אולי אני משוחדת, כי תמיד חלמתי להגיע לסן פרנסיסקו, אבל היא באמת עיר מיוחדת ומדהימה. היינו יומיים וחצי, ובכייף הייתי חוזרת לעוד.
אתחיל בהמלצה על המלון בו היינו – קולומבוס מוטור אין. מלון במרכז העניינים, עשר דקות הליכה מריף הדייגים, וממזח 39 המפורסם. באיזור האיטלקי, ולא רחוק מצ'יינה טאון. שתי דקות הליכה משם נמצאת אחת התחנות של ה-cable car. החדר היה נקי ומרווח. חדר אחד עם 2 מיטות זוגיות, ועוד חדר עם מיטה זוגית, וכמובן חדר אמבטיה, והיתה גם כספת בחדר. גולת הכותרת של המלון – החנייה כלולה במחיר. לא מובן מאליו בעיר גדולה שיש בכלל חנייה, ושהיא לא עולה עוד כסף. השהות לא כוללת ארוחת בוקר, אבל אין בעיה למצוא בית קפה או דיינר בטווח של כמה דקות הליכה מהמלון. בקיצור, מומלץ בחום למשפחות. https://columbusmotorinn.com/
שתי דברים שלא שהפתיעו אותנו כשהגענו לעיר: האחד – יש המון הומלסים בעיר, ובכל מקום מזהירים מגנבים וכייסים (כולל בחניון של המלון). השני – רוב המסעדות נסגרות מוקדם. סביבות תשע. גם באיזורי התיירות. אז צריך להגיע לאכול עד שמונה בערך.
המלצות על מסעדות:
Joanie's Happy Days Diner – דיינר נחמד לארוחת בוקר, לא רחוב מהמלון, ברחוב קולומבוס 1329.
pat's cafe – עוד דיינר חביב לארוחות בוקר לא רחוק מהמלון. ברחוב טיילור 2330.
cheesecake factory – אכלנו שם צהרים. המסעדה נמצאת ליד כיכר יוניון, בתוך קניון של מייסיס. Union Square 251 Geary Street. ממש ממש שווה. יש את כל סוגי האוכל, כל אחד מצא לו משהו שרצה. והעיקר כמובן העוגות לקינוח. יש המון סוגי עוגות גבינה (אפשר להבין מהשם...) אבל לא רק. הכל היה טעים מאוד.
Piazza Pellegrini – רחוב קולומבוס 659. אכלנו בה ארוחת ערב לאחר שהיינו בתצפית שקיעה בטווין פיקס. כיוון שהגענו מאוחר, והרבה מסעדות אחרות התחילו להסגר הגענו אליה. מסעדה איטלקית חביבה בהחלט (לא שהיינו מאוד רעבים אחרי הצהרים בצ'יז קייק).המקומות בהם ביקרנו:
הגענו אחר הצהריים למלון, התמקמנו, ויצאנו לסיבוב באיזור ריף הדייגים. כל הדרך, ובעיקר באיזור הריף, ראינו הרבה מלחים של הצי האמריקאי, לבושים כמו בסרטים של פעם, עם הכומתה המצחיקה שלהם, ועם חליפת מלחים (רק בשחור או כחול כהה ולא בלבן כמו בסרטים). לאורך הרחוב יש מסעדות, אבל ריכוז של חנויות ומסעדות יש בעיקר במזח 39. עצרנו לאכול בהארד רוק קפה (לא התלהבנו) ואח”כ עשינו סיבוב על המזח לכיוון הים. יש במקום חנות עם חפצים לשמאליים – הפתעה נחמדה לשמאלית כמוני… כשכבר עייפנו, חיפשתי עם הבת שלי את השירותים. לא מצאנו אותם בהתחלה אבל כן מצאנו את כלבי הים – כשעלינו במדרגות למעלה לצד שמאחורי החנויות שמענו פתאום את הקולות של כלבי הים (וגם הירחנו...), היה קצת קשה לראות אותם כי היה קצת חשוך באיזור שלהם, אבל זו היתה חוויה. החלטנו לחזור מחר בשעות היום כדי לראות טוב יותר.
למחרת בבוקר התחלנו את היום שוב בריף. ברציף 45 נמצאת אוניית חייל הים The SS Jeremiah O'Brien האונייה הינה מוזיאון כיום. זוהי אונייה שהשתתפה במלחמת העולם השנייה, והיתה חלק מספינות הצי האמריקאי בעת הפלישה לנורמנדי ב-d day. יש בצמוד גם צוללת ממלחמת העולם, אבל משלמים כניסה לכל אחת לחוד, וכיוון שהיינו יותר זמן ממה שציפינו באונייה לא נכנסנו לצוללת. ממליצה מאוד לעלות על האונייה. מאוד מרשים, הילדים וגם אנחנו מאוד נהנו. האונייה מתוחזקת עד היום ויכולה להפליג (הפליגה לצרפת כשהיו חגיגות יובל לפלישה לנורמנדי).
לאחר מכן עלינו על ה-cable car עד לתחנה האחרונה של הקו ברחוב מרקט (עדיף בכיוון הזה כי יש פחות אנשים, בכיוון חזרה ראינו שהקרונות עמוסים יותר). הנסיעה בקרונית היא חוויה. אמנם עולה 7$ לאדם, אבל היה שווה.
אנחנו ירדנו ברחוב מרקט כי רצינו להכנס לחנות של קבוצת גולדן סטייט (כדורסל). מצאנו את החנות, אבל היא ממש מאכזבת. סוג של חנות עודפים. אין כמעט מידות חוץ מ-XXXL). אז גם לחובבי הקבוצה הייתי ממליצה לוותר.
