בס"ד

טיול לאי טנריף

חורף פברואר 2019

כללי:

1. באי מתגוררים כ-900 אלף איש, חלקם אוכלוסיית מהגרים, כ-80% מתושבי האי מתפרנסים מתיירות או תומכי תיירות. לאי מגיעים מידי שנה כ-6 מיליון תיירים.

2. האיים הקנריים הנמצאים באוקיינוס האטלנטי, למרות קירבתם למרוקו הם שייכים לספרד. שפת הדיבור באי היא ספרדית, להפתעתנו האנגלית לא כל כך מצויה, אם כי קל להסתדר שם.

3.לאחרונה ישנם טיסות ישירות (ישראייר) מישראל לטנריף המיושב והמגוון באיים הקנריים. דבר המקל מאוד את ההגעה לחופשה באיים אלו. במקום קונקשיין (Continuation) דרך עיר באירופה המאריכה את משך הטיסה בהרבה. בצורה זו משך הטיסה מבין גוריון לאי הוא כ-6.5 - 7 שעות טיסה.

4. בגלל מיקומם של האיים הקנריים, מזג האוויר בחורף באיים אלו נעים וממוזג במיוחד. לאורך כל החופשה שלנו (תחילת חודש פברואר) לא ירד כלל גשם והטמפ' במהלך היום נעו בין 20 – 24 מעלות ולפרקים קצרים אף יותר. מה שאיפשר לנו ליהנות מהחופשה כמעט ללא סוודר באמצע החורף. ראוי לציין כי לא תמיד הראות היא לגמרי טובה בדומה לארץ, ולא בגלל ארפילים או עננים.

5. אנו ביקרנו באי טנריף. האי לא גדול במיוחד. אורכו מצפון לדרום כ- 90 ק"מ, ורוחבו במקום הרחב שבו מזרח מערב כ-50 ק"מ. בגלל גודלו היחסי קטן משך ההגעה ממקום למקום הוא יחסית קצר. צורתו של האי דומה לישראל. וגם שם החלק הדרומי יובשני יותר, והחלק המרכזי והצפוני מיוערים וירוקים הרבה יותר.

6. אנשי האי בסך הכול נעימים למגע, מתקשרים באופן חיובי, תודעת שרות טובה, חייכנים ונעים להיות בחברתם.

7. בחלקים המתונים טופוגרפית של האי ישנה חקלאות ענפה, הגידול המרכזי הוא גידול הבננות, אם כי גם ירקות גדלים שם, מעט אבוקדו, מנגו ומעט עצי פרי הדר.

8. כבישים ותנועה – הנסיעה היא כמו אצלנו בצד ימין מה שמקל מאוד את הנהיגה שם. הכבישים המרכזיים בעיקר הכביש ההיקפי הוא נוח מאוד ובעל שני נתיבים לכל כוון, מה שמקצר את זמני הנסיעות. הכבישים היותר מרכזיים בהרים למרות היותם מפותלים יחסית טובים אם כי צריך לנסוע בהם בערנות מלאה ובזהירות. הכבישים היותר צדדיים בהרים צרים למדי ולעיתים רק מכונית אחת יכולה לעבור בהם, הם מפותלים למדי ומצריכים נהיגה מיומנת וזהירה למדי.

9. השכרת רכב – יחסית נוחה וקלה והמחירים (לא בשיא העונה) נוחים למדי לרכבים הקטנים והבינוניים.

10. שימוש בוואיז (Waze) וגוגל מפות (google maps) – ניתן להגיע עם אפליקציית וואיז לכל מקום באי. המפות מעודכנות וההכוונה טובה ונגישה מאוד. כנ"ל גוגל – מפות (google maps).

11. מטבע ומחירים – המטבע המקומי הוא היורו האירופי. מחירי הקניות והשרותים בעיר דומים לארץ ובדברים מסויימים מעט פחות (דלק למשל) זאת מפני שאין מע"מ באי והמסים מופחתים ככל הנראה במטרה להעלות את מספר התיירים המגיעים לאיים אלו.

12. באי חנויות רבות, יש מרכזי קניות וקניונים במקומות המרכזיים, ובהם חנויות ורשתות מרחבי אירופה. המחירים דומים לארץ ובחלק מהדברים גם מעט יותר זול. במכירות סוף עונה ניתן למצוא מציאות של ממש.

13. אנו עשינו טיול כוכב, שהינו במלון בעיר הקיט פוארטו דה לקרוז הנמצאת על החוף המערבי בערך במרכז האי ומשם יצאנו מידי יום למסלול אחר.

