טיול על אופנים בהונגריה 1 – 8 ספטמבר 2018
רכבנו בהונגריה חבורה של שמונה רוכבי אופנים שרוכבים רכיבת שטח, מתוך קבוצה גדולה יותר של רוכבים הנוהגים מידי שבוע להיפגש ולרכב ברחבי הארץ. בכל שבוע אנחנו רוכבים כ 40- 60 ק"מ בשבילי אופנים וסינגלים, בהר ובמישור. החבורה מאזור המרכז, היא בעלת מיומנויות פיזיות וטכניות טובות בטווח הגילים שבין סוף שנות ה 40 ועד גמלאים , אפילו מעל גיל 70. היה לנו כבר ניסיון ברכיבה בחו"ל. חלקנו כבר רכב באזור אגם גרדה באיטליה, בבולגריה פעמיים, בהולנד ועתה באה ההצעה לרכב בהונגריה.
התכנון היה לגור במלון בבודפשט ומשם לצאת למסע האופנים בעיקר בשביל אירופה וולו מספר 6 (Euro Velo) העובר לאורך הדנובה מצפון לדרום של בודפשט, רכיבה סביב אגם בלאטון, יום רכיבת עיר בבודפשט ויום רכיבת הרים, טיפוס לרכס ההרים באזור פיתול הדנובה, צפונית לבודפשט. השארנו גם יום לטיול עם הדרכה בבודפשט. הרכיבה תוכננה בתכנת ניווט https://www.bikemap.net מיוחדת שהובילה אותנו בשביל המבוקש בצורה מאד מדויקת. חברנו מנחם הוביל את המסע על כל שלביו בצורה מושלמת ללא כל תקלות. מהתכנון ועד החזרה הביתה.
הבעיה שהתמודדנו אתה בתחילת ההכנות למסע הייתה שאלת האופנים. די מהר התברר לנו שבבודפשט לא נוכל להשיג בהשכרה אופני שטח ברמה גבוהה להם אנחנו רגילים. האופנים להשכרה בבודפשט כפי שנוכחנו מתאימות לרכיבות עיר קצרות אך לא לרכיבות של כ 80 ק"מ ביום כפי שתכננו. הפתרון היה שכל אחד ייקח אתו את האופנים שלו להם הוא מורגל. בחברת התעופה וויז ההונגרית היו מוכנים לקבל אופנים למשלוח ככבודה נלווית בעבור תשלום נוסף של 170 ₪ לכל כיוון. זה אומר שהיה עלינו להכין ארגזים ייעודיים לצורך אריזת האופנים ולפרק כמה מחלקי האופנים כדי שיתאימו לאריזה. האריזה המקובלת היא הקרטונים להובלת אופנים חדשים וניתן להשיג קרטונים כאלה אצל היבואנים לאחר שהאופנים החדשים שהיו ארוזים בהם הוצאו למכירה. יש גם ארגזים מיוחדים להטסת אופנים שמיצר בית החרושת לאריזות ימאתון שבקיבוץ געתון. אני השכרתי אריזה כזאת בחנות האופנים של מצמן את מרוץ בסניף שלהם בפתח תקווה אצל בחור בשם דני. חברת התעופה מרשה שמשקל אריזת האופנים לא יעלה על 30 ק"ג . זה מאפשר להניח בקרטון האריזה ציוד אישי לרכיבה שלא נכנס למזוודת המטען הקטנה המותרת בטיסת לאו קוסט. לציוד הנוסף שנכנס לאריזת האופנים יש גם תפקיד לקבע את האופנים בתוך האריזה כדי שלא יזוזו ויפגעו בהובלה.
המלון שנבחר בבודפשט היה מלון קינגס באזור הרובע היהודי (לשעבר) מקום מרכזי . מעלתו העיקרית היא המיקום שהתאפשר לאופנים וגם מקום סגור לשמור על האריזות בתקופת השהות במקום.
בעיה לוגיסטית נוספת הייתה השגת רכב הסעות לרוכבים שכולל גם עגלה שניתן יהיה להעמיס עליה את האופנים משדה התעופה העירה וכן ב 3 מתוך 4 הימים שרכבנו הרחק מבודפשט והיה צריך להחזיר אותנו בסיום הרכיבה למלון. בסופו של דבר נמצא המוביל הדרוש אלא שהעגלה הנגררת לא הייתה ייעודית לאופנים ונגרמו שפשופים קלים בשלדות באופנים כתוצאה מטלטולי הדרך ובכך שהאופנים היו צמודים מדי אחד לשני.
