אמרו לנו שסלובניה היא כמו שוויץ ואכן, חודשיים וחצי אחרי שהיינו בשוויץ, גילינו שסלובניה מזכירה את שוויץ באווירה, בנופים אבל בהחלט לא במחירים.
סלובניה אטרקטיבית מאוד – מסעדות שוות אבל זולות, כניסה סבירה לאטרקציות, בגדים בהנחות ענק. לרוע המזל, הזמנו טיסה לסלובניה ברגע האחרון ובעונת התיירות (לקראת סוף יוני) ולכן שילמנו על המלון באגם בלד ביוקר.
best Western Premier Hotel Lovec התגלה כמלון מודרני נעים מרחק 5 דקות הליכה ברגל משפת האגם השופעת מסעדות, בתי קפה, בוטיקים אינטימיים, ברים ושוק אוכל קייצי תוסס. החדרים קטנים גם המשודרגים, אבל ארוחת הבוקר עשירה והצוות מסביר פנים.
בהלוך טסנו ישירות ללובליאנה ובחזור שבנו דרך מינכן, כיוון שוויתרנו על התענוג לנסוע 3 שעות לוינה ומשם לארץ. מי שיישאר יותר מסופ"ש ארוך, בוודאי ימצא טיסה ישירה גם בחזור.
מזג האוויר האיר לנו – היה אומנם חם למדי אך השמיים היו בהירים והראות נהדרת. יכולנו לטייל בכל מקום בלי לחשוש שהגשם יחבל בתוכניות.
הנה כמה מקומות מומלצים לחופשה בסלובניה שאפשר להספיק לראות בסופ”ש קצר בסלובניה:
קניון וינטגאר – אי אפשר להעביר במילים את האוויר הצלול בקניון וינטגאר. הטבע בשיא תפארתו.
שמורה יפהפייה של מפלים, אגמים וגשרי עץ המרחפים מעל במסלול פשוט מאוד להליכה (לא לעגלות, אבל בהחלט לילדים קטנים). בסיומו תגלו בית קפה המציע בירות צוננות למטיילים.
אגם בלד – אנחנו לנו באגם בלד, החלטה מצוינת, כיוון ששווה לראות את האגם לאור יום ולאור שקיעה ואת הטירה הקסומה מעל – מראה שמייצר תחושה של אגדה. האגם עצמו עטוף במקומות בילוי, מי שירחיק מעט אל תוך האזור העתיק יגלה פיצריות ופאבים אותנטיים של המקומיים. בכל מקרה, נעים מאוד לצעוד לאורך האגם במיוחד אחה”צ, יש הרבה מאוד מקומות ישיבה ונקודות תצפית מסנוורות.
טירת בלד – אפילו ביום חם כדאי לעלות לטירה ולסייר בין החללים העתיקים, חנות יין, גלידה איכותית ומופע אבירים באוויר הפתוח. הנוף הוא השחקן המרכזי – הכינו את המצלמות – הנוף של האגם כפי שהוא נראה מהטירה ישאיר אתכם פעורי פה. טורקיז צלול והעין המתבוננת לא יודעת שובע.
לובליאנה – התגלתה כחמד של עיר, משלבת באלגנטיות בין עבר להווה. הלב העתיק של העיר הוא מרכז בילוי גדוש בתי קפה, פאבים ומסעדות הפזורים לאורך הנהר. תמצאו כאן חנויות של מותגים בינלאומיים ובוטיקים מיוחדים. אנחנו עלינו בפוניקולור לטירת לובליאנה אבל אפשר לוותר, הנוף ציורי של עיר אירופאית קלאסית טיפוסית, אבל מעבר לקפה מול הנוף אין יותר מדי מה לעשות למעלה.
מעבר ההרים ורשיץ' – נסיעה ארוכה הטובלת במרחבים ירוקים לחובבי הנסיעות המשלבות נופים. לטעמנו, ארוך מדי. אם נסעתם, שימו לב שלאורך הדרך יש שילוט למסעדות כפריות המציעות בקיץ כיסאות שיזוף מול ההרים. עם בירה ביד ואפילו מרק גולאש ביתי איכותי (כן, כן, גם ב-30 מעלות) מדובר בחוויה מענגת שמחברת בין פסטורליה לקולינריה.
מערת שקוציאן – זו היתה אחת ההרפתקאות המעניינות ביותר שחווינו בסלובניה. מדובר במערכת מערות מרהיבה ביופייה, עמוקה מאוד, מסתורית. על אף האפלוליות ואינספור מדרגות שלעיתים נראו כאילו מובילות לשום מקום, שווה להיכנס אפילו עם ילדים. בכל זאת, לא כל יום חוזרים בתופעות גיאולוגיות יוצאות דופן. מדובר בסיור שאורך בסביבות שעה וחצי מלווה בהסברים מרתקים על הקראסט. בפנים המערה אסור לצלם אבל המראות המהפנטים ילוו אתכם הרבה זמן גם אחרי שתצאו מהמערה אל אור השמש. היציאה אגב לא פחות מיוחדת – יש מסלול טיול, שייקח אתכם מהמערה בחזרה אל מרכז המבקרים ועובר בין צמחייה עשירה, מפלים ועוד אוצרות טבע.
קניון מוסטניצה – מסלול הליכה מקסים נוסף. החנייה היא במתחם צפוף יחסית ושימו לב שלמרות שהיא נראית מאולתרת לחלוטין הרי שגובים תשלום. ההליכה בטבע מאתגרת יותר מקניון וינטגאר אבל ניתן לבצע מסלול מעגלי פשוט יחסית, שעובר בין מפלים ואגמים צלולים. מדובר במסלול פראי יותר מקניון וינטגאר ופחות תיירותי. פגשנו בעיקר מקומיים בטיול שבת משפחתי.
אגם בוהין – לא הסתפקנו באגם בלד ונסענו לראות את האגם הגדול במדינה. המטרה לבואנו – עלייה לרכבל שמגיע להר ווגל. הנוף מלמעלה עוצר נשימה ואתר הסקי שבחורף שוקק גולשים נראה קצת שומם, אבל גם בעונה החמה פועלות כאן מסעדות כפריות לטובת מי שחשקה נפשו באוכל ביתי או עוד קצת בירה. אם חשקה נפשכם לטבול באגם, בימים יפים יש חופים מסודרים, קייקים ורצועות מיוחדות לקמפינג. אנחנו נסענו עם הרכב ונהנו מאווירת החופש ומהתפאורה המופלאה. סלובניה לא פחות יפה משוויץ, כבר אמרנו?
