בסוף חודש יוני, "רגע לפני הבלאגן" של יולי-אוגוסט, יצאנו לסופ"ש ארוך בוינה עם אוסי ועזי, בני משפחה שהם בעצם זוג חברים.
ביום שישי (26.6) בבוקר טסנו עם אל על ונחתנו לקראת 11:00 בשדה התעופה של וינה. הנסיעה משדה התעופה למרכז העיר נמשכה כעשרים דקות בעזרת ציון הנהג שחיכה לנו (ראו המלצה בטיפ נפרד). לאחר ביצוע צ'ק אין במלון (Graben המצוין) יצאנו להכיר את העיר והתחלנו בכיכר המרכזית וכנסיית סנט סטפן. הכניסה לכנסיה אמנם אינה כרוכה בתשלום אך בפנים משלמים כדי לעלות לכל אחד משני המגדלים וגם כדי להסתובב בכל שטח הכנסייה ולהתקרב לבימת המטיף. עלינו במעלית למגדל הצפוני ממנו נשקף נוף פנורמי יפה של וינה. ממרומי המגדל ניתן לצפות באופן חופשי ולא דרך חלונות כמו במגדל הדרומי (שאליו גם צריך לטפס 300 מדרגות). ביציאה מהכנסייה בכיכר נתקלנו בצעירים בתלבושות של מוצרט המציעים לתיירים כרטיסים לקונצרט/אופרה. למרות ה"הצעה המפתה" החלטנו לבדוק הצעות נוספות. במשרד למכירת כרטיסים הצמוד למתחם ארמון הופבורג הבנו כי אותם צעירים הציעו לנו כרטיסים לקונצרט באולם קטן עם 7 נגנים. במשרד הציעו לנו כרטיסים במחיר דומה אך לקונצרט באולם גדול יותר, עם אקוסטיקה טובה ו 40 נגנים וזמרי אופרה. רכשנו כרטיסים לקונצרט למחרת בערב במחיר של 32 יורו לכרטיס. משם הלכנו לקפה "דמל". המתנו בתור כרבע שעה רק כדי לגלות שהקפה והעוגות היו בסדר, לא יותר (ראו טיפ נפרד). המשכנו לטייל במרכז העתיק וראינו בין היתר את שעון אנקר (מופע הדמויות הנערך בשעה עגולה קצת איכזב), את בית הכנסת העתיק (שלצערנו היה סגור), את כיכר היהודים עם האנדרטה של שמעון ויזנטל לזכר השואה כולל ביקור במוזיאון היהודי הסמוך ולסיום ביקרנו במוזיאון מוצרט. למרות שהיינו עייפים מהטיסה ולאחר לילה עם מעט שעות שינה יצאנו לבלות בערב בפסטיבל מוזיקה המתקיים בעיר מדי שנה בתקופה זו. בפסטיבל מופיעים זמרים, להקות ודי ג'יי שמרקידים את הקהל. במקום פזורים המון דוכני אוכל ושתיה.
למחרת, לאחר ארוחת הבוקר המצוינת במלון, נסענו לארמון בלוודר. הנסיעה קלה ונוחה: תחנה אחת בתחתית מסטפן פלאץ עד לקארלפלאץ ומשם טראם עד לכניסה לארמון. טיילנו בארמון העליון ובגנים היפים ונהנינו מאד, אך בסיכומו של דבר התרשמנו מארמון זה פחות מארמונות שונברון והופבורג. מהארמון נסענו לסיור באופרה. לא הזמנו כרטיסים מראש וכשהגענו הציעו כרטיסים לסיור שאמור להתחיל בעוד כרבע שעה. הסיור באופרה נערך במספר שפות ונמשך כחמישים דקות. הוא כולל הסברים על מבנה האופרה, סידור מקומות הישיבה, אנקדוטות על הקהל המבקר באופרות (בעבר ובהווה) והצצה אל מאחורי הקלעים. הסיור באופרה היה אחד משיאי הטיול מבחינתנו.
בצמוד לאופרה מעבר לכביש נמצא "קפה זאכר" הידוע. בכניסה עומדים בתור כדי לשתות קפה מלאנג' (קפה הפוך אוסטרי) ולטעום עוגת זאכר (עוגת טורט שוקולד עם ריבת משמש באמצע). העוגה די טעימה אך לא התלהבנו ממנה יותר מדי.
