היער השחור והירוק

נסענו ליער השחור, יעד שנחשב קלאסי למשפחות עם ילדים, עם שלושה צעירים (יובל-7 וקצת, אלון-כמעט 6, יעל-כמעט שנתיים).

גילוי נאות למי שלא קרא סיפורי טיול קודמים. מאז שאנחנו נוסעים עם ילדים קטנים אנחנו לא מגדירים את הנסיעה כטיול אלא כחופשה משפחתית. הפעילויות לווא דוקא שונות בהרבה ממה שהיינו עושים בארץ, אבל מתבצעות באווירה ונופים אחרים ובמזג אוויר שונה. איפה שניתן לשלב פעילויות יחודיות למקום שמתאימות לילדים בגיל הזה, כמובן שלא נחמיץ אותן, אבל אל תתפלאו אם לא תמצאו פה את כל רשימת הדברים שאין להחמיץ ביער השחור. עבורנו, החוויה של החופשה המשפחתית היא העיקר.

נחתנו בפרנקפורט ב 08:30 בבוקר, לקחנו את הרכב ופנינו לנסוע דרומה. הבחירה בפרנקפורט נבעה משיקולים של זמני טיסות ומחיר שכירת הרכב. בדיעבד, אם מתאפשר, אני חושב שעדיף לטוס לציריך או באזל או לשלב וולחזור דרך מינכן ובדרך לבקר בלגולנד. אנחנו בכל אופן עלינו על האוטוסטרדה דרומה. הילדים נרדמו כצפוי ושלוש שעות של נסיעה הביאו אותנו למקום הלינה הראשון שלנו סמוך ל Feldberg. בדרך עבודות תחזוקה לאורך קילומטרים רבים והנסיעה משתנה בין טיסה במהירות גבוהה לבין נסיעה איטית בשני נתיבים צרים.

קיבלנו דירה מאובזרת ומצוחצחת בבית בין שתי קומות, שנטוע בנוף שאין ירוק ממנו. בחצר נדנדות, מגלשה וארגז חול קטן לילדים. בעל הבית גר מעבר לכביש ודובר גרמנית שוטפת בלבד. הנכדה והחתן שלו (שגרים בעיירה סמוכה) משמשים מתורגמנים כששפת הסימנים מגיעה למבוי סתום.

קיבלנו הסבר מדוקדק על נהלי הפרדת האשפה ועל יעודו של כל אחד מארבעת הפחים שקידמו את פנינו (פסולת אורגנית, נייר, פלסטיק, חיתולים). זכוכית ומתכת הגדרנו כפסולת גרעינית ושמרנו בצד מאחר ולא היה ברור לנו היכן מקומם.

המיקום מעולה לטיולי כוכב ובנסיעה קצרות של לא יותר מחצי שעה ניתן להגיע למרבית היעדים.

הלינה בבית מזכה בכרטיס היער השחור http://en.hochschwarzwald-card.de/ (לא זה שרוכשים בכסף ותקף לשלושה ימים) שמקנה כניסה חינם לאטרקציות רבות. כמו כל הטבה, יש לקרוא היטב את האותיות הקטנות מאחר ויש הטבות שמוגבלות לשעות מסוימות ולסוגים מסוימים (כמו אופניים למשל) ולרוב לשימוש של פעם אחת ביום. עדיין מאוד מאוד משתלם.

כיוון שכל אחר הצהריים היה עוד לפנינו, נסענו נסיעה קצרה אל מסלול "טוני התרנגול".

מסלול קצר (פחות משני ק"מ) וקליל ביער שבו המטיילים מתלווים אל דוור שצריך להעביר מכתב אל אנטוני תרנגול הבר ועוברים יחד איתו תחנות ביער (הפעלה נחמדה לילדים צעירים). באתר האינטרנט ניתן למצוא עותק באנגלית של הסיפור ונתקלתי רשת גם בתרגום לעברית.

המסלול צמוד לרכבל פלדברג (Feldbergbahn) Dr.-Pilet-Spur 4, 79868 Feldberg.

מחנים בחניון של הרכבל והולכים לכיוון מלוןFeldberger Hof Hotel. עוקפים את המלון מימין ליד בית הקפהCafé Waldvogel, ומול הכיכר שבה פונים למגרש החניה, וכעבור כמה מטרים יש משמאל בקתת עץ שם אפשר לקחת תרגום לאנגלית של השלטים במסלול, מכאן השילוט ברור. לקראת סוף המסלול גן שעשועים קטן.

אם יש זמן (או בפעם אחרת), יש במרחק כמה מטרים אטרקציות נוספות: רכבל פלדברג, מוזיאון הטבע (Haus der Natur), מקום בו ניתן לרכב על סוסי פוני ובצמוד אליו פארק חבלים. הכניסה לכולם חינם עם כרטיס היער השחור (יש מגבלת שעות לגבי הסוסים).

אנחנו הסתפקנו הפעם בטיול הקצר וניצלנו את שארית הזמן לביקור בסופרמרקט ולהצטיידות.

