עיר יכולה להיות אפורה בגלל ענני סתיו ואז פתאום להידלק מאור של שמש או מאורות הרחוב, בנייניו וקולותיהם. תאורה כזאת דולקת על התפאורה של פוזנן בשעות היום והלילה, כאשר הסתיו מחלחל אל הסמטאות הצרות, השדרות, הרחובות שבין הבתים והגנים שבצדדים ובקצותיהם. ליבה הפועם הוא במרכז רב השנים שלה, שבו כיכר מרכזית וממנה יוצאים דרכים בכל גודל, לדו אופנים ולארבע אופנים וכמובן לבני אדם רבים. ביום ראשון שבו הכל או הרוב סגור, הליכה נעימה עליהן מגלה את המקומות שעשו את עברה של העיר מימיה הראשונים עד היום. פעם הם היו בתי מגורים או מרכזי אירוח, כנסיות, מנזרים ובתי סחר. עכשיו הם בעיקר שדרוג של אותם מוסדות: מסעדות, מועדוני לילה וריקודים, בתי עסק שונים, משרדים ומלונות. כל הדרכים מוליכות אל הכיכר המרכזית, שבה כנסיה בת יותר מאלף שנים ובצמרתה שני תיישים נוגחים זה את זה, כשמחוגי שעון הקבוע בה מתחברים לשעה שתיים עשרה בצהרים. התיישים הפכו בעקבות האגדה עליהם, לפיה נועדו להצלות לסעודה לכבוד סיום בניית הקתדרלה, אך ברחו ונתלחמו ביניהם באולם התפילה הראשי, להיות סמלה של העיר. הצגתם היומית מעוררת מבוכה מעט נוכח עליבות התוצאה הסופית: שתי בהמות דקות ממתכת, שהמרחק בינם לבין הצופים הרבים מקטין אותם מאד והן חובטות בקרניהן וראשן זו בזו. האווירה היומית שנוצרת בסביבת הכנסייה מחפה על התחושה המוזרה: ערב רב של תיירים, ילדי גן עטופים באפודים זוהרים, תלמידים מבתי הספר וממוסדות אקדמאים ותושבים מקומיים, הנאספים מולם ומוחאים כפיים בשמחה.
בסמטאות שמקיפות את הכנסיה וברחובות סמוכים אפשר למצוא שווקי דוכנים של מזכרות וצעצועים קטנים, ממתקים, עוגיות וחפצי חן ובין כל אלה פועלים מדריכי תירים שמספרים לקבוצות קטנות בשפות רבות על עברם של הבניינים השונים וההסברים מתפשטים בחלל וגולשים אל ועל הנתיבים שביניהם, שאוצרים עבר מפואר של עיר ומחוז פולניים. עבר הכולל מאבקי אדירים בין שליטים ורכילות קטנונית אך הרת צרות. העיר נקיה מאד ומפתיעה. רחוב שנראה לכאורה שלו ושקט, הופך בהמשכו למדרחוב שבו מגוון בתי עסק וחנויות אופנה, נעליים, אלקטרוניקה, מרכולים וגם קניונים גדולים ועמוסי מבלים וקונים. גנים ציבוריים העומדים עתה בתחילת שלכת מתגלים כמאוכלסי יצירות אמנות ופסלים מעניינים ויפים.
מרחבים קטנים בין בניינים, מכילים בתוכם סוגים שונים של עסקים, שלעיתים אינם שגרתיים, כך מאכלס למשל מרחב אחד כזה מועדון ריקודים לטיניים, מכון עיסוי תאילנדי ומרכז להוראת שפות זרות.
סיור בין כל אלו נותן הצצה לחיי עיר עכשווית שמרכזה בתווך בן מאות שנים ומסביבו וגם בין בתיו בהפרדה בולטת, חדשנות הניכרת היטב לעין. חזיתות הבתים למשל מראות מאות שנות קיום ובפנים חללים בעיצוב מקורי המתאים לעידן הנוכחי. אפשר לראות זאת במלונות הרבים הנמצאים במתחם המרכזי, במסעדות ובמועדונים, אפילו דוכני ממכר חיצוניים בשווקים לובשים תפאורה תואמת לחזיתות ומופעלים במיטב ערכות התוכנה. כך גם מוזיאונים שונים שנמצאים ממש מאחורי קירות בני חמש מאות שנים ובצידם מרכזים אקדמאים לתחומים שונים.
נסיעה קצרה אל מעגלי החיים שמחוץ למרחב המרכזי, מביאה אל סביבות מגורים ומסחר גדולות ואזורי תעשיה. נראה שהעיר התברכה ביזמים שהביאו קידמה ניכרת ואפשרויות בילוי נעימות. בית מרחץ חמים עם בריכות בשלל צורות וגדלים הוא למשל אחד ממוקדי המשיכה של תושבים ושל תיירים. הכניסה זולה והבילוי נעים ומהנה. כך גם מועדוני לילה בכיכר המרכזית של העיר ולידה, שמפעילים צוותי הופעות קטנים המושכים אליהם צעירים רבים בסופי שבוע והם מאפשרים ישיבה על כוס בירה או תערובת משכרת לצד הצטרפות לרוקדים על רחבות קטנות, צפופות מעט אבל עם אווירה נהדרת, שגולשת גם היא אל הרחובות והופכת אותם בשעות האלו למרחב מושך ומעניין.
הרושם אצל מבקר מזדמן הוא שהתושבים מקדמים בברכה את התיירים הרבים שמגיעים לפוזנן. ביקור בשתי מסעדות בעלות מאפיינים שונים למשל, הותיר תחושה טובה. בעיר יש תחבורה ציבורית מסודרת ומדויקת, נהגיה אדיבים והליכה במדרכות היא נעימה, אך זהו עניין תלוי מזג אוויר. כמו ערים אחרות באירופה, גם את המרכז שלה אפשר לגמוע ברגל, אין בעיה גם להגיע לאתרים מעט מרוחקים מליבה, בהליכה או בהסעת UBER, שנהגיו זמינים בכל שעה ובכל מקום בלי בעיה. לצד הרושם הזה, ברור שבניגוד לערים אחרות, פוזנן היא לשני לילות. שהות יותר ממושכת, יכולה להתברר כחסרת טעם ולפגום בהנאה הראשונית.
פוזנן, כדי לבלות, כדי לצאת לזמן קצר בסוף שבוע מהמציאות השגרתית ולטעום משהו ממחוזות אחרים. כדי להיות ביחד עם משפחה וחברים, שהחליטו שזה המקום להביא אליו באופן המפתיע ביותר את כותב שורות אלו לחגוג בה יום הולדת. מגיעה להם תודה גדולה ולבבית. פוזנן והפתעותיה.
