לאחר טיול משפחתי בהרכב מלא (הורים וארבעה בנים) במערב קנדה בקרוואן ועוד טיול בהרכב זה בסלובקיה, חיפשתי משהו שיהיה מאתגר ושונה ויתאים לגילאי הבנים (21, 18, 16, 10)
היעד הנבחר: לפלנד השבדית
כרטיסים נקנו בחברת SAS כחצי שנה מראש. הלינה והפעילויות הוזמנו ושולמו מראש.
מצורף סיפור הטיול:
27.3.15 - טיסה לקירונה Kiruna (שבדיה), יותר נכון 3 טיסות.
טיסה ראשונה לקופנהגן, נחיתה ב10:00 טיול באזור הנמל, שיט תצפיות, טיול במדרחוב.
אחר הצהריים המראה לשטוקהולם. טיסה של קצת יותר משעה, קונקשן של שלוש שעות, מספיק לארוחת פיצה מעולה בשדה התעופה. המראה ונחיתה אחרי שעה בחוג הארקטי, בקירונה ב23:00.
נחיתה באמצע הלילה בשדה התעופה, שנראה יותר כמו תחנת אוטובוס גדולה. צועדים בשלג מהמטוס כעשרים מטר לבית הנתיבות. התארגנו כמה דקות עם המזוודות ואז הגיעה ההסעה שלנו לבקתה, בדמות סקוטי מחויך בוואן. נסיעה של רבע שעה, בה קשקשנו קצת עם הסקוטי וכניסה לבקתה המוקפת שלג. הבקתה מחוממת ע"י מזגנים וניתן להדליק בה גם אח. הזמנו בקתה המתאימה לשמונה אנשים, שהייתה מרווחת.
28.3 - קמנו בבקר ליום שמשי, שמים בהירים וכחולים. הכל מושלג מסביב, אבל יחסית לא קר. זמן לצילומים. השלג עמוק ומגיע לנו עד מעל לברכיים.
הסקוטי "המשוגע" הגיע ואסף שניים מאתנו לקניית אוכל בקירונה, רבע שעה נסיעה (סוכם כבר מראש עוד בשלב ההתכתבות). מבשלים את כל הארוחות בבקתה.
הנותרים יצאנו לתור את האזור.
המחנה שלנו: Camp Alta , http://www.campalta.net/ אוסף בקתות בגדלים שונים על גדות אגם. ישנו משרד הצמוד לבית של מנהלי המקום, סאונה, מבנה להתכנסות קבוצה קטנה ומבנה/ סככה לאירוח קבוצות גדולות. האתר פועל גם כאתר נופש בקיץ, אז הפעילויות כמובן שונות.
מבנה ובו ציוד וביגוד המתאים לשלג ולקור, סככת אופנועי שלג, מכלאת כלבים. הבקתות מרוחקות יחסית זו מזו, אך המבנים במרחק הליכה.
הבנים חזרו עם האוכל שקנו בסופר והתארגנו לארוחת צהריים.
בערב- יציאה לטיול לילה במזחלות רתומות לכלבים. רכב אסף אותנו ועוד שלושה צעירים מהמחנה ונסענו כעשר דקות לאתר היציאה לסיור הלילה. מגיעים למחנה ממנו יוצאים סיורי הכלבים, נכנסים לביקתה מלאה ציוד מיוחד בכל המידות: חרמוניות, כפפות המתלבשות על הכפפות הרגילות, כובעים עם פרווה, מגפיים מגומי עם ריפוד טרמי. מתארגנים ויוצאים למזחלות.
את פנינו מקדם מדריך מבוגר צרפתי זעוף פנים, התחלה לא מבטיחה. סגרנו מראש את הסיור בו היינו אמורים לשבת ארבעה במזחלת הנהוגה בידי המדריך. מכיוון שהיינו תשעה (כי צרפו לקבוצתנו שלושה צעירים), החליטו המדריכים במקום להעלות על מזחלת אחת את שלושת הצעירים ואחד מאתנו ועל המזחלת השניה את ארבעתנו הבוגרים הנותרים+ הילד בן העשר.
התמקמנו ונלחצנו בכדי שנוכל לשבת על המזחלת. יצאנו בדהרה לשטח, הלילה כבר ירד.
