למרות שנסענו כבר עם הילדים (עם מי שכבר היה קיים באותו זמן...) לקפריסין, אוסטריה, סלובקיה, בלגיה, היער השחור וסלובניה, תמיד נשאלנו את אותה השאלה:
לא הייתם עם הילדים בהולנד ?
החלטנו שהגיע הזמן שתהיה לנו תשובה הולמת לשאלה. הולנד נחשבת ליעד קלאסי למשפחות עם ילדים, ואנחנו הגענו עם שלושה (יובל-9 וקצת, אלון-כמעט 8, יעל-כמעט 4).
גילוי נאות למי שלא קרא סיפורי טיול קודמים. מאז שאנחנו נוסעים עם ילדים צעירים (במקור כתבתי קטנים אבל אני כבר יכול לשמוע את יעל צועקת "אני לא קטנה!") אנחנו לא מגדירים את הנסיעה כטיול אלא כחופשה משפחתית. הפעילויות לווא דוקא שונות בהרבה ממה שהיינו עושים בארץ, אבל מתבצעות באווירה ונופים אחרים ובמזג אוויר שונה. איפה שניתן לשלב פעילויות יחודיות למקום שמתאימות לילדים בגיל הזה, כמובן שלא נחמיץ אותן, אבל אל תתפלאו אם לא תמצאו פה את כל רשימת הדברים שאין להחמיץ באמסטרדם. עבורנו, החוויה של החופשה המשפחתית היא העיקר.
בדרך עמדו בפנינו כמה מכשולים. משיקולים כלכליים החלטנו לטוס לדיסלדורף ולא לאמסטרדם. הזמנו כרטיסים זמן רב מראש אבל די במקרה נודע לנו כחודשיים לפני הטיסה שלופטהנזה ביטלה את הטיסות הישירות ובמקום זה מצפות לנו שתי טיסות. מאוד התאכזבנו מאחר ומראש אנחנו בוחרים רק יעדים שניתן להגיע אליהם בטיסה ישירה. כיוון שהיה מאוחר מדי לשנות את היעד החלטנו שעדיפה טיסה לא ישירה על פני ביטול.
שבועיים וחצי לפני הטיסה, שברתי את היד במשחק כדורסל. אחרי הדיכאון הראשוני החלטנו לא לשנות דבר מלבד שידרוג הרכב השכור מידני לאוטומטי. למרבה המזל, הרופא הסכים להסיר את הגבס אחרי שבועיים ולהמיר אותו בסד.
ולקינוח, מבצע (מלחמה) "צוק איתן". מלבד השאלה העקרונית של איך אפשר לצאת לחופשה כשבארץ נופלים טילים וכמה מקרובי משפחתנו ומכרינו מגוייסים (ואם לא ניסע זה ישנה משהו?), היה נראה שהחברות הזרות שכבר חידשו את טיסותיהן לארץ רק מחפשות הזדמנות להשעות אותן שוב. שוב שיחק לנו המזל ויצאנו לדרך מייד עם הפסקת האש.
יום 1
קיבלנו תזכורת למה אנחנו נמנעים מטיסות לא ישירות. הטיסה מהארץ יצאה באיחור ואנחנו "בילינו" בריצה בשדה התעופה הענקי של פרנקפורט על מנת שלא להחמיץ את טיסת ההמשך. כשהגענו (באיחור כמובן) מזיעים ומתנשפים לשער, התבשרנו שגם טיסת ההמשך מתעכבת. סוף טוב, נחתנו בדיסלדורף ולאחר שהתגברנו על הבעיות עם הרכב השכור (כיסא בטיחות ושני בוסטרים לא נכנסו במושב האחורי) יצאנו בדרכנו להולנד. נסיעה של כשעה וחצי עד למקום הלינה הראשון שלנו, כפר נופש בשם Recreatiepark Uddelermeer. כיוון שהגענו ביום ראשון, יום בו לא כל הסופרמרקטים פתוחים ואלו שכן, פתוחים רק שעות מעטות, עצרנו בדרך לקניות ראשונות והגענו מצוידים. כפר הנופש ממוקם בתוך יער ולמרות שיש בו בקתות רבות (מספר רב של דגמים), כולן טובלות בירוק, יש צמחייה שחוצצת ותחושת פרטיות גדולה. מלבד בתי הנופש יש גם גן שעשועים, בריכה קטנה, בית קפה, פינת חי ועוד פעילויות לילדים. מלבד הבקתה יש גם מחסן צמוד ובו ריהוט גן ומכונת כביסה. כמו כן, יש חניה צמודה לכל בית, דבר שלא מקובל בכל כפרי הנופש. בעלי המקום חביבים ואפילו הציעו לקנות עבורנו מצרכים שיחכו לנו בבקתה. את הזמן שנותר לנו בילינו בהיכרות עם המקום. השאלה הראשונה של יעל במפגש עם השקט הירוק הייתה: "יש פה ממ"ד?".
