הטיול שיצאנו אליו הפעם היה אחר מכל אלו שעשינו בעבר ולפני הטיול היו מעט חששות טבעיים. קודם כל זו פעם ראשונה שאנו יוצאים לטיול בחו"ל עם אחותי ומשפחתה וגם עם אבי ויוכי, אשתו. שנית מעולם לא יצאנו לחו"ל בקבוצה גדולה יחסית של 10 אנשים (על כל המשמעויות של הזמנת טיסות, חדרים ואמצעי תחבורה בליטא) ושלישית ואולי הכי חשוב, מטרת הטיול היתה שונה ומיוחדת, כי זה היה טיול/מסע להכרת שורשי המשפחה שלי מצד אבי: סבי יוסף וסבתי מרים נולדו בליטא והכירו על האניה בדרכם לישראל.
אבי ביקר בליטא לפני למעלה מעשר שנים ופחות או יותר מאז עלה הרעיון שנטוס לשם יחד לטיול שורשים. לפני פחות משנה הרעיון הבשיל, כשהכוונה הראשונית היתה שרק "הילדים" יטוסו ובהמשך אבא ויוכי החליטו לצרף גם את הנכדים. אחי ומשפחתו לא הצטרפו כיון שהם חרדים ואופי הטיול פחות מתאים להם.
הטיסות (ב Wizz) והמלון הוזמנו מראש ובוטלו פעמיים בשל המלחמה עם איראן (בחודשים מרץ ויוני 2026). לשמחתנו בפעם השלישית תכנית הטיול יצאה לפועל.
יום1
בבוקר ה 6 לספטמבר נפגשנו כולנו בשדה התעופה לטיסה לליטא. הטיסה הארוכה יחסית (כארבע וחצי שעות) עברה בסדר ולקראת שעה 16:00 נחתנו בשדה התעופה בוילנה. אחרי שאספנו את המזוודות יצאנו החוצה לפגוש את אדוארד המדריך הצמוד שלנו בטיול שדאג מיד שהמיניבוס שלנו ביחד עם ארתור הנהג יגיעו ולאחר שהמזוודות הועמסו יצאנו לדרך לוילנה.
אדוארד (להלן אדי) הוא ישראלי נתניתי במקור, שחי בוילנה עם אישה מקומית מזה 11 שנים, מדבר ליטאית שוטפת (וכמובן גם עברית) ועוסק בתיירות של ישראלים בליטא, כולל עבודה עם השגרירות הישראלית.
האתר הראשון שאליו נסענו היה גבעת שלושת הצלבים (Three Crosses Monument) - גבעה ירוקה שממנה יש תצפית יפה על וילנה ועליה מתנשאים שלושה צלבים לבנים הבולטים לעין ממרחקים.
משם נסענו למלון Artis Centrum Hotels הנמצא במיקום מצוין קרוב מאד לעיר העתיקה. אחרי שעשינו צ'ק אין טיילנו ברגל מהמלון לשדרות Gediminas, הרחוב המרכזי בעיר העתיקה בוילנה והספקנו לראות דוכנים שונים לממכר מזון ומוצרי עבודת יד שהיו שם בסופ"ש לפני שפירקו אותם. טיילנו בין החנויות עד קצה השדרה בכיכר הקתדראלה עם קתדרלת וילנה וקינחנו את היום בארוחת ערב לפני שחזרנו למלון.
יום2
ארוחת הבוקר במלון היתה מצוינת, עשירה ומגוונת. קבענו עם אדי והמיניבוס בשעה 9:00 בבוקר במלון אך מסיבות שונות יצאנו לדרך באיחור של כשעה ונסענו ליער פונארי (Ponary). בדרך שנמשכה כעשרים דקות אבי סיפר קצת על ילדותו, על הוריו ועל מה שידע על משפחותיהם שנשארו בליטא ושסביר מאד שגם הם נרצחו ביער פונארי, כמו גם 70,000 יהודי וילנה והסביבה.
היער עצמו יפה ושלו, אנשים מטיילים בו וקשה לדמיין את הזוועות שהתרחשו במקום לפני למעלה משמונים שנה. אחרי שעשינו טקס קטן ליד האנדרטה המרכזית ליהודי וילנה אדי הראה והסביר לנו על "בורות ההרג" וסיפר על אסירים יהודים שהיו אחראים על שריפת הגופות במקום ועל ניסיון הבריחה שלהם.
אחרי הביקור ביער נסענו לשכונת אוז'ופיס (Uzupis) בוילנה. הרובע האמנותי הזה הכריז על עצמו כ"מדינה עצמאית" בשנות ה-90, ויש לו אפילו חוקה משלו. בשכונה/רובע יש גלריות לאמנות, בתי מלאכה קטנים, פסלים שמסתתרים בין קירות, ותחושה של חופש יצירתי. הגשר המרכזי שמחבר את אוז'ופיס לעיר העתיקה מוביל אל "נקודת מעבר הגבול" ושם ניתן להחתים את היד בחותמת של הרובע.
