חמישה ימים קסומים ברומניה. קיץ 2016-
שמואל
יצאנו אבא ובן בני 17, 48 לטיול שבו טעמנו קצת מכל דבר. כל מיני סוגים מתוך המגוון המדהים שמציעה רומניה: הרבה נופים, פארק אתגרי, ארמונות תיירותיים ומסלולי הליכה לא קלים. היה מדהים. טוב, נתחיל.
דגשים חשובים
מטבע וזמן: רומניה מאוד נוחה למטייל הישראלי. הזמן המקומי זהה, והמטבע המקומי – הליי – הוא בערך בשער 1:1 מול השקל. המקום הכי טוב להחלפת כסף הוא בבנקים, אז קיבלנו שער של 4.43 מול הדולר כאשר השער היציג היה 4.46. זה שער מעולה.
תחבורה: ניווטנו באמצעות הWaze. היה מצוין. לגולן טלקום יש מסלול של 99 ₪ לחודש שנותנים עד 6 GB גלישה בחו"ל, שזה אומר נצח. אי אפשר לגמור את זה גם אם ממש תנסו. לנווט עם מפות זה סרט אחר לגמרי. ממליצים לכם לקחת את המסלול הזה ולנווט עם Waze. כמעט בכל המקומות הוא עבד היטב, כולל בהרי הבוצ'גי ובטראנספאגאראשן. מדי פעם יש הפרעות קליטה אך הן קצרות מאוד.
דלק: באופן מוזר, מחירי הדלק לא אחידים. ראינו מחירים בין 4.85-5.25 ליי לליטר. תמצאו לכם מחיר טוב, כל תחנה זה משתנה. יכולות להיות שתי תחנות בשני צדדים של הכביש עם מחירים שונים. מאוד מוזר, אבל סביר.
מזג אוויר: בבוקרשט ובחבל וולאכיה בכלל חם ביולי אוגוסט. אולם ברגע שעלינו להרי טרנסילבניה מזג האוויר היה נפלא. אמצע יולי, האוויר קריר ונעים. בחלק מהמקומות היינו צריכים אפילו חולצות ארוכות, ובאגם בליאה היה ממש קפוא ברמה של סוודר וחמצוואר. אפילו ירד גשם מפה לשם, אבל לא יותר מעשר דקות בכל יום. כך שהיה בסדר.
לינה: הזמנו את הדירות שישנו בהן דרך אתר Booking.com. האתר מדהים, דובר עברית, ומנגנון החיפוש שלו מאפשר בדיקה לפי קריטריונים מאוד ספציפיים. אנחנו לדוגמה שומרי כשרות ולכך היינו צריכים דירות עם מטבחונים, ויכולנו לחפש אותן באופן ספציפי, מה שהיה מאוד נוח. יש כמה רמות של לינה ברומניה. המלונות, שמחירם עשוי להיות כשישים אירו לזוג ללילה; הדירות, מעין צימרים שכאלו – דירות סטנדרטיות שאנשים הפכו למקומות אירוח לתיירים, להשכרה לטווח קצר. אנחנו ישנו בדירות כאלו. המחיר הוא בערך 30 אירו לדירה, שהקיבולת שלה נעה בין זוג לארבע-חמש נפשות. תלוי איזו דירה. לפעמים צריך לשלם עוד מחיר בשביל הכנסת מיטה נוספת. יש לדירות הללו יתרון אדיר מבחינת מחיר – יותר מחמישים אחוז ברוב המקרים, אבל צריך לדעת שיש להתקשר לבעל הדירה כרבע שעה לפני שתגיעו, כי לא תמצאו דלפק קבלה. בעל הדירה יגיע וייתן לכם את המפתחות. הדירות שאנחנו ישנו בהן מעוצבות יפה מאוד כיאה למקום תיירותי, ונהדרות. שימו לב בבוקינג שלדירה שלכם יש חדר רחצה פרטי, זה לא מובן מאליו. אם אתם מתכוונים ממש לחסוך מתחת לקטגוריית דירות ישנם חדרי מעונות – חדרים עם עשר נפשות בדרך כלל שחולקות את אותו החדר. קבאנות, מעין בקתות בראשי ההרים שמציעות לינה, ובתחתית – קמפינג.