מותשים מהיום הארוך החלטנו לאכול במקדונלדס. הסניף ב Ermello נמצא ממש על מעגן הסירות וכך נהנינו גם מקצת שלווה וגם משקיעה יפה על פני המים.
יום 2
המוזיאון הפתוח (Openlucht Museum) בארנהיים (Arnhem) – עוד לפני שנכנסנו לשטח המוזיאון נתקלנו במפעילה חביבה של תיבת נגינה, כזאת שמופעלת על ידי לוחות קרטון מחוררים. היה מאוד נחמד לראות מקרוב איך המכונה הזאת עובדת. המוזיאון משתרע על פני שטח עצום ולכן הטראם שנוסע במסלול מעגלי מהווה גם אטרקציה וגם מאפשר לדלג מאזור אחד לשני כשמתעייפים. הנוף פסטורלי, בתי כפר, מים, גשרים, טחנות רוח והכל כמובן טובל בירוק. בין האטרקציות שהילדים אהבו במיוחד: שיט ברפסודה, נסיעה על אופניים עתיקות בכיכר זאנסה, חווה חקלאית שבה אפשר להתנסות במלאכות שונות כגון חליבה, שאיבת מים, כביסה בגיגית (להיט היסטרי!) ,טחנת רוח פעילה ושדה שבו קיבלנו משימה משפחתית: לערום קש על פני פירמידה עשויה מכלונסאות עץ. לקינוח צפינו במופע ההולנדרמה (HollandRama): מופע אורקולי מיוחד עם תפאורות מגוונות של סצנות הולנדיות אופייניות שחולפות על פני הצופים. כל ההסברים בהולנדית אבל האפקטים נחמדים.
אנקדוטה נחמדה הייתה כשנשאלנו פתאום ע"י אחד מאנשי הצוות במקום אם אנחנו ישראלים. כשהשבנו בחיוב הוא ביקש מאתנו שלא להיבהל כשבעוד כמה דקות תישמע צפירת אזעקה. מסתבר שבהולנד מתבצעת בדיקת צופרים פעם בחודש, בימי שני ב 12:00 בצהריים. לא ברור אם האזהרה מכוונת רק לישראלים שרגישים לאזעקות או לכל התיירים.
לאחר שחזרנו לכפר הנופש, הספקנו עוד לבלות קצת בבריכה ואז יצאנו לאכול ארוחת ערב במסעדה סמוכה. למרות שמחשיך מאוחר, המסעדות לא פתוחות עד שעות מאוחרות וצריך לקחת את זה בחשבון. המסעדה הייתה מוצלחת ומצוידת גם בגן שעשועים נחמד שסיפק תעסוקה בזמן שחיכינו לאוכל וגם אחרי שסיימנו לאכול.
בלילה היה לנו מפגש כואב עם היתושים ההולנדיים. בבקתה אין מיזוג ולמרות שנעים מאוד בחוץ, בפנים מחניק. כיוון שלא היו גם רשתות, היתושים חגגו והילדים הרגישים נראו בבוקר כאילו חלו באבעבועות. מכאן והלאה לא לקחנו סיכון ונאלצנו להסתדר עם חלונות סגורים ומצוד אחרי המסתננים שחדרו. למרבה המזל, למרות גודלם המרשים, היתושים ההולנדיים לא רגילים כנראה לתוקפנות הישראלית ובקושי ניסו לברוח.
יום 3
חיטהורן (Giethoorn) - כפר ציורי שבתיו ממוקמים מעל תעלות מים בהן שטים בסירות חשמליות. בכניסה לכפר נוסעים בעקבות שלטים המכוונים אל לשכת התיירות (VVV). בסמוך אליה כמה מגרשי חניה גדולים. צמוד ללשכת התיירות סופרמרקט ומולו שירותים ציבוריים. לאורך התעלה הראשית של הכפר מבחר מקומות בהם ניתן לשכור סירות לנהיגה עצמית. בשעה ניתן להספיק שיט בתעלות הכפר וסיבוב קצר באגם ובשעתיים אפשר גם לצאת יותר אל הטבע. למרות שהגענו יחסית מוקדם היה כבר עמוס ובתעלות הכפר היו ממש פקקי תנועה. התעלות הצרות, כמה סירות גדולות ומיומנות של טירונים הובילו לכמה התנגשויות. הסירות חשופות וביום חם כדאי להימרח בקרם הגנה ולקחת כובעים. אחרי שהתגברנו על האתגרים בהתחלה, יצאנו אל האגם ואח"כ גם אל התעלות באיזור הלא מיושב, שם השיט יותר רגוע. אפשר לעצור באגם ליד איים קטנים וכדאי להביא אוכל לברווזים ולשחפים. סה"כ הצפיפות בכפר קצת פגמה בהנאה אבל המקום עצמו עדיין מאוד יפה.
