אז הגעתם ל Manang והדבר הראשון שעושים בבוקר שלמחרת, זה למעשה לא לעשות כלום, לקום טבעי וללכת למסעדה לשתות משהו חם, כל אחד בזמן שלו בלי לחץ לצאת בזמן בלי לארגן את התיקים ובלי לחשוב איך יהיה היום, פשוט לקחת ספר ולשבת ליד התנור החם (שהדלקתי בלי שהמנהל שם לב) ולהעביר את הזמן במנוחה, תאמינו לי שאתם צריכים את זה לאחר 6 ימי הליכה וכמעט 100 ק"מ ברצף.

לאחר כשעתיים הצטרף אלי למסעדה המדריך והציע שנעלה לתצפית לגבעה בשם Chongkor View Point ( 3750 מטר) , ההליכה כוללת עליה של 250 מטר. בשלב הזה בטרק כל מטר ירידה עולה לך בבריאות אבל הוסכם שהיום ננצל את ההפוגה בהליכה קצרה להתאקלמות בגבעה ליד הכפר, נשב שם כחצי שעה ונחזור לגסט האוס, זה אכן מה שעשינו, עלינו לנקודת תצפית , שתינו תה וירדנו ל Manang, בדרך חזרה המזג אויר הפך לגשום ובתוך כשעה עננים לבנים אפפו את כל העיירה והרכס שמולנו. לפי התחזית לפנינו כיומיים של גשמים וחזית קרה, חשש כבד התגנב ליבנו שיתכן ולמחרת לא נוכל להמשיך לכפר הבא. המשכנו לנוח ואכלנו טוב, ציפינו לקום בבוקר ולצאת לדרך לכפר הבא.

בבוקר שלמחרת העיר אותנו גשם שוטף היה ברור שלא ניתן יהיה לצאת לדרך בכזה מזג אויר והחלטנו להישאר עוד יום ב Manang, החלטה שתתגלה כנכונה בהמשך.

בבוקר השני בעיירה, כבר ביקרנו בכל המאפיות ובכל בתי הקפה והרגשנו מספיק חזקים להמשיך, אך המזג אויר עדיין היה גשום והשמיים מכוסים עננים, הצצנו בתחזית וגילינו שיש אחוז קטן של הפוגה בגשמים בשעת אחר צהריים, החלטנו להתארגן על התיקים ולהיות מוכנים לתזוזה מיד כשאפשר.

ההליכה לכפר הבא Yak Kharka אורכת כ 9 ק"מ, וכוללת עליה של כ 500 מטר בגובה, עשינו חישוב שאם נלך ללא הפסקה בקצה מהיר אנחנו יכולים להגיע לשם בתוך 3 שעות, ואכן בסביבות השעה 1400 ראינו שהטפטוף נחלש, התלבשנו בחליפות סערה ויצאנו לדרך, העליה הראשונה לא קלה ותלולה אך היינו במוטיבציה מלאה להגיע לכפר הבא ולא לבזבז עוד יום במסלול, לאחר כ 3 שעות של הליכה מאומצת וממש לקראת השקיעה הגענו לכפר, מעט מאוד מקומות לינה והרבה בוץ חיכו לנו, לבסוף מצאנו בקתה קטנה לשלושתינו וכמובן שפגשנו את כל החברים מהטרק שהקדימו אותנו ביום. מקלחת ירדה מהתפריט כי לא היה אפשר לחמם מים וגם האינטרנט זחל, ככה זה כשאתה מעל 4000 מטר. הלכנו לישון כפיות מתחת לשמיכות פוך שקיבלנו ובתכל'ס הלילה עבר לא רע בכלל יחסית לציפיות.

למחרת בבוקר נגלה לנו הנוף המדהים של הרכס כולו, הרים מושלגים ממש במרחק נגיעת יד. אכלנו ושתינו והתארגנו להליכה, כמובן שעשינו תמונות ויצאנו לדרך. היה לנו חשוב להגיע ראשונים ל Throng Pedi כי הבנתי מהמדריך שיש מצוקת חדרים מכיוון שזה המקום האחרון לפני היום של הפס.

התחלנו ללכת פחות או יותר עם שאר המטיילים, המסלול עולה בקצה דיי אחיד לאורך קו הרכס ממזרח לנהר, בשלב מסוים עוברים את הגשר לצד המערבי וכבר אפשר לראות את Pedi , בסך הכל מדובר בהליכה של כ 6.5 ק"מ אך הגובה מעל 4000 כבר משפיע על הנשימה והיכולת לטפס מהר, זה הזמן ללכת יותר לאט ולשמור את הכוחות ליום של הפס.

הגענו בסביבות 14.00 ל Throng Pedi, מקום מדהים ביופיו, ולמעשה הבייס קאמפ של Throng Peak, הכל מוקף הרים ורכסים תלולים ובקצה של ההר מעלינו אפשר לראות את הדגלים של High Camp, אותה נקודה אחרונה לפני הפס, שאליה חלק מהחברים בחרו להמסיך, אנחנו נשארנו ב Pedi שנמצאת ב 4500, מספיק עליה בגובה ליום אחד כאקט של זהירות והימנעות מסימפטומים של מחלת גבהים.

Throng Pedi

כל מה שנשאר זה לנוח שוב, לאכול ולהעביר את מחצית היום לפני הלילה והיום הגדול שלמחרת, היום של מעבר הפס. הבנו מהמדריך שכדאי לצאת ב 5 בבוקר כדי להקדים ולהגיע אל הפס בשעת בוקר ולא בתהריים מהחשש לרוחות חזקות במעבר וכן להשאיר מספיק זמן לעצירות ולירידה הגדולה לצד השני.

היום של הפס כולל הליכה של 12 ק"מ, אך יותר מכך כולל עליה של כ 900 מטר וירידה של 1600 מטר, כך שהיה ברור שכדאי לנוח ולישון טוב כדי לקום רעננים וחזקים ליום הכי מרגש בכל הטרק.

Throng Pedi במבט לכיוון High Camp