רכב: שכרנו רכב דרך חברת Cars4Rent. שימו לב: זו חברה קצת "חאפרית", ולא תמצאו אותה בשדה התעופה במתחם של חברות השכרת הרכב, גם לא בפורטלים האינטרנטיים של RentalCars ודומיה. כשתצאו מאולם הנוחתים יחכה מישהו עם שלט עם שמכם. לנו לקח קצת זמן למצוא אותו, עד שהתקשרנו אליו וגילינו שהוא עומד לידנו עם פתק קטן שכתוב עליו שמנו עם שגיאות כתיב. נו, מילא. העיקר שיש רכב. הרכב הגיע עם 120,000 ק"מ, קצת שריטות וטסה חסרה, מה ששום חברת השכרה רצינית לא הייתה מרשה לעצמה, אבל מבחינתנו זה הספיק, במיוחד שאוטו הרכב בחברות הגדולות עולה כמעט פי שניים. עלה לנו 114 אירו לארבעה ימים, פלוס 20 אירו לביטוח תאונות מלא. מחיר מעולה לרכב אוטומטי. קיבלנו רכב עם גיר רובוטי, שזה סוג מוזר של אוטומט, מי שרגיש לנושאי חווית נהיגה וכו' אולי ישים לב, אבל בסך הכל האוטו נסע 750 ק"מ וצרך בקושי חמישים ליטר. מעולה. מי שמוכן להתפשר על רכב ידני יכול למצוא רכב זול אף יותר. שימו לב שכשאתם מחזירים את הרכב יש צורך להתקשר למספר שעל הטופס הירוק שתקבלו מCars4Rent ולא למספר שאיתו דיברתם כשקיבלתם את הרכב, זה עלול להיות קצת מבלבל.
הסדרי תנועה: הסדרי התנועה ברומניה קצת מוזרים. הרמזורים קטנטנים, ואין רמזורים אחרי הצומת אלא רק לפניה, ככה שלפעמים קצת קשה לדעת מה הרמזור מורה עכשיו. היו לנו קטעים מוזרים בתוך העיר שפנינו שמאלה ומולנו אנשים המשיכו ישר. לא הצלחנו להבין את זה עד הסוף, מאטים קצת ומסתדרים. הכי נורא היו הכיכרות – כיכרות של שלושה נתיבים ויותר, ששוב – מאטים קצת ומסתדרים. איכשהו הכל יוצא בסדר בסוף.
כבישים: הזהירו אותנו מכבישים גרועים ומלאי בורות. לא מצאנו כאלו. כל הכבישים שנסענו בהם (כמעט..) היו סבירים מאוד. אפילו הטראנספאגאראשן עבר שיפוץ רציני, והוא כביש סביר מאוד (למרות הסיבובים). הזהירו אותנו שייקח לנו שמונה שעות לעשות אותו. מצד לצד – בפחות משלוש שעות נסיעה, זה מה שלקח לנו.
תחבורה ציבורית: לא הסתמכנו על תחבורה ציבורית בין עירונית, אבל נראה שיש רכבות מעיר לעיר. בתוך העיר – שימו לב שבאוטובוסים צריך לקנות את הכרטיס בתחנה ולתקף אותו במכונות מוזרות בתוך האוטובוס, שנוסע במהירות של צב. המוניות מאוד מאוד זולות, ומשלמים עליהן לפי קילומטרים ולא לפי זמן, מה שמאוד מיקל. המחיר הסטנדרטי בבוקרשט הוא 1.39 ליי לק"מ, ובבראשוב –1.69. כלום. יתרון נוסף במוניות- תוכלו לשוחח עם הנהגים באיזו שפה שתרצו אנגלית, צרפתית או עברית – את אף אחת מהשפות הללו הם לא מכירים... כדאי להכין פתק עם המקום אליו תרצו להגיע
שקיעה: הדבר הכי כיף ברומניה – החושך יורד ב21:30-22:00. (לפחות ביולי...) זה משאיר המון זמן לטייל.