נסענו לטודטנאו (Todtnau) מתוך כוונה לשלב כמה פעילויות: מגלשות, מפל וצפייה בניפוח זכוכית. על המגלשות רק צפינו והחלטנו לחזור ולנסות ביום אחר, מאחר והדור הצעיר לא התעורר במצב הרוח המתאים. הדור המאוד צעיר הגדילה לעשות ומרחה את המושב בקקי, כתוצאה מתפקוד לקוי של האחראים על החיתולים. לאחר שסיימנו את הנקיונות המשכנו מרחק קצר אל המפל Todtnauer Wasserfälle. המפל נמצא למחוץ לטודטנאו על כבישL126, לכיוון אפטרסטג. (Aftersteg) עולים עם הכביש עד שמגיעים לחניון התחתון של המפל (GPS 47.842042, 7.934287) , שבו ניתן להשאיר את הרכב, והמפל נמצא במרחק של כמה דקות הליכה בשביל שמתאים גם לעגלת ילדים. יש שלושה שבילים בצבעים שונים. האדום קצר מאוד, התכלת משלב חזרה בדרך אחרת והכחול הארוך מכולם. כשמגיעים למפלים אפשר להמשיך לטפס ולראות אותם מלמעלה (יש גם חניה עליונה ממנה אפשר להגיע ישירות לראש המפלים). מתחת למפל כמה מיטות עץ שניתן תיאורטית (הן בדרך כלל תפוסות) להתרווח עליהן. מצב הרוח הקרבי של אלון המשיך והיה קשה (או במילים אחרות בלתי אפשרי) לשכנע אותו לעשות מסלול ארוך יותר בחזור. גלית ויובל ירדו מעט במסלול התכלת וחזרו חזרה. במקום זאת שכשכנו רגליים במים הקפואים וחזרנו לאוטו.

משם נסענו להר בלצ'ן (Belchen) או ליתר דיוק לרכבל הקרוניות העולה אל הפיסגה (1415 מ'). GPS 47.821411, 7.850907. יש מגוון אפשרויות טיול ברגל סביב הפסגה או למטה. למרות הזרקה של מנת צ'יפס ישירות לווריד, הדור הצעיר לא התרצה ואנחנו הסתפקנו בתצפית על הנוף היפה וחזרנו למטה ברכבל. מבלי להכנס להשוואות מביכות לביתנו הפרטי, רמת הנקיון בשירותים שעוברים דרכם אלפי אנשים באתר הייתה פשוט מדהימה. בינתיים הספקנו להתרשם מתרבות הפנאי של הגרמנים. בני כל הגילאים, הולכים, רצים ורוכבים על אופניים בנופים ההרריים. רבים מתניידים ממקום למקום בתחבורה ציבורית.

מבלצ'ן המשכנו אל הכפר Staufen im Breisgau. כפר נחמד שבמרכזו מדרחוב מרוצף אבנים ובו תעלות מים, שורות של בתים צבעוניים ושרידי טירה מוקפת גפנים משקיפה מלמעלה. אנחנו התכוונו לעצור להפסקת גלידה בדרכנו לפרייבורג אבל עם גילויין של תעלות המים ההפסקה התארכה. בהתחלה נחלצו הנעליים, אח"כ הופשלו המכנסיים ולקינוח יעל פיזזה מאושרת בתעלות כשרק חיתול לגופה והקהל המקומי מתמוגג ממנה.

החלטנו לסיים את היום בפרייבורג (Freiburg). בדרך כלל אנחנו מסתייגים מערים גדולות בגלל הזמן הרב שצריך להקדיש לכניסה, יציאה, חנייה והתמצאות אבל המלצות רבות טענו שאסור להחמיץ, במיוחד ביום שבת, יום השוק. אנחנו הגענו כבר בשעה מאוחרת יחסית כך שהשוק כבר לא היה. מעבר לזה פגשנו מדרחובים סואנים, הופעות רחוב, תעלות מים כמו בכפר בו רק ביקרנו רק עם אפשרות לקנות סירות עץ קטנות במחיר מופקע. ביקרנו בכלבו Muller, שבו הקומה התחתונה מוקדשת לצעצועים. אחרי שעשינו את כל הטעויות ההוריות האפשריות, עזבנו כועסים (בעיקר על עצמנו) ורעבים. סה"כ נזכרנו שוב למה אנחנו נמנעים מערים גדולות אבל יכול להיות שה נבע מתזמון לא מוצלח. לאחר נסיון כושל להגיע למסעדה בפרייבורג עצרנו בדרך הביתה במסעדה בטיטיזי. מלבד מתקני השעשועים לילדים (טרמפולינה, נדנדות, מגלשה), האוכל היה בינוני ומטה והיחס לא ראוי. זו כנראה התוצאה של התיירים הרבים ששוטפים את העיירה.

פתחנו את היום במסלול ה"עצים"Husli Wald Naturליד Schluchtsee(לא לבלבל עם האגם הגדול Schluchsee). מסלול טבע חביב של כ 2 ק"מ שמשובץ לאורכו בפסלים מקסימים מעץ. יש לעקוב אחרי שלט הסנאי. בדרך נתקלנו בהמוני צפרדעים קטנטנות שקיפצו על השביל וגם בגירסה המקומית לחשופית. השביל מגיע לאגם קטן שבו אפשר להשתכשך וכן מרפסת עץ יפה לתצפית. קרוב לתחילת המסלול (משני צידיו) יש מסלול קצרצר של רגליים יחפות.

