חלק 7 - גדול יותר, צפוף יותר, הרבה יותר - בנגקוק

את הימים של אחרי הטיול לקאנצנבורי אנחנו מבלים חולים אני ואור עם דלקת אוזניים חריפה, הרבה טיפות שלא ממש עוזרות וכאבים עזים ומייסרים. אור עזר לו הטיפול הבסיסי, לי לקח קצת יותר ימים ודימומים מהאוזן כדי לנסוע לבקר בבית חולים הבינלאומי בבנקוק. שם מטפל בי רופא אוזניים הודי שמודיע לי שיש לי דלקת חריפה באוזן ועל טיסות לכל מקום שהוא לא כדאי כרגע לדבר כי זה יגרום לי סבל רב. אז קיבלתי ממנו קרקוע לחמישה ימים לפחות, כדורים מכל הבא ליד, טיפות, חיוך ותנועת ראש הודית אופיינית ולא ברורה וממני הוא קיבל הבטחה לחזור עוד 4 ימים לביקורת... לא נורא שלא קיימתי- נכון? וכך השאיפה לתפוס טיסה לצפון תאילנד (צ'אנג מאי כנקודת התחלה) מתחלפת בשאיפה לעשות את ההכי טוב שניתן לקבל בנסיבות הקיימות.... אז לקחנו לנו מלון ברמה טובה ביותר (eistin makas) במרכז העיר (ארחק מהסירחון של הקאווסן) באזור שנקרא סיאם סנטר ובו מרוכזים כל הקניונים של בבנקוק- וכמו כל דבר בבנקוק יש לא מעט. אז בין מחלה להרגשה טובה הספקנו להכיר את בנקוק יופי יופי ואני אנסה לכתוב על החוויות המרכזיות. כדי להתחיל להבין את העיר בבנקוק צריך להבין כמה נתונים יבשים חשובים ביותר: בעיר הזאת יש 6.5 מיליון תושבים (כמו בכל מדינת ישראל) ומספר תיירים אסטרונומי בכל שנה. כל התושבים שחיים בה צריכים להגיע כל יום למקום עבודתם (גם בשבת שלהם- הם עובדים חצי יום) ולחזור, התיירים צריכים למצוא מקומות לינה והכל צריך לזוז בעיר הזאת, מהר וביעילות- כך שממקום למקום ניתן להגיע ברכבת קלה/ אוטובוס/ מונית/ תוק תוק/ סירת מונית (יש נהר שחוצה את כל בנקוק), טוסטוס מונית ואפילו ראינו כרכרות שמסיעות אנשים ממקום למקום.... מי שלא ראה את בנקוק מהקומה ה-20 במלון בין 7 ל8 בבוקר לא ראה פקקים מה הם. הכבישים שלהם מחולקים לפחות לשבעה נתיבים וחוקי תנועה שנראה שרק הם מצליחים להבין כי לדעתי (הלא קובעת) זה יכול להשתנות בין דרך לדרך. באופן לא ניתן להבין בכל השבועיים ששהינו בבנקוק לא נתקלנו בתאונה אחת- וזה בהחלט סיטואציה לא הגיונית לאור הנהיגה המופרזת שלהם ולקיחת הסיכונים על הכביש. בעלי מקצוע: טוב על זה אני חייבת לכתוב כי כל דבר אחר בעיר בבנקוק נראה מיותר בלי העניין הזה. יש להם המון מקצועות חופשיים בעיקר כאלה שקשורים לאוכל ולמסחר – כל מדרכה היא גם חנות וכל חנות גולשת למדרכה.. כך שלא משנה איפה תלך תראה טוסטוסים שהפכו למסעדה קטנה, ושולחן רעועה שהפך לחנות קטנה. בנוסף ניתן לראות על המדרכות- שענים, חרטים, תופרות, משכפלי מפתחות, סנדלרים- בן אדם קם בבוקר פותח שולחן על המדרכה ברמה שלא ניתן להעביר עגלה של תינוק – ועובד. חוויה אחת נספר שאני תפסתי תופרת לא רחוק מהמלון ששהינו בו ושמתי אצלה שמלה שקניתי בתאילנד למכפלת- בימים שעברו היא לא חזרה לעמדתה יותר, בסופו