יום ראשון: בוקרשט
נחתנו ב18:40 בנמל התעופה הנרי קואנדה. הנמל ממוקם בעיירה אוטופני, עשרים דקות נסיעה מבוקרשט. הטיסה הייתה של ארקיע, מטוס קטנצ'יק (בכל טור יושבים רק שניים...) שהמריא באיחור קל אם כי סביר של חצי שעה. בכרטיסי הטיסה כתוב שהטיסה יוצאת מטרמינל 1, נתב"ג הישן, למעשה בשל העומס מעבירים אותך בבידוק הבטחוני וכו' דרך טרמינל 1 ואז יש אוטובוס שלוקח אותך ישר לדיוטי פרי. ככה כל התהליך של ביקורת דרכונים, צ'ק אין, מזוודות ובדיקה בטחונית לקח לנו עשר דקות. התלבטנו איפה לחנות, החלטנו להשאיר את הרכב בחניון לטווח ארוך של טרמינל 3. לקחנו שני שאטלים פנימיים והגענו לטרמינל 1.
יצאנו לבוקרשט. כיוון שאנחנו שומרי כשרות היינו צריכים מלונות עם מטבחונים, שנוכל להכין את האוכל שלנו בעצמנו. בלילה הראשון ישנו במרכז בוקרשט, בדירתStayInBucharest Apartment. הזמנו אותה דרך אתר Booking.com, שיתרונו הגדול הוא מנוע החיפוש המשוכלל שלו, חוות הדעת של תיירים שהיו במלונות והעובדה שהוא תומך בעברית. כמו שאר המקומות שישנו בהם בטיול, זה לא מלון אלא דירה שמישהו עיצב מחדש ומשכיר לתיירים. התמורה במחיר היא אדירה – כמעט חצי (שילמנו 150 ליי בלבד לכל לילה, באמצע יולי. זה מחיר כל כך נמוך שקשה שלא לצחוק), אבל צריך להתכונן לזה. יש צורך להתקשר לבעל הדירה כמה זמן לפני שאתם מגיעים, שיחכה לכם בכניסה. שימו לב שלא תמיד הכתובת שמופיעה בבוקינג מדויקת, ושווה לבדוק מול בעל הדירה את הכתובת המדויקת שלפעמים רחוקה שני בלוקים.
הדירה נחמדה, חדר המדרגות מזרח אירופאי קלאסי – מדרגות לא שוות באורכן, בטון חשוף ובלי אורות. לא מזמין. מעלית חורקת שלא העזנו לעלות עליה. אבל בתוך הדירה – יפה. מיטה זוגית גדולה ונוחה, פינת אוכל, מטבח קטן ומקלחת (לא טרחו לספק סבון, שמפו או וילון במקלחת). דירת חדר קטנה וחמודה במרכז בוקרשט (סקטור 1). בלילה, למרות העייפות הגדולה, יצאנו לארמון הפרלמנט לראות אותו בלילה, דרך רחוב Calea Victoria. מדהים. אל תפספסו. כמו לחזור למאה ה-18 לרגע. בנייני אבן מטורפים בכל כיוון, מוארים בצורה מקסימה, עיר נעימה מאוד. לא חם בלילה, אפילו קר, גם באמצע יולי. אחרי הליכה רגלית של כשלושת רבעי שעה חזרנו במונית. המוניות, גם בבוקרשט וגם בבראשוב, מאוד זולות. משלמים עליהן לפי קילומטרים ולא לפי דקות, כך שזה מאוד זול ויעיל. המחיר האופייני בבוקרשט הוא 1.39 ליי לק"מ. מה שאומר שמונית מהארמון לדירה עלתה שישה ליי. על הגג של כל מונית יש נורה, כשהיא ירוקה זה אומר שהמונית פנויה. את המוניות כדאי לאסוף בתחנות המוניות – הנפנוף ושריקה לנהג מונית לא תמיד יעילות
יום שני: ארמון הפרלמנט, אגם סנאגוב, הרי הבוצ'גי וארמון פלש
בבוקר התפללנו בבית הכנסת "ישועה טובה" שנמצא בכיכר Amzei, בכתובת Tache Ionescu nr. 9. שחרית בשעה 08:15. המשכנו לארוחת בוקר ולאחריה נסענו לארמון הפרלמנט. לא צריך לפחד ממצוקת חנייה, עם קצת מאמץ אפשר למצוא. הם לא שמעו על כרטיסי חניה כמעט, כך שברוב המקומות החנייה חינמית. יש קטע שהרומנים חונים על המדרכה, אם אתם רואים שכבר כמה רכבים עשו את זה- תצטרפו.
