלישת הרים, חליפות צלילה, קסדות, ערדליים, תיקים אטומים למים, תרמילי נשיאה ייעודיים...) וכמובן ביטוח. התארגנו על הציוד, מדדנו חליפות צלילה, קסדות, קיבלנו את אלפרדו המדריך שלנו שהתברר שהוא יודע אנגלית כמו אראל בערך, שזו רמה של ילד ישראלי ממוצע בכיתה ג' בערך. המדריך היה גדול בעל קול עמוק והזכיר לי את פיסיק הענק מהסרט "הנסיכה הקסומה". למשפחה שלנו הצטרפה עוד משפחה מצרפת הורים וילד בן 10, וכך בשעה 10:15 יצאנו רגלית מצוידים היטב, למסלול הליכה של כשעה דרך סמטאות הכפר המקסים ועל המצוק במגמת ירידה לנהר וירו (vero) הנהר בו נעשה את הקניואינג. ההליכה על המצוק, במישור חשוף, לצידנו שיחים של רוזמרין, אלת המסטיק, ברושים קטנים. מולנו המצוק של הגדה מול, קירות סלעי גיר, בגוונים של לבן, צהוב, אדמדם. בשלב מסוים יש ירידה לכיוון הנהר. התמקמנו מתחת בולדר ענק לצד הנהר פשטנו את הבגדים ולבשנו את חליפות הצלילה והקסדות, לאחר תדריך בטיחות קצר, קפצנו למים. התחלנו ללכת בנהר, מידי פעם נעזרנו בחבלים כדי לשלשל את עצמנו מעל בולדר, או גזע עץ, מידי פעם שחינו, מידי פעם פשוט צפנו על גבי המים בכיוון זרימת הנחל. בכל פעם שהגענו למכשול רציני, המדריך כינס את כולנו ונתן לנו הוראות למעבר כולל הדגמה אישית. המעברים היו די רציניים, לעיתים היינו צריכים לקפוץ מסלע אחד בין שני בולדרים למקום מסוים בו המים עמוקים דיים. היו מקרים בהם זחלנו בנקיקים צרים, במקרים אחרים היינו צריכים לצלול במערות מתחת בולדרים כשאנו פשוט צוללים לכיוון האור וצפים מחדש לאוויר הצח אחרי מספר שניות בודדות עד כמה עשרות שניות. זרם הנהר עושה את העבודה ומוביל אותנו בכיוון הנכון. מידי פעם עשינו עצירה למנוחה, לקפיצה מסלעים גבוהים לבריכות בנהר. קיבלנו הסברים באנגלית עילגת ביותר לגבי שמות הסלעים, תהליכי הבלייה הייחודיים באזור. בשלב מסוים נכנסנו למערה דרך "חלון" צר, מתברר שזו מערה בה מתרחשות מערבולות מים אדירות בעת שזרימת המים בנהר עזה, וזה קורה כל חורף, ובה מתעצבים סלעים והופכים לחלוקי נחל. החלון דרכו נכנסנו נוצר כתוצאה מהתנגשות של סלע בדופן המערה, בנהר יש עוד מערות רבות כאלה שעדיין לא נתגלו!!

בנהר פגשנו מידי פעם מטיילים נוספים, ספרדים או צרפתים, כולם מצוידים היטב. זה סוג ספורט שאי אפשר לעשות לבד, ללא ציוד מתאים, ידע טכני בקשרים, חבלים, ציוד צלילה, גלישה, ומפה של האזור. או לעשות כמונו, לשלם עבור הדרכה וציוד מקצועי מאחד המפעילים המקומיים.

ללירון היה קשה לקפוץ מגובה למים, לזיו היה קשה לצלול מתחת לבולדרים (היא חששה שיגמר לה האוויר לפני שתגיח מעל פני המים שוב). בסה"כ עמדנו בהרפתקה הזו בגבורה. די קשה להעביר במילים את החוויה, את התחושות, אבל מדובר בדבר מאוד ייחודי, לא מוכר לנו ומאתגר ביותר. יש כמובן רמות שונות של קניואינג, אנחנו בחרנו את הרמה הנמוכה ביותר.

בסביבות 16:00 יצאנו מהנהר, החלפנו בגדים והתחלנו לטפס לאלקזאר. ב 17:30 הגענו, תשושים, מלאי התרגשות מודים לאלוהים שסיימנו את המסלול בריאים ושלמים, לחנות של אנריקה.

הילדים היו מאוד רעבים, נסענו לכיוון המלון שלנו ובדרך עצרנו במסעדת דרכים, היינו הסועדים היחידים במסעדה, המלצר כרגיל לא ידע אנגלית, ושוב תקשרנו בפנטומימה ובקולות של חיות כדי להבין מה כתוב בתפריט. האוכל היה מעולה, לא שאני יודע בדיוק מה הזמנו. הגלידות היו מוזרות ביותר, קיבלנו אפילו גלידה חריפה, זיו כמעט נחנקה.