של דבר הלכה השמלה- חזרנו לארץ בלעדייה. בנוסף יש את המקצוע שהתיירים הכי אוהבים לשנוא והם נהגי המוניות, לא מספיק שהם הכי אבל הכי טיפשים בעולם, הם רמאים ברמות ואתה צריך לסמוך עליהם שיקחו אותך למקום יעדך בשלום. בדרך כלל הם בכלל לא יודעים לאן לקחת אותך גם אם תראה כרטיס של המלון לצורך העיניין- אבל לא אכפת להם לקחת אותך לטרטר אותך בתוך העיר. נסיעה שעולה לפי מטר 35 באט הם יגנבו מהתייר לפחות 100. בעיקרון נהגי המוניות בבנקוק מחוייבים לשרת את האזרחים והתיירים בנסיעה לפי מטר (מונה) אבל לנו קרה לא מעט פעמים שבאמצע הנסיעה הנהג החליט שלא ממש מתאים לו אז או שוויתרתי ושילמתי מחיר כפול מהייאוש להגיע ממקום למקום או שקרה לא פעם שהורידו אותי ואת הילדים באמצע דרך בבנקוק ולך תמצא מונית עכשיו... סיוט. נהגי מוניות הרורים! גם נהגי תוק תוק הרורים! בנקוק מלאה ארמונות ומקדשים ואנדרטות ובודות מכל הסוגים, התקבלה החלטה לצאת ל"טיול בודות" לקחתי מפה סימנתי (בעזרתם האדיבה שלהעובדים במרכז למטייל) את האתרים מרכזיים ויצאנו לראות את האור. בדרך עברנו בארמון המלך שהוא מרשים מבפנים אבל גם מבחוץ (המחיר לבקר בארמון בכלל לא מבוטל אז ראינו רק מבחוץ), ביקרנו במקדש השחר שזוהי פגודה ענקית מכוסה כולה זהב ונראית למרחקים מרשימים, ביקרנו בבודה השוכב (ואט פו) המפורסם ובבודה אזמרגד, במקדש הפגודות (ואט ארון) ובכל מקדש כזה יש גינות מטופחות ומסודרות ברמה מעוררת קינאה, מאות פסלים של חיות ושומרי סף ובודות ועוד בודות ועוד ועוד..... הילדים לא מוכנים לפספס שום צילום עם שום פסל וכך יוצא שבמשך שעות ארוכות נשברות לנו הרגליים! היה באמת טיול נחמד מאוד ומעייף מאוד עם המון תמונות בצבע זהב לאלבום הטיול. SIAM OCEAN WORLD -סיאם אקווריום- בקניון היקר בבנקוק סיאם פארגון מרחק יריקה מקניון שוק/ שוק קניון MBK נמצא אקווריום שהוא חוויה מדהימה לילדים ולמבוגרים. בילינו שם יותר מ-4 שעות בהסתכלות על חיות ים מיוחדים בגדלים מיוחדים ובכלל יש שם המון פעילויות שניתן להנות מהם, האכלת כרישים, צפייה בחתולי ים ענקיים, מופע בונים, פינגוונים תזזיתיים, ליטוף סרטנים וכוכבי ים (לא מומלץ..... בעעעעעעע) וסרט ב5 חושים. המקום מסודר ומעניין ומכיל בתוכו אטרקציה ידידותית ביותר לעומת הסיחרון של בנקוק העיר. אנחנו פוגשים שם צעירים ישראלים שבאו להתרענן מהמרוץ אחרי השווקים והקניונים. בבדיקה שעשינו מסתבר שבמרכז למטייל הכרטיס לאדם זול בחצי מקניית כרטיס בקופות האתר. לכל אוהבי עולם המים והחיים בכלל- תלכו ותהנו! מכיוון שלא נסענו לצפון הפראי של תאילנד, אני סוגרת לנו יום פעילות של ריחוף באומגות ביערות הגשם. החברה Flight of the Gibbon היא חברה ניוזילנדית שמפעילה 2 אתרי אומגות בתאילנד אנחנו נוסעים למתחם האומגות הגדול כשעה מבנקוק. בפעם הראשונה נסענו ביום גשום במיוחד בבנקוק (היום