סיכום טיול זוגי בבודפשט:
חזרנו משלושה ימים של נופש זוגי בבודפשט, והגיע הזמן למלא את חובתי הנעימה לשתף בעלילותינו. לפני הכל אני רוצה להודות לכל כותבי הסיפורים, הבלוגים והטיפים שנעזרתי בהם רבות.
טסנו בוויז – 200 אירו הלוך חזור לשני כרטיסים + מזוודה אחת. עוד 90 אירו שולמו למלון עבור שלושה לילות, וכך נסגרה לה חופשה בתקציב של קצת יותר מלילה במלון בישראל. לגבי וויז: גם בהלוך (מוצאי שבת) וגם בחזור (שלישי אחרי הצהריים) הטיסות היו מלאות, מה שהפתיע אותי בהתחשב בתאריך ובשעות. למרות זאת, בתור זוג לא היתה לנו בעיה למצוא מקום ביחד (בטיסה הלוך אפילו המושב לידינו נשאר ריק). כמו שכבר כתבו לפני, בנתב"ג כדאי להגיע מוקדם לשער ולתפוס מקום בתור. בבודפשט לא משנה מתי מגיעים, כי אחרי השער מחכה אוטובוס שמסיע למטוס, והוא יוצא רק כשהוא מלא. דבר מעניין שהיה בבודפשט הוא שהגענו שלוש שעות לפני הטיסה כמו ילדים טובים, אך לפני התור לצ'ק-אין עמדה בחורה ולא הסכימה שניכנס לתור כי זה מוקדם מדי! רק שעתיים לפני ההמראה היא הסכימה שניכנס לתור.
הסעה משדה התעופה למלון הזמנו דרך budapestairporttransfer.hu. אחרי קבלת המזוודות יצאנו, וחיכה לנו נהג עם שלט עם השם שלנו. הנהג נראה כמו הומלס צועני עם כובע גרב, שתקן ונחמד מאד. בדרך שאלתי אותו אם יש עדיין צ'יינג' פתוח, בתקוה שיבין את הרמז, ויקח אותנו למקום פתוח בדרך למלון, אבל הוא אמר שנחליף במלון או בבוקר ברחוב ואצי.
המלון שבחרנו – all4u apartments – נבחר בגלל המיקום, הציון הגבוה בטריפאדוויזר והמחיר המצוין. קיבלנו דירת 3 חדרים ענקית, מודרנית ומאובזרת. החסרון היחיד במלון הוא שיש בסביבתו מספר מועדונים ומסעדות פופולריות כך שבשבת בלילה מאד רועש.
שילמנו הרבה בכרטיס אשראי, ובכל מקום דרשו את ה pin code שזה המספר בן 4 ספרות שבארץ משתמשים בו בכספומט. אז מי שטס לבודפשט, שיוודא שהוא זוכר את המספר שלו.
לגבי תחבורה – אפרט בהמשך לגבי המסלול אבל באופן כללי היה לנו יום בפשט, יום בבודה ועוד חצי יום בפשט. ביום הראשון של פשט לא השתמשנו בכלל בתחבורה ציבורית, ביום של בודה היו לנו שלוש נסיעות וביום האחרון עוד שתי נסיעות. לכן, הכי השתלם לנו לקנות פנקס של 10 נסיעות בודדות, והתחלקנו בו.
יום ראשון – יום בודה:
התחלנו את היום בצעידה לרחוב ואצי להחליף כסף. בדקנו כמה חלפנים, ולפי מה שראינו ההבדלים ביניהם זעומים – 100 פורינט (פחות משני שקל) או מקסימום 200 להחלפה של 100 אירו, כך שלמי שלא מחליף המון כסף, לא שווה לבזבז זמן בחיפוש צ'יינג מסויים.
