סתיו ביער השחור

ראשית- תודה לכל חברי הפורום טיולי משפחות על העזרה המהותית.

לטיול יצאנו שני הורים, ילדות בנות 9 ו-6 ותינוק שחגג שנה במהלך הטיול.

טסנו בשמונה בבוקר לציריך וכל הטיסה התינוק שלנו צעק והיה מאוד לא רגוע. כמובן שאני מבין אותו אבל זה לא עזר לשאר הנוסעים בטיסה J

קיבלנו הרכב בשדה התעופה (וולוו סטייסשן) והתחלנו בנסיעה לרוסט. כבר בהתחלה גילינו שה-GPS שלהם עדיף על שלינו למרות הכנסת הנקודות עוד מהארץ. מה שכן- משדה התעופה תיכננתי מסלול לא שיגרתי (דרך אמברך) שהוכיח את עצמו והיה ממש קל להגיע אליו.

שלוש שעות נסיעה בנופים שמרמזים מה יהיה בחלק השני בטיול כולל הצצה מפעימה מלמעלה לאגם טיטיזי- והגענו לרוסט לקראת 16:00. גיחה מהירה לסופר (שזול בחצי ואף יותר מכך מאשר בישראל) ומספיק ליום הנסיעות הראשון.

ישנו בדירות אלץ פארק )elzpark appartements( שהן די בסיסיות אבל בהחלט מספיקות, והחצר של הבנין פשוט מטרפת והילדות נהנו ממגוון המשחקים שהיו בה.

ככלל- החלטנו בטיול לא להשתמש בשעון מעורר ואכן- כל יום נתנו לילדים להתעורר כרצונם. כנראה בגלל ה"מחסור" בטלויזיה והעובדה שכל יום מלא בפעילות גרמו להן לישון מתשע עד שמונה- פשוט מושלם לכולם!

יום ראשון ושני בטיול- פארק אירופה. למרות שהטיול התרחש בסוף ספט. ותחילת אוקטובר הסתבר שיותר מחצי ציוד היה מיותר. מטריות, סוודרים, מעילים- לא היינו צריכים אפילו פעם אחת! מזג האויר היה 27 מעלות בשיא היום (וכ-11 בלילה), שמיים כחולים ללא טיפת ענן- פשוט מושלם!

יומיים בפארק אירופה היו בדיוק מה שהיינו צריכים. הילדות הספיקו חלק מהמתקנים אפילו פעמיים ושלוש אבל לא הספקנו לאף מופע או תהלוכה, ובכלל- יום בפארק מתיש לא פחות מיום בטבע ובנסיעות- אבל הפארק מלוקק, מצוחצח, מקושט להלווין ופשוט מקסים! היה קטע שהלכתי עם הבנות לאיבוד בקטע היווני וזה אשכרה נראה כאילו הלכנו לאיבוד ביוון. פשוט מהמם! מסלול האבובים היה הכי מדליק שראיתי באיזה פארק שהוא ואפילו זכינו בבובת ענק של זאב שחששנו שנצטרך לרכוש עבורו כרטיס טיסה נפרד ארצה. סקנדינביה כ"כ מציאותית והכל בפארק ידידותי, משולט ונעים. אגב- מסעדת הפוד לופ (החדשה) לא שווה את הכסף....זו מסעדה שהאוכל מגיע בה ברולר קוסטרים עד לשולחן ללא מגע מלצר. חוויתי ברמה מסויימת אבל אוכל מגעיל ויקר במנות קטנטנות. יום לפני זה אכלנו בפאב אירי באזור אנגליה והיה טעים וזול פי כמה!

הקיצר- יומיים עברו בפארק אירופה וביום השלישי יצאנו לכיוון טיטיזי דרך אלזס. התחלנו בטירת האוט קניגסברג שהעליה אליה הזכירה את צפון איטליה. שלכת מהממת שנופלת עלינו בעודנו נוסעים, כולל הפגזות ערמונים. לכל אורך הדרך השלכת היתה מהממת, הצבעים עזים והתחושה מגניבה.

הטירה לא מעניינת כמו בויאנדן או אפילו בבואיון שבבלגיה, אבל בהחלט היה מרתק לילדות וגם לנו. המשכנו לפארק הפרפרים שהיה חוויה יוצאת מין הכלל!!! יש שם הרבה שלטים שמדריכים מה אסור לעשות ואחרי חצי שעה של טיול בחממה יצאו חלקינו החוצה ואני נשארתי עם הבת הגדולה והעגלה של התינוק כדי לנסות לא לזוז ושהפרפרים יעמדו עלינו. הצלחנו יותר ממה ששיערנו. פרפר התחיל לעופף סביב העגלה של התינוק, נעמד עליה כמה פעמים וברגע מסויים נכנס ממש לתוכה ונעמד על הכתף של התינוק. תוך שבריר שנייה שלח התינוק יד ותפס את הפרפר ומעך אותו. מייד יצאתי למשימת חילוץ והפרפר שב לעופף למזלינו.