הגענו למלון ב20:00 התקלחנו אני התמוטטתי שפוך מת, לירון עוד עשתה כביסה, הילדים שחקו במחשב.

פעם ראשונה בטיול עשינו "יקיצה טבעית". בהדרגה התעוררו כולם, בערך ב -; 10:30 קניתי בגטים טריים, נקניקים, גבינות, חזרתי לחדר הכנתי חביתות וכולנו אכלנו ארוחת בוקר.

טיילנו בכפר שחקנו קלפים, והעברנו את הזמן בנעימים. ב15:30 נסענו אני אראל וזיו לכפר סמוך בשם Bierge, שם במלון Bierge Hosteria פגשנו את אויר המדריך שהדריך אותנו בטרק הייחודי בנהר "אלקנדרה" (Alcanadre). המסלול נקרא "טרק אוויר" - AIR TRAKING , לאחר ששתינו משהוא קל בבית המלון והכרנו מעט את אויר, התברר שהוא מחבל הבאסקים, מדבר הרבה שפות: באסקית, קטלונית, ספרדית, צרפתית ומעט אנגלית. נסענו עם האאודי הקטנה שלנו אחרי הטנדר הגדול שלו בדרכי עפר לתחילת המסלול. כשהגענו מדד כל אחד מאיתנו רתמות וקסדות ויצאנו להליכה קצרה של כ 20 דקות עד שהגענו לצוק הראשון עליו צריך לטפס. אויר לימד אותנו מספר צעדים בסיסיים ונתן לנו דגשי בטיחות. כך במשך 3 שעות טיפסנו, גלשנו, חצינו גשרים מעל הנהר. רוב הזמן היינו דבוקים לסלעים כשאנו מאובטחים לכבלים, כשמתחתנו נהר זורם או סתם אוויר מעל קרקע חשופה. בהתחלה היה די מפחיד, אחרי שלומדים את העקרונות של איך מעבירים את השקלים, ואיך נכון לצעוד על הסלעים, זה נהייה כיף מאוד. לסיום עשינו סנפליג מגובה 20 מטר למטה. אראל פחד ולא כל כך רצה, אז אויר רתם אותו אליו והם גלשו יחד, זיו גלשה כמו גדולה, לבד, וגם אני!

חזרנו ב 20:30 למלון, סיפרנו חוויות ללירון, אכלנו ארוחת ערב, שיחקנו "יניב", התחברנו לפייסבוק ולילה טוב!!!

ב 09:00 כבר היינו במכונית בדרך לברצלונה, החלטנו לא לחזור באותה דרך ולא באוטוסטראדות גדולות. חזרנו מדרום לברצלונה, דרך עיירות קטנות ודרך קוסטה דורדה, דרך יפה על צוק סמוך לחוף הים, עצרנו במרכז קניות, להתפנק בגלידה ובקניות של שטויות ומתנות, למלון בברצלונה (holyday in express) הגענו בערך ב 16:30 התמקמנו בחדרים והחלטנו להחזיר את הרכב השכור כבר היום בערך. נסענו לתחנת רכבת המרכזית בברצלונה, החזרנו את הרכב בתחנת יורופקאר, והמשכנו רגלית למרכז קניות גדול. אחרי שקנינו בגדים ונעלים מדהימות לזיו, חיפשנו מסעדה, וכמובן שלא קשה למצוא מסעדה, אבל זו הייתה מעולה, הזמנו כל מיני מנות, כולן היו מעולות אבל די קטנות. בסביבות 24:00 הגענו למלון.יום ארוך.

נסענו למונטג'יוק - הר היהודים, סיירנו בגנים בוטנים, ובמתקנים האולימפיים השונים שהוקמו עליו לקראת האולימפיאדה שהתקיימה בברצלונה בשנת 1992. כשירדנו מההר הלכנו למבנה ששמש עד לא מזמן זירה למלחמת שוורים, וכיום הוא קניון ממוזג, עם המון חנויות ומסעדות, בילינו בו כמה שעות, כמובן ששוב קנינו כל מיני בגדים. בסביבות 18:30 הגענו למלון, שיחקנו "יניב", ראינו סרטים במחשב, והלכנו לישון.

אחרי ארוחת הבוקר במלון, צעדנו כ 20 דקות לחוף הים.

בברצלונה המון חופים, וטיילת ארוכה ורחבה. החוף יפה מאוד, חול חום אפרפר, מלתחות, שמשיות ומיטות שיזוף ללא תשלום, לנוחיות הציבור. המון מתרחצים, מבוגרים, ילדים, משפחות, צעירים וצעירות. בערך חצי מהנשים ללא קשר לגילן, ולמצב גופן משתזפות ושוחות טופלס. זה היה מאוד מוזר לזיו ולאראל, אני די נהניתי, צילמתי כמה משתזפות למזכרת. מאוד מומלץ להעביר יום באחד החופים של ברצלונה.