הארמון מדהים מבפנים. נברשות ענק מקריסטל, חדרים מצופי שיש, זהב, אבן, מהמם. עשינו סיור שכולל טרסה שמשקיפה על כל העיר. המחיר הוא 45 ליי למבוגר כשסטודנט נכנס חינם, עם כרטיס סטודנט. רב-קו ישראלי עם תמונה שלי הצליח לשכנע אותם שאני סטודנט. סיור יוצא כל שעה והגענו ב11:10, כך שהיינו צריכים לחכות ארבעים דקות בחוץ עד שהתחילו להכניס אנשים. הסיורים באנגלית, מדריכים טובים. קיימים גם סיורים ברומנית ובצרפתית, ונדמה לי שגם בגרמנית. הסיור עם הטרסה הוא שעה וחצי, כמעט כולו בעמידה, זה יכול להיות קצת קשה. אבל מדהים. אסור לצלם בפנים אלא אם כן שילמת אגרה של שלושים ליי למצלמה, שוד לאור היום, תוכלו לנחש שעם טלפון נייד ביד ומול המראות לא כולם עמדו בפיתוי.
אחרי הארמון יצאנו לכיוון סינאיה ובראשוב. רצינו לעלות ברכבל קוטה 2000 שבסינאיה (Cota 2000). הגענו בחמש וכבר היה סגור. כנראה נסגר בארבע. בכל מקרה הבנו שבגלל הגשם שירד הרכבל לא עבד רוב היום. אז עלינו באוטו. כביש עם סיבובים חבל על הזמן אבל סלול טוב. הגענו עד קוטה 1400 וזה הספיק לנו. היה ערפל כבד ולא ממש ראו נוף, אבל הדרך הייתה יפה.
המשכנו לארמון פלש, היזהרו כי אפשר לפספס אותו מהכביש הראשי (DN1/E60). היכן שישנן בסטות של תיירים, בקתות עץ עם מזכרות שחוזרות על עצמן – חרבות, שמלות, מגנטים, כלי מטבח (בסטות כאלו נמצאות ליד כל אתר תיירותי באיזור). הארמון ממש יפה מבחוץ, מוקף בגן ירוק ירוק ירוק. לא האמנתי שיש כל כך הרבה גוונים של ירוק בעולם.
שהינו בדירת Poienelor Apartment שבבראשוב, שני לילות. הבניין הכי חדיש שראינו בעיר. ממוקם ביציאה מבראשוב, ליד איזור התעשייה. מעבר לכביש יש סופרמרקט ענק של חברת Kaufland שפתוח משש בבוקר עד עשר בלילה. יעיל מאוד. יש גם תחנת אוטובוס שיוצאים ממנה קווים לעיר העתיקה. הדירה מבפנים גם מאוד יפה.