כיוון שסיימנו את הביקור בשעות הצהריים המוקדמות, חרגנו ממנהגנו (מנהג חדש...) שלא לבקר ביותר מאטרקציה אחת ביום ועצרנו בדרך בחוות סחלבים ופרפרים (Orchideeenhoeve). החווה כוללת גנים טרופיים עם בריכות, מפלים, דגים, צבים וציפורים, תצוגה של כלים עתיקים וכן חממות של סחלבים, חממת פרפרים ואפילו כמה מתקני שעשועים נחמדים לילדים. יש כמה מכונות בהן ניתן לקנות אוכל להאכלת הדגים (שרימפסים במיוחד לשפמנונים) והציפורים. הילדים נהנו מאוד להאכיל את הדגים, נבהלו קצת מהציפורים (ציפורי לורי יפות אבל אגרסיביות למדי). ביציאה משתלה גדולה וחנות מתנות. סה"כ עצירה נחמדה אם אתם בסביבה ויש כוח וזמן.
יום 4
פארק ג'וליאנה טורן (Juliana Toren) – כיוון שחששנו שלאחר ביקור באפטלינג כל פארק שעשועים אחר יראה "נחות" (חשש שהתבדה...) החלטנו לדחות את הביקור באפטלינג ולהתחיל בפארקים אחרים. פארק ג'וליאנה טורן הוא פארק שעשועים קטן יחסית בשטח אבל עשיר למדי במתקנים. השילוב של השטח הקטן יחסית עם יום עמוס במבקרים כמו היום שאנחנו ביקרנו, יוצר צפיפות באיזור המתקנים היותר פופלאריים. מבחינת רמת האתגר, הפארק מיועד לילדים צעירים (עד גיל 10 בערך) מה שהתאים לנו מאוד. מפעילי המתקנים ברובם מבוגרים ואדיבים להפליא. בדרך כלל הפארק נסגר ב 17:00 אבל ביום עמוס הם מאריכים את שעות הפתיחה. ליד הכניסה לפארק יש מגרשי חניה קטנים יחסית ומגרשים גדולים נוספים ממוקמים בסמוך כאשר יש אוטובוסים שמסיעים בין החניה המרוחקת יותר לפארק ובחזרה. בימינו גם נסיעה באוטובוס נחשבת אטרקציה לילדים ולכן ניתן להוסיף גם את האוטובוס לרשימת האטרקציות. סה"כ, פארק קומפקטי שסיפק הנאה ליום שלם ואיפשר גם לצעירה שבחבורה להרגיש שאין דבר שהיא לא יכולה לעשות.
לקינוח נסענו לאכול במסעדת פנקייקים בקרבת מקום. המסעדה ממוקמת בכפר פסטורלי אבל מסתבר שהיא מאוד פופולרית ורוב המקומות היו מוזמנים מראש. מצאו לנו מקום בגינה היפה בסמוך למתחם שעשועים קטן לילדים. הפנקייקים מאוד גדולים (כמו פיצה) וטעימים אבל התענוג לא זול.
יום 5
תחזית לגשם גרמה לנו לבחור בביקור בדולפינריום בהארדרוויק (Dolfinarium Harderwijk), שם קראנו שאזור המופעים מקורה. ואכן כשחזרנו גילינו שכל הכביסה שהשארנו לייבוש בחוץ נרטבה. איכשהו לא קישרנו בין התחזית לכביסה שלנו...