המשכנו לרייקוויר והתאכזבנו מאוד. עיירה נורא תיירותית, מקרונים לא טעימים (אני הסתפקתי בעוגיות קוקוס מדליקות כמו שאצלינו בפסח) וחצי שעה הספיקה לנו להבין שזה לא המקום בשבילנו.

המשכנו לטיטיזי דרך פרייבורג (כביש פרייבורג טיטיזי יהפוך לציר ראשי בטיול) והגענו לאגם הנפלא לפנות ערב. ישנו בדירות של מלון שמחוץ לעיירה- אחלה דירות ואחלה אגם. דירה הרבה יותר מפנקת מהקודמת והנוף מהדירה- פשוט למות...
 hotel alamennhof- hinterzarten (למרות שקרוב הרבה יותר לטיטיזי)

התחלנו בבלכן- רכבלים חמודים ולא גבוהים במיוחד וירדנו ברגל- דרך קלה ונוחה של מכס. שעה. הנופים לא מעתיקי נשימה אבל ההליכה בתוך הטבע ללא תיירים הומים מסביב- תמיד חוויתית. אגב- כמעט בכל מקום היינו ממש לבד- מלבד כמובן באתרי התיירות הראשיים.

לאחר מכן ניסינו לתפוס פסטיבל "סתיו" בעמק מונסטר. מלבד העובדה שכל נסיעה מעתיקה את נשימתנו בנופיה המדהימים, הגענו למקום הפסטיבל וניסינו לראות במה הדברים אמורים. ראינו משפחות עם עגלות וילדים, זקנים נשים וכל מי שגר באזור מגיע לפסטיבל. התבוננו קצת בדוכנים והבנו שמדובר על אשכרה פסטיבל חקלאי שמציג מכונות חקלאיות לתושבי האזור. אותם זה ריגש מאוד- אותנו פחות.

קבענו להפגש עם ההורים שלי בפרייבורג (הם הצטרפו לטיול) ונסענו דרך הכביש של שאוזילנד- שוב הזכיר לנו מאוד את צפון איטליה ביופי של המקום.

פרייבורג ביום שבת-ראשון היא לא מקום להיות בו- כמות אדירה של בני אדם, דוחק, צפיפות שלא תאמן ורעש מכל כיוון. חזרנו לפרייבורג ביום אחר והעיר נראתה שונה לחלוטין!

הקיצר- קצת קניות, קצת נקניקיות והופ- חזרה למלון. ארוחת ערב בדירה ושוב- שינה בריאה וארוכה.




 למחרת- התחלנו במסלול הטיול בטבע בהינטרזרטן. מסלול קצר ונעים כולל מסלול חושים ורגליים יחפות. אפילו סנאי חמוד ראינו. בהחלט מסלול חוויתי שלא מצריך מאמץ מיוחד וניתן למעבר עם עגלה.

משם המשכנו למפלי טריברג שהיו מלאי אדם. התחלנו את המסלול הקצר ועלינו עד לגשר הראשון. בהחלט מרשים ויפיפיה אבל לא הרגשנו צורך להמשיך מעבר לגשר הנ"ל. חצי שעה- שלושת רבעי השעה הספיקו לנו בהחלט. העיירה כ"כ ממוסחרת אבל התמסחרנו גם אנחנו ורכשנו שעון קוקיה קטן למזכרת (וגם שתי מכשפות שהיו הרבה יותר זולות מאשר באלזס).

חזרנו מוקדם למלון ולפנות ערב טיילתי עם הבנות ברגל מהמלון לטיטיזי וחזרה. כשהערב יורד (יש לצאת ולטייל...) מתחיל להיות קר בצורה משמעותית. חזרנו עם ניצני החושך הראשונים והבנות הוכיחו יכולת הליכה מרשימה (2 ק"מ כל כיוון בלי תלונה אחת מצידן, וזה אחרי יום הליכות לא קצר).

אגב- מראה האגם בבוקר כ"כ שונה מהצהריים. בבוקר הוא עפוף ענן כבד שלא מאפשר לראות דבר ואם לא היית יודע- לא היית מנחש שיש אגם אי שם מתחת לענן. מדהים!