בסופו של דבר נפתרו כל הבעיות הלוגיסטיות , לא מעט בעזרת אחד מבעלי המלון. במלון התגוררנו 7 לילות והוא בהחלט סיפק את כל הצרכים שלנו בצורה מסבירת פנים ויעילה.
הטיסה לבודפשט כפי שכבר סיפרתי הייתה בחברת הלאו קוסט ההונגרית וויז. טיסה נוחה ועברה ללא אירועים מיוחדים. רישום הכבודה של האופנים בטרמינל 1 בנתב"ג היה מהיר ויעיל. עם ההגעה לבודפשט קבלנו את האופנים ויצאנו למלון. לאחר קבלת החדרים נגשנו להוציא את האופנים מהאריזות ולהרכיב את החלקים שפורקו מהם. כל האופנים הגיעו שלמים ולא נגרם להם כל נזק בהובלה.
היום הראשון לרכיבה:
יצאנו מבודפשט במזג אויר סגרירי. תוכנת הניווט שלנו הדריכה אותנו להגיע לגשר השלשלאות ואחרי צילום עם האריות שבפתחו חצינו את הדנובה לכיוון בודה ומשם במסלול רכיבה מאד מסודר לאופנים המשכנו צפונה כאשר בגדה השנייה מלווה אותנו האי מרגיט. הדרך בתוך בודפשט עצמה אורכה כ 7 ק"מ וממשיכים בשביל האופנים, חלקו סלול בצמוד לכבישים ובחלקו פחות סלול בין חלקות חקלאיות, כפרים וחורשות. אחרי כ 16 ק"מ רוכבים לאורך יובל סנט אנדרה של הדנובה שמתפצל מהנהר הגדול באזור עיקול הדנובה בצפון. רכבנו בהמשך עד סנט אנדרה שאליה נגיע ובה נעצור בשעת צהרים גם כדי לנוח וגם כדי לתפוס מסתור לשעה ארוכה מגשם שוטף שהחל לרדת. הספקנו עוד לעשות סיור רכוב קצר בעיירה המשופעת במוזיאונים ואתרים אך בגלל הגשם דהרנו לכיוון אחד מבתי הקפה שלשפת הנהר כדי למצוא מסתור מהגשם. הפסקת הצהרים כללה בירה, בירה דובדבנים ופלצ'ינקות חמות וטעימות. בחלוף הגשם השוטף לבשנו את המעילים ובגשם קל המשכנו את רכיבתנו צפונה. בהמשך הדרך חצינו את יובל הדנובה רכבנו בשטח שבין הנהר הראשי לבין היובל (שאגב, גם הוא נהר רחב ידיים) והמשכנו לכיוון הדנובה עצמה כדי לחצות אותה במעבורת ולהגיע לעיר ואץ. אחרי שעברנו במעבורת בתוך גשם שהמשיך לרדת הגענו לואץ. עלינו מהנהר לכיכר המרכזית של העיירה הזאת שנבנתה בסגנון ברוק והיא מאד יפה. סובבנו בחלק ההיסטורי של העיירה והמשכנו בדרכנו עתה בגדה השמאלית בכיוון צפון. מאז בודפשט עברנו על האופנים כבר 45 ק"מ ואנחנו מתקרבים לעיקול הראשון של הדנובה במרחק 10 ק"מ מואץ. הדרך הסלולה לאופנים עוברת בצמוד לנהר מתרחקת מהכביש הראשי המוביל צפונה ומערבה לכיוון הגבול עם סלובקיה. מעברו השני של הנהר אנחנו רואים את מבצר וישגראד ואת ההרים הגורמים לדנובה לעשות עיקול חד. מיד לאחר העיקול הגדול שהנהר עושה ממערב לדרום. מול הנוף היפה הזה השמים כבר התבהרו ומצאנו מקום חביב מעין חניון לגדת הנהר, ובו מזנון נייד לגלידה או בירה וגם לעזור לחבורת רוכבים ורוכבות מקומיים לתקן נקר בגלגל האופנים. חבורת הרוכבים מישראל בראשם חיים משתלטים על האופנים המפונצ'רים ובעזרת ערכת תיקון ישנה של דובי מצלחים לנפח את הגלגל עפ הנקר. הרוכבות נפרדים בנשיקת תודה לחיים, הם/הן על האופנים שלהם/הן וגם אנחנו יצאים לדרך לעשרת הק"מ האחרונים המובילים אותנו למחוז חפצנו העיירה SZOB. בקילומטרים האחרונים למרות ששביל האופנים צמוד לכביש סואן הרכיבה היא בקרבת הנהר. בין השביל והדנובה בתוך צמחית יער נמוכה ובוא הסתיו ניכר כבר בצבעי שלכת בגוונים שונים. מעבר לנהר מלווים אותנו מורדות הרים התלולים מכוסים בצמחיה עבותה.
