סיור בתחנות המטרו של מוסקבה

הרבה פעמים נשאלה השאלה: "יש לי מספר שעות להעביר במוסקבה בדרך מ-/אל-. האם כדאי ואפשר לנצל שעות אלו לטיול בעיר?". מכיוון שנתקלתי באותה שאלה בעצמי ומכיוון שבעבר הרחוק הייתי בסיור קצר במוסקבה, זכרתי את הסיור בתחנות הרכבת התחתית של העיר כחוויה מיוחדת ובינואר השנה הזדמן לי להוציאו שוב לפועל, הפעם ביתר יסודיות.

תחנות הרכבת התחתית של מוסקבה אינן עוד תחנות מעבר רגילות. כל תחנה נראית כמו לובי של מוזיאון ולכל תחנה מוטיב אומנותי משלה.

אני מציע כאן מסלול המתחיל ומסתיים בשדה התעופה שרמטייבו (Sheremetyevo). חלק מהחומר שאני מביא לקחתי (והעתקתי) ממקורות אחרים כולל טיפים וכתבות בלמטייל. כך גם את ההסברים על כל תחנה בפרט ועל המטרו בכלל. עברתי בעצמי את כל המסלול וכל העצות מניסיוני, ולכן גם מוגבלות לניסיון זה בלבד. זה מסלול טוב ומעניין לכל השנה אבל בחורף, כשמוסקבה קופאת ל º20-, זה טיול "חם" ונעים.

למסלול זה יש להקדיש 6 שעות נטו מרגע המעבר בביקורת הדרכונים ועד המעבר חזרה. זה כולל את כל משכי ההליכה בשדה הענק, ירידה לשמירת החפצים, עליה והמתנה לרכבת האקספרס בשני הכיוונים וזמן המעבר בין תחנה לתחנה, כולל יציאה חטופה לצפייה מרחוק בחומת הקרמלין והכיכר האדומה. מסלול זה מתאים לזמן קונקשן של 8 שעות ברוטו בין טיסה לטיסה. למי שיש פחות (ולא פחות מחמש שעות) יוריד את מספר התחנות לביקור

כל המחירים נקובים ברובלים ונכונים לינואר 2015 ($1 = 65 רובל). התרגום ל USD ול ₪ משתנה מיום ליום עקב הפיחות החריף של הרובל.

.

מהיציאה מהשדה ועד המטרו:

למרות שאנחנו נמצאים במעבר בין טיסות, שכרגיל לא מצריך ביקורת דרכונים, הרי לצורך הסיור שלנו יש לעבור ביקורת דרכונים רגילה ולהיכנס לכל דבר וענין לרוסיה. עוברים אצל הפקידים המשועממים, מקבלים חותמת כניסה בדרכון ונכנסים לרוסיה. כמובן שלא צריך לאסוף מזוודות שכן אלו ממשיכות ליעד הטיסה הסופי.

עכשיו מוצאים כספומט למשיכת כסף. בסיור הזה צריכים כספים לשמירת החפצים, לרכבת האקספרס, לרכבת התחתית ולארוחה קלה בין הטיסות, פרוט בהמשך.

בשלב הזה דוהרים ויורדים במעלית אל משרד שמירת החפצים שנמצא בקומה 0 שבטרמינל D (הטרמינל שרוב הטיסות הבינלאומיות מגיעות אליו) על מנת להפקיד את תיקי היד שהורדנו מהמטוס. מחיר השמירה הוא 500 רובל לתיק ל-24 שעות. משקל התיק הוא עד 30 קילו. מוסרים את התיקים בחלון ומקבלים קבלה. התשלום במזומן בלבד.

מכאן חוזרים למעלית ועולים לקומה 3 (יוצאים לתוך מסעדה אותה יש לזכור לדרך חזרה), ומתחילים ללכת לכיוון רכבת האקספרס Aeroexpress בכיוון טרמינל F, מרחק של כ 15 דקות הליכה. ההליכה היא בטרמינל מחומם כשבחלקו יש מסועי הליכה. יש גם שירות הסעה באוטו גולף עבור 100 רובל לאדם.

כשמגיעים לקופות הרכבת קונים כרטיס נסיעה הלוך-חזור שכולל בתוכו 2 נסיעות במטרו. המחיר: 900 רובל. את התשלום אפשר לבצע בכרטיס אשראי (ואז למשוך פחות מהכספומט).

רכבת יוצאת מכל כיוון, בדרך כלל, כל חצי שעה עגולה. לוח הזמנים המלא נמצא באתר http://aeroexpress.ru/en/sheremetyevo.html.

משך הנסיעה המוצהר 35 דקות לכל כיוון ללא עצירות בדרך, אבל יש לקחת כעשר דקות נוספות לביטחון (בדרך חזרה).