יום שלישי: פארק שבעת הסולמות, הר טמפה והעיר העתיקה של בראשוב
בבוקר יצאנו לכיוון פארק שבעת הסולמות. מרחק נסיעה קצרה מאוד מבראשוב. המסלול לקח לנו בערך שלוש שעות ורבע, כולל הרבה עצירות לצילומים, אכילה, נוף, והפסקה של רבע שעה בגלל הגשם שירד. נוסעים עד הפנייה לכפר Timisul de Jos, ממשיכים על הרחוב הראשי שלו בעקבות השלט הירוק הענק "7 Scari Caniounul" עד לתמרור אין כניסה. משם מתחיל המסלול, על סימון הפס הצהוב. בערך שעה-שעה ורבע של הליכה מישורית ברובה, הנוף מדהים, יער עבות לצד נהר הטימיסול. אל תיבהלו כשנראה שהמסלול מתרחק מהנהר, בסוף הוא חוזר אליו. המשיכו על הפס הצהוב עד לקבאנה שבה משלמים. הקבאנה נפתחת בשעה 10:00. דמי כניסה – 10 ליי למבוגר, 5 ליי לסטודנט. פטנט הרב-קו עבד שוב, ושילמנו בסה"כ 15 ליי. הסולמות נחמדים, לא מדהימים מאוד אבל בהחלט מקסימים. מטפסים על סולמות מתכת לצד המפלים, נרטבים אבל ממש בקטנה. אחרי הסולמות אל תפספסו את העלייה התלולה ימינה המסומנת בנקודות אדומות ולוקחת אתכם בחזרה לקבאנה. עלייה קצרה ומיד חוזרים לירידות ולמישור, מגיעים לקבאנה וחוזרים את כל הדרך עד לרכב. מתאים גם לילדים קטנים, אם יש להם כוח ללכת שלוש שעות. אם תראו מטיילים נוספים אמרו שלום יפה בעברית רוב הסיכויים שהם יענו בעברית גם כן..
אחרי הקניון עצרנו בדירה למקלחת קצרה ויצאנו באוטובוס לעיר העתיקה של בראשוב. לא ידענו שצריך לקנות כרטיס מראש, הנהג לא ממש עזר לנו והאוטובוס נסע לאט, קחו מונית. עצרנו לאכול אוכל כשר במסעדה הכשרה "שלום" שעל יד בית הכנסת היהודי של בראשוב. החלפנו כסף בבנק בכיכר העירייה.
משם עלינו ברכבל להר טמפה, העלייה עולה 16 ליי למבוגר לשני הכיוונים. הרכבל קצת רועד אבל לא נורא. מההר יש נוף מדהים לכל הכיוונים, על העיר העתיקה וכו', יש ממנו גם מסלולים שיוצאים לכל מיני מקומות. אנחנו הלכנו עשר דקות אל השלט הענק סטייל-הוליווד "בראשוב" שתלוי מעל העיר. יש לידו מרפסת מקסימה שצופה על כל העיר. זה המקום להפגין את כישורי הצילום שלכם.
ירדנו מהרכבל, הסתובבנו קצת בעיר העתיקה, ליד כיכר העירייה. מדרחוב צרפתי נחמד מאוד ושוקק חיים. בתי קפה חנויות ומזרקה. קיימות אפשרויות להשכרת אופניים וכו'. יצאנו אל רחוב Strada Dupa Ziduri, רחוב מחוץ לחומות העיר העתיקה, ועלינו אל המגדל הלבן והשחור. יפה מאוד, שוב תצפית יפה על כל העיר ותחושה של ימי הביניים. המסלול לא קשה, חמש-עשר דקות מכיכר העירייה אבל הרבה מדרגות.
מהעיר העתיקה לקחנו מונית לדירתנו הצנועה, והלכנו לישון שנת ישרים... המונית עלתה 11.50 ליי בלבד.
