הטיול לדובאי עם מתן
יום ראשון - טיסה
אז ככה מתן אומנם כבר בן 15 אבל רק עכשיו אנחנו יוצאים לטיול בר מצווה שלו - אתם יודעים קורונה ועוד כל מיני מרעין בישין.
גם מתן רצה בצדק טיול בר מצווה כמו האחים הגדולים שלו, הוא לא אשם שהייתה קורונה.
מתן ביקש טיול בדובאי !!!
אז כמו כל טיול, מתחילים לחפש טיסות על התאריך שמתאים פחות או יותר. נמצאה טיסה בחברת ויזר ל 20.02 עד 24.02 בעזרתה האדיבה של ימית - אנחנו עוד נשמע עליה.
אחרי שמצאנו טיסה עכשיו צריך למצוא מלון. מתן רוצה מלון באיזור ה DownTown מתברר שהוא יודע מה טוב :-)
מצאנו מלון באיזור המבוקש מלון חמוד באיזור טוב אבל לא מי יודע מה מלון. זוכרים את ימית ? ימית הייתה בדובאי חודש לפנינו דרך סוכן נסיעות. דיברתי איתו אומנם הוא לא הוריד לי את המחיר אבל באותו סכום הוא שדרג לנו למלון 5 כוכבים באותו איזור מבוקש - כמובן.
לאחר שסגרנו טיסה ומלון, אני יוצא מהתמונה ונותן למתן לתכנן את הטיול. אילו אטרקציות הוא רוצה ובאיזה יום. ברור שמתן לא לבד, אמא שלו נכנסה לתמונה ויחד עם הסוכן של ימית נכנסנו לעולם האטרקציות של דובאי.
יש בריכה ויש מגדל אפילו מסגרת אבל הי, שום טיול בדובאי לא יכול להיות שלם בלי טיול רייזרים נכון ? ברור שנכון. אז אם צריך אז צריך ויש גם טיול רייזרים במדבר.
מילה על ימית. ימית היא חברה מכפר יונה שלמרות שכבר עברה מהכפר היא לעד נשארת חברה ובטח בקבוצת המשושים ובכלל אנרגתית היא עדיין גרה בכפר יונה. היא הייתה בדובאי חודש לפנינו ולמדה טוב את החומר.
אני מאוד אוהב להיות מסודר וחייב שתהיה לי תוכנית כתובה,אומנם כל תוכנית היא בסיס לשינויים אבל צריך שתהיה תכנית כדי שיהיה מה לשנות לא ? אז יצרתי קובץ אקסל עם הימים שלנו בדובאי ומה אמורים לעשות בכל יום.
עכשיו מגיע החלק הקשה באמת, הקטע שלחכות שיגיע יום הטיסה. הזמן, יש לו נטייה דווקא שמחכים שהוא יעבור הוא, הוא לוקח את הזמן ומזדחל לו לאיטו כאילו אין פה אנשים שרוצים כבר שיום הטיסה יגיע. אבל עוד לא נולד וכו’ ויום הטיסה הגיע.
עד היום, לא יודע אם במזל או שככה זה צריך להיות, לא נתקלתי בעיכוב של טיסה. אבל היום אני מתעורר לי ב 4:45 (כן כן ) ומוצא הודעה בטלפון שיש עיכוב של שעה במקום ב 10:00 נצא ב 11:00, נו טוב לא כזה נורא, יאללה שטויות. אבל העיכוב לא מעודכן בשום מקום. לפי האתר הטיסה יוצאת בזמן. מתאארגנים ויוצאים.
בינתיים מתקבלת עוד הודעה על דחייה נוספת ל 12:30- כבר פחות נעים
מגיע לשדה שואל לגבי פשר הודעת העיכוב, אף אחד לא יודע על עיכוב מבחינת השדה, הטיסה יוצאת בזמן - טוב לא ….