סיור בתחנות המטרו של מוסקבה

הרכבת תחתית של מוסקבה חוצה את גבולות הפונקציונאליות. מערכת מטרו אחת שמככבת במדריכי התיירות גם תחת מדור האטרקציות ולא רק במסגרת הנחיות התחבורה. המטרו, שכולל גם את קו התחתית הארוך בעולם (הקו הכסוף, שאורכו מגיע ל41.2 ק"מ), נחנך בשנת 1935 במסגרת תנופת הפיתוח הקומוניסטית בעיר מוסקבה וכולל תחנות מרשימות ביופיין.

הרכבת התחתית של מוסקבה סלולה בעומק כה רב כי יש לתעלות ולתחנות ייעוד נוסף, מלבד הסעת ההמונים: שימוש כמקלט נגד הפצצות. בזמן המצור על מוסקבה בחורף 1941 מועצת השרים הסובייטית התמקמה בתחנת מייאקובסקיה וסטאלין נשא משם נאומים לאומה. הרכבת התחתית של מוסקבה היא לא רק אמצעי תחבורה יעיל ומסועף עד מאוד. היא פיסת היסטוריה וארכיטקטורה מרשימה. לכל אחד מ-12 הקווים נקבעו שלושה אמצעי זיהוי: שם, מספר וצבע.

הרכבת התחתית פועלת בין השעות 5:00- בבוקר עד 1:00 בלילה. בשעות שיא תדירות הרכבת היא 90 שניות ברוב הקווים. מחיר כל נסיעה הוא 80 רובל, וכל זמן שאתם מתחת לאדמה אפשר לעבור מתחנה לתחנה בלי תוספת מחיר, כמו בכל מטרו בעולם. כל יציאה החוצה לאוויר הצח מחייבת כרטיס חדש אותו ניתן לקנות בקלות במכונות אוטומטיות "דוברות" גם אנגלית ומחזירות עודף משטרות.

ברכבות הנעות לכיוון המרכז שמות התחנות ושאר הכריזות מוכרזות ע"י קריין, כאשר בכיוון ההפוך, ממרכז מוסקבה לפרוורים מוכרזות הכריזות ע"י קריינית. כך גם קורה בקו המעגלי - בכיוון השעון שומעים את קולו של הקריין, ואילו נגד כיוון השעון – מושמע קולה של הקריינית.

הסיבה לכך נעוצה ברצון לסייע לנוסעים בעלי ראייה לקויה או עיוורים בהתמצאותם בנבכי המטרו.

מעיון בנתוני מכון האקולוגיה והאבולוציה אנו למדים כי במטרו המוסקבאי מתגוררים כ-500 כלבים המוגדרים ככלבים משוטטים. אחת התופעות המעניינות של כלבים אלו היא העובדה שחלק מהכלבים עצמם משתמשים ברכבת ככלי תחבורה. הכלבים יודעים בדיוק את כל המעברים, ויודעים באיזו תחנה לעלות או לרדת. אולם בכל השעות שהסתובבנו במטרו לא ראינו אפילו כלב אחד, לבד מכלבי הנחושת בתחנת Ploshchad Revolyutsi (מספר 7 בסיור שלנו) שהעוברים והשבים נוגעים בחרטומם למזל.

מבחינת עומסי משתמשים, המטרו במוסקבה הינו במקום השני בעולם, אחרי התחתית של טוקיו. במטרו המוסקבאי משתמשים מדי יום כ- 9 מיליון נוסעים!!! כאשר השיא היה בשנת 1997 – עם התפוסה המרשימה של יותר מ-12 מיליון נוסעים ביממה.

אחד הסיפורים העצובים אודות אותם הכלבים דיירי המטרו (שכאמור לא ראינו אפילו אחד) קשור לכלב ששהה קבוע באחת התחנות. הדבר התרחש ב-2001 באחת מתחנות המטרו שבמרכז העיר. הכלב, שהתגורר באותה התחנה והיה חביבם של העוברים ושבים מהאזור, הותקף ע"י בחורה בת 21 אשר עבדה כדוגמנית. בתחילה שיסתה הבחורה בכלב המקומי את כלב הציד שהיה עמה, ואחרי שזה לא הספיק לה, המשיכה לפגוע בו בעצמה עד שהכלב מת בסוף. כל זה התרחש לנגד עיניהם ההמומות של העוברים ושבים במקום.

האירוע פורסם בהרחבה בתקשורת, אך הדוגמנית לא נתנה את הדין משהוכרזה כלא שפויה. המקרה עורר גלי התקוממות כנגד אנשי הבוהמה הבלתי מתחשבים אפילו בחיות קטנות חסרות מגן, וכמטפורה, להתנהגותם של אנשי הבוהמה כלפי אנשים פשוטים, שלא ממעמדם.

נאספו תרומות, כולל מסלבריטאים רבים, ובאותה תחנה (מֶנְדְלִיֵיבְסְקָאיָה, מספר 2 בסיור שלנו) הוקם פסל בשם "הזדהות", בו דמותו של אותו כלב. בביקורך בתחנה זו ניתן לראות, גם היום, זרי פרחים המונחים על ידי העוברים ושבים ליד הפסל.