בשורה התחתונה התאכזבנו. העלות גבוהה וכבר ביקרנו במקומות דומים ומרשימים יותר. ממליצים להגיע לדולפינריום לפני הפתיחה על מנת למצוא חניה קרובה יחסית. החניה בתשלום נפרד ויש לקנות כרטיס במדחנים שמוצבים במגרשי החניה. האטרקציה העיקרית היא מופע דולפינים שמתקיים בהיכל סגור. מופע מרשים אבל כאמור ראינו מרשימים ממנו. בנוסף יש עוד כמה מופעים בחוץ עם כלבי ים ואריות ים שהיו נחמדים. יש בריכות שונות ובהן ניתנים הסברים (ארוכים, מייגעים ובעיקר לא מובנים לנו בשל היותם בהולנדית) על בעלי החיים השונים. הדולפינריום ממוקם ממש על חוף הים ואפשר מתוכו לצאת לחוף לפינות זולה ומתקני שעשועים. אחת האטרקציות המרשימות היא האקווריום הענק בו ניתן לראות בגובה העיניים בעלי חיים שונים שוחים. ראינו דולפין שנולד באותו היום וכן פרות ים שלמרות גודלן העצום, תנועתן במים חלקה ואלגנטית. מזג האוויר לא תאם לתחזית והשמש קפחה על ראשינו. בצהריים התחלפו היוצרות וגשם התחיל לטפטף. לתדהמתנו מופע פרות הים (לא הצלחנו להבין מה זה בדיוק, אבל מדובר ביצורים עצומי מימדים) הופסק בשל הגשם ! בעוד אנחנו שלפנו מטריות, ההולנדים שאמורים להיות מורגלים בגשם נסו על נפשם. כיוון שגם החיות לא אמורות להתרגש מקצת מים, זה היה מאוד תמוה.
בדרך חזרה נהנינו מנופי הולנד הכפרית. כפרים שלווים, גינות מטופחות, בני כל הגילאים רוכבים על אופניים (אפילו לא אחד עם קסדה...) עם סלסלות קש, סוסים, כבשים, משאירים מכוניות עם מנוע פועל ליד הסופרמרקט, בקיצור: שלווה.
יום 6
לקחנו סיכון ולמרות התחזית לגשם (למדנו שכדאי לבדוק כמה גשם צפוי, באיזה שעות ומה ההסתברות) נסענו לפארק הלאומי ההולנדי הוחה ולואה (National Park De Hoge Veluwe) – פארק ענק, קילומטרים של יערות, שדות פתוחים, גבעות חוליות, אגמים, נוף פסטוראלי וניתן לנסוע על אופניים, בשבילים סלולים ונוחים. הפארק פתוח באוגוסט מ 8:00 עד 21:00, אפשר או לחנות בכניסה (יש שלוש כניסות מכיוונים שונים) בחינם ולשלם רק עבור כניסה ברגל, או להיכנס עם הרכב ולחנות מרכז המבקרים בתשלום נוסף. אופניים ניתן לקחת (חינם) בכניסה לפארק או ליד מרכז המבקרים. רוב האופניים מצוידות בכיסא תינוק (מאוד נוח להניח תיק גם אם אין לכם ילד בגיל המתאים) ולחלקן גם כיסא נוסף קדמי. יש אופניים שמתאימות לילדים ומי שמחפש משהו מיוחד (חשמלי, תלת אופן ועוד) ניתן לשכור בתשלום נוסף (רק ליד מרכז המבקרים) ועדיף להזמין מראש באינטרנט. כדאי לקנות את מפת הפארק על מנת להקל את ההתמצאות. למדנו בדרך הקשה שכל נקודת הצטלבות בין שבילים בשטח מסומנת במספר שמופיע גם במפה דבר שמקל מאוד על ההתמצאות (אם יודעים את זה כמובן...). אנחנו בחרנו לחנות ליד מרכז המבקרים ומשם יצאנו למסלול של כ 10 ק"מ. תענוג צרוף ! מזג האוויר היה מושלם. לא גשום וללא שמש. הולנד פשוט שטוחה והרכיבה היא ללא כל מאמץ. השבילים ביער מקסימים ולאחריהם עצרנו לפיקניק ליד האגם, צופים אל ארמון הצייד. אחר כך מתחלף הנוף לשטחים פתוחים וסחופי רוחות. סיימנו במגרש שעשועים מוצלח ליד מרכז המבקרים. במרכז המבקרים יש גם מוזיאון קטן (לא ביקרנו בו) וכמו כן נמצא בתחומי הפארק מוזיאון קרולר מולר (גם בו לא ביקרנו...) ובו יצירות של ואן גוך, פיקאסו ועוד.