הוראות הגעה: כאשר מגיעים משלוכזי על כביש L170 פונים ימינה ל-L157 לכיוון גרפהאוזן. מעט אחרי הכיכר בה מבשלת הבירה של ROTHAUS פונים שמאלה לפי השילוט למוזיאון HUSLI. מחנים במגרש החניה ליד הקיוסק, חוזרים לכביש הראשי, פונים שמאלה ואחרי כ -; 20 מטר יש כניסה לשביל. יש שם גם מקום חנייה לכמה מכוניות למי שמעוניין לנסות.

המשכנו לארוחת צהריים במסעדת die Tannenmühle בשולי העיירה גרפנהאוזן, שהומלצה פעמים רבות באתר. המקום פשוט מקסים. צמוד למסעדה פארק שעשועים קטן, עם חיות, מתקני מים ומתקני שעשועים רבים המסעדה ידידותית לילדים עם אוכל טעים ומחירים סבירים. בבריכות הדגים הסמוכות מגדלים פורלים והם גם מככבים בתפריט. בילינו במקום שלוש שעות של כיף.

Schwarzwaldgasthof Hotel Tannenmühle

Tannenmühleweg 5

79865 Grafenhausen

Tel: 07748/215

סיימנו את היום בפארק המים Badeparadies בטיטיזי שפתוח בקיץ עד השעה 22:00. הפארק נמצא בתוך מבנה סגור ומחולק לשני מתחמים נפרדים.Galaxy Schwarzwaldמוקדש למגלשות מים ובריכת גלים ענקית והוא הומה אנשים וילדים. יש כ-;18 מגלשות מים מסוגים ודרגות שונות לגילאים שונים (מפעוטות ועד מבוגרים). למרות מספר האנשים הרב הכל מתקתק ביעילות עם מספר מועט של אנשי צוות נראים לעין. המתחם השני הינו מתחם הספאPalm Oasis שהאווירה בו שלווה ושקטה, כיוון שהכניסה אליו מוגבלת מגיל 16. תינוקות כן יכולים להכנס למתחם זה עם ההורים. במתחם הרגוע יש בר בתוך הבריכה וגם יציאה לבריכה קטנה חיצונית ולמשטחי שיזוף. בכניסה מקבלים מעין תג מגנטי שנכרך כמו שעון ליד ואיתו ניתן לפתוח ולסגור את ה"לוקר" שלכם, בעזרתו אתם מחוייבים על משקאות ואוכל, והתג גם מאפשר לכם לעבור מאיזור לאיזור. מומלץ לאכסן את התגים של הילדים בלוקר של ההורים למנוע אובדן מיותר ויקר. חדרי הלבשה, מקלחות , מייבשי שיער, הכל מדוגם, נקי ומסודר. התשלום הוא לפי משך השהייה. כרטיס היער השחור מקנה שעה וחצי חינם (היה בעבר שלוש שעות) וכן חניה חינם (מחתימים את הכרטיס בקופה ביציאה). על כל חצי שעה נוספת תשלמו אירו אחד לאדם. שווה ביותר לכל גיל וכמובן פתרון מצוין ליום גשם (אם כי לא תהיו היחידים שיחשבו שזה פתרון מצויין...). המטרד היחיד הוא מספר העצום של ישראלים שמציף את המקום, במיוחד כאלה שמתעלמים מכל שילוט לגבי הגבלות הגיל למגלשות ומהרמזורים הקטנים שמסמנים מתי אפשר לגלוש בלי לרמוס את זה שגלש לפניך. התחושה הכללית שתחזור על עצמה גם במקומות נוספים, שפרט למפעילי המתקנים, כל השאר ישראלים.

Badeparadies

Am Badeparadies 1, 79822 Titisee-Neustadt

מזג אוויר סגרירי וקצת גשום ואנחנו בדרכנו לפארק פארק סטיינווסן ((Steinwasen, שאמור לתת מענה גם לימים כאלה. בדרך החלטנו לעצור במפעל ובמוזיאון לכלי זכוכית (Glosblaserhof) שנמצא על הכביש העולה לכיוון מפלי טודטנאו ובו אמורות להיות גם הדגמות של ניפוח זכוכית. מצאנו מקום סגור ומסוגר שנראה נטוש, ומודעות על החלונות שלא הבנו. המשכנו אל הפארק (כניסה חינם עם כרטיס היער השחור) שהתגלה כהצלחה גדולה. היתרון הגדול מבחינתנו היה שהפארק מיועד לילדים צעירים יחסית כך שהם יכלו לעלות על כל המתקנים. מאבובים שגולשים למים, מגלשות הרים ועד לשתי רכבות הרים בתוך בניין סגור שהיוו פתרון מצויין לגשם שירד בהמשך. גם הרכבל שעולה לטובת מגלשות ההרים מצוייד בסוככים וגם אחד המסלולים מקורה בגג. המגלשות עצמן שונות מאלו שנתקלנו בהן בהמשך. הגלישה היא לא על מסילה אלא בתוך מעין חצי צינור חלק מאוד. אין חגורות בטיחות וניתן גם לעוף מהמסלול. כדאי להזהר קצת. מלבד זה יש מתקני שעשועים נוספים, חיות, וגשרי חבלים ובהם הגשר הארוך בעולם, למעלה מ 200 מטר. בתוך המבנה הסגור יש גם שני סרטים קצרים ב 4D , תצוגה קטנה של החיים ביער השחור ורכבת קטנה שעוברת בין מייצגים אופייניים של היער.