החלפנו כסף בבנק, חזרנו למלון להתקלח ולנוח מעט בצהרים. ב 16:00 יצאנו מהמלון לכיוון פלזאה קטלוניה, לפגוש שוב את אחת מדריכות "הולהשלום" לסיור לילה לג'ירונה ופיגארס. סיור לילה ייחודי הכולל ביקור ברובע היהודי ובמוזיאון היהודי של ג'ירונה, במוזיאון המפורסם של דאלי בפיגארס כמו גם במוזיאון התכשיטים שלו. למדריכה שלנו קראו דניאל. היא הייתה מדריכה טובה, ידעה וספרה הרבה על ג'ירונה וחיי היהודים שחיו בה במשך מאות שנים, על אגודת ידידי יהודי ג'ירונה והיוזמה שנקטה להקמת המוזיאון והתחקות אחר פריטים מקוריים של יהודים שאולצו לנטוש את העיר. על הרמב"ן שלימד פה את היהודים. הביקור בעיר מעניין ויפה ובמוזיאון אפילו מרגש.

מג'ירונה נסענו לפיגארס, בדרך שמענו על סיפור חייו המדהים של סלבדור דאלי מהולדתו ב 1904, דרך ילדותו (המפות שצייר לתוואי השטח של בית הספר בו למד בגיל 6, ההכרזה שלו לאימו, לאחר שראה את שמו חרוט על מצבה בבית הקברות, שהוא ישו החדש כי הוא, כמו ישו, כבר מת ונולד מחדש), דרך התבגרותו, לימודיו ובהתפרעויותיו באוניברסיטה לאומנות במדריד, חייו המוטרפים, ועד מותו ב 1989. על ילדותו אל גאונותו, על יצירתיותו, על אחיו שמת בגיל 22 חודש ושהוא למעשה נושא את שמו, על גאלה אשתו, אהובתו אותה העריץ ועבורה יצר ציורים, פסלים, תכשיטים מדהימים, על יחסו לכסף, לנצרות (סלידתו מהזרם הקתולי), על המגלומנויות שלו, על לימודיו, על היותו אחד מאבות הזרם הסוריאליסטי באומנות, על חייו בארה"ב, על אהבתו לכסף, על פזרנותו, נהנתנותו, יחסו המורכב עם אביו (הוא שלח לאביו קונדום עם זרע שלו וצרף מכתב בו הוא אמר לאביו כי כל מה שהוא עשה עבורו זה נתן זרע והנה הוא מחזיר לו את הזרע שלו ולכן הוא לא חייב לו כלום יותר).

הביקור במוזיאון מדהים, העצמה של יצירותיו, הפרובוקטיביות שלהן, המסרים הכפולים, המיומנות הטכנית והוירטואוזיות שלו פשוט מדהימים!!!!

זה סיור שחייבים אבל חייבים לעשות עם הדרכה מקצועית! לכל ציור, לכל מיצג, לכל פסל יש משמעות ויש סיפור מעניין. בלי מדריך טוב, אדם רגיל פשוט לא מבין את מה שהוא רואה.

הביקור במוזיאון התכשיטים שלו, ביקור שכרוך בתשלום נוסף, מדהים לא פחות, אולי אפילו יותר. תכשיטים מדהימים, אבני חן, זהב, כסף, יהלומים, עגילים שרשראות ועוד המון תכשיטים שסלבדור יצר לגאלה אהובתו, חלקם זזים, חלקם מניטורים, פשוט מדהים!!!! אי אפשר לתאר במילים, צריך לראות ולהרגיש!!!!!!!!!!

מקור כל הסיפורים על חייו ועל יצירותיו ביומנים שכתב כמו גם בהדרכות שהעביר בעצמו במוזיאון שלו בפיגראס.

חזרנו למלון ב 03:30 לאחר יום מדהים, שהתחיל בחוף הים בברצלונה והסתיים במוזיאון התכשיתיםשל דאלי בפיגארס. הילדים מדהימים, החזיקו מעמד, לא רק שלא קיטרו גם שתפו פעולה, שאלו והתענינו בכול. מתוקים!!!!!

קמנו ב 10:00 והקדשנו את היום לביקור במוזיאון ובאצטדיון של קבוצת ברצלונה - Camp Nou. ביקור חובה למי שאוהב ספורט בכלל בייחוד למי שאוהב כדור רגל. את הכרטיסים קנינו במחיר מוזל מברק מ"הולהשלום" (17 יורו לאדם במקום 22 יורו לאדם) עבור הסיור המקיף שכולל מעבר לאצטדיון ולמוזיאון גם כניסה לחדרי ההלבשה, חדרי הראיונות וחדרי צוותי התקשורת העולמיים.

ב 19:30 יצאנו לשדה התעופה.

ב 24:15 היינו על המטוס בדרכנו חזרה לישראל.

...............................................................................................................................................................................................................................................