את הילד שהיה צריך לשבת בחזית, החזיק בכל הכח הנער בן ה16. אני התפללתי כל הדרך שהקטן לא יעוף. עצרנו להפסקה באהל (סאמי), המדריכים הכינו מין פיצות מלחם וגבינה על מתקן גריל שהיה במרכז האהל. הפשירו קוביית מרק פטריות קפוא בסיר. לא בדיוק ארוחת גורמה, אבל מתוך נימוס אכלנו כמה שיכולנו.
נגשנו לכלבים וליטפנו אותם קצת. שאלנו לגבי הזהר הצפוני, אם יש סיכוי שנראה אותו. השמיים היו בהירים יחסית. בסופו של דבר ראינו שרידים קלושים יותר מאוחר בערב.
בטריפ אדוויזר, קראתי על הסיור שאמורים לספר בו על הלאפים ועל מנהגיהם, בפועל היינו צריכים לשאול ולהוציא כמעט בכח תשובות מהמדריך האחד שדיבר איתנו, הצרפתי לא שיתף פעולה.
עלינו חזרה על המזחלות ופתחנו בדהירה, די מפחידה בחושך בשטח, "עפים" בכל פעם שהמזחלת נתקלה במהמורות או גבעות בשטח המושלג.
לאחר חצי שעה סיימנו את הסיור, ירדנו כואבים והמומים מהמזחלות. חזרנו למחנה ללינה והתאוששות בבקתה הנעימה שלנו.
29.3 - יום חופשי במחנה. עשינו סיור להכרת השטח. ישנה בקתה מתומנת שבמרכזה מקום להבערת אש ומעליה גריל, מקום התאספות לעד עשרים איש. החלטנו שננצל את הבקתה לארוחת ערב. בקרנו במכלאות הכלבים והסקוטי נתן לבנים להאכיל את הכלבים.
הסאונה, זכתה להצלחה גדולה בקרב הבנים הגדולים. לאחר שקבלנו הסבר איך מפעילים אותה, מאיפה מביאים עצים, איך מדליקים את האש, הגענו לייחוד של הסאונה במקום:
מבנה הסאונה בנוי על האגם: סאונה צפה. בקיץ קופצים ישר לאגם בתום ההזעה, בחורף... ברצפת המבנה ניסרו ריבוע בגודל של שישים על שישים ס"מ ומתחת לחור בנו מעין כלוב עץ, אליו נכנסים, ישר למים הקפואים של האגם. הסקוטי הנחמד התעקש שזה בטוח ולדבריו:"You must try it" .
לי לא נראה מלהיב, המעבר מהחום לכפור ואפילו קצת מסוכן וביקשתי מהבנים ובטח מאבא שלהם לא לנסות, אלא להסתפק ביציאה מהדלת לשלג בחוץ. הם הבטיחו שלא יכנסו, מה שהתברר יותר מאוחר כהבטחת שווא. מכיוון שאיני חובבת סאונה, חזרתי עם הקטן לבקתה להכין צהריים.
הגדולים התארגנו ויצאו לסאונה. לאחר שעה חזרו צוהלים ושמחים ואחרי חקירה קצרה הודו שנכנסו למים הקפואים. מסתבר שאל הסאונה הגיעו שתי אוסטרליות והם (הבנים) היו צריכים להראות להן כמה הם גיבורים. העיקר שחזרו בשלום.
מאוחר יותר ניגשתי למשרד לוודא שלא נעבור עוד חוויות כמו טיול הלילה עם הכלבים. לאחר שבעלת המקום שמעה אותי, היא התנצלה ואני הודעתי שאת סיור הבקר שסגרנו אנחנו לא נעשה במחנה בו עשינו את סיור הלילה. היא הבטיחה שאת סיור הבקר נעשה במחנה אחר.
כפיצוי על עגמת הנפש קבלנו שימוש חופשי במחלקי השלג שבמחנה. יצאנו להליכה בשלג Snow Walking עם המחלקים על האגם הקפוא. מאתגר ומהנה. לבשנו את הבגדים הטרמים שלנו ומעילים וג'ינס, כי הקור היה נסבל.
את ארוחת הערב עשינו בבקתה המתומנת, ישבנו על פרוות, סביב האש והגריל. מעל הגריל בנויה ארובה והעשן עולה מחוץ לבקתה. עשינו בשר על האש, בליווי פירה שהכנו בבקתה שלנו מוקדם יותר. היה מעולה.