מצויידים בכמה עשרות אלפי פורינט הלכנו לשוק איכרים קטן ומיוחד שפתוח רק בימי ראשון בבוקר. השוק ממוקם בתוך פאב שנקרא Szimpla kert שהוא פאב חורבות (מי שלא יודע, הדבר החם בבודפשט בחודשים האחרונים זה פאבים שהוקמו בחצירות חריבות, ואת הריהוט הביאו משוק הפשפשים. הכל וינטג') בשעות הלילה. הכתובת היא kazinczy utca 14. השוק נחמד, לא יותר מזה, ומציע קצת פירות, ירקות, גבינות, אלכוהול, לחמים ועוד. קנינו קצת פירות והמשכנו לבית הכנסת הגדול. בדרך עצרנו בבית קפה נחמד וכשר – פרויליך, ברחוב Dob utca 22. בית קפה מקסים, שמכין עוגות מעולות! הקפה בינוני, אבל העוגות מומלצות.
התחנה הבאה כמו שהזכרתי היתה בית הכנסת ברחוב Dohany. לדעתי זו תחנת חובה בבודפשט. בזמן שחיכינו להסברים בעברית ביקרנו בערבה הבוכייה ובמוזיאון היהודי. מרשים ונוגע ללב. "בילינו" שם שעתיים, ויצאנו מהורהרים. במעבר חד המשכנו ברחוב דוהאני לכוון רחוב Erzsébet körút שבו (במספר 9-11) שוכן בית הקפה New York. נכנסנו לראות את המקום אבל תכננו גם לשתות קפה/תה. די יקר. קפה ב1500 פורינט ומעלה (25 ש"ח) כשהממוצע בבתי קפה הוא 400 פורינט. סגרנו את התפריטים, אמרנו תודה רבה ויצאנו. בסה"כ גם לא התרשמנו במיוחד מהמקום. ברחוב של קפה ניו-יורק (כשהולכים לכוון שדרות אנדראשי) נכנסנו לחנות תכשיטים עם דברים מקוריים ולא יקרים. לצערי, אני לא זוכר את שם החנות.
לא רחוק משם (Paulay ede tca 48 )נמצאת חנות Sugar. חנות מקסימה ומדליקה! מעוצבת יפיפה וממש מזמינה. כמובן שלא פסחנו גם על השירותים. אחלה מקום, במיוחד עם ילדים.
משם צעדנו לשדרות אנדראשי - Andrassy utca – והתחלנו לצעוד ברחוב היפה הזה שבו חנויות יוקרתיות ובניינים יפים. עברנו ליד בית האופרה והתלבטנו האם להיכנס לסיור. בסוף ויתרנו, והמשכנו בשדרה עד סופה, ומשם הליכה קצרה לגשר השלשלאות. ישבנו על אחד הספסלים שעל גדות הדנובה להפסקה קצרה וללגימת מרק חם.
האתר האחרון שבו ביקרנו היה אנדרטת הנעליים על הדנובה. ראיתי דיונים איך להגיע לשם. ובכן, נראה לי שהכי פשוט זה ללכת צפונה מגשר השלשאות כ400 מטרים. הדרך מסודרת, ועוברת בצד הכביש בלי סכנה או בעיה כלשהי. האנדרטה נוגעת ללב, ומזכירה שוב את ההיסטוריה שלנו באירופה.
כל המסלול שתיארתי ערך כשש שעות בהליכה נינוחה מאד. בכל זאת התעייפנו וזה הספיק לנו, אז חזרנו למלון למנוחה קצרה, שאחריה יצאנו לארוחת ערב במסעדת כרמל הכשרה. האוירה במסעדה נעימה מאד, שקטה ואפשר לומר אלגנטית, מלצר מנומס מאד עם תודעת שירות טובה. העיצוב של המסעדה החזיר אותי 25 שנה אחורה לבית של סבתא שלי (במקור מהונגריה) עם מפות רקומות, וכלים עם דוגמא ישנה ישנה. הזמנו למנה ראשונה את מרק היום (מרק בטטה) שהיה מצוין, ולמנה עיקרית רצועות עוף עם סלט וכמובן גולש. העיקריות היו סבירות, לא יותר, בכמות גדולה ומשביעה. חזרנו רצוצים למלון ונפלנו על המיטות.