באופן מפתיע שליחת המזוודות לוקחת 10 דקות בדיוק - WTF ? הבידוק הבטחוני עוד 15 דקות גג חצי שעה אני בדיוטיפרי. מפתיע / מוזר / מחשיד תבחרו בעצמכם.
מסתכל על המסך , הטיסה יוצאת בזמן !. הולך לשאול במודיעין ולפי מספר הטיסה, היא יוצאת בזמן !
טוב מצד אחד, טיסה שיוצאת בזמן זה טוב. נגיע לדובאי בזמן ישאר זמן לנצל את הערב - סבבה.
מצד שני אם הטיסה באמת תתעכב, מה נעשה בשדה כל כך הרבה זמן ?
לפי הלוז המקורי 9:30 מתחילה עלייה למטוס, מתקרב לגייט ואז רואה שהטיסה עודכנה עם עיכוב ואכן ל 12:30 כשהעלייה למטוס מתחילה ב 11:45. טוב מה עושים ?????
מיכל רשמה אותנו לשירות עיכוב בטיסה שמאפשר כניסה לטרקלין vip אז הולכים. תאמת, נחמד. יש ספות נוחות, יש אוכל, ובסך הכל יש נוחות יחסית להעביר את הבאסה שבהמתנה.
בסוף אתם יודעים עוד לא נולד ההוא וכו’ הזמן עבר, פתחו את העלייה למטוס. את השורות הללו עד כאן אני בעצם כותב מהמטוס כשהוא מרחף לו בין הענננים ומשחק לו עם הציפורים.
בינתיים טוב ……
טוב אז הגענו לאבו דאבי. בסך הכל שדה תעופה חביב אבל שאלוהים ישמור את התוכנה ואת הפקידים של ביקורת דרכונים. כל אחד 20 דקות וכן עובר ולא עובר ותפתח עיניים שיגעו אותי.
איך שנגמר ביקורת הדרכונים 10 דקות היינו בחוץ. תפסתי מונית ולאחר משא ומתן קצר ( סימן לבאות ? ) ויאללה לדובאי למלון.
מלון Paramaount midtown hotel
תשמעו זה חתיכת מלון !!! בטח אחד המפוארים שהייתי בו.
הגענו לקבלה בקומה 14 ( זה לא טעות ), שירות אדיב וישר קיבלנו חדר.
כשיש בריכה בקומה 64 !!! לא נעלה לראות אותה ? ברור שעולים.
אבל אני רעב. זה היה יום ארוך מעייף ובעיקר מרעיב. הלכנו לאכול KFC, הרגענו את הבטן ויצאנו לראות את דובאי.
טיילנו ברגל עד הבורג’ חליפה וראינו את המזרקות בפרונט. מתן התעקש שזה לא המזרקות המדוברות וחיפשנו אותן. צריך להבין שדובאי כל הזמן בבנייה ולכן לפעמים כדי להגיע ממש מעבר לפינה צריך לעשות סיבוב גדול. אז עשינו סיבוב גדול והגיענו לפארק של הקניון ובורג’ חליפה. יש אגם מלאכותי ורואים שיש בו מזרקות אך הן לא פעלו.
כמעט שבאנו ללכת ואז התחיל מופע מזרקות מים מטורף יפה כמו שלא ראיתי מימיי.
מכאן באמת שכבר נשפכנו אחרי כל היום הזה, למלון ולמיטה.
לילה טוב
דובאי היום השני
היום השני התאפיין קודם כל בשינה נהדרת וביקיצה טבעית ב 9:00 בבוקר ( איזה כייף )
ביום הזה אנחנו אמורים לבקר במסגרת המפורסמת של דובאי, לדגום את הבריכה בקומה 64 ולסיים בקניון הגדול ובורג’ חליפה.
אבל לפני הכל ארוחת בוקר. זה דובאי פעם ראשונה ואני לא יודע למה לצפות אומנם מלון מאוד יוקרתי אבל לא מכיר את ארוחות הבוקר בדובאי.