היחיד שירד גשם מהבוקר ועד הערב) והחזירו אותנו בגלל תנאי מזג האוויר כך שהעברנו שעה וחצי נסיעה בהלוך ושעה וחצי נסיעה חזור, וכך זה הסתדר מצויין עם מצב רוח הכבד שנוצר לי באותו יום והכאבים באוזן ונשארנו במלון ליום למידה. כמה ימים אחרי שאנחנו נוסעים שוב אנחנו לא רק עפים אל הגיבונים אנחנו הופכים לקופיפים בעצמנו! מדובר בטיול אומגות בגובה רב, קפיצות בין עצים ביער, מעבר בין גשרים תלויים וסנפלינג.את רוב המסלול עשינו באוויר מעל הג'ונגל והמעבר מנקודה לנקודה היא מעץ לעץ. לא מדובר במסלול בכאילו- מדובר במתחם הגדול בתאילנד שכולל מסלול של 3 ק"מ של אומגות וסנפלינגים וגשרים תלויים ואומגות ואומגות ואומגות שהארוכה מבינהן במרחק של יותר מ-300 מטר. זה מטורף! הילדים נכנסו לזה בשנייה- לי לקח איזה 7 אומגות להתחיל להנות מזה באמת! הילדים עפים להם בלי פחד בין העצים ואני רק מחשבת את הנזק במקרה של נפילה מגובה שכזה..... זאת חוויה מטורפת באמת והילדים כבר מודים שזה הדבר הכי כייפי שהם עשו בתאילנד. שסיימנו אחרי 4 שעות בלב היערות שי לא הייתה מוכנה להיפרד ואור רצה להתחיל הכל מההתחלה.
שווקים שווקים שווקים וקניונים.... ביקרנו בכל השווקים המרכזיים והקניונים בבנקוק והיו עוד כאלה שלא נכתב עליהם בשום מקום והם מפוזרים בכל מקום. העיר הזאת שוק אחד ענק, כל מדרכה זה שוק, כל מרכז הוא שוק כל קניון הוא שוק וכל שוק הוא ששששוווווקקקקקקקק!!!!!!! הגדול מבניהם הוא כמובן הצ'אטו-צ'אק, שוק סוף השבוע של בנקוק. לא להתבלבל כי הוא פתוח כל השבוע אבל בסוף השבוע הוא מגיע לשיא הדוכנים והביקורים של התיירים ושל המקומיים, כאילו שזה לא צפוי הגענו לשם בסוף השבוע- המקום פשוט סכנה לחובבי הקניות וסכנה גדולה יותר לאנשים מרחפים.... יש רחוב אחד מרכזי שאורכו 2 קילומטרים בערך, לרחוב הזה יש כניסה בכל מטר וכל סימטה כזאת מתפצלת לארבע סמטאות וגם הם מתפצלות בשלב זה או אחר... כך שאין מושג מאיפה נכנסנו ולאן בדיוק יצאנו. ובאמת שלא קנינו כלום אבל לא ידענו איך לצאת מהמבוך. אחרי בדיקה עם תיירים אחרים מסתבר שיש נקודות מידע לתייר ומפה לשוק וכך מצאנו איזה נקודת מידע (אחרי כמעט שלוש שעות שמיצינו לגמרי את הרעיון) שהסבירה לנו איפה ממתינות מוניות. היה גם ישראלי אחד שאמר לי .."להיזהר פה מאוד כי חופשי דופקים בתאילנד ילדים".... ואת זה אפשר לפרש לכמה כיוונים. אז אני באמת לא יודעת אם המחירים בשוק הזה יותר טובים משווקים אחרים אבל ניתן למצוא בדיוק את אותם דברים בשוק גם MBK (מלבד החיות שהיו שם למכירה) עם מיזוג וחלוקה לתחומים שמקל על החיים..... ואם כבר הולכים לשוק הזה אז עם הרבה סבלנות, כסף, ורגליים תותבות כי אתם ממש תזדקקו לזה. לא מתאים לילדים בעליל! שוק הלילה פטפונג- שוק לילה פעיל באזור מועדוני חשפניות והופעות הפינג-פונג המפורסמות של תאילנד. לא שוק גדול במיוחד אבל מלא