לסיכום, מאוד מומלץ עם ילדים צעירים.

Steinwasen-Park

Steinwasen 1

79254 Oberried

יום של נסיעות ארוכות יחסית (כ -; 100 ק"מ לכל כיוון). נסענו אל מפלי הריין, מקפידים להגדיר ב GPS המנעות מדרכי אגרה כדי להמנע מהאוטוסטרדות השוויצריות שלא היינו מצויידים במדבקה אליהן. דרך יפה ואיטית הביאה אותנו אל טירת Worth בצד השוויצרי. במזל מצאנו חניה בחניון הקרוב ביותר ומשם ירדנו אל עבר רציף הסירות. בחרנו בשיט במסלול הכחול (ללא ירידה לסלע במרכז המפלים) שהיה מבחינתנו ממצה וקולע. בשיט מתקרבים שלוש פעמים אל המפלים וחווים את עוצמתם.

Rheinfall Neuhausen am Nohlstrasse 8212, Switzerland

משם המשכנו אל אי הפרחים באגם קונסטנץ. נתונים ל GPS: N 47° 42.075, E 009° 11.042

האי יפה אבל היה מאוד עמוס. העומס בשילוב החום ששרר באותו יום לא היו שילוב מנצח. בחרנו את מסלול הילדים שהתאכזבו מפינות הליטוף שחסרו את הארנבים המדושנים שנחו במכלאה סמוכה. חממת הפרפרים היתה דחוסה והפרפרים נראו מבועתים. נקודת האור היתה גן השעשועים בכניסה שמכיל מתקנים נחמדים ובהם רפסודות קטנות שהילדים יכולים לעלות עליהן ולשוט.

בדיעבד, לא בטוח שהיה שווה להשקיע בנסיעות הארוכות.

בוקר של טבע בערוץ נחל ראוונה (Ravennaschlucht). מסלול הליכה מקסים ולא קשה של כ 1.5 ק"מ לכל כיוון. המסלול מוצל בתוך היער ומשלב חצייה של פלגי מים ומפלים על גבי גשרי עץ. בכיוון הלוך המגמה היא מגמת עלייה, בעיקר באמצעות כמה גרמי מדרגות מעץ אולם דרגת הקושי קלה.

השביל מתחיל במגרש החניה ליד מלון. Hofgut Sternen (Best Western)

כתובת ל GPS: Hollsteig 76, 79874 Breitnau

ממגרש החניה לכו לכיוון המלון, ומאחוריו תראו גשר קשתות ענקי שמסיך רכבת עוברת עליו. השביל מתחיל מיד לאחר הגשר. כדאי להגיע עד בית הקפהHaus Kettereומשם לחזור חזרה.

המשכנו לאגם טיטיזי. העיירה בכלל והאגם בפרט הומים מתיירים והעומס והמחירים בהתאם. כדאי לחנות במגרש החניה הגדול שליד תחנת הרכבת:

Parkstrasse, 79822, Titisee-Neustadt

הסתובבנו בטיילת, והסתפקנו בשיט קצר באגם בסירת פדלים. קינחנו בביקור נוסף בפארק המים הסמוך.

אחרי שקלטו את הרעיון בפארק סטיינווסן, הילדים היו מוכנים לנסות את המגלשות בטודטנאו.

זו מגלשת ההרים הארוכה ביותר בגרמניה (כ 3 ק"מ) ואחת הארוכות באירופה. עולים ברכבל כיסאות זוגי פתוח לקצה ההר בנסיעה איטית וממנו גולשים בקרוניות למטה, במהירות עצומה ובמסלול מתפתל. מתחת לגיל 8 או לגובה 140 ס"מ יש צורך לרדת עם מבוגר. השליטה במהירות נתונה בידי הגולשים אבל המפעילים לא אוהבים גולשים איטיים מדי שיוצרים להם פקקים. לשמוע צעקות Shnell, Shnell, לא עוזר לנסיונות ההדחקה שלנו לגבי חופשה בגרמניה. מדובר בחוויה מאוד כייפית שכל מי שמסיים אותה, רוצה לשוב ולעלות לסיבוב נוסף. בשל העומס הרב, כל סיבוב יכול לקחת זמן רב. גם אם אין תורים ברכבל למטה, יש תורים למעלה. באיזושהי נקודה לאורך המסלול יש מצלמה שמצלמת כל גולש ואת התמונות ניתן לרכוש במכונה שממוקמת על השביל שבין נקודת הסיום לקופות. מחזיקי כרטיס היער השחור זכאים לגלישה אחת חינם בכל יום. כדאי לדעת שהרכבל מתחיל לפעול לפני .10 בבוקר אחר שהגענו התבצעה הגלישה הראשונה כבר ב 9:50. הנוף הנשקף מלמעלה מרהיב ויש גם מסלול הליכה של 3 ק"מ בשםMagical Trailשמתאים לילדים מהפיסגה לכפר, מסלול שמבוסס על ספר אגדות. יש עוד מסלולי הליכה לא מעגליים מהפיסגה ואוטובוס בתשלום נוסף מחזיר לתחנת הבסיס של הרכבל.