מגיעים לחדר האוכל והשירות מאוד אדיב באמת משתדלים מאוד ברמת השירות. ארוחת בוקר מאוד עשירה ובאמת יש מכל טוב: מקורנפלקס דרך לחמים מעניינים ודרך הכנת חביתה במקום ונקניקים וגבינות וירקות בקיצור הכל. אה והמיצים מכל טוב באמת.
מתן כמובן לא מצא מה לאכול. אני אכלתי מצויין ויצאנו.
המסגרת Dubai Frame
נוסעים למסגרת שנמאת בפארק זאב, נסיעה קצרה של 20 דקות בפקקים של דובאי.
דובאי עמוסה במיוחד בימים אלו בגלל תערוכת המזון העולמית המתקיימת בעיר.
מגיעים וזה מונומנט מרשים ביותר. הכרטיסים נקנו מראש ואנחנו נכנסים. בתור יש הרבה מאוד תיירים מהודו אבל שומעים בעיקר עברית.
נכנסים פנימה ולפני שעולים במעלית החברים מדובאי מנצלים את המעמד לעשות עוד קצת כסף מתמונות לתיירים - כמובן שוויתרנו.
בדרך למעלית מציגים לנו את ההיסטוריה של דובאי שמתחלקת באופן ברור עד מציאת הנפט ומאז מציאת הנפט. קודם הם היו מדינה ענייה ועכשיו..... נו טוב הבנתם
עולים במעלית לצלע האופקית העליונה וכל האטרקציה זו רצפת זכוכית בגובה מטורף ( מישהו אמר גשר לונדון ) ותמונות. מצטלמים על רצפת הזכוכית ועוד תמונה על הנוף ועוד תמונה עם מתן וזהו ... כאילו בשביל זה באנו ?..!
מיכל שמעה על שוק פשפשים שמתקיים בפארק אז תכננו ללכת להעביר שם שעה. מתברר שהשוק הזה מתקיים רק בימי ראשון. אז הקפנו את הפארק וחזרנו למלון.
תשמעו שנ"צ בדובאי באמצע היום - חלום שמתגשם. כעקרון אנחנו רוצים לראות שקיעה בבריכה לכן אין סיבה לעלות (!) לבריכה מוקדם מידי.
אם יש עוד V שחובה לסמן בדובאי זה תמונה מתוך בריכה יוקרתית על רקע הבורג' חליפה.
במלון שלנו יש בריכה בקומה 64 - כבר אמרנו ? אז מה ? שלא נעשה תמונת חובה !! על הבורג' מתוך הבריכה ????.
יש הוראות בימוי מדויקות של הילד, הוא רוצה זוית כזו, מרחק כזה בקיצור התמונה המושלמת - קיבל
אחרי כמה דקות טובות במי הבריכה החמימים לי זה הספיק. הזמנתי לי קוקטייל מהבר וישבתי לשתות על הנוף המטורף הזה.
כשמתן החליט שהספיק לו בבריכה ירדנו להתקלח. יש לנו ביקור חשוב היום בבורג' חליפה הבניין הגבוה בעולם.
בורג'חליפה
עייפים מההליכה היום החלטנו לנסוע במונית לקניון של דובאי, ממנו עולם לגג עולם - בורג' חליפה. למרות הפקקים הבלתי הגיוניים הגענו לקניון והתחלנו לחפש מאיפה עולים לבורג'. לקח לנו יותר מידי זמן תודות לכמות שילוט ממש לא מספקת בסוף הגענו. תור מפה עד סוף הבניין הגבוה הזה, תור שלא נגמר !!!!!!
בסוף עלינו רק כדי לראות שכל מה שיש למעלה זה חנות מזכרות במחירים מופקעים ונוף סגור מבעד לזכוכית שכנראה פעם אחרונה שניקו אותה היה במילניום הקודם.
מצלמים, מצלמים הרי בשביל מה באנו ? לפתע רואים אנשים בקומה למטה ונראה שהם יותר קרובים לנוף. מחפשים ומוצאים את הירידה. קומה אחד אלף מדרגות, בקיצור הגענו.