יום שני – יום בודה וקמפונה
יצאנו מהמלון בערך ב10, כמו שצריך בחופשה זוגית בלי ילדים. לקחנו את קו 16 לכיון בודה, וירדנו בתחנת Dísz tér שמרוחקת 3 דקות ממצודת הדייגים, מצודת בודה וכו'. צילמנו את הנוף הפנורמי ממצודת הדייגים, והלכנו למצודה. בדרך ראינו כמה מטרות על שקי קש ותבן, ואני אומר לאשתי שזה ממש כמו בסרטים על ימי הביניים. אחרי דקה אנחנו באמת רואים איזה בחור מחופש לאביר, שמפעיל דוכן קליעה למטרה (בתשלום כמובן). אנחנו לא התנסינו, אבל נראה לי שעם ילדים זה יכול להיות ממש כיף.
המשכנו למוזיאון בית החולים בסלע, שבו אסור לצלם להפתעתנו. הכניסה רק בסיור מודרך, שיוצא כל שעה עגולה. הסיור מעניין מאד, והמוזיאון מרשים ומומלץ, אבל לא נראה לי שמתאים לילדים קטנים (מתחת לגיל 10).
אחרי הסיור התלבטנו אם להמשיך לגבעת גלרט, אבל ההבטחות למתנות לילדים שנשארו בבית הכריעו, ולקחנו קו 233E לקניון קמפונה. קניון זה קניון, אין מה להרחיב. המחירים דומים למה שיש בארץ, מלבד כמה מבצעים שבהם המחיר ממש נמוך (סייל זה סייל, ולא הנחה של 30% על מחיר שהוקפץ אתמול). אחרי הקניות נכנסנו לטרופיקריום, מקום מקסים ומתאים מאד לילדים,ש שנמצא בתוך הקניון. יש שם כמה אולמות עם ציפורים, זוחלים, צפרדעים וכמובן הרבה דגים. האטרקציה הכי גדולה זה האקווריום הענק עם הכרישים, שאתה ממש עובר בתוכו, ורואה את הדגים והכרישים חולפים מעליך. ממש מתאים לסרט אימה – פתאום יש איזה שבר בזכוכית, והכרישים יוצאים לטרף…
חזרנו באוטובוס למלון עייפים אך מרוצים. בערב הלכנו למסעדת "קארי ממה" – מסעדה חלבית ופיצריה. אכלנו מרק ופסטה מצויינים. מומלץ.
יום שלישי – השוק המקורה ורחוב ואצי
נסענו בטראם מס' 49 לשוק המקורה. אהבנו מאד את השוק, ובתור סוג של ירושלמים השווינו אותו לשוק מחנה יהודה – בשוק המקורה אין צעקות רוכלים, אין ריחות דגים, כולם מסתובבים בנחת, בלי דחיפות ובלי בלאגן. המוצרים בשוק חוזרים על עצמם, גם מבחינת האוכל וגם מבחינת מזכרות לתיירים, אבל צריך להשוות בין הדוכנים כי יש הבדלים במחירים. לדוגמא, חולצת בודפשט עלתה בין 1000 ל3500 פורינט.
אחרי קניית מזכרות ומתנות שונות, חזרנו שתי תחנות בטראם לרחוב ואצי. הסתובבנו קצת עד שהגיע זמננו לצאת לשדה התעופה. גם את הדרך לשדה התעופה עשינו עם budapestairporttransfer, ושוב הגיע נהג נחמד מאד ובזמן. הפעם הנהג היה דברן גדול, סיפר שאבא שלו יהודי, ושהוא ביקר פעמיים בישראל.
כמו שכתבתי בהתחלה, לא נתנו לנו לעשות צ'ק אין עד שעתיים לפני מועד הטיסה, אז הלכנו לשעה לחדר התפילה השקיטה בשדה התעופה, שמיועד לכל הדתות. הטיסה עברה בנעימים, וסיימה שלושה ימים נפלאים בבודפשט.