אחרי 78 ק"מ מאז צאתנו את בודפשט ולאחר 7 שעות בדרך הגענו אל היעד ביום הרכיבה הראשון. המיניבוס שלנו עם העגלה חיכה לנו בעיירהSZOB השוכנת לחופו של אגם בין הדנובה לבין אחד מיובליה, לא רחוק מהגבול עם סלובקיה. אחרי נסיעה של כמעט שעה וחצי הגענו בחזרה למלון בבודפשט.
היום השני לרכיבה
מטרתו הייתה רכיבה מבודפשט דרומה לאורך הדנובה בהמשך של שביל יורו 6. יום הרכיבה החל בגשם שוטף שאילץ אותנו להמתין ולאחר בשעת היציאה. כאשר הגשם השוטף פסק והגשם הפך לטפטוף קל יצאנו לדרך. ההתחלה הייתה מאד מאתגרת. לפני שיצאנו מבודפשט החלטנו לטפס רכובים על האופנים בכביש התלול לגבעת גלרט. הגבעה בגובה של כ 200 מטר נמצאת בבודה מעל העיר פשט. הטיפוס מתחיל מיד לאחר חצית הדנובה לכיוון בודה, הטיפוס דרך הכביש מאד תלול. המאמץ היה כדאי (מה גם שיוסי שהקדים את כולם חיכה לנו עם בננות בסוף העלייה). מגבעת גלרט נגלה נוף מדהים של העיר פשט ושל הדנובה. על הגבעה מספר מונומנטים ובעיקר תצפית פנורמית מאד יפה על העיר שלמטה. למרות הגשם הקל שירד ומזג האוויר הסגרירי אלפי תיירים פקדו את המקום.
כמובן שהצטלמנו ואז התחלנו להתגלגל מגבעת גלרט למטה בחזרה לשביל לאורך הדנובה שיוציא אותנו מהעיר. הרכיבה למטה ארכה דקות ספורות ברוח נעימה ומרעננת. נכנסנו לשביל והחלנו מדוושים דרומה. מעט דרומה מבודפשט שוב יוצא יובל מהדנובה ומקביל לה בזרימתו. שלא תהיה טעות יובל זה גם הוא גדול ורחב. לאורך היובל הזה אנחנו רוכבים בנוף הרבה יותר מונוטוני מהנוף אתמול. השביל בחלקו הגדול הוא מעין סינגל העובר בין חורשות בניינים ומה שנראה שבתי חרושת נטושים. בשלב מסוים עוזבים את יובל הדנובה ששמו Rakevei Duna וחוצים את האי שבין היובל לבין הנהר הראשי ורוכבים מערבה. עברנו את העיירה רקובאיי שעל שמה היובל והמשכנו דרומה וגילינו שאין רק יובל אחד אלא כמה יובלים באותה הסביבה ומתחיל להיות מבלבל מה כאן הדנובה ומה הם יובליה. כ 8 ק"מ מהדרך עוברת בדרך משותפת עם כלי רכב הנוסעים בו במהירות רבה מאד בקטע הזה נשבה גם רוח חזיתית חזקה. בקצור, למרות הכביש הסלול אך משובש לא היה קל לדווש. ההמשך היה יותר נינוח נכנסנו לתוך שטח מיוער השביל עבר ליד מאחת מתעלות הדנובה ובין מזחי דייגים הגענו אל העיירה דומסוד שהייתה מחוז חפצנו. העיירה יושבת בין הדנובה לבין החיבור הדרומי של היובל שלאורכו רכבנו. סיימנו 75 ק"מ כולל העלייה התלולה לגלרט. במיניבוס חזרנו צפונה למלון בבודפשט.
יום שלישי נשארים בבודפשט ללא רכיבות
זה היה יום ללא רכיבה. תחזית מזג האוויר שהתממשה במלואה בישרה על יום מאד גשום עד 4 אחה"צ. נותרנו עם יום ללא רכיבה יום של גשם שוטף. ביום הזה אחרי שקנינו מטריות ביקרנו וסיירנו עם מדריך בבית הכנסת הגדול של בודפשט, גדול בכל המובנים. בית הכנסת עצמו הוא מבנה מאד מרשים וענק, בית כנסת מהגדולים בעולם. בחצר בית הכנסת קברי אחים ליהודים שנספו בעיר בודפשט עצמה בזמן הכיבוש הגרמני בעת שלא היה אפשר היה לקבור בבית העלמין, במקום גם תערוכה ופסל מרשים בשם ערבה בוכייה לזכר קורבנות השואה בהונגריה.
