היום הראשון:
התחלנו בחווית גשר בנהריים (גשר הישנה). הזמנו מראש סיור וסדנת אפייה. שניהם יחד אורכים כשעתיים. התחלנו בסדנת האפייה במאפייה הישנה של הקיבוץ. קיבלנו בצק שמרים, וכל מיני תוספות מתוקות והכנו לחמניות / עוגות (אפשר לבחור גם סדנת פוקצות). לאחר מכן יצאנו עם מדריכה לסיור שכלל הסבר על גשר, כניסה לבונקר ששימש את התושבים במלחמת העצמאות, מיצג אור קולי על תחנת הכוח של נהריים, תצפית על האיזור, וסיור לשלושת הגשרים. לאחר מכן אספנו את הלחמניות שלנו (שבינתיים היו בתנור), ועשינו פיקניק בדשא שבמקום. הסיור מומלץ מאוד (גם הסדנא נחמדה, אבל זה כבר תלוי במספר האנשים בקבוצה).
המשכנו לבית אלפא – שם הזמנו חדרים. החדרים פשוטים ונחמדים. בכל אחד מטבחון קטן (כיור, מקרר, מיקרוגל וקומקום). לקחנו את החדרים הפשוטים (יש משודרגים). היינו 6 חדרים במבנה אחד של שני קומות. למטה יש דק גדול עם שלחנות וכסאות, וממול דשא עם ערסלים. אין ספק שזה מקום אידיאלי לקבוצה עם ילדים. הם יכלו להסתובב חופשי בחוץ ובין החדרים. התשלום כולל ארוחת בוקר בחדר אוכל של הלינה הכפרית. ארוחה קיבוצית – הספיק לנו (לחם, לחמניות, כמה סלטים, ביצים, גבינות, מעדנים, קורנפלס, גרנולה, רוגלעך, קפה / תה).
בערב אכלנו בקימל בגלבוע. לא זול. האוכל סה”כ היה טוב (אם כי ציפינו ליותר). יש מנות ילדים, והם נהנו מהאוכל.
היום השני:
אסקייפ פארק (בפארק המעיינות): 10 דקות נסיעה מבית אלפא. 115 ₪ למשתתף (ילדים עד גיל 6 חינם). פארק הבריחה הרכוב הראשון מסוגו מזמין את המבקרים לצאת למשימות ייחודיות ולמצוא את הסליק האחרון בפארק המעיינות! (המשחק נמשך כשעתיים וחצי עד שלוש). למעשה מדובר בסוג של חפש את המטמון עם מכוניות חשמליות (עגלות גולף). אנחנו התחלנו בשעה 10:00. ממליצה להתחיל בשעה זו או מוקדם יותר. גם בגלל שכשסיימנו לקראת אחת המקום היה מפוצץ באנשים כך שהיה פחות נעים להסתובב, וגם בגלל שנעשה חם.
מה הסיפור?
הכל התחיל לפני עשרות שנים, בתקופת חומה ומגדל. שלמה גור, ההוגה של רעיון חומה ומגדל, שהיה גם רכז הביטחון של הקיבוץ בנה בחשאי סליק בו העלים כלי נשק רבים מעיניי הבריטים. שלמה גור הלך לעולמו אך עוד קודם לכן הטמין ברחבי פארק המעיינות רמזים שיכולים לעזור בפתיחת סליק המעיינות שדלתו הנעולה התגלתה רק לאחרונה.
המשתתפים מקבלים את התיק של גור, מכשיר קשר ורכב עם איתורן ויוצאים למסע בזמן שמטרתו פיצוח הקווסט ע"י איסוף הקודים שיאפשרו את פתיחת דלתו של הסליק.
סה”כ מאוד מושקע ומהנה. הדבר היחיד שקצת ביאס אותנו הוא שהתחלקנו לשתי קבוצות. מתברר שכל קבוצה מקבלת מסלול אחר, כך שלא היינו כולם יחד במהלך הפעילות אלא רק עם חצי מהקבוצה.
צהרים אכלנו בצומת בית השיטה במסעדת טורעני. מסעדה לבנונית. היו נחמדים מאוד, האוכל היה סבבה. ומחירים סבירים.
לאחר מכן עלינו למסלול בגלבוע, שמתחיל בחניון האיריסים. יש שם מסלול של כשעה. הבעיה היתה שהיה כבר ארבע, ונעשה קר, ולא היינו ערוכים לכך. אז הלכנו כרבע שעה וחזרנו באותה דרך, כי היינו עם קצר וקפאנו. אבל אין ספק שהמקום מקסים במרץ. הכל פרח – איריסים, כלניות, חרציות ועוד הרבה פרחים אחרים שאני לא מזהה. הכל ירוק ופורח פשוט מרהיב.
אז במקום, נסענו לתצפית בהר שאול. תצפית מרהיבה על העמק, והיינו גם בשעת השקיעה כך שהיה מקסים (אם כי קפוא...).
בערב אכלנו ב BBB עפולה. מי שמכיר את הרשת, אין הרבה מה להוסיף.
היום השלישי:
גן לאומי כוכב הירדן: אחד המבצרים היפים שיש, עם נוף מהמם. כמובן שהילדים רצו את החוברת של הפקחים הצעירים וזה העסיק אותם למעלה משעה. מומלץ להגיע.
סיימנו בשעות הצהרים, ונסענו דרומה הביתה.
וכמו שאחד הקטנים שאל באכזבה: “מה סבא, נגמר פורים?”, חבל שנגמר. נשמח לחזור.