30.3 - קמים לבקר מושלג לאחר לילה של שלג. גם בבקר השלג ממשיך לרדת. היום סיור באופנועי שלג למלון הקרח. ביום הקודם היתה קבוצה גדולה מאחת האוניברסיטאות של שבדיה ולכן ביקשו שנידחה ליום זה. החלטה נבונה לדחות. לאחר התארגנות, לבישת הציוד והמשקפות, יצאנו לסיור פרטי עם המדריך הדרום אמריקאי והסקוטי המשוגע ואנחנו במרחבי השלג על שלושה אופנועים, שני הבוגרים ובעלי הנהגים, שני הקטנים ואני מורכבים. האופנועים מאוד נוחים.המדריך שהיה מאוד נחמד והסקוטי, שאלו אותנו לאורך הסיור אם הכל בסדר? רצו לוודא שלא נחווה חוויה כמו ביום הראשון.
יצאנו בנסיעה על האגם הקפוא, המשכנו לשטחים בין עצים נמוכים ועברנו כפר, הגענו לכנסיה עתיקה מעץ ושמענו הסבר. בדרך עצרנו לצפות באילי צפון שמגדלים במקום. השלג המשיך לרדת עם הפסקות קטנות, השלג בצידי הדרך היה עמוק מאוד וכשירדנו לסיור, טבענו בו עד מעל לברכיים. בהמשך הגענו למלון הקרח בכפר Jukkasjarvi .
בצהריים ניתן לבקר בחדרי המלון בסיור מודרך. מחכים לצאת הסיור בבר של המלון, הכל עשוי קרח ואפילו ישנן כוסות קרח. הסיור מתחיל ב12:00 , מתאספים בכניסה. המדריכה מקסימה, מספרת לנו על בניית המלון. את מבנה המלון בונים מלבני קרח ענקיות בגודל של מטר על שניים, את הלבנים חוצבים בחודשי פברואר-מרץ מהנהר הקפוא ומאחסנים בבתי קירור ענקים עד החורף הבא. ראינו כיצד שופלים משנעים את הלבנים לחורף הבא.
כל שנה באוקטובר מגישים אמנים מכל העולם סקיצות של חדר, לועדה, האחראית לבחור 15 אמנים מאושרים. אמנים אלו מוזמנים לבצע את החדר אותו תכננו בעזרת מדריכים (צריך ללמוד טכניקות מיוחדות לפיסול בקרח). סייירנו בחדרים, כל חדר שונה מקודמו, על מיטות הקרח מונחות פרוות. את החללים הציבוריים, ההול, הבר, הספריה מעצב ומבצע צוות אמנים מקומיים. ניתן לישון במלון, אך קר ויקר.
לאחר הסיור, חוזרים לאופנועים, נוסעים חזרה למחנה שלנו דרך ערבות השלג. היה נהדר.
31.3 – השלג ממשיך לרדת. היום: סיור במזחלות כלבים בבקר. הגיע וואן לאסוף אותנו, הפעם אנחנו לבד. נוסעים ומגלים למורת רוחנו שהדרך מובילה למחנה ממנו יצא סיור הלילה של הכלבים.... טוב הגענו, אין מה לעשות, החלטנו לתת צ'אנס, מה גם שלא הייתה לנו הרבה ברירה.
מתלבשים בבקתת הציוד. המדריכה באה, קיבלה אותנו במאור פנים. היא מאנגליה, מורה למתמטיקה שבאה לפני שנתיים למקום כתיירת, התאהבה בכלבים ונשארה להדריך. בקיץ היא חוזרת לאנגליה לבדוק מבחנים.
יצאנו בשלוש מזחלות, בכל מזחלת נהג הממוקם באחורי המזחלת ונוסע אחד מקדימה.
המדריכה היא הנהגת שלי ושל הקטן, הגדולים התחלפו ביניהם בנהיגה.
יוצאים לדרך, שלוש מזחלות. השלג ממשיך לרדת ואנחנו לבדנו גולשים במרחבי שלג. חוויה מתקנת לטיול הראשון. לאחר שעה לערך עוצרים בביקתה ובה הגריל המפורסם. המדריכה מכינה עבורנו טוסטים על פיתות ותה חם ואפילו מגדילה לעשות ולהציע שוקו חם (קנתה את הקטן).