אחרי ארוחת צהרים קלה, (בדרך כלל ברכיבות לא אכלנו ארוחות צהרים אלא הסתפקנו בסנדויצ'ים שהכנו בארוחת הבקר בתוספת שתיה שקנינו בדרך) ומנוחת צהרים הלכנו ביחד עם יובל, ישראלי מבעלי המלון לסיור עירוני קצר בעיר והתחלנו במבנה השוק הגדול והמשכנו לעוד מספר בניינים שיובל ידע מאד יפה לספר לנו את ההיסטוריה שלהם מתחילת המאה ה 19 ועד ימנו. הערב הסתיים כמובן בארוחת ערב.
יום רביעי, בבקר סיור רגלי עם מדריכה בבודפשט אחה"צ טיול רכוב בעיר
לפי התחזיות הגשם משלושת הימים הראשונים חלף עבר ואנו מצפים לימים שטופי שמש. ביום הרביעי יצאנו לסיור מודרך ברחבי בודפשט. הלכנו ברגל עם מדריכה שהזמנו עוד מהארץ. הייתה זאת אסתר גומורי שהדריכה אותנו בעברית ההדרכה הייתה מאד מעניינת כי היא עסקה בעיקר בבודפשט היהודית, ימי השואה ומה שהיה אחר כך, עברנו לאורך רחובות בהם נשזר הסיפור היהודי ברובע היהודי, ראינו את שרידי החומה שהקיפה את הגטו עברנו את האנדרטה השנויה במחלוקת המרוממת את עמידת העם ההונגרי נגד הגרמנים למרות ששיתוף הפעולה אתם הביא להשמדת מאות אלפי יהודים ממש בשלבי המלחמה האחרונים. אסתר הצביעה על בניינים מעניינים מבחינה אדריכלית ועיצובית. לבקשתי עבנו ליד בית הזכוכית מבנה שבימי ההשמדה בהונגריה שימש לחלוקת ויזות הצלה ליהודים על ידי דיפלומט שוויצרי שייצג את ארה"ב בהונגריה בזמן הכיבוש הגרמני. המשכנו לאורך רציף הדנובה לראות את אנדרטת הנעלים המרגשת זכר לנרצחים יהודי בודפשט שנורו אל מותם על שפת הדנובה בחורף 1945.
אחר הצהרים שלאחר הסיור היה מוקדש לרכיבת אופנים בתוך העיר. התחלנו שוב בטיפוס והפעם לגבעת הארמון ומצודת הדייגים שהיא גבעה נוספת בחלק הבודה של העיר. ירדנו והמשכנו באי מרגית השקט, ומשם עד לכיכר הגיבורים תוך הסתובבויות כדי לבקר באתרים שונים בעיר. כאן המקום לציין שרכיבת האופנים מאד מסודרת גם בתוך התנועה הסואנת שלהעיר. יש מסלולים מסומנים לרכיבה חלקם על המדרכה וחלקם ברחוב עצמו חלקם בסימון על הכביש וחלקם בנתיב סלול במיוחד לאופנים. יש ציות מלא לרמזורים ולתמרורים. מספר הרוכבים בעיר בהם נתקלנו לא היה גדול וכלל לא פוגשים אופנים או קורקינטים חשמליים. בנתיבים משותפים לרכב ואופנים הנהגים עד שניתן יהיה לבצע עקיפה בטוחה לרכב ולאופנים. מכבדים את הרוכבים, לא עוקפים בצורה מסוכנת ולא צופרים. בהרבה מקרים גם משתרכים מאחור.
יום חמישי יום רכיבה סביב אגם באלאטון
יום זה הוקדש לרכיבה מתוכננת של כ 80 ק"מ המקיפים את חלקו הצפוני של אגם באלאטון. אגם באלאטון במרכז הונגריה גדול פי 4.5 מהכינרת והוא מקווה המים הגדול ביותר בהונגריה שאין לה חוף ים לכן כל סביבת האגם הוא אזור נופש גדול, בתי מלון, פארקים אטרקציות וכד'. יצאנו מוקדם בבקר כי זמן הנסיעה מבודפשט לבאלאטון כשעה וחצי. הרכב עם העגלה שעמו נסענו לבאלאטון היה צריך להחזיר אותנו בסיום לבודפסט.