לאחר מכן התחלנו לחזור לאורך הרחוב הראשי. ראינו את כיכר יוניון. משם המשכנו לאורך הרחוב הראשי של צ'יינה טאון. עצרנו במפעל הייצור הקטן של עוגיות המזל - Golden Gate Fortune Cookie Factory. בכתובת: 56 Ross Alley, San Francisco, CA 94108. מפעל זו מילה גדולה. המקום בגודל של חנות בינונית. רואים איך מכינים את העוגיות במקום, ואיך הם מכניסים את הפתקים. אפשר לקנות עוגיות עם פתקים מוכנים, ויותר נחמד – אפשר לכתוב לבד פתק ומכניסים לך אותו לעוגיה, ואותה לתוך קופסא קטנה. זו אחלה מתנה (במיוחד שהיינו בתקופת החגים אז הילדים רשמו איחולי שנה טובה לבני הדודים שלהם. מה שכן חששנו שהן ישברו עד שנגיע לארץ אבל הצלחנו להגיע איתן שלמות).
לאחר מכן נכנסנו למוזיאון של הקרוניות. המוזיאון נמצא בצומת הרחובות וושינגטון Washington ומסון Mason בסמוך לרובע הסיני. במוזיאון נמצאים מנועי הענק המניעים את הקרוניות עד היום וכן תצוגה של דגמי קרוניות, כולל הקרונית הראשונה שנבנתה בשנת 1873. הכניסה חינם. היינו במקום כעשרים דקות מאוד מעניינות. למדנו איך הקרוניות עובדות, וראינו את הכבלים והגלגלים הפעילים אותם, וגם הבנו מה זה הרעש ששומעים מהכביש (הכבל שזז מתחתיו...). מומלץ לעצירה קלה.
לאחר מנוחה קלה במלון, יצאנו לקראת ערב לכיכר ג'ירארדלי (Ghirardelli Square), הסמוכה לרציף הדייגים, שבה שכן בית חרושת לשוקולד, וכיום הפכו את המקום למרכז בילוי עם חנויות, מסעדות ובתי קפה. בקצה הכיכר נמצאת חנות השוקולד המפורסמת ג'ירארדלי, שבה ניתן לרכוש שוקולד. האווירה במקום כייפית, וכדאי לקפוץ לשם.
את היום למחרת התחלנו עם סיבוב בקטע הרחוב המפותל ביותר בעולם ברחוב לומברד. הרחוב לא רחוב מהמלון. עלינו ברחוב המקביל ברגל, וירדנו חזרה ברחוב לומברד. המקום אמנם לא רחוק, אבל זו עליה חדה ולא מאוד קצרה. חוויה בפני עצמה. אין הרבה מה להגיד על הרחוב. אבל יש דברים שצריך לראות ולעשות עליהם וי. אז עשינו. .
לאחר מכן לקחנו את הרכב ונסענו לגשר שער הזהב. חצינו את הגשר בנסיעה, והמשכנו לתצפית על הגשר והעיר מרחוב Conzelman Road. ההמלצה היתה לעלות עם הרחוב כמה שיותר גבוה. אבל כשאנחנו הגענו היה מחסום בשלב מסויים. אז חנינו ועלינו עוד קצת ברגל. זה גם היה מספיק טוב. הנוף נהדר, וכמובן שצילמנו המון תמונות.
לאחר מכן נסענו לעיירה Saunsalito. עיירה cצד השני של מפרץ סן פרנסיסקו. עיירת חוף מקסימה שבתיה בנויים על צלע ההר ויש טיילת לאורך האוקיינוס שמאוד נעים ללכת בה. בהמשך לטיילת הרבה חנויות ומסעדות. ואפשר לעצור לארוחת צהרים. חנינו בחניון בכתובת 50-98 Humboldt Ave, Sausalito, CA 94965, ארצות הברית, ויצאנו לסיבוב של כשעה בטיילת, ואז ארוחת צהרים באחת ממסעדות ההמבורגרים במקום. היה כייף.
חזרנו לעיר - שימו לב שאם נוסעים על הגשר וחוזרים לעיר צריך לשלם אגרה (אפשר באינטנרט). היציאה לא עולה כסף, אבל הנסיעה חזרה כן – ונסענו לפארק שער הזהב. שלא תתבלבלו. אין קשר בין גשר שער הזהב לפארק שער הזהב. הפארק נמצא עוד כרבע שעה נסיעה לאחר שעוברים את הגשר חזרה. הפארק גדול (לפי מה שקראתי יותר גדול מסנטרל פארק בניו יורק), ויש בו כל מיני נקודות עניין. אולם, מה שגילנו, שכל מקום כזה עולה כסף. ולא מעט. נכנסנו לגן התה היפני. גינה לא גדולה בעיצוב יפני. אכן נחמד, אבל עלה למשפחה 35$. גם חממת הפרחים והגן הבוטני עולים משהו דומה ואולי אף יותר. היינו גם ככה קצת עייפים, והחלטנו לוותר על השאר. עשינו קצת סיבוב בפארק היפה, וחזרנו למלון.
בערב, לפני השקיעה, נסענו לטווין פיקס לתצפית. אמנם במשך היום היה מזג אויר נעים והלכנו עם חולצות קצרות, אבל בערב על הגבעה היה ממש קר. אז לא לשכוח מעילים, וכמובן מצלמה. התצפית מהממת, ואם מגיעים לקראת השקיעה אז גם רואים את הכל בגווני ורוד, ואח”כ את כל העיר מוארת. מקסים.
סיימנו את הטיול בעיר בהרגשה של עוד. אבל נאלצנו להיפרד, ולהמשיך בדרכנו חזרה דרומה.