מגרש החניה הוא נמצא 200 מ' לערך במעלה הכביש. צריך לחנות - לרדת חזרה ברגל במורד הרחוב ולפנות שמאלה.

נתונים ל GPS: 47.829626,7.94951

משם המשכנו לרכבל ה"ביתי" שלנו, רכבל פלדברג. רכבל קרוניות נחמד שעולה לפיסגת ההר. נוף יפה נשקף מלמעלה ויש מסלולי הליכה לפסגות נוספות, למגדל תצפית (יש מעלית במגדל לבעלי עגלות) ומסלולי הליכה למטה. חינם עם כרטיס היער השחור.

Feldbergbahn Dr.Pilet Spur 17 79868 Feldberg

למטה יש אפשרות לרכב על סוסי פוני וכן פארק חבלים. חינם עם כרטיס היער השחור אבל יש מגבלות על השעות שניתן לממש את ההטבה.

Kletterweld Feldberg & Ponyreiten Feldberg

Dr. Pielt-Spur 1 79868 Feldberg

התחנה האחרונה שלנו היתה אגם Schluchsee. אגם חביב ביותר והרבה יותר "רגוע" בהשוואה לאגם טיטיזי. בקצה המזרחי של האגם ליד הסכר, מגרשי חניה (משני צידי הכביש) וגם לפעמים רדאר משטרתי. חוצים את הסכר ברגל או במכונית (יש מסלול אחד אבל מעט מקומות חניה קרובים) ופונים אל הקיוסק על שפת האגם. חוץ מקיוסק יש אפשרות לשכור סירות (פדלים או חשמליות), לעלות על סירה גדולה לשיט באגם או לשכור אופניים. אנחנו שכרנו אופניים לטיול קצר ביער על שפת האגם. יעל סירבה בכל תוקף ובקולניות שלא מוכרת בגרמניה, לשבת בעגלה הנגררת או בכסא תינוק ונאלצנו להתפצל, מי ברכב ומי ברגל. יש גם אפשרות להקיף את האגם באופניים אבל זה היה מעבר ליכולתנו ולזמן שעמד לרשותנו. סיימנו את פרק האופניים בהתרסקות כואבת של יובל וקינחנו בשיט מאוד מהנה בסירה חשמלית אותה השיטו הילדים. סה"כ אגם נחמד ומומלץ לביקור.

חזרנו לכיוון האוטו ועצרנו על הסכר להתבונן בסירה שהגיעה אל החוף והועלתה על גבי נגרר. מבלי להלאות בפרטים, התצפית הזאת הסתיימה בצלילה של מפתחות הרכב השכור למימי האגם. וכך בשעה שבע בערב, מצאנו את עצמנו ללא רכב, ללא לא מעט מהציוד שלנו (כולל מנשא לתינוק, כסאות בטיחות ועוד) ועם שלושה ילדים מעט מבוהלים ומאוד רעבים. בעזרת בעלת הקיוסק הסמוך הזמנו מונית בחזרה לצימר. הסאגה שליוותה אותנו בימים הקרובים ראויה לסיפור נפרד. נסתפק בכך שנאמר שהחוויה מאוד לא מומלצת.

כתובת ההשכרה של האופניים:

Gerhard Müller,

An der Staumauer 1, 79859 Schluchsee,

Tel.: 0049 7656-850

את חצי היום הראשון הקדשנו לסידורים שקשורים לאובדן המפתחות של הרכב ולקבלת רכב חלופי. בצהריים נסענו שוב אל מגלשות טודטנאו כדי לגלות על בשרנו שגם אם אין תור למטה, יש תור למעלה. לאחר המתנה ארוכה למעלה החלטנו לוותר ונסענו שוב לרכבל ה"ביתי", רכבל פלדברג, שהילדים מסיבה לא ברורה לנו, מאוד חיבבו. עלינו שוב לפיסגה והפעם גם אל מגדל התצפית. כשירדנו נכנסנו אל מוזיאון הטבע Haus der Natur, שצמוד לחניית הרכבל (כניסה חינם עם כרטיס היער השחור). מלבד כמה פוחלצי חיות, הסיבה שכדאי להכנס היא אטרקציה נחמדה שבה אתה נכנס לסל של כדור פורח ועל מסך הטלוויזיה שממול לראות את עצמך על רקע נופי היער השחור.

סיימנו את היום במסלול קצר בטבע לפי טיפ שמצאתי באתר. אני בכלל לא בטוח שמצאנו את השביל הנכון (למעשה אני די בטוח שלא), אבל בכל מקרה מדובר באיזור מאוד יפה.

ההנחיות שקיבלתי היו:

יוצאים מכביש 500 ליד פלדברג לכיוון Falkau בכביש K4991. פונים שמאלה לרחוב Theodor ושוב שמאלה לרח' Schuppenhörnle. ממשיכים לנסוע עד שרואים מימין חניון קטנטן ומשמאל מתחיל כביש קטן שהמשכו שביל אל תוך היער.