הגיע הזמן לעבור מערבה, ואנחנו נסענו אל מקום הלינה השני שלנו, חווה בכפר Rijpwetering לא רחוק מליידן. הכניסה לחצר של כל בית בכפר עוברת דרך גשרון קטן על פני תעלה, גשרון שיכול להתרומם על מנת לאפשר מעבר של סירה גבוהה. הכותרת שלנו למקום: "אם יש גן עדן". האמת, אולי קצת נסחפנו אבל המקום באמת מקסים. במרחק של 5 דקות נסיעה מעיירה עם כל מה שצריך בתחום הקניות שוכן איזור כפרי ושלו. בחווה (למדנו שהיא לא באמת פעילה כחווה) יש סוסים (יפהפיים) של הבעלים וכבשים, מרחבים ירוקים מכל עבר ותעלה פרטית במרחק כמה מטרים מהבתים. בחוץ טרמפולינה ענקית שצופה אל המרחבים הירוקים ואל טחנת רוח המרוחקת כקילומטר, ובמחסן הצמוד שולחן פינג פונג, מכונית קארטינג, מתקן כדורסל, מכונת כביסה ועוד. כמו כן עומדים לרשות האורחים כמה זוגות אופניים וסירת משוטים. הדירה עצמה מצוידת בכל מה שדרוש ומתוחזקת ברמה מאוד גבוהה. אחרי המפגש הכואב שלנו עם היתושים שמחנו לגלות שבכל הפתחים מותקנות רשתות. מעל הכול, בעלי בית האדיבים, שהתגלו כמארחים למופת שענו במהירות לכל בקשה או שאלה.
כיוון שמחשיך מאוחר החלטנו לצאת לשיט קצר בסירת משוטים אל עבר טחנת הרוח "הפרטית" שראינו מרחוק. מספר 2 רץ קדימה ולפני שהספקנו להבין מה קורה החליק רגל למי התעלה. לא נעים, לא נקי אבל מסתבר שיכול להיות גרוע יותר. בעוד אנחנו עומדים ליד הסירה ומשוחחים עם בעלת הבית לגבי חגורת הצלה למספר 3, הספיקו מספרי 1 ו 2 להיכנס לסירה. מספר 3 שרצה בעקבותיהם החליקה למים ולמרבה המזל הצליחה להיאחז בידיה בסירה. כך כשכל גופה עד הכתפיים במים מיהרנו לשלוף אותה. אחרי שהוחלפו הבגדים וקצב פעימות הלב חזר למוטב, חזרנו לתוכנית המקורית ויצאנו לשיט. כדרכן של התחלות, היציאה מ"החניה" לתעלה הרחבה, דרך תעלה צרה, לא הייתה פשוטה אבל בסוף הסתדרנו ע"י דחיפת הסירה תוך תקיעת המשוט בקרקעית התעלה. השיט בתעלה הרחבה היה מאוד מהנה. כשהגענו לטחנת הרוח ראינו שהיום היא משמשת כבית מגורים. גשם שהתחיל לרדת האיץ בנו להסתובב ולחזור חזרה.
יום 7
זאנסה סכאנס (Zaanse Schans) בזאנדאם Zaandam)) - מוזיאון פתוח, מעין כפר משוחזר, כאשר האטרקציה המרכזית היא ריכוז של טחנות רוח פעילות (כל אחת שימשה תעשייה אחרת) שניתן לבקר בתוכן (חלקן בחינם וחלקן בתשלום). סה"כ מדובר מקום מאוד תיירותי, כאשר בכל טחנת רוח יש חנות. מומלץ לבקר במפעל כפכפי העץ (נקרא Klompenmakerij) כניסה חופשית. יש הדגמה נחמדה של ייצור כפכפים מעץ הצפצפה (חפשו את הכיתוב בעברית על הקיר מאחורי אזור ההדגמה). מקום נחמד נוסף הוא טחנת רוח החתול (נקראת Verfmolen de Kat) ששימשה לייצור צבעים מעצים.
המשכנו לעבר כפר הדייגים פולנדאם ( Volendam) שנראה שכרגע עיקר התמחותו היא בדיג של תיירים. נמל נחמד שלאורכו רחוב עמוס בחנויות מזכרות ודוכני מזון. ניצלנו את ההזדמנות לסגור את נושא המזכרות והפלגנו במעבורת לכפר מארקן (Marken). מארקן קטן בהרבה ושלו בהרבה מפולנדאם. בתי עץ בצבעי שחור וירוק מקנים לו מראה ציורי שמשלים אותו נמל קטן. נחמד להסתובב בסמטאות בין הבתים ובין התעלות הקטנות. אפשר גם לשכור אופניים ולהקיף את הכפר ברכיבה וכמובן גם לקנות מזכרות. כדאי לתכנן את הזמן כך שלא תמתינו הרבה למעבורת חזרה. למרות שהשיט במעבורת היה בהחלט חוויה, יכול להיות שעדיף היה לוותר על פולנדאם (למעט עניין המזכרות) ולהגיע רק למארקן (ואולי לכפר אחר נוסף) ברכב.