הנוף אומנם טיפה יותר קרוב אך עדיין מאחורי אותה זכוכית. זה מה יש, מצלמים מצטלמים ומתחילים את התור לירידה. חשבתי שלרדת ילך יותר מהר - אז חשבתי...
ירדנו תודה לאל ואני נהייתי רעב, מתן לעומתי לא אוכל כלום כנראה סימן למה שהגיע קצת יותר מאוחר.
אכלתי ויצאנו לראות מופע של המזרקות. מתן רצה להישאר מחוץ לקניון אז טיילנו ואז באה לי הברקה.
כבר שנים שאני רוצה שתהיה לי גלביה, לפורים, למימונה ובכלל כבן לעדה המזרחית, פריט חובה בכל בית. פתאום נפל האסימון - אני בדובאי !!!!!
נכנסתי לבניין שהיה כתוב עליו שוק מקומי (אלק מקומי) נכנס עושה משא ומתן של החיים ויוצא עם סט שהמחיר המקורי שלו 650 דירהם בהרבה פחות, הרבה הרבה הרבה פחות. למסיבת פורים השנה אני מסודר !
פתאום מתן הרגיש לא טוב. אז חזרנו למלון
לנוח להתחזק לקראת מחר
לילה טוב ....
דובאי היום השלישי- רייזרים
היום מתחיל סבבה. הסתמסתי עם הנהג שאמור לאסוף אותנו והוא מגיע בזמן
ירדנו לארוחת בוקר מעט מאוחרת, מתן מצא סופסוף מה לאכול - חביתת ירק !!! סחטיין. אני אכלתי די כרגיל. ארוחת בוקר גבינות ירקות קפה עוגיות. אה הייתה גם דייסה !! טעים.
נסיעה ברייזרים במדבר
כדי להגיע למדבר אוסף אותנו נהג עם טיוטה לנד קרוזר חדשה מפוארת ברמת על. הרגשתי שאני נכנס לחללית.
יש לנו נסיעה של בערך שעה וברכב הזה באמת שלא מרגישים. מה גם שהכבישים בדובאי מטורפים 6 ! נתיבים לכל כיוון , מחלפים מטורפים כמעט ואין רמזורים וכיכרות התנועה זורמת מחוץ לעיר. טוב בתוך העיר זה סיפור אחר לגמרי, למרות הכבישים הטובים.
הנהג נחמד והדרך עוברת ולבסוף מגיעים לאמצע המדבר. איך שאנחנו מגיעים קופצים עלינו חברה ושמים עלינו כאפייה מתן מתלהב ואני יודע שירצו כסף - רצו הרבה ויתרנו.
יוצאים לקבל את הרייזר. הסבר קצר, הצמדה של מדריך מלווה ויאללה צאו.
לא עוברות 3 דקות המדריך עוצר. המדריך אומר להוריד קסדות וקופצים עלינו שניים עם מצלמה- ברור שירצו כסף, עוד נגיע לזה.
מתחילים לנסוע וזה באמת כייף כמו שזה נשמע. המדבר מלא בדיונות שחרשו עליהן רייזרים וטרקטורונים קודמים וזה כייף אדיר.
אני מנסה לעמוד בקצב של המדריך שנוסע על טרקטורון אבל אני גם מפעיל שיקול דעת לא להתהפך.
עוד כמה דקות עוברות והמדריך עוצר שוב לעשות תמונות. שתי דקות לא עוברות וקופץ על מתן בחור עם בז / נץ לתמונות - היה ברור שירצה כסף, רצה הרבה נתתי 10 דרהם. מתן קיבל בוק
המשכנו לנסוע, יש לי תחושה שהמדריך מחפש לגרום לנו שנתהפך. הוא לוקח סיבובים משוגעים ואני אחריו, הוא מטפס על דיונות ואני אחריו , הוא גולש במדרונות ואני אחריו. באמת משוגע ואני לא מתהפך.
