הדרך מצ'נגדו לג'וזיאגו -;ב אוטובוס ממושכת ומייגעת . שמונה שעות בתאוריה ולמעשה עשר. הדרך יפה , עוברת בהרים מיוערים , ליד אגמים, נחלים מפלי מים -; יפה יפה !
למחרת -; מגיעים לשער הפארק מוקדם בבוקר .
הפארק מאד גדול ומגוון בנופיו. למעשה , זהו עמק שבו אגמים ,נחלים , מפלי מים שוצפים והכל בתוך יער מקסים .
הולכים במרץ על השבילים , שהם בעצם דק עץ , העוברים לצד הנחלים בין האגמים, המפלים . מתפעלים מצבעי המים של האגמים הצלולים , גוונים של כחול וטורקיז -; מהמם !
המפלים העצומים שופעי המים , הכל כל כך יפה , השלכת כבר צובעת חלק מהעצים בגוונים האופייניים -; צהוב, כתום, וורוד ואדום , ההרים מסביב מיוערים ולחלקם "כיפות" שלג לבנות
חגיגת צבעים ומראות ! לעיניים ולנשמה . באמת מקום מרשים בכל מבט ולכל כוון.
בשטח השמורה ישנם מספר כפרים טיבטיים קטנים ובהם המקדשים המעוטרים בציורים האופיניים ודגלי התפילה המתעופפים ברוח.
נעזרנו באוטובוס הפנימי של הפארק להגעה לנקודות המרוחקות ואת עיקר המסלול הלכנו ברגל. ס"ה הלכנו כ- 15 ק"מ בזמן כ- 8-9 שעות . ההנאה היתה שלמה !