יום 8
פארק דאונרל (Duinrell) – ללא ספק פארק השעשועים המוצלח ביותר שביקרנו בו בהולנד. למעשה מדובר בשני פארקים, פארק שעשועים ופארק מים גדול שרובו מקורה. בזמן הפעילות של פארק השעשועים אין אפשרות לקנות כרטיס רק לפארק המים. יש הליכה לא קצרה מהחניה דרך היער שמשמש לסוגי לינה שונים (קמפינג, קראוונים, בקתות) ועד לכניסה. בפארק השעשועים יש את כל המתקנים המפחידים והפחות מפחידים שילד יכול לבקש. יש גם לוקרים בהם אפשר לאכסן תיקים. בדיוק כשמיצינו את פארק השעשועים התחיל לרדת גשם, תירוץ מצוין להיכנס לפארק המים המקורה. בפארק המים כ 11 מגלשות בדרגות פחד שונות ובחלקן מגבלות גובה. יש אנשי צוות שמסתובבים ומודדים ילדים שנראים להם "חשודים". מניסיון, ילד שעובר את סף ה 1.20 מ' בפארק השעשועים (עם נעליים) לא בהכרח עובר את הסף בפארק המים (יחף...). יש לשים לב שהכניסה לפארק המים היא חד פעמית ולא ניתן לדלג בין פארק המים לפארק השעשועים. לעומת זאת אפשר להמשיך לשהות בפארק השעשועים לאחר הביקור בפארק המים. דמי הכניסה יקרים (ולמרות זאת תשלום בנפרד עבור חניה) אבל בתמורה מקבלים יום שלם של הנאה.
יום 9
מדורדם (Maduradam) בהאג (Denhaag) - אתר הולנד המיניאטורית, המציג את כל האתרים החשובים בהולנד: כפרים, ערים, גנים ופארקים, אטרקציות, תחבורה ועוד. האמת שחששתי שהילדים יאבדו עניין מהר אבל הופתעתי לטובה. כמה וכמה הפעלות אינטראקטיביות מעניינות ריתקו אותם: המראה והנחתה של מטוס קל, כיוון כנפי טחנות רוח לכיוון זרימת האוויר, סתימת חורים בסכר ועוד. במיוחד ריתקו אותם ההפעלות הקשורות למים. כך הם נדרשו לכבות באמצעות זרנוקי מים שריפה בספינה, לשאוב מים, להטעין מכולות לאוניה וגולת הכותרת לפתוח ולסגור סכרים על מנת להעביר סירות בין תעלות במפלס גובה שונה. בכניסה מקבלים כרטיס אלקטרוני שמשמש כמזהה ומפעיל לפעילויות שונות למשל לצלם סרטון וידאו או תמונה ולקבל אותם למייל. מלבד מיצגים שפועלים לבד כמו רכבות נוסעות ואוניות ששטות, יש כמה מיצגים שדורשים תשלום נוסף כמו הגלגל הענק, וכאלה שגם מעניקים בתמורה שי צנוע כמו ממתק או סיכה. סה"כ בילוי מהנה של כחצי יום. החלטנו לשלב ארוחת צהריים מאוחרת עם ביקור בדלפט (Delft) הסמוכה. הסתבר לנו שלמצוא מסעדה פתוחה ביום שני זו משימה לא פשוטה. בכל זאת הרווחנו שיטוט קצר בין עלות המים היפות ואפילו נתקלנו בלי להתכוון במבנה בית הכנסת המרשים. את הזמן שנותר בילינו בחצר הבית שלנו בהאכלת כבשים, ברבורים ובהשתוללות בטרמפולינה.