בשודדים וגנבים עלובים... להיזהר על הכסף ועל הילדים כי הם פשוט תפסו אותם ביד והתחילו לשכנע אותם לקחת דברים מהדוכנים, ערנות שלי ומשמעת ברזל של שי ואור מנעו בעיות אבל כדאי לדעת שקיימת התופעה ורצוי להכין את הילדים לזה. וכמה שזה נשמע מוזר- האזור לא מפחיד או אפל- בילנו שם עד 12 בלילה בביטחון מלא. תתפלאו שם קנינו מציאות מציאות והילדים יצאו עם הסבר בסיסי למה יש מאות בחורות במועדונים שרוקדות בתחתונים... נו מה לעשות... השוק הסיטונאי- שוק יעודי לקנייה בכמויות גדולות... הם אומרים מחיר לאחד, מחיר לשלוש ומחיר לעשר ויותר... הישראלים מתים על השוק הזה- היו אנשים שיצאו משם עשרות זוגות נעליים, חולצות פולו ותחתונים. אנחנו יצאנו עם כאבי ראש עזים (בכמות סיטונאית). איש איש וטעמו – לדעתי הלא קובעת הביקור מיותר. קניונים: אני פונה מכאן בקריאה חד משמעית לנשות ישראל שקוראות את הדבר: יש קניון אחד בבנקוק שאסור לכן לפספס והוא קניון הנשים פלטיניום מול פאשן. מדובר בתופעה! זהו קניון בן 6 קומות שמחולק לשני בניינים שניתן לעבור בניהם רק מקומת הקרקע- ואת זה ממש חשוב לדעת, כי רק שיוצאים מבניין אחד מגלים שראינו רק חצי כי יש עוד אחד כזה. הקניון הזה יעודי לאופנת נשים וכולל בתוכו דוכנים לכל מה שאישה רוצה/ צריכה/ חושבת שהיא צריכה: שמלות, חצאיות, חולצות, מכנסיים, תכשיטים, פאות, איפור, מוצרי שיער, עדשות מגע, הלבשה תחתונה, הנעלה בקיצור הכל הכל הכל מהכל! וזה מחולק לקומות לפי נושאים ויש שם מכל הסגנונות, מינים, צבעים, גדלים. כך שהמקומיות יודעות לבוא למקום עם תיקים מתגלגלים והתיירות סובלות מסחיבת שקיות גדולות במיוחד ובאמת שכל אחת ואחת מוצאת את הסגנון והנישה שלה (הקניון עעעענננננקקקקק). לא ניתן להתמקח על המחיר כי אין מה להתמקח! המחירים מדהימים, המציאות בלי סוף ובאמת שאני מאוהבת ורוצה אחד כזה ממש ליד הבית! כל ישראלית שפגשתי שלחתי אותה למסע קניות וגם התנדבתי (כן כן התנדבתי) ללוות אותה, וכל פעם שחזרנו גילנו דברים חדשים ומהממים. הבחורות ששלחתי לא הפסיקו לברך אותי ששלחתי אותן לשם אבל לקלל אותי למה לא אמרתי לפחות יומיים קודם.... בקיצור לא כדאי לפספס, אפילו לשם החוויה- גברים לכו לעשות מסאג'- עדיף לכם. וכן ביקרנו כמה פעמים ב-MBK- שבאמת מתגמד לעומת הקניונים האחרים, הסנטרל וורלד, סיאם פארגון, פאנטיפ פלאזה ובכלל אפשר להיות בבנקוק שבועיים רצוף ולא להספיק להיות בכל הקניונים שהיא מציעה. ויש לבנקוק יותר מקניונים להציע לעולם – זאת עיר ממש ללא הפסקה וטוב שכך.
אז מה נותר? רק לסכם:
הייתה חוויה לא שיגרתית, עם דברים בלתי נשכחים לטובה, וגם קצת לרעה, הרבה הרבה זמן איכות ביני ובין הילדים, שהיו באמת מדהימים וגילו בגרות והמון סבלנות גם בקשיים של הטיול.
 ובנימה אופטימית והמון תקוות ושאיפות לטיול הבא אני רק אגיד שבאמת אין מה לפחד מהפחד- סעו ותבלו!