משם נסענו לרובע היהודי בוילנה. ראינו את הבית שבו נולד וגדל סבי, למדנו על העושר התרבותי והכלכלי של היהודים שלפני מלחה"ע השניה היוו כמחצית מתושבי וילנה וביקרנו בבית הכנסת המרכזי - היחיד ששרד מתוך 105 בתי כנסת שהיו פעילים בוילנה עד מלחה"ע השניה.
כאן נפרדנו להיום מאדי (שהוזמן להרמת כוסית לראה"ש בשגרירות ישראל) וארתור החזיר אותנו למלון.
סיימנו את היום בארוחת ערב במסעדה ליטאית טובה עם מנות קלאסיות ואוירה טובה Etno Dvaras.
יום3
התחלנו את היום בביקור מחוץ לכלא לוקישקס (Lukiskes prison) בוילנה - בית כלא שפעל עד 2019 והיום אתר היסטורי עם תרבות ואמנות. גם מנחם בגין נכלא במקום בשנת 1940.
משם נסענו לבקר בכפר ליטאי טיפוסי Ziezmariai, שעד מלחה"ע ה-2 גרו בו יהודים רבים וכמו בהרבה כפרים אחרים דומים כיום אין בו יהודים, אך נותרו בו סימנים יהודים: בית כנסת ששימש בזמנו את הקהילה היהודית, בתים של יהודים (הקומה הראשונה שימשה כחנות ובעליונה גרו), ומצבות קברים של יהודים.
אחרי הביקור בכפר נסענו לקובנה. סבתי מרים (אימו של אבי) נולדה וגדלה בקובנה ומשם עלתה לישראל, אך לצערנו לא ידועה לנו הכתובת שבה גרה וממילא כל הישוב היהודי שם נחרב ונהרס במלחה"ע ה-2.
ביקרנו בבית הכנסת הגדול בקובנה,לאחר מכן טיילנו בשדרות לאיסבֵס (Laisvės Alėja) - אחת השדרות הארוכות באירופה (כשני קילומטרים) המוקדשת כולה להולכי רגל, ראינו את הבית שבו גרה המשוררת לאה גולדברג ואת הגימנסיה שבה למדה, ועלינו לתצפית על העיר.
המשכנו לטירת קובנה וטיילנו בעיר העתיקה, שבמרכזה ניצב בית העיריה המרשים המכונה "הברבור הלבן", בגלל צבעו וצורתו המזכירה ברבור.
מקובנה חזרנו לוילנה וסיימנו את היום בארוחת ערב במסעדת Grill London המצוינת הקרובה למלון.
יום 4
את בוקר היום האחרון של הטיול הקדשנו לטרקאי (Trakai) - עיירה היסטורית, השוכנת על גדת אגם עם טירה יפה מהמאה ה-15. לפני מאות שנים התיישבו במקום בני הקהילה הקראית וכשהולכים ברחוב הקראים (karaimy) רואים בתים מעץ צבועים בצבעים עזים ובהם שלושה חלונות בחזית (אחד כתודה לאלוהים, שני תודה למנהיג שלהם שהביא אותם לכאן ושלישי תודה לעצמם שהסכימו לבוא). ראינו את הטירה, עשינו שייט מהנה באגם ואכלנו את המאכל המקומי המסורתי קיבינאי (מאפה בצק ממולא בבשר או בירקות).
מטרקאי נסענו לעשות קצת שופינג בקניון אקרופוליס (Akropolis Vilnius) ואחה"צ חזרנו לוילנה להשלמת הסיור ברובע היהודי ובעיר העתיקה.
טיילנו ב"גטו" היהודי שהיום אין בו כלל יהודים ומהווה מקום "איני" של בתי קפה וחנויות, ברובע נפחי הזכוכית שהיה פעם מוקד החיים היהודיים של וילנה. הסתובבנו בין בתים, חצרות וראינו סימנים של חיים יהודים שהיו כאן פעם, כולל המקום שבו היה ביתו של הגאון מוילנה ושרידים של בית הכנסת הגדול שהפך לאתר ארכיאולוגי.
המשכנו לכיכר המרכזית בעיר העתיקה שבראשה עומד בנין הסיטי הול היפה, לרחוב פילייס (Pilies Street) - הרחוב המרכזי והעתיק ביותר בעיר, שמלא בגלריות קטנות, דוכני עבודות יד, ומשובצים בו שלל בתי קפה, מסעדות וחנויות ונכנסנו לרחוב ליטרטו(Literatų gatvė) - סמטה קצרה שבה קירות מעוטרים בלוחות קרמיקה, זכוכית ומתכת, המוקדשים לסופרים ומשוררים שהשפיעו על התרבות הליטאית.
אחרי ארוחת הערב חזרנו למלון לשינה קצרה וב 3:00 לפנות בוקר ארתור אסף אותנו במיניבוס לשדה התעופה לטיסה שלנו ב 6:00 בבוקר חזרה ארצה (אלו השעות של Wizz...).
הטיול היה מאד מרגש, מלמד ומהנה. ליטא מדינה יפה שהפתיעה אותנו לטובה ואנו מתכננים לשוב אליה בעתיד, כי הרגשנו שלא מיצינו אותה עד הסוף.