יום 10
גשם שוטף בלילה הבריח אותנו אל מוזיאון הרכבות (Het Spoorwegmuseum) באוטרכט (Utrecht). זהו מוזיאון מקסים בו אפשר ללמוד על דברים רבים הקשורים לעולם הרכבות, בדרך חוויתית ואינטראקטיבית. בכניסה מיצג של מזוודות ובהן חריצי הצצה. בתוך המזוודות מיצגים של דמויות מרקדות כבתוך חלום. בכיתוב מעל מצוטטת שורה משיר (כך נאמר לנו) האומרת: "אף פעם אל תעלה לרכבת בלי מזוודה מלאה בחלומות". הילדים היו מרותקים. המוזיאון מורכב מארבעה עולמות. עולם אחד נמצא באולם הכניסה ובו שלל רכבות וקטרים מתקופות שונות. לכמה ניתן להיכנס ובתוכם למצוא הפעלות שונות כמו חידון טריוויה או משחק בו צריך לנתב רכבות למסילות הנכונות. עולם אחר הינו מעין מסע בזמן. יורדים ב"מעלית" לעידן בו נוצרו הרכבות בו לומדים על ההיסטוריה של רכבות הקיטור תוך ביקור בכפר אנגלי עתיק. חוויה נוספת היא מסע במעין רכבת שדים בנושא רכבות ופס הייצור שלהן. נוסעים בקרונית בין חוויות שונות טיפה מפחידות (כמעט התנגשות, נפילה וכל'). באולם נוסף יש רכבות רבות ובהן הפעלות שונות כגון סימולטור של נהיגה בקטר, אבל עם הנחיות בהולנדית... בחוץ יש אזור שעשועים קטן כולל רכבת קטנה לילדים וסירות קטנות שמושכים באמצעות חבל וגם אולם ובו הקרנה של סרט 4D שעלול להיות קצת מפחיד לילדים צעירים. סה"כ חוויה מאוד מומלצת אם כי קצת יותר הסברים באנגלית יכלו לשפר את החוויה, כמו גם פחות תורים לאטרקציות המרכזיות.
יום 11
מה לא נאמר על פארק השעשועים אפטלינג (Efteling). הכול ככל הנראה נכון אבל אנחנו קצת התאכזבנו. הפארק אכן מושקע ומעוצב באופן מדהים אבל התורים האינסופיים התישו אותנו ופגמו בהנאה. הפארק מחולק לארבעה עולמות מרכזיים: Travel, Fairy, Alternative ו- Adventure. מומלץ מאוד לתכנן את הביקור מראש, לבדוק מגבלות גובה והתאמות (מפחיד, רגוע וכל'). בכניסה מקבלים מפה בחינם ואפשר גם לשלם עבור החניה. גם לפני שעת הפתיחה ניתן להיכנס עד לשערים פנימיים שונים ובכך לקצר טווח למה שהחלטתם שנמצא בעדיפות ראשונה מבחינתכם. אחת האטרקציות הייחודיות היא יער האגדות הכולל טירות אבירים, מערות גמדים, פטריות ענק ודמויות ובתים מאגדות שונות. אנחנו מיצינו אותו די מהר. האטרקציות הרגועות המסומנות כ Must היו מאוד מושקעות אבל מיועדות לקהל צעיר למדי. יש כמובן מתקני שעשועים רבים בדרגות פחד שונות. אחד המופעים הנחמדים שראינו היה מופע המים והאש שנערך סמוך ליציאה. סה"כ כנראה שלא ניתן לבקר בהולנד בלי לבקר באפטלינג (הם בטח בודקים את זה בביקורת הדרכונים...) אבל אני בכל לא בטוח שזו התמורה הטובה ביותר לזמן ולכסף שהשקענו. הילדים שהם קהל היעד והמבקרים הטובים ביותר, זוכרים לטובה דווקא פארקים אחרים.
יום 12
בימים רביעי, חמישי ושישי ניתן לבקר בשוקי גבינות בערים שונות. אנחנו בחרנו בשוק הגבינות בגאודה (Gouda), שוק שמתקיים מדי יום חמישי בין 10:00 ל 12:30 בכיכר המרכזית (Markt). למרות שמדובר באירוע תיירותי לחלוטין (עם מעט הסברים באנגלית), מדובר בחגיגה צבעונית ומהנה. בכיכר מדמים משא ומתן בין חקלאים שמציעים את הגבינות למכירה לבין הסוחרים שבאים לקנות. דיילות מחלקות טעימות של גבינה ובבית השקילה הסמוך אפשר להישקל על מאזני ענק ששימשו לשקילת חריצי הגבינה ולקבל תעודה. מסביב שוק צבעוני של ירקות, דברי מאכל ומזכרות והעיר עצמה יפה גם ללא קשר לשוק. תוך כדי שוטטות נתקלנו באבני נגף המנציחות יהודים שגרו בעיר ונספו בשואה.