בשלב מסויים בקטע של שביל ישר שאלתי את מתן, אם בא לנהוג. הוא ביקש לנהוג על הטרקטורון.
ביקש, קיבל
מתן סימן אולי את ה V הכי משוגע בדובאי וזה לנהוג עצמאית על טרקטורון, בהמשך הוא גם ינהג על הרייזר.
בינתיים חוזרים לנסיעה, המדריך מגיע חזרה למקום ממנו יצאנו, אבל במקום להיכנס הוא לוקח סיבוב ומוביל אותנו לעוד סיבוב על דיונה לא הגיונית בעליל. טיפוס במעלה הדיונה ואז גלישה באמת משוגעת כמעט ואיבדתי שליטה על הכלי - אבל רק כמעט !!
בסוף חזרנו לבסיס כמובן ושם שחטו לי את כל הכסף שהיה, מזל שלא היה הרבה
אבל לפני שהחזרנו את הכלי, נתתי למתן לנהוג על הרייזר. לקח לו שנייה אבל הסתדר די טוב מהר מאוד. אבל להכניס את הכלי לחנייה, זה כבר אני עשיתי.
זוכרים את התמונה מההתחלה ? רצו עליה 50 דירהם - שילמתי 16 אבל שחטו אותי על ארטיק למתן - 20 דירהם.
עלינו מהר לרכב איסוף שיחזיר אותנו למלון.
בסופו של דבר זה עולה לא מעט אבל בחישוב כללי אם לוקחים החשבון.
הספק הישראלי.לקח 20%
יש את הנהג שאסף והחזיר למלון
יש את הכלי עצמו והתחזוקה שלו
יש מדריך שנותן פה שעה ואת הכלי שלו עם תחזוקה.
בחישוב הכללי זה כנראה לא משאיר להם הרבה, לא יודע. מתן ואני נהנינו במקסימום.
חזרה למלון לשנ"צ
קניון דובאי - הגדול בעולם
קניון דובאי הוא כנראה אכן הגדול בעולם. יש משפט שחכמים אמרו - מרוב עצים לא רואים את היער.
אני יש לי פוביה למקומות גדולים מאוד. אני לא מוצא את עצמי ולא יכול למצוא כלום במקום כזה. כדי להצדיק את מקומו כגדול בעולם כל חנות בקניון הזה, היא כנראה הגדולה בעולם לאותו מותג. בכל חנות אפשר ללכת לאיבוד הבמשך ימים.
מתברר שמתן הוא באמת הבן שלי ושל מיכל. מצד אחד הוא נדלק ברגע שנכנס לקניון אבל במשך שעות לא הצליח למצוא כלום !
אבל הדבר שמתן לא מוותר עליו זה בשמים. ובקניון הזה יש מתחם בשמים עצום בגודלו מכל הצבעים מכל המינים. בעיני לא מצאתי אפילו ריח אחד סביר אבל מתן, עף בעיקר על מותגים מה חשוב הריח
בסוף מצאנו איזה חנות עם כל מיני מזכרות ושטויות. קנינו כמה מזכרות / מתנות ויצאנו מהקניון ( תודה לאל ).
צפינו שוב המופע המזרקות. שמנו לב שדובאי התמלאה בתיירים, כנראה לקראת סופ"ש כמעט ואי אפשר ללכת.
חזרנו למלון לא לפני שאכלנו המבורגר שחיתות שמתן שמע מחברים. המקום הוא מפעל ליצירת ג’אנק פוד. מלא אנשים מלא הזמנות והם באמת עובדים בשיטת הסרט הנע.
אבל טעים ובעיקר מפוצץ
יאללה לילה טוב
דובאי יום רביעי - שייט
היום זהו בעצם היום האחרון. ואת היום הזה אנחנו רוצים להעביר באיזור המרינה. יש לנו היום שיייט מוזמן בסירה השחורה.
אבל קודם כל ארוחת בוקר. ארוחה טובה של המלון.