הגיע הזמן לעבור למקום הלינה השני שלנו. ערב אינטנסיבי של אריזות איפשר לנו לצאת מוקדם בבוקר לסיבוב אחרון חינמי במגלשות טודטנאו. לפי מה שהבנו, כרטיס היער השחור ניתן למימוש או ביום ההגעה למקום הלינה או ביום העזיבה. מסיבה שאינה ברורה לי, יש צורך להחזיר את הכרטיס עם סיום האירוח וזאת למרות שהכרטיס הוא נושא שם ומוגבל לתאריכי הלינה שמוטבעים עליו ובוודאי גם שמורים בתוכו (הכרטיס מגנטי). בכל מקרה, הבטחנו להנס שנחזיר לו את הכרטיס אחרי הגלישה. הגענו בסיבות 9:30, הזמן שהרכבל מתחיל לפעול, אם כי הגלישות עצמן מתחילות רק בסביבות 10. וכך ב 10:20 כבר היינו אחרי שתי גלישות ולפני העומס הגדול שהתחיל להתפתח.

החזרנו את הכרטיסים להנס והמשכנו ל Hinterzarten לשביל הגמד פלחטל (Everninus Flechtel).

מאחורי לשכת התיירות (מפינת מגרש החנייה) יוצא מסלול הליכה מעגלי וקל שמתוכנן למשפחות עם תחנות של הפעלות ומשחקים. בלשכת התיירות אפשר לקבל את מפת המסלול וכמו שלמדנו אפילו לשכור מנשא גב לתינוק בעלות 3 אירו וללא שום ערבון. כיוון שהלשכה עמדה להסגר, ביקשו מאיתנו להחזיר את המנשא לקפיטריה הסמוכה. יש מסלול אדום (1.5 ק"מ) שמתאים גם לעגלות ומסלול כחול (3 ק"מ) שנמשך מעבר לאדום אל תוך היער. לאורך השביל מצויר גמד קטן שמצביע על כיוון ההליכה. השביל מקיף את הכפר, נוף מאוד יפה ותחנות הפעלה נחמדות, כמו ללכת על חבל מעל פלג מים קטן. בקצה המסלול האדום יש גן שעשועים נחמד עם אומגה שהילדים מאוד נהנו ממנו. אנחנו הסתפקנו במסלול האדום אבל לפי מפת המסלול החלק הכחול מגיע לאגם קטן. מומלץ לחנות במגרש החניה (בתשלום, עד 4 שעות) שצמוד ללשכת התיירות. בצמוד לחנייה יש קיוסק, מגרש מיני גולף וגן שעשועים קטנטן.

Tourist-Information Hinterzarten

Freiburger Str. 1

79856 Hinterzarten

נסענו צפונה בכביש 500 (יפהפה !) למקום הלינה שלנו בחווה מחוץ ל Schonach.

Karin Rombach

--------------------------------------------

Fewos Klausenhof

Vorderlauben 5

78136 Schonach, Germany

Tel.-No.: +49-7722-8689668 or -3832

Fax: +49-7722-920691

Email: [email protected]

Internet: www.fewoklausenhof.de

מדובר בחווה משפחתית בלב המרחבים הירוקים והיערות, בה מתגורר זוג צעיר והורי הבעל. הצימר (שתי דירות, בקומה השנייה ובעליית הגג) נמצא בבית אחר במרחק כמה מאות מטרים משם. אנחנו התאכסנו בעליית הגג. דירה גדולה מאוד שמורכבת למעשה משני חלקים שמעין מסדרון שפתוח לחדר המדרגות מחבר ביניהן. כמעט הכל עשוי מעץ ומאוד מאובזר ומושקע. החסרון היחיד הוא שלחלונות בגג אין תריסים להגנה מאור הבוקר ושבערב חם מאוד אף על פי שבחוץ קריר ונעים. בחוץ יש גן שעשועים קטן ולידו, פינת מנגל ואגמצ'יק (יותר קרוב לשלולית מאוד גדולה) ובו סירת משוטים. מסביב מרחבי ירוק אינסופיים, פרות ושקט (עד שהגענו...).

בשונך ביקרנו בסופרמרקט של רשת Edeka שהוא ברמה גבוהה הרבה יותר מהסופרמרקטים של רשת Lidl להם הורגלנו.

נסיעה של כשעה אל פארק אירופה. יצאנו מוקדם כך שב 8:30 כבר הגענו, וממש לא היינו לבד. מגרשי החניה מתמלאים במהירות והקופות כבר פתוחות. למי שמגיע עם עגלת ילדים, מאחורי הקופות מימין יש עלייה לעגלות נכים. זוהי היציאה של הרכבת אבל מותר להכנס משם עם עגלות ילדים. זה חסך לנו את כל התור הרגיל לרכבת. שימו לב שרק בחלק מהקרונות יש דלתות רחבות שמאפשרות להכניס עגלות.