בזמן שנותר לנו נסענו לפארק .De Biesbosch זהו פארק לאומי מאוד יפה שהכניסה אליו חינם. יש לו שתי כניסות ובכל אחת מרכז מבקרים. מהכניסה שב Drimmelen ניתן להגיע לפארק באמצעות Water Bus ויוצאים ממנו כל מיני סיורים מודרכים. מהכניסה שב Dordrecht ניתן להיכנס עם רכב. כדאי להזמין מראש שיט עצמי בסירות חשמליות בתעלות הפארק. מבחינתנו הוא הוגדר כשיט המהנה ביותר בטיול.
יום 13
הגיע הזמן לחזור לגרמניה לקראת החזרה לארץ. כיוון שלא יכולנו להישאר לילה נוסף במקום הלינה שלנו, הזמנו שני לילות ב Alpen בגרמניה, לא רחוק משדה התעופה בדיסלדורף. את היום האחרון בהולנד החלטנו להקדיש לביקור חוזר בפארק האופניים הוחה ולואה. אחרי שצלחנו את מסלול מספר 1 של 10 ק"מ התכוונו לעשות מסלול ארוך יותר, מסלול מספר 2. בפועל התברברתי בניווט ורכבנו כ 15 ק"מ בלבד במסלול שמשלב קטע ממסלול 2 ואת מסלול 1 שוב במלואו. עדיין, מאוד מהנה ומומלץ. לאחר הרכיבה נסענו לגרמניה ובערב אכלנו בעיירה Xanten על נהר הריין. העיירה עצמה שבה רק עשינו סיור קצר ברכב, נראית בעלת צביון עתיק וחביב.
יום 14
את היום האחרון הקדשנו ל Legoland Discovery Center, מרכז משחקים והתנסות מקורה של לגו ב Oberhausen שממוקם בצמוד למרכז הקניות והבילוי הגדול CentrO ול SeaLife. כיוון שהיה מדובר בהנחה מאוד משמעותית, והחלטנו שזה מה שנעשה ביום האחרון, קנינו מראש כרטיסים באינטרנט. למרות שהכרטיסים היו לשעת כניסה מסוימת (כדי לווסת את מספר המבקרים), התאכזבנו לגלות שאנחנו צריכים לעמוד בתור כמו כל מבקר שלא קנה כרטיסים מראש. אפילו הדבר האלמנטרי של שירותים לילדים (במקום שמיועד לילדים), נמצא רק אחרי הקופות. רק אחרי כמה בקשות נמצא איש צוות שלקח את הילדים שלא יכלו להתאפק יותר (אחרי המתנה של יותר מחצי שעה) לשירותים. הביקור כולל כמה תחנות. הוא נפתח בהסבר בגרמנית על תהליך הייצור לאבני הלגו, ממשיך בנסיעה בקרונית תוך ירי באקדחי לייזר , משם ביקור במעין עיר מיניאטורית מלגו ומשם לאטרקציה העיקרית והיא מרכז הבנייה. מלבד עשרות אלפי חלקים לבנייה חופשית, יש סדנאות בנייה מודרכות, זירת מרוצים בו תוכלו להתחרות עם הדגם שבניתם בדגמים אחרים, מרכז אימון לייזר, סרט 4D נחמד והכל מוקף בדמויות ענקיות כמו איינשטיין ודמויות מסרטים שכולן עשויות מלגו. כלולה במחיר היתה גם כניסה לפארק שעשועים קטן Abenteuer Park שצמוד ללגולנד. מלבד כמה אטרקציות נחמדות כמו חיפוש גרגירי זהב, יש בפארק ביתן של פינגווינים (כדי לקדם ביקורים ב SeaLife הסמוך) ובו ניתן לראות אותם מעל ומתחת פני המים.
יום 15
זהו, זמן לחזור הביתה. כחצי שעה נסיעה עד לשדה התעופה בדיסלדורף. למרבה המזל תוך כדי שיחה עם בעלי הבית הסתבר לנו שהיציאה לאוטוסטרדה חסומה בשל עבודות בכביש. המידע הזה חסך לנו התברברות עם הGPS בזמן הכי לא מתאים.
הטיסה חזרה הייתה דרך מינכן עם זמן מעבר קצר ביותר. התכוננו כבר למרוץ בסגנון שחווינו בדרך הלוך אבל הופתענו לקבל שירות VIP. רכב מיוחד המתין לכל הנוסעים לתל אביב מיד עם הירידה מהמטוס. הוסענו לביקורת דרכונים "פרטית" בחדר נפרד ומשם הוסענו ישירות לשער. יותר מזה לא יכולנו לבקש.
ולסיכום, כמאמר השיר ("כוורת"): "נחמד, נחמד, היה ממש נחמד!"
