טרק של יומיים בשטחים פרטיים

טרק החוף של קאיאקורה הינו יוזמה של שתי משפחות. שתי המשפחות יושבות על שטחים נרחבים. דור שלישי של חוואים. השטחים ניתנו אחרי מלחמת העולם השנייה למי שהיה חייל וכך הסבים הגיעו ל"ארץ שוממה" ובנו בה חוות של פרות וכבשים.

נה זה אומר שטח פרטי? שיש לך הרים, גבעות , נחלים, והם שלך.

הבית על החוף שוכן על החוף 40 קמ דרומית לקאיאקורה 356 conway flat road

בבית 4 חדרים עם מיטות . יכול להכיל 10 אנשים. כך שביום אחד נמצאים על המסלול רק 10 אנשים.

מטבח. ושלחן אוכל. שני שירותים ומקלחת.

אנחנו הזמנו כבר ביוני את המסלול. מגיעים ערב לפני ההליכה. ישנים ומתחילים בבוקר. היתרון הם מקפיצים את הציוד לבית השני. כך שלא סוחבים הרבה על הגב.

יש אפשרות להשכיר מגבות ומצעים. אנחנו התארגנו עם שקי שינה ומגבות שלנו

כמו כן אפשר להזמין ארוחת ערב.

הגענו לבית ומצאנו הודעה עבורינו של wellcame. ישר נבהלנו, ככה זה אצל הפולנים. בדקתי את התאריכים. לא הבנו מדוע רק לנו כותבים.

מתברר שלתדהמתם ולשמחתינו רק אנחנו הזמנו את המסלול היום. זכינו לבית לבד. ירח דבש.

בבוקר בהתרגשות רבה העמסנו את התרמילים עם יותר מידי ציוד. ויצאנו לדרך.

אפשר להתחיל על החוף ואפשר להתחיל לעלות בשביל ביו החוות ואחר כך לרדת לים.

החלטנו ללכת בין החוות.

הלכנו קצת יותר מידי ...פספסנו ירידה לחוף. עוד קילומטרים נוספים לטיול.

ירדנו לחוף כשדולפינים שוחים במים. ההליכה על החוף היא על אבנים ושוקעים. מאמץ לא פשוט לרגליים.

פתאום על החוף רואים גוש חום. דודי אומר תראי כלב. היה זה כלב, אך כלב ים.

ריחמנו עליו חששנו שיצא מהמים ולא יכול לחזור. רצינו לעזור כשהתקרבנו הוא נהם עלינו. מהחוף עולים למעלה לשטחים עם נופים מדהימים לים. ואז נכנסים לגן עדן. לתוך יער גשם ניוזילנדי. צפוף מלא במיני שרכים חשוך עם שביל החוצה נחלים creek . לחשוב שהכל שייך למשפחה.

הנחל והיער כעת בארגון שמבטיח שתמיד ישאר שמורת טבע. קווין אליזבט. המשפחה של דיוו וסלי מטפחים את המסלול. המסלול עובר בתוך נקיק צוקי. מקסים. אני נרטבתי כולי. בתחילת המסלול דודי בנה לי גשרי אבנים. אחר כך ויתרתי והלכנו במים.

הלכנו כ 7 שעות מודד הצעדים הראה על 34000 צעדים. מלא קמ. .תוך מעברי גדרות, נחלים , עליות וירידות.

הגענו למדינה על ההר שם קיבלנו שוב בקתה לעצמנו את ה garden cottage בקבוק לימונדה. והסתיים היום הראשון.

כל הדרך שערים. מזל שלדודי נסיון כבוקר

ישבנו וצפינו בחלונות בכבשים הרועות. ארוחת ערב ולמיטות. עייפים ומרוצים. אני הרגשתי שרירים חדשים מכווצים.

9.1.18

היום השני מתחיל בהקפצה.

דיוו בא לאסוף אותנו ב 8:30. בדרך סיפר לנו איך אביו שהיה לוחם באיטליה בעת מלחמת העולם השנייה, קיבל את השטח , כאות הוקרה ללוחמים. הקים את החווה וכעת בנו ממשיך.

הוא הוריד אותנו בהרים. וכך התחיל day 2

התחלנו ללכת . השביל עולה מעלה לתצפית. אך הענן של אל רום מלווה אותנו וערפל.

נכנסנו שוב ליער גשם אך יפה יותר מאתמול.

עלינו ירדנו בדרך יפיפיה. מלאה בשרכים,מים, פיטריות. חלום.

הגענו במעלה ההר לפיק ה skull גולגלות על שם הגולגלות שנמצאו שם.

בקתה מאובזרת. כל כך מפתיעה. באמצע השטח. שתי מיטות בבקתה מוגנת מהרוחות. גזייה, משקפת, שירותים מים . הכנו תה אכלנו צהריים וחיכינו שהערפל יתפזר וכך היה. נפתח נוף משני הצדדים. אנחנו במקום הגבוה ומתחתינו הים, העמקים בכל גווני הירוק. והכחול.

ירדנו מהבקתה בירידה תלולה וארוכה לעמקים והלכנו בתוך שדות המרעה על פי הסימון הלבן. סימני דרך.

עוד עלייה קטנה ואנחנו על השביל המוליך אל הבית על הים.

כאן חיכה לנו קנקן לימונדה, עוגיות ומכתב ברכה חם.

תענוג של מסלול. לא מסלול קל. אך בהחלט עמדנו במשימה יפה. ובהנאה רבה