מכיוון שאנחנו לבד, יש לנו זמן ללטף ולדבר איתה על הכלבים , עליה ובכלל. ממשיכים בנסיעה, לומדים את קריאות הזירוז והעצירה לכלבים, עוברים ביערות נמוכים וול אגמים קפואים, מכוסים לבן. רק אנחנו בכל האזור (המשוגעים היחידים שיוצאים ביום כזה). היה מדהים, תחושה של בראשית. יש משהו במרחבי השלג בדומה למרחבי מדבר שמשרה שלווה, רק רחש המזחלות באוויר. עוצרים מידי פעם, לכלבים חם, השלג עמוק. בכדי להתקרר הכלבים אוכלים ומתפלשים בשלג, מראה מוזר בקור. חזרנו למחנה הכלבים מאוד מרוצים.
1.4 – קמים לבקר בהיר, החלטנו לבנות איש שלג, משחקים קצת מחוץ לבקתה. בצהריים מקפיצים אותנו לקירונה. עושים סיבוב קטן בעיר, מבקרים בכנסיית עץ עתיקה נוספת. בעל המחנה שלנו בא כעבור שעה לאסוף שני אורחים חדשים וקבע שיקפיץ אותנו לתחנת הרכבת הנמצאת מחוץ לעיר. הוא אכן הגיע בזמן. המתנו לרכבת לשטוקהולם. רכבת לילה, 11 שעות.
הרכבת הגיעה ואנחנו מתמקמים בתא שלנו. בתא שישה דרגשים כשארבעת הדרגשים העליונים מוצמדים לקירות וניתן להורידם בלילה. פתרנו תשחצים, ראינו סרט במחשב הקטן שהבאנו. ערב הווי משפחתי. ברכבת קרון מסעדה בו מוכרים אוכל.
לא ישנתי הרבה באותו לילה, רעש הגלגלים והקפיצות העיר אותי. כנראה הגיל עושה את שלו, כי לפני עשרים שנה כשטיילנו ברכבות לילה בהודו, ישנתי נהדר. הבנים שרדו את החוויה ומיד שכחו את הלילה כשהגענו לשטוקהולם, לציביליזציה.
2-3.4 – יומיים נהדרים בשטוקהולם. מזג האויר מאיר לנו פנים.
4.4- טסים בצהריים לקופנהגן, מבלים בגני טיבולי כמה שעות ובלילה טסים חזרה לארץ.
כמה נקודות:
- זוהר הצפון- ענין של מזל: צריך מזג אויר בהיר ופעילות ברמה גבוהה. סיבה טובה לחזור לאזור או למקום אחר לראות אותו.
- צוות ומדריכים- פרט לזוג לו שייך המחנה שהיו שבדים, שאר הצוות היה ממדינות שונות, מאוד נחמד ומגוון.
- סוף מרץ: יתרון- אין הרבה מטיילים וקבוצות, ניתן לעשות את הפעילויות בקבוצה קטנה.
- ביגוד: שכירת ביגוד מיוחד הכולל חליפה, מגפיים וכפפות. שילמנו מראש, אך בגלל שלא השתמשנו (כי בכל פעילות קבלנו ערכה כזו) ושכחו להציע לנו ביום הראשון, קבלנו זיכוי על כל הסכום. קנינו בארץ בגדים טרמים, מספיק דרגה 1 , לא חייבים דרגה 2.
- סגירת פעילויות מראש: נותנת שקט ומבטיחה מקום, אך יכולה להיות בעייתית, כפי שקרה לנו בטיול הכלבים הלילי. במחנה זה הלינה מותנית ברכישת שתי פעילויות לפחות.
- עלויות הטיול: טיסות 450$ לאדם, הלינה בבקתה הייתה מאוד זולה וכך גם הכלכלה (בישול עצמאי). פעילויות- יקרות, אך שוות את המחיר.
- רכבת לילה: לוותר (לקחת טיסה)
- עצירות בהלוך בקופנהגן ובחזרה בשטוקהולם, היו מעולות והתאימו לנו מאוד.
- מצלמת גו-פרו ששכרנו, מומלץ לעשות נסיונות בבית. חלק גדול מהצילומים יצאו חצי מוסתרים ע"י הפרווה שהייתה על כובע הצלם.
- לסיכום:מוכנים לחזור מחר.