למחרת- סט. בלסטיאן והכנסיה המדהימה ואיש מאיתנו לא מבין איך ולמה כמה בכזה גודל בתוך היער השחור. אגב- בגלל שטיילנו מחוץ לעונה יכולנו להכנס עם הרכב ולחנות ממש בתוך העיירה.

משם המשכנו לטודמוס- אבל לא הגענו. נעצרנו כמה קילומטרים ממנה למסלול לא מתוכנן בתוך היער. אז חווינו את היער השחור במיטבו- ירדנו מהשביל מספר פעמים ותוך עשרות מטרים ספורים הסבך התחיל לעפוף אותנו והבנות התחננו לחזור לשביל.

כמות הפטריות- מדהימה. לצערינו- לא בעונה משמעו גם לא בעונת הגרגירים אז לא ראינו שיחים עמוסים לעייפה בגרגירים בצבעים שונים.

משם- למסעדה המומלצת בגרפנהאוזן. פשוט מדהים! גן חיות וגן שעשועים שלא מבייש מתקנים גדולים בארץ. האוכל- הרבה פחות טוב אבל החוויה הסביבתית שהיתה עמוסה בכ"כ הרבה מקומיים בהחלט היתה שווה.

עצרנו בטיטיזי לטיול אחה"צ (ונקניקיה כמובן) ושוב- עיירה נחמדה אבל ממוסחרת בטירוף.

למחרת- היום האחרון ביער השחור והשלמת שופינג בפרייבורג. העיר נראתה שונה לגמרי והיה הרבה יותר כיף להסתובב בה. יש שם אפשרויות שוות מאוד (כמו פליימוביל גדול בשיבעים שח ) .

משמה החלטנו לקנח בבדפרדייס ( מגלשון המים בטיטיזי) והבנות השתגעו! כשהייתי בבריכה עם התינוק היתה הכרזה בגרמנית ופתאום התחילו גלים ענקיים בבריכה- ברחנו כל עוד נפשינו בנו. אגב- תביאו מגבות וחלוקים מהבית. המחירים שלהם שערורייתי!

ארוחת ערב ולמחרת- נסיעה אחרונה בנופי היער השחור וכניסה לשוויץ.

ההכרות הראשונה שלנו עם שוויץ היתה בעלות של 200 ₪ עבור שתי נקניקיות ושני בקבוקי שתייה במפלי הריין (שהירידה במעלית השקופה והחוויה שלהם בכלל- מדהימה!). חשבנו שהעלות היא בגלל מפלי הריין אבל המשך היום הראה לנו שהעלות של שוויץ- מטורפת!


 החזרנו הרכב, ישנו במלון אלגרה )allegra - kloten הסימפטי (הרחוק שבע דקות משדה התעופה) בחדר משפחה וחווינו ארוחת ערב סינית במחיר שלא היה מבייש מסעדת גורמה בישראל.

וזהו- טיסה בבוקר ארצה ופירוק המזוודות וכל המתנות והמזכרות.

לסיום- כמה הערות:

באמת שיחק לנו אותה מזג האויר- בין 22-27 מעלות כל יום בלי טיפת ענן וגשם. ממש ברכה!

יער ממש אפשר לחוות רק בהליכה בתוכו- עם תינוק וילדות קטנות זה לא היה פיקניק ואני בטוח שאנחנו רחוקים מלחוות את היער באמת, אבל אפילו רק הנופים בדרך לא יאמנו בצייוריות שלהם. גם בלי כניסה אקטיבית ליער זו חוויה.

שעוני קוקיה- מבחינתנו- מספיק לבקר בחנות אלף השעונים בטריברג. ויתרנו גם על המוזיאון בפורטוונגן וגם על הבית בשונך. לא הרגשנו החמצה שהיא.

פארק אירופה- יומיים. פחות מזה מרגישים (לפחות בהרכב שלנו)- החמצה.

הגרמנים- ברובם המכריע נחמדים ביותר! גם במצבים מלחיצים (כמו לחיצה על הכפתור הלא נכון במגרש חניה) מלבד ציפצופים אחרי 5 דקות של פיקוק לא נתקלנו בחוסר סובלנות בוטא. מה שכן- אנגלית היא לא הצד החזק שלהם עד כדי הסברים לוקים בחסר או חוסר תקשורת בנושאי עלויות וכד'.

 תודה רבה לפורום משפחות על העזרה בץיכנון והייעוץ ואני מקווה להעזר בהם שוב במהירה בימינו :-)