יום רביעי: פארק החבלים, ראשנוב, מויצ'ו ופאגאראש
פתחנו בפארק החבלים "אוונטורה" שבפאתי בראשוב. מאוד מומלץ, אבל לא לבעלי לב חלש ו/או פחד גבהים... המסלולים מחולקים לפי רמות קושי (סגול, צהוב, ירוק, כחול, אדום, שחור). עשינו את הירוק, לאחר מכן את האדום (הבוגר שביננו החליט לוותר אמצעו.... בכל מסלול יש תחנות יציאה מפעם לפעם) ולבסוף את הכחול, שלענ"ד היה הכי נחמד. אומגות, סולמות, כל תחנה משהו אחר. מקסים, אך מאמץ את השרירים... הושקעה המון מחשבה בפארק הזה, והבטיחות – לעילא ולעילא: לכל אדם מוצמדים שני "שאקלים", המחברים אותו אל כבלי בטיחות. גם כשמעבירים את השאקלים ממקום למקום מעבירים אותם אחד אחד, כך שתמיד אתה מאובטח. המחיר 40 ליי למבוגר ו-35 לילד מתחת ל-18. אפשר לשלם גם באשראי. שלוש שעות. שבהן תוכלו להספיק ככל הנראה כשלושה מסלולים. ישנה אפשרות בתשלום נוסף לאומגה מעל האגם הצמוד לפארק.
לאחר עצירה קטנה בפארק המקסים שליד פארק החבלים, אגם יפה עם הרבה צמחייה וכד', המשכנו למצודת ראשנוב (Rasnov Fortress). בקרב מול מצודת בראן היא מנצחת בענק. אמנם בבראן (לא היינו, אבל שמענו וראינו מבחוץ) החדרים הפנימיים סגורים בתוך הטירה ומאובזרים יותר, ובראשנוב זה יותר שרידים של מבצר – אך הנוף במצודת ראשנוב מדהים הרבה יותר, לעומת טירת בראן שממוקמת בעמק, ליד כביש ראשי. הנוף מדהים. המחיר 10 ליי למבוגר ו-5 לסטודנט. תרגיל הרב-קו הוכיח את עצמו בשלישית. הרבה דוכנים מזכרות ואווירה כייפית. ישנו טרקטור רתום לקרונות שיקצר לכם את העלייה למעלה תמורת 5 ליי. מתחת לטירה ישנו פארק דינוזאורים לילדים- אם באתם כמשפחה תוכלו להתפצל
לא רחוק משם יש את מערת ראשנוב (Pestera Rasnov), הלכנו כעשר דקות בעלייה מאומצת ביער עד שהתברר שהסיור הבא הוא רק בעוד חצי שעה, והמחיר הוא 25 ליי לאדם. ויתרנו.
אח"כ רצינו להמשיך למערת דמבוביצ'יוארה (Pestera Damboviciora), אך כיוון שהיא נסגרת בחמש ידענו שלא נספיק. בכל אופן קיבלנו המלצות חמות על הדרך שבין בראן לדמבוביצ'יוארה, ובמיוחד על הכפר פונדטה (Fundata). פונדטה הייתה רחוקה ממנו 40 דקות נסיעה שכל כולן סטייה מהמסלול, אז החלטנו להגיע רק עד הכפר מויצ'ו. הכפר מקסים וציורי, ערימות חציר עם קלשונים בתוכן פזורות בינות לבתים הבודדים שעל הגבעות המוריקות. המשכנו עוד קילומטר אחרי מויצ'ו, כיוון שהכביש עולה במעלה ההר. לא התחרטנו. נשקף משם הנוף היפה ביותר שראינו ברומניה. הדרך הזו אפילו יותר יפה מהטראנספאגאראשן.
נסענו לפאגאראש, שם שכרנו את הדירה האחרונה לטיול, הנקראת Alex Si Irena Apartment. דירה גדולה מאוד (!) – סלון ענק, מטבח יפה וחדר שינה גדול. אפשר היה להכניס בדירה הזו ארבעה אנשים בשקט, אפילו חמישה (ראינו שיש עוד מזרן בארון). אירנה לא דוברת אנגלית בכלל, אבל היא הזמינה את השכנה שלה שדיברה איתנו באנגלית מעולה. חמישים מטר מהדירה ניצב לו מבצר פאגאראש – היפה ביותר מבין הטירות שראינו בטיול. המבצר מוקף בתעלות מים ברוחב נהר הירדן, ובפארק יפה מאוד. יצאנו אליו בערך ב21:30, ובדיוק באמצע נדלקו האורות על המבצר. ממש יפה. כמה דקות הליכה מהדירה ממוקם סופרמרקט Profi – גדול ומעולה.
