קרוז לפיורדים הנורווגיים וסופ"ש בקופנהגן

בחודש אוגוסט 2019 יצאנו - 2 זוגות, לקרוז של שבוע לפיורדים הנורווגיים.

כיון שהאנייה יצאה מנמל קופנהגן שילבנו גם סופ”ש נחמד בקופנהגן.

ביום חמישי אחה”צ יצאנו בטיסת סוויס לציריך ומשם בטיסת המשך לקופנהגן. נחתנו בקופנהגן בשעת לילה מאוחרת ונסענו במונית למלון אבסלון (ראו המלצה בטיפים).

קנינו מראש קצת כסף מזומן (שהמתין לנו בדלפק בנק הפועלים בטרמינל 3) והסתמכנו בעיקר על כרטיס אשראי (שהשימוש בו נפוץ מאד בקופנהגן).

יום שישי – אחרי ארוחת הבוקר הטובה במלון יצאנו להכיר את העיר. הלכנו לכיכר העירייה ולבית העירייה (Rådhus). בקומת הקרקע של בית העירייה יש חדר ובו שעון אסטרונומי מעניין.

נרשמנו במקום לסיור מודרך למגדל, שזו הדרך היחידה להגיע למרומי המגדל לתצפית על העיר.

לאחר התצפית היפה הלכנו לאורך המדרחוב הארוך (Strøget) עד לכיכר Kongnes Nytorv ובהמשך לכנסיית פרדריק/כנסיית השיש ולארמון אמאליאנבורג, אך לא הספקנו לראות את חילוף המשמרות. מהארמון טיילנו בפארק צ'רצ'יל הירוק עד למזרקת גפיון היפה והמשכנו עד לפסל בת הים הקטנה. אחרי שהצטלמנו עם בת הים חזרנו לאורך הים והנמל עד לניהאבן. ניהאבן (הנמל החדש) הוא אזור תוסס מאד אשר מלא במסעדות ועמוס באנשים. עלינו על סירה לשייט תעלות של שעה - חוויה נעימה וכיפית.

באופן כללי העיר והמקומות שטיילנו בהם היו מאד נעימים ונוחים לטיול והעיר התגלתה כמאד “ידידותית” לתיירים. למרות שהיינו בחודש אוגוסט, לא הרגשנו בעומס כבד של תיירים. מה שכן הפתיע קצת, היתה הכמות הרבה של דוברי עברית ששמענו ברחוב (בהמשך הבנו שרובם ככולם הגיעו לקרוז "שלנו").

בערב תכננו לבקר בפארק טיבולי, אך כיון שהתקיימה בו הופעה, הקהל העצום הקשה עלינו אפילו להתקרב לפארק, כך שוויתרנו.

למחרת יום שבת – הלכנו למגדל העגול (Rundetaarn). המגדל ניצב במרכז העיר הוא לא גבוה במיוחד ועולים בו בדרך מרוצפת (לא מדרגות) בצורה די קלילה ומהנה עד לפסגה, בה יש תצפית על העיר.

מהמגדל הלכנו מרחק קצר לבית הכנסת הגדול של קופנהגן והגענו במקרה לשעה שבה הוצא ספר התורה. בכניסה לבית הכנסת עברנו תשאול ובדיקה ביטחונית שלא היתה מביישת גם את הבודקים בנתב”ג.

אחרי הביקור בביה”כ הלכנו לארמון רוזנבורג. כיון שלא הזמנו כרטיסים מראש עמדנו קצת בתור ולאחר שרכשנו את הכרטיסים נאלצנו להמתין עוד כשעה עד לכניסה בשעה הנקובה על גבי הכרטיס. את השעה הזו ניצלנו לביקור בגנים היפים סביב הארמון. הארמון מאד מרשים, במיוחד אולם הנשפים עם פסלי שלושת האריות העשויים מזהב.

מהארמון הלכנו מרחק קצר לשוק טורווהאלנה (Torvehallerne). זהו שוק אוכל קטן יחסית, אך מאד נקי וכיף להסתובב בין דוכני האוכל השונים. לאחר ארוחת צהרים בשוק נסענו ברכבת התחתית עד לתחנת (Amager Strand) שבה ירדנו וצעדנו לכיוון חוף הים לתצפית על גשר אורסונד. מהחוף בנקודה זו ניתן לראות מרחוק את הגשר ואת "טחנות הרוח" (מהסידרה הסקנדינבית "הגשר").

חזרנו לתחנת התחתית ונסענו משם לשכונת כריסטיאניה. זו שכונה היפית צעירה ומאד צבעונית שיש לה חוקים משלה: זה המקום היחידי בעיר שבו מותר לסחור חופשי בגראס. פעם ראשונה שראינו כמות כזו של אנשים מוכרים וקונים גראס בחופשיות לאור היום. אבל אסור לצלם!

אחרי הביקור בשכונה צעדנו ברגל חזרה לכיכר Kongnes Nytorv והמשכנו דרך המדרחוב Strøget בחזרה למלון. קינחנו את היום ובעצם את הביקור בעיר ביציאה לבר לא רחוק מהמלון שלנו.