שייט בסירה השחורה
השייט מוזמן ל 12:30. נסיעה למרינה לוקחת חצי שעה וכדי להיות בטוחים אנחנו יוצאים ב 10:50 לכיוון המרינה. בדרך מתקבלת הודעה שהשייט נדחה בשעב ל 13:30. קצת מבאס אבל לא נורא נסדר את היום אחרת.
אז קודם נכנסים לקניון, שוב כל המותגים שוב הכל גדול והדבר הכי מטורף זה השירותים בקניון. הלוואי עלי ועל כל ישראל כזה פאר בשירותים. אבל דובאי כמו דובאי הכל גדול מאוד ומפואר מאוד.
למתן בא משהו מתוק. נכנסו לחנות שוקלדטייר וקנינו קצת שוקלד. התיישבנו לשתות קוקטייל מיצים טרופיים, עד שתגיע שעת השייט.
מגיעים לסירה ובה כבר מחכים משפחה מקסימה שלושה בנים ובת. משפחה מיוחדת שמדברת גם צרפתית וגם אנגלית והילדים חמודים ממש. אבל הקטע המטורף שהאבא הוא תמונת מראה של עיברי לידר. הראתי לו תמונה של עיברי והוא חשב שצילמתי אותו - עד כדי כך. אשתו והילדים עפו על זה וצחקו ממש.
השייט היה ממש כייף ו 100 הדקות שלו חלפו ממש מהר. עברנו על פני כל מה שחשוב לאורך החוף. בניינים כמו בניו יורק, בניינים כמו במקומות נוספים ואז ההגענו לגלגל הענק. וכמו שאפשר כבר לנחש הוא באמת ראוי לתיאור ענק. כמובן שהוא הגדול בעולם - אלא מה ?. המדהים שהוא נמצא על אי מלאכותי. טוב אף אחד פה כבר לא ממש מתרגש מאיים מלאכותיים.
ממשיכים לטוס על הגלים ומגיעים למלון אטלנטיקס. מקבלים הסבר עד כמה אפשר כבר להסריח מפאר ומעושר - אבל חכו יש עוד יותר. מסכן המלון הוא רק עם 5 כוכבים. לידו יש מלון עם 6 כוכבים והורג’ על ערב - טוב הוא כבר עם 7 כוכבים והוא הכי מפואר בעולם.
מצטלמים לא שוכחים והמשפחה החמודה הזו היא פרסומת ליופי וחיים טובים - ממשיכים לטוס.
בפעם הבאה שעוצרים זה כבר על הבורג’ אל ערב. מלון 7 כוכבים ובאמת רמת הפאר היא לא הגיונית . הכל זהב, ברזים , ידיות - בקיצור הכל. יש במלון הזה כמה טונות של זהב והגל 24 קארט.
בדרך חזרה נכנסו עם הסירה לתוך חוף הדקלים לאורך ענף אחד רק כדי לקבל מושג על הגודל של הדבר הזה.
בערב מתן מאוד רצה להצטלם על גשר מיידן. לקחנו מונית, מתברר שגם הנהג לא הכיר את הגשר הזה ושמח להצטלם עליו.
בקשתי מהנהג שיחכה לנו, עשינו בוק וחזרנו עם המונית למלון. כך כל ההרפתקאה 30 דקות. 10 דקות נסיעה , 10 דקות צילום ו 10 דקות נסיעה חזרה.
הגשר מדהים שווה את המאמץ.
זהו נשאר לנסוע לשדה התעופה. קבעתי עם הנהג מהגשר שיבוא לאסוף אותנו ב 3:20 לפנות בוקר. כמו שעון שווצרי הוא שלח הודעה בדיוק ב 3:00 והיה מתחת למלון בדיוק ב 3:15.
הנסיעה לאבו דאבי נראתה ארוכה יותר מהדרך הלוך אבל כנראה שזו סתם תחושה.
הגענו לשדה. בתוך השדה תוקתק יחסית מהר
טיסה לארץ
ביי
נתראה בטיול הבא .....