יום חמישי: טראנספאגאראשן, אגם בליאה, אגם וידראו והביתה..
יצאנו מוקדם בבוקר לכיוון כביש הטראנספאגאראשן. כעבור כשעה ורבע הגענו למפל בליאה (Cascada Balea), ממנו יוצא הרכבל לאגם. הרכבל עולה 30 ליי לאדם לכל כיוון, וגם מצריך לפחות עשרה אנשים שיעלו עליו. חשבנו שיהיו המון אנשים אבל בתשע בבוקר עוד לא היו. התכנית המקורית שלנו הייתה לעלות ברכבל לאגם ואז לרדת במסלול המשולש הכחול כשעתיים וחצי עד למפל. הרכבל לא עבד, והשרירים שלנו עוד כאבו מפארק החבלים שעשינו אתמול, אז הלכנו במקום זאת במסלול הנקודות האדומות במשך כ40 דקות עד למפל עצמו. המפל ענק, מרהיב, משוגע. הדרך אליו לא קלה בכלל! עלייה קשה עם שורשי עצים, טיפוסים וכו'. אבל היה שווה.
חזרנו לחניון, התלבטנו איך להמשיך. בארבע וחצי רצינו להיות בשדה"ת. הWaze אמר שדרך הטראנספאגאראשן ייקח לנו ארבע שעות וקצת, אבל הגולשים ב"למטייל" אמרו שזה לוקח שמונה שעות... החלטנו להאמין לWaze. הוא צדק, כתמיד. הכביש עבר שיפוץ משמעותי לאחרונה (נכון לקיץ 2016) והוא מאוד נוח. אמנם מפותל אבל אין בו בורות וכד'. בסך הכל מצד לצד של הטראנספאגאראשן – נסיעה נטו – לקח לנו רק פחות משלוש שעות. שימו לב שתרצו להשאיר זמן לעצירות באגם בליאה, במפל קאפרה, עצירות לנופים וצילומים... הדרך מפותלת ומידי פעם יש נקודות עצירה לצילומים מרהיבים עד לאגם בליאה (זהירות, אנחנו כמעט פספסנו אותו על הכביש: כשתראו בסטות בצד הכביש תדעו שאתם צריכים לעצור. אם עברתם מנהרה חשוכה סימן שפספסתם). קחו אוויר ותהנו מהקור של המקום. אגם בליאה קטן מאוד אבל יפה – נוף פנורמי על כל העמק, מים והרבה תיירים. המשכנו לכיוון שדה"ת. עצרנו קלות בדרך לצילומים ונופים. הכביש מלא עיקולים ופיתולים, ייתכן שהוא קשה עם רכב ידני, אבל לא יותר גרוע מירידות סדום או הגולן בארץ. המשכנו על הכביש לכיוון אגם וידראו הענק, עצרנו לידו וליד הסכר שלו (שוב, ניתן לזהות את הסכר לפי הבסטות).. המשכנו לכיוון פיטשטי (Pitesti) ועלינו על האוטוסטרדה המהירה A1 לבוקרשט. שימו לב שאין תחנות דלק על הטראנספאגאראשן עד פאתי קוטה דה ארג'ש (סוף הכביש), אז תתדלקו עוד לפני שאתם נכנסים אל הכביש. דרך A1 היא כביש מהיר ומודרני, עם מהירות מותרת של עד 130 קמ"ש. הייתה תאונה לקראת סוף דרכנו בכביש וידידינו הWaze הוציא אותנו דרך עיירות וכפרים נידחים עד לשדה התעופה.
חזרנו הביתה עם הרבה חוויות ונופים. היה מדהים.
שמואל
