דיברוגה לילה באותו מלון Natraj- האל שיווה – שבגילום זה הוא רקדן . שאלתי כי לא ידעתי 🤷‍♀️

יודן התעסק כל הזמן בחיפוש אחר נהג אחר ; בולרו – רגיל , אין 4x4 לא מצאנו .

הבעיה תקופת קדם בחירות וכל הנהגים והמכוניות הגדולות עסוקות ברובן בהובלות של הפוליטיקאים ו הפמליות שלהם ………………

לכן במקום לצאת בבוקר מוקדם על מנת להגיע ליעד הבא יצאנו רק ב 2 בצהריים – מה שאילץ אותנו למצוא לינת לילה במחצית הדרך על מנת לא להגזים בשעות ה במלון ב…………North Lakkimpur

מלון הודי של הודים – כי לא הייתה ברירה – אבל בהסתכלות אחורה לא היה ככ נורא 🤦‍♀️😂

היינו עדיין בעודף ימים החלטנו לעשות גיחה לזירו.

לא מצאתי ענין מיוחד במקום ומגדירה אותו כ Zero;

נכון ישנה כאן קבוצה אתנית מיוחדת Apatani- והם בחלקם עדיין מתגוררים בבקתות במבוק כבעבר; ומאד גאים בתרבותם .

חלקם אנימיסטים, חלקם התנצרו.

לשדות האורז – זו לא הייתה העונה – והקור היה חודר עצמות.הנהג ה'חדש' בחור אסאמי צנום ורזה – הגיע עם בגדים שמתאימים למזג אוויר של אסאם!

בחור נחמד אדיב ונוהג מצויין! שאלנו אותו אם ברצונו לעלות ״צפונה״ , הסברנו לו כמה קרררר שם למעלה וכי הדרך ארוכה – הוא התלהב ואמר שאיתנו יש לו מזל לבקר במקומות חדשים!

יודן ואני החלטנו שיש לקנות לו בשוק הבגדים מעיל חם גטקס וכובע – שחס וחלילה לא יקפא לנו !

למחרת מוקדם ; כמובן ההסכמות תמיד היו מוקדמות… יצאנו מזירו לכיוון בומדילה – עיר המחוז הראשית של קאמן המערבית.

הזמנו לינה Anu. Homestay בסיסי ונקי יש מים חמים .מרכז העיר מקום קטן משפחה טיבטית עם אוכל טיבטי שאני מאד אוהבת. ארוחת ערב של טוקפאה עם איטריות מעשה בית ובשר יאק- שכנראה היה בא בימים…

עלינו למנזר – ואחר כך סיבוב בעיר – דבר שהתגלה כמציאה ממש… בעלי ההום סטיי אמרו שיש פסטיבל לוסאר אבל הוא הסתיים – מסתבר שלא ! הבסטיליה כאן היה מאוחר משאר הבודהיסטים שחגגו לוסאר ; יש להם שני תאריכים לחג כביכול חג שני…

שמענו מוזיקה ושירה, נכנסנו ומשום מה הושיבו אותנו אחר כבוד בכורסאות המפוארות בשורה הראשונה. לא הבנו בדיוק למה-

הרבה ריקודים , אוכל ותה – עם תנור גז מחמם ליד הרגליים…

לבסוף העלו גם אותי לבמה עם כל הרקדנים לבושה במעיל הסקי העבה שלי ונעלי טרקים- 😂.

פגשנו גם את נציב המחוז הראשי – למעשה נציבה ! בחורה הודית צעירה מקסימה ומאירת פנים-

מסתבר שלהגיע לתפקיד כזה , יש לעבור אין ספור בחינות וראיונות. בנוסף לכך היא סיימה לימודי רפואה.

הציעה עזרה בכל אם נזדקק.עכשיו מגיע הקטע שגרם לקצת מחשבות אם כן או לא.

ירד גשם הרבה – וכאשר במקומות נמוכים בהימליה יורד גשם – בהרים, ובטח בפסא של 4170 מ ׳ יורד שלג!

הנהג ; פארליי – זוכרים בא מאסאם! שלג אין לו מושג … טוב כבר חשבתי הנה שוב הזדמנות לנהוג בהרי הודו …

אבל הסתבר שכל הדאגה הייתה לחינם הכביש היה כמעט כולו נקי משלג- ואנחנו הפלגנו על פסי הרכבים שעברו לפנינו.

עדיין הזעתי …… אבל פארליי עלה עד למעלה בכבוד !היה קררררר כך שלא נשארנו הרבה זמן – יודן ופרליי שתי צ׳אי – אני הסתפקתי במים חמים שלקחתי איתי מבומדילה .

בדרך עצרנו בדיראנג בחיפוש אחר דזונג – מבנה של מנזר ובית ממשל – שאמור להזכיר את המבנים בבהוטן .

הסברים על הסברים לא נתנו מענה – מצאנו מנזרון קטן אחר בו הסתובבנו – יש עושר לא קטן לפעמים במנזרים קטנים ועתיקים.קצת פרימולה על הדרך ליד זרזיפי מים שנמצאים בכל מקוםכי בלי פרחים אי אפשר …

הזמנו לינה Jambay Villa בטאוואנג. קצת מחוץ לעיר . מעולה !

כרגיל הגענו מאוחר ; קמים מוקדם בדרך יש להגיע לקטעים מסוימים לפני 6 בבוקר כל מנת לעבור את קטע עבודות הכביש לפני 9 בבוקר!

הדרכים כולן עם עבודות הרחבה מפולות פינוי מפולות אבנים ובוץ.

רכבים מכל המינים והסוגים לפעמים מפליא איך רכב קטן מצליח לצלוח את המהמורות שלוליות הענק.

וכמובן משאיות צבא הודו עם חיילים משועממים מאחור בוהים ומטלטלים.

למחרת החלט ו לרדת. רגל למנזר אורגלינג בו נולד הדאלאי למה ה שישי שהיה ממוצא מון פה Monpa , לצערנו , המנזר היה סגור , כל החיפושים אחרי מפתח עלו בתהו.לקחנו את הרכב ונסענו למנזר הגדול של טאוואנג .מזג האוויר לא היה לצידנו למרות שעשינו קורה כנדרש סביב סביב…

נסענו לצפות על המנזר מצידה השני של הגבעה שם ישנו פסל בודהה ענק.יונת השלום בטאוואנג .

ירדנו להסתובב בעיר לחפש ATM ולאכול . יש הכל מכל לקנות לאכול צ׳או מיין בלי צ׳ילי עבורי, ועם הרבה לישון ופארליי .

שוב ערב רב של פרצופים ותווי פנים שונים – צפון מזרח הודו!

סיום לעכשיו הדרך חזרה בהמשך …