נסענו ברכבת המהירה אל קצה הפארק לספרד. בשל מגבלות הגובה הנוקשות, החבר'ה שלנו היו מוגבלים למדי במתקנים הנועזים שיכלו לעשות (וטוב שכך בהתחשב בכך שההורים שלהם די פחדנים...). הסף הוא בד"כ 1.20 מ'. כדאי לעשות עבודת הכנה באתר האינטרנט או אפילו עם מפת הפארק שמאפשרת לדעת את המגבלות. בכל זאת מבחינת מתקנים מפחידים, יש מתקן של סירה שגולשת למים (מאוד מפחיד בשבילי !) שיכלו לעשות בספרד, רכבת הרים ביוון ורכבת הרים נוספת באוסטריה (פספסנו). חוץ מזה יש עוד עשרות מתקנים כיפיים לא מפחידים (אני אהבתי את הסירות עם תותחי המים באיסלנד), אינספור דוכני אוכל ודוכנים בסטייל של לונה פארק בתשלום נפרד. מתוך ההופעות ראינו מופע של החלקה על הקרח ביוון. לטעמנו ארוך מדי (45 דקות), רועש מדי ולא כל כך מתאים לילדים (הם נהנו כמובן...).

סה"כ בילינו שם יום שלם של כייף עד 19:00 .

פתחנו את היום במפלי טריברג (Triberg). אחרי אינספור דיונים ב"למטייל" לגבי הכניסה המועדפת למפלים (התחתונה, האמצעית או העליונה), בחרנו בתחתונה, זו שבתוך העיירה. החנינו בחניון סמוך לכניסה (שילמנו בסופו של דבר 7.5 אירו שזו החניה היקרה ביותר בכל הטיול). במקום הלינה השני קיבלנו גם כן כרטיס אורח (לא כזה נחשב כמו כרטיס היער השחור אבל עדיין נחמד) שבזכותו הכניסה חינם. רכשנו שתי שקיות בוטנים עבור הסנאים שאולי נפגוש והתחלנו בטיפוס בשביל הצהוב, שביל סלול שמתאים גם לעגלות. העלייה לא ארוכה מאוד אבל מאוד תלולה וסחטה מדוחפי העגלה התנשפויות. לאחר תצפית על המפלים (נחמד), המשכנו עוד כמה דקות במסלול האדום אל פארק החבלים. הוא נמצא מחוץ לשער הכניסה האמצעית למפלים. יש שם מסלול שמתאים גם לילדים צעירים (בשביל להיות מסוגלים לעשות מסלולים אחרים יש צורך במוטת ידיים של כ 1.60). מצויידים בקסדות, רתמות וכבלי אבטחה החבר'ה הסתערו על המסלול ומאוד, מאוד נהנו. דוגמה נהדרת להבדל שיכולים לעשות כמה חבלים והרבה דמיון בין עוד יער אחד מני רבים לאטרקציה תיירותית. חזרנו אל הכניסה האמצעית (2 דקות הליכה) וירדנו בשביל שלא מסומן במפה ישירו אל גן השעשועים שנמצא סמוך לכניסה הראשית. בדיוק כשסיימנו את סיבוב החובה בחנויות השעונים והמזכרות שברחוב הראשי של העיירה קיבלנו טלפון שבישר לנו שהמפתחות של הרכב שלנו הגיעו. נסענו חזרה אל אגם Schluchsee, פגשנו את אנשי חברת ההשכרה והעברנו את הציוד שלנו מהרכב המקורי רכב החלופי.

בדרך חזרה הספקנו לבקר בשעון הקוקייה הענק שב Schonach.

Untertalstraße 28

78136 Schonach

נחמד לראות את המנגנון הענקי שעומד מאחוריו אבל בהחלט ניתן להסתפק בשעונים אחרים במקומות שלא גובים תשלום על הביקור.

סיימנו את היום בארוחת ערב במסעדה נחמדה וידידותית גם לילדים וגם לדוברי אנגלית. בחוץ, גן משחקים נחמד לילדים. משחקי קופסה, צבעים ועפרונות מוגשים גם לשולחנות.

Gasthaus Wilhelmshöhe
Familie Kuner
Lukas-Kuner-Weg 1
Rohrhardsberg
 78136 Schonach

Tel: 07722-3293

חזרנו אל מגלשות ההרים, הפעם ב Gutach (Rodelbahn Gutach). מסלול חביב של כ -; 1,100 מטר ושהיתרון הגדול שלו הוא שלא היה כמעט תור. בניגוד למגלשות בטודטנאו, העלייה מתבצעת כאשר כבר יושבים על המגלשות והן נגררות במעלה ההר, ומתחילים לגלוש מיד כשמגיעים לפיסגה. כך שהתור שיש למטה (אם יש), הוא התור ואין הפתעות למעלה. לעומת טדטנאו המסלול כאמור קצר יותר, פחות מפחיד וגם פחות יקר.