התחלנו את הרכיבה בצדו הדרומי של האגם ליד המעבורת בעיירה סנטוד והמשכנו לאורך החוף הדרומי של החלק הצפוני של האגם. השטח מישורי לחלוטין פרט לעליה אחת גדולה כדי להקיף מסילת ברזל. חלק מהרכיבה נעשה במרחק מהאגם כי כפי שהבנו חלק מהחופים הם חופים פרטיים והדרך העוקפת אותם מתרחקת מאד מהאגם עצמו. עם זאת מתכנני שביל האופנים הצליחו במספר של מקומות להעביר את השביל קרוב לאגם. כל הדרך עברנו בתי נופש שכבר בתחילת ספטמבר היו ריקים מיושביהם כי רובם בתי נופש לעונת הקיץ. הרכיבה נינוחה ומעניינת. השלמנו את הסיבוב בתחנת המעבורות בטיהני מול המקום שבו התחלנו. את הרכיבה בבקר. עד לנקודה זאת רכבנו כ 76 ק"מ. לכך הוספנו עוד 5 ק"מ של רכיבה כדי להגיע לנקודת המפגש עם הרכב שמשום מה נהגו לא רצה להמשיך עד המקום שאנו סיימנו את המסלול של אותו היום. חזרה למלון בבודפשט לא לפני שעצרנו בחנות דקטלון ענקית למה שאנחנו קראנו, ביקור במוזיאון ושם ניתן להשלים ציוד לאופנים ומתנות במחירים ממש מצחיקים. לעת ערב חזרנו למלון.
יום שישי –רכיבת הרים
יום הרכיבה היה לרכיבה הררית. נקודת ההתחלה הייתה בסנט אנדרה לשם הגענו ברכבת. הרכבת לסנט אנדרה היא רכבת פרברית ובשני קרונות מתוך הארבעה יש מקום ל4 זוגות אופנים.. זה הספיק לנו כי רק 4 מאתנו יצאו ליום רכיבה זה. אחרי שהגענו לסנט אנדרה התחלנו את המסע למעלה. טיפסנו במעלה ההרים לאורך של 25 ק"מ בתוך דרך סלולה ביער עבות ורק לעיתים רחוקות ניתן היה להבחין בנוף שמעבר ליער. הכיוון הכללי הוא צפונה לכיוון וישגראד עד שהגענו לעיירה ההררית PILISSZENTLALASLO. אחרי מנוחה ירדנו במורד הדרך בחזרה לסנט אנדרה לרכבת חזרה לבודפשט. סה"כ רכנו מהרכבת בסנט אנדרה ובחזרה 31 ק"מ בעליה מצטברת של 632 מטר. חזרנו ברכבת לבודפשט ובכך הסתיימו הרכיבות.
עוד באותו ערב ארגנו את האופנים באריזות והכנו אותן למסע בחזרה לארץ.
סיימנו לאחר שהות של שמונה ימים ושבעה לילות בבודפשט ממנה יצאנו ל4רכיבות ארוכות ועוד רכיבת עיר קצרה יותר. הונגריה היא ארץ מסבירת פנים לרוכבים. השבילים מסומנים בטווחים ארוכים, הנהגים סבלניים בדרכים וכבישים המיועדים לכל סוגי כלי הרכב, השילוט בהחלט סביר ולמי שהדבר חשוב רוב הדרכים הן מישוריות ונוחות כך שניתן לגמוע ק"מ רבים ביום.
ועוד מסקנות ותובנות מהרכיבה, ראשית בסופו של דבר התברר כי בטווחי הרכיבות שרכבנו טוב היה להביא את האופנים שלנו מהארץ, האופנים אליהם היינו מורגלים. אפשר לותר על הבאת האופנים רק אם מובטח שבארץ היעד ניתן לשכור אופנים באיכות טובה המתאימה לאתגרי הרכיבה. גם הובלת האופנים ככבודה פרט לתוספת הכספית, השונה מחברה לחברה, התבררה כאפשרית ולא מסובכת. גם הבידוק בטחוני וגם תהליך מסירת המטען החריג עברו מאד מהר וביעילות משום רצון טוב של העובדים השדה לסייע.מסקנה נוספת היא לדאוג שהסעת האופנים תעשה על עגלה ייעודית למטרה זאת. פה ושם נגרמו חבלות זעירות אמנם, אך באופני קרבון הדבר פוגע באיכות האופנים. לסיכום, מתחילים לתכנן את הרכיבה הבאה בחו"ל.