יום ראשון – אחרי סופ”ש נחמד בקופנהגן, נסענו במונית לנמל שבו עגנה האניה שלנו, “Serenade of the sea”.

הבידוק והעליה לאנייה עברו במהירות ואת ארוחת הצהריים כבר אכלנו באחת המסעדות על האנייה. ה”Serenade” היא אנייה קטנה יותר מה “אואזיס” שבה היינו בקרוז הקודם, אך החדר שלנו (עם מרפסת לים) והשירות היו מצוינים באותה המידה.

מכל עבר שמענו עברית ונדמה היה שהישראלים “כבשו” את האנייה.

הימים הראשון והשני עברו בשייט בים. עשינו סיור הכרות עם האנייה, צפינו בהופעות וניסינו כמה מסעדות ובארים. החדר עם מרפסת משדרג מאד את השייט, למרות שבערב ובלילה היה די קריר לשבת במרפסת, בניגוד לקרוז בקריביים.

יום שלישי – בבוקר האנייה עגנה בסטוואנגר ואנו יצאנו לסיור ומסלול הליכה שאליו נרשמנו מראש, ל"צוק המטיף". המסלול כולל הליכה של כ 8 ק"מ בעלייה של כ 340 מטרים, רובו על גבי סלעים ואבנים. למרות שהמסלול מוגדר כ"לא מאתגר" לדעתנו הוא ברמת קושי בינוני פלוס. מה ש"תרם" עוד יותר לקושי היה הגשם החזק והשוטף שירד כמעט לכל אורך ההליכה. לאחר הליכה של קצת יותר משעתיים הגענו לצוק אך התאכזבנו שלא ניתן היה לראות את הנוף של הפיורד למטה, בשל ערפל כבד ששרר באזור.

מי שמתכנן לעשות את המסלול צריך לקחת בחשבון את מזג האוויר ההפכפך מאד באזור גם בקיץ.

למרות שהמסלול מוגדר להליכה עם נעלי טיפוס (Hike) או נעלי הליכה רגילות/נעלי ספורט, מומלץ מאד לעשות אותו עם נעלי טיפוס ולבוא ערוכים עם ציוד מתאים לגשם (שכמיה/מעיל ותיק גב נגד מים). אנו היינו מצוידים לא מספיק טוב כי לא התכוננו לגשם כה חזק וכמעט בלתי פוסק.

למרות הכל היינו גאים בעצמנו שהצלחנו לסיים את כל המסלול, ולחזור בזמן לאוטובוס, שהחזיר אותנו לאנייה.

יום רביעי – האנייה עגנה בברגן ויצאנו לטיול עצמאי בעיר. התחלנו את הסיור בעליה ברכבל להר פלואין. הנסיעה ברכבל נמשכת כשש דקות והיא חווייתית. הנוף מראש ההר סחט מכולנו קריאות התפעלות.

טיילנו על ההר במסלול הליכה קצר לאגם ואחרי כן התיישבנו לקפה ליד תצפית מדהימה, לפני שירדנו מההר למרכז העיר. טיילנו במרכז העיר, בשוק הדגים ובשכונת בריגן, הבנויה בתי עץ עתיקים, שחלקם הוסבו לגלריות של אמנים.

ברגן הינה עיר יפה מאד שכיף לטייל בה!

יום חמישי – בבוקר עגנו באלסונד והצטרפנו למסלול שאליו נרשמנו מראש ל"דרך הטרולים". מדובר בכביש של כמה קילומטרים על צלע הר עם 11 פיתולים חדים מאד. בדרך לשם ומשם עוברים ליד פיורדים והנופים לאורך כל היום הארוך הזה - מדהימים, כשהמדריך הוסיף הרבה הסברים מעניינים.

כשחזרנו מהסיור' לפני שעלינו לאנייה, אשתי ואני המשכנו לטייל קצת במרכז העיר ועלינו את 417 המדרגות לגבעה המשקיפה לתצפית יפה על העיר.

יום שישי עבר בשייט בים וביום שבת - היום האחרון לקרוז, האנייה עגנה בעיר קריסטיאנסאנד בדרום נורווגיה. טיילנו לפארק רנדלדן, שהיה פעם ביצה והפך לפארק יפהפה. לאחר מכן חזרנו למרכז העיר, וטיילנו בין החנויות, בתי הקפה ובתי העץ העתיקים, שלחלקם סיפורים יפים ומעניינים (מי גר בהם, ולמה הם שימשו בעבר). שוטטנו ברציף הדגים וראינו גם את אולם הקונצרטים בעל המבנה האדריכלי המיוחד.

יום ראשון 25.8.19 – האנייה חזרה בבוקר לנמל קופנהגן. הירידה מהאניה היתה זריזה ויעילה ומהר מאד עלינו על מונית בדרך לנמל התעופה לטיסה חזרה הביתה (הפעם בלופטהנזה דרך פנקפורט).

בדרך חזרה העלינו חוויות מהטיול הזה והתחלנו לחשוב על הטיול הבא..