Rodelbahn Gutach

Singersbach 4

77793 Gutach

במרחק קצר משם נמצא פארק כל החושים (Park mit Allen Sinnen) . בכניסה מפקידים את הנעליים בלוקר ויוצאים יחפים למסלול הליכה של כשני קילומטרים בחיק הטבע המשלב ירידות ועליות. בדרך צועדים בשלוליות, בוץ, על דשא, על חול, חצץ ועוד. בנוסף יש תחנות בהן מריחים ריחות שונים וממששים פרוות שנמצאות בתיבות סגורות. הנוף מאוד יפה אבל באופן אישי אני חושב שהמסלול ממצה את עצמו די מהר ואפשר היה להסתפק במסלול קצר בהרבה. ההליכה על חלק מהמשטחים לא נעימה ובשלב מסויים אתה כבר מחכה שזה יגמר. מנסיון, יש סיכוי שקוצים משבבי העץ ימצא את דרכם אל תוך כפות הרגליים. בסיום יש מקום לשטוף את הרגליים ולשוב ולנעול נעליים שעכשיו מרגישות נוח מתמיד.

.

Park mit Allen Sinnen

Hauptstrasse 95

Gutach-Schwarzwaldbahn

המשכנו בנסיעה ללא עצירה דרך שילטך (Schiltach) , עיירה חביבה עם בתים בהם משולבות קורות עץ ונהר קטן שזורם דרכה.

התחנה הבאה הייתה מוזיאון דגמי רכבות ב Hausach. הגענו ללא שום ציפיות ואולי בשל כך הופתענו מאוד מהתגובה הנלהבת של הילדים. סה"כ אולם גדול ובו דגם של אזור היער השחור שרכבות קטנות, נוסעות בתוכו על פני גשרים ודרך מנהרות, וכן מיניאטורות נוספות של בתים, תחנות רכבות ועוד. הילדים התרוצצו ועקבו אחרי הרכבות במשך כשעה.

Schwarzwald ModellBahn

Eisenbahnstraße 52 a, 77756 Hausach

בדרך חזרה עצרנו בשעון קוקייה הגדול ליד הורנבג (Horberg).השעון ממוקם בכניסה לחנות שעונים ובשעה עגולה (ולפי מה שקראנו גם בחצי שעה) יש הצגה שלמה של: תזמורת אישה חובטת עם מארוך, מוכר שעונים, מפל מים, מנקה ארובות.

את היום סיימנו בצפייה בחליבת הפרות בחווה בה ישנו ובשיט באגמצ'יק הפרטי שעמד לרשותנו.

נסענו ל Villingen Schwenningen בעקבות תיאור שקראנו על עיר עתיקה מוקפת חומה, רחובות מרוצפים באבנים, מזרקות, תעלות מים ושימור יוצא מין הכלל של המבנים העתיקים. בפועל התאכזבנו. אומנם יש מדרחובים מרוצפים באבנים אבל הם מלאים בחנויות אופנה סטנדרטיות וגם השוק שהתקיים ביום בו ביקרנו איכזב. כיוון שמג האוויר היה חם במיוחד, נסענו לבריכה הקרובה בטריברג. זכינו לכניסה חינם בזכות כרטיס האורח שקיבלנו במקום הלינה. למרות שמדובר בבריכה עירונית שלא מיועדת לתיירים, מאוד התפעלנו. יש בריכה גדולה לפעוטות עם מגלשות קטנות ועוד מיני שעשועים. מתקני שעשועים נוספים שמשלבים חול ומים ניתן למצוא במתחם המדשאות. לגדולים יותר יש בריכה גדולה ובה מגלשת מים שווה ביותר, מקפצה וכמובן מקום לשחות למי שמעוניין. מיותר לציין שהמלתחות וכל הסובב מטופחים ומתוחזקים.

את היום סיימנו בשיט באגמצ'יק הפרטי שלנו ובנסיון כושל להבעיר אש בתנור שסמוך אליו.

את היום האחרון הקדשנו לגיחה לצרפת לשטרסבורג. בהסתמך על טיפים באתר חנינו בחניון Place d'Austerlitz שנמצא במרחק הליכה קצר מהקתדרלה ומהמרכז.

rue des Boefs, 6, Strasburg

כבר בדרכנו לכיוון כיכר הקתדרלה ראינו את הרציף ממנו מפליגות הספינות לשיט בתעלות. סיור נחמד של כשעה וחצי בתעלות, כולל ירידה ועלייה בתאים שמשווים את מפלס המים וגשרים שנפתחים ונסגרים. מעט ארוך לילדים שאיבדו עניין בשלב מסויים (די מוקדם...). אם מזג האוויר מאפשר מומלץ לקחת את הסירה ללא הגג השקוף, כיוון שהוא מפריע לצילום ונותן תחושה של סיור בתוך בועה.

המשכנו בסיור ברכבת תיירים קטנה שיוצאת מכיכר הקתדרלה (מול לשכת התיירות). סיור חביב וקצר. על פי ההמלצות פנינו לאכול גלידה בסניף של רשת גלידה Amorino, שנמצא ברחוב Merciere מס' 11, ממש ליד כיכר הקתדרלה.מומלץ !

בקצה אותו רחוב נמצאת כיכר גוטנברג ובמרכזה קרוסלה יפה "כמו פעם", עליה עלינו לקינוח.

סה"כ עיר מאוד נחמדה (קצת מזכירה את ברוז'), עמוסה בתיירים והמחירים בהתאם.

זמננו אזל ואחה"צ התחלנו בנסיעה לכיוון פרנקפורט בדרך הביתה.