המשכנו בהליכה לנאשמארקט וטיילנו בין דוכני הירקות, הדגים והפלאפל, ונתקלנו גם במוכרים ישראלים. מכיוון שהיה זה יום שבת במקום היה גם שוק פשפשים שמזכיר מאד את השוק ביפו. את הערב בילינו בקונצרט באולם הקונצרטים של ארמון הופבורג. הקונצרט נמשך כשעה וחצי עם תזמורת של 40 נגנים שניגנו יצירות מפורסמות של מוצרט ושטראוס. בנוסף ארבעה זמרי אופרה שרו לסירוגין אופרות. למרות שאיננו נוהגים ללכת לקונצרטים ואופרות נהנינו מאד!
ביום השלישי לטיול נסענו לארמון שונברון. כיוון שלא הזמנו כרטיסים מראש נאלצנו לעמוד קצת בתור, אך זה לא היה נורא. קנינו כרטיסים לסיור האימפריאלי שכולל ביקור ב 22 חדרים. לאחר התשלום מקבלים כרטיס שבו נקובה שעת הסיור. ניתן להתחיל את הסיור בשעה הנקובה או לאחריה אך לא מוקדם יותר. את הזמן שנותר עד לסיור ניצלנו לטיול בכרכרה הרתומה לסוסים בין הגנים היפים שבארמון. הטיול נמשך כחצי שעה ובמהלכו עוברים בין מספר נקודות ואתרים בגנים. זו היתה חוויה!
הסיור בארמון נעשה עצמאית ומלווה בהאזנה למכשיר הדרכה אישי במספר שפות. התרשמנו מאד בעיקר מהחדרים המלכותיים. משם יצאנו לטייל בגנים ונסענו ברכבת הקרוניות הפנימית עד למעלה הגבעה, שם יש תצפית יפה על וינה. הרכבת הפנימית עוצרת במספר תחנות באתרים מעניינים בגנים.
משונברון נסענו בתחתית לפארק פראטר ועלינו על הגלגל הענק. למזלנו מזג האוויר בימים שבהם ביקרנו היה בהיר ויכולנו להתרשם מהנוף במספר תצפיות שעשינו.
בבוקר היום הרביעי נסענו לבית Hundertwasserhaus. זהו בניין מגורים רגיל שהפך ליצירת אמנות בעזרת האמן Friedensreich Hundertwasser. המקום מושך אליו תיירים רבים. מול הבניין ישנו מעין מרכז קניות קטן ומצועצע באותו סגנון: Hundertwasser village. בתוכו יש מספר חנויות בגדים, מזכרות, מסעדות ושירותים מצועצעים.
בהמשך ביקרנו במתחם ארמון הופבורג, במוזיאון סיסי ובחדרים המלכותיים. ההסברים היו מאד מעניינים. מהארמון צעדנו דרך הגינה היפה Volks garten לאזור פארק Rathaus.
בדרך ראינו את הפרלמנט הנראה כמו מקדש יווני ואת בית העיריה הנראה כמו כנסיה גותית. לאחר הפסקת קפה בקפה SLUKA (מומלץ! ראו טיפ נפרד) נסענו לרחוב מריה הילפר לעשות קצת שופינג. בערב נסענו לתחנת Schwedenplatz והצטרפנו לשייט שנמשך כ 3 שעות, שבו שטים לאורך תעלת הדנובה ויוצאים לנהר הדנובה. במעבר בין התעלה לנהר יש הפרשי גובה במים ומאד מעניין לראות כיצד הספינה מתגברת על הפרשי הגובה בעזרת מערכת של סכרים. לאורך השייט רואים מספר אתרים מעניינים עליהם מקבלים הסברים דרך מסכי הטלוויזיה הפרוסים בספינה.
את היום האחרון שלנו בטיול הקדשנו בעיקר לשופינג במרכז הקניות Wien Mitte. לאחר ארוחת צהרים טובה סיימנו את הטיול בביקור קצר במוזיאון היהודי, הנמצא מספר בניינים מהמלון שבו שהינו. הנהג שלנו ציון החזיר אותנו לשדה התעופה. מאד נהנינו בוינה: העיר מאד נוחה לטיול, קל להתמצא בה, רוב האתרים נמצאים במרכז במרחק הליכה, האווירה הכללית מאד נעימה וכמובן שגם החברה תרמה להרגשה הכללית הטובה.