המדרגות הנעות בתחנות הרכבת התחתית של מוסקבה ראויות לפסקה נפרדת: בתחנת Park Pobedy (מספר 6 בסיור) נמצאת סוללת המדרגות הנעות הארוכה באירופה, 740 מדרגות באורך 126 מטרים, שמשמעותם נסיעה בת שלוש דקות.

התחנות בסדר הנסיעה שבניתי לעצמי על מנת לייעל את הסיור.

1. Belorusskaya (הקו ירוק) לכאן מגיעה רכבת האקספרס משדה התעופה Sheremetyevo
2. Mendeleevskaya (הקו האפור) בתחנה זו התרחש סיפור הכלב והדוגמנית.
3. תחנת Komsomol'skaya (הקו החום) שנפתחה בשנת 1952, ידועה בקישוטי הפסיפס שבה ובקישוטי גרניט ושיש מרשימים.
4. תחנת Electrozavodskaya (הקו הכחול) הקרויה על שם של מפעל נורות החשמל הקרוב, הוקמה בשנת 1944, והיא ידועה בקישוטים המרהיבים, ובתקרה זרועת מנורות החשמל שלה.
5. תחנת Kiyevskaya (הקו הכחול) מסמלת את האחדות בין רוסיה לאוקראינה (המטרו היה פרויקט סובייטי, זוכרים?), מעוצבת בסגנון הבארוק ומעוטרת עם פסיפס ועיטורי זהב ענקיים במוטיבים אוקראיניים.
6. תחנת Park Pobedy (הקו הכחול) נחנכה בשנת 2003. הפסיפסים הגדולים שבשני צדדיה מתארים את המלחמה הפטריוטית של 1812 ואת המלחמה הפטריוטית הגדולה (קרי מלחמת העולם השנייה). התחנה החדשה אמנם סולידית ביחס לאלו העשירות בשנדליירות ועיטורים, אולם היא טוענת לכתר של תחנת המטרו העמוקה בעולם, 84 מטרים מתחת לאדמה.
7. תחנת Ploshchad Revolyutsi (הקו הכחול) חוגגת את המהפכה עם פסלי ברונזה של חיילי הצבא באדום שתומכים בקירות. זוהי תחנת המטרו הקרובה לקרמלין. אפשר לבצע גיחה קלה החוצה, לעבור דרך הכלבו המפואר גום (Gum) לתצפת על חומות הקרמלין ועל כיפות הבצל שבתוכו, הכיכר האדומה, וקבר לנין, אבל לא לשכוח שמחכה לנו טיסה ולהתפתות להעמיק אל תוך היופי הזה.
8. תחנת Mayakovskaya (הקו הירוק) שנחנכה בשנת 1938 היא דוגמא לארכיטקטורה סטליניסטית במיטבה, הבנויה משיש אדום. התחנה מפורסמת בשל האולמות המקושתים בעלי כיפות הפסיפס הססגוניות המתארות את העתיד הסובייטי לפי שירתו של מייאקובסקי שעל שמו נקראת התחנה.
9. תחנת Belorusskaya (הקו הירוק) מכאן לוקחים את רכבת האקספרס חזרה לשדה התעופה Sheremetyevo. גם מי שעושה רק חלק מהמסלול שאני מציע, או מאריך אותו בעוד תחנות, חייב להגיע לכאן על מנת להתחבר לרכבת האקספרס לשדה התעופה.

סוף דבר

סיימנו. בתחנת בלורוסקייה יוצאים מהמטרו והולכים לתחנת הרכבת אירואקספרס ומשם חזרה לשדה התעופה. שוב הולכים מטרמינל F לטרמינל D. דרך המסעדה שיצאנו בה נכנסים למעלית, יורדים לקומה 0 ומוציאים את תיקי היד, עולים חזרה לקומה 3, עוברים בשער ירוק (המעיד שאין לכם מה להצהיר) עוברים בדיקה ביטחונית קלילה ושוב ביקורת דרכונים ביציאה מרוסיה והולכים לשער העלייה למטוס לפי המסומן בבורדינג פאס.

לסיום – נקודות לקניית מזון אפשר למצוא בשפע סביב תחנת בלורוסקייה. אם יוצאים לקרמלין אז בחנות גום ניתן למצוא דברי אוכל וכמובן שבשדה התעופה יש מסעדות מסוגים שונים. אנחנו בחרנו לא להתעכב במהלך המסלול ועשינו אתנחתת מזון בשדה התעופה, ליד שער העלייה למטוס, בזמן ההמתנה הבלתי נמנעת לטיסה הבאה. מחירים לדוגמא: כריך - 500 רובל. מרק בורשט חם – 500 רובל. אלה בהחלט מחירי שדה תעופה. בחוץ זול יותר.