14. שהינו באי 7 ימים על פי לוח הטיסות של ישראייר, היה מאוד מוצלח ובהחלט טוב ומספיק לטייל

15. המלונות באי רבים מגוונים וראוי לבדוק מה הם מציעים מראש. אנו שהינו במלון 4 כוכבים בעיר פוארטו דה לקרוז (גם שם המלון הוא פוארטו דה לקרוס) המלון סביר, גודל החדרים סביר, אוכל ממש בסדר גמור. אבל על מקרר קטן בחדר צריך לשלם, על הבאת קומקום מים חמים קפה ותה צריך לשלם וזה דבר שבמלונות מערביים איננו מורגלים בכך. בעיירות והכפרים יש חנויות של מזכרות ובהם מגוון והיצע של מתנות. לא מצאנו הרבה מזכרות אותנטיות לאיים הקנריים.

מסלולי הטיולים:

ביום הראשון – קניון מסקה (Masca)ולוס גיגנטס (Los Gigante).

מסלול יפה מאוד לאוהבי ההליכה בטבע. כולו ירידה אחת ארוכה פיזית, ממש לא קשה, אבל למחרת מרגישים טוב את השרירים ברגליים. המסלול מוגדר לחמש שעות הליכה. למיטיבי לכת זה לוקח שעתיים וחצי עש שלוש.

כדי להתחיל את המסלול נסענו ל- Los Gigante עיירה לא גדולה ונחמדה וחנינו קרוב לנמל. ורצינו לסגור עם מונית שתיקח אותנו לתחילת המסלול של קניון מסקה. לצערנו נאמר לנו כי הקניון סגור למבקרים מזה מספר חודשים (אולי יפתח לקראת חודש אפריל) ולכן אין אפשרות לעשות מסלול זה. בדרך כלל מה שמקובל הוא שמזמינים לך מונית עם תשלום סגור מראש לזוג - 20 יורו. משלמים לשייט 20 יורו וקיבלנו וואוצ'ר, אותו מציגים לסירה שאוספת. האיסוף הראשון ב- 15:30 אבל ניתן גם להקדים, נסביר בהמשך. תוך חצי שעה מגיעים עם המונית לכפר. יורדים במדרגות וכ- 30 מטר לפני קצה הכפר יש ירידה משולטת למסלול. בהתחלה הירידה מאוד תלולה, עד שמגיעים לערוץ עצמו. לאחר מכן ההליכה די נוחה, נמצאים כל הזמן בצל בגלל גובה המצוקים, אין שום קטעים אתגריים ובסך הכל ההליכה מהנה מאוד. בסוף ממש "נופלים" לאוקינוס ומה שמיוחד הוא ששומעים אותו הרבה לפני שרואים ומגיעים אליו. בחוף יש מזח מאוד נוח שמוביל לרמפת אבן, ממנה ניתן לרדת למים לרחצה (לא לשכוח לקחת בגד ים ומגבת). המים צלולים וממש נעימים. יש להם כמעט כל שעה או קצת יותר סבב של סירה שיוצאת מהמרינה עם תיירים, לשייט לאורך המצוקים. בחלק מהשייט עושים עצירה לרחצה ליד החוף שהיינו בו. ניתן לזהות את הסירה על פי השם הרשום על הוואוצ'ר שקיבלתם, אם תואם, שוחים אל הסירה, מסבירים שאתם מעוניינים לחזור איתם והם בסוף ההפסקה פשוט מגיעים למזח ולוקחים אתכם.

כיוון שלא יכולנו לעשות מסלול זה הוצע לנו לעשות שיט על ספינה אשר עושה מסלול של בערך שעתיים על מנת לראות דולפינים ועוד דגים גדולים נוספים. אכן ניתן לראות במהלך הסיור הימי בברור להקות של דולפנים ואף ממש מקרוב. בהחלט חוויה מעניינת. תוך כדי שיט (המחיר 20 יורו לאדם) מקבלים שתיה קלה, יין, ואף ארוחת צהרים למי שמעוניין – ללא תוספת תשלום. הספינה מתקרבת לכפר Puerto de Santiago, ובדרך ניתן לראות את צוקי ענק (כ-700 מטר) אשר יורדים בצורה אנכית מהר Teno לים. לאחר סיום השיט שוטטנו בחניות העיירה ומשם נסיעה (הררית ותלולה) לכפר Masca, שבנוי על כמה שלוחות מאוד תלולות של הר Teno. הדרך לשם צרה ומפותלת המצריכה סבלנות רבה וזהירות בנהיגה. אבל הדרך לשם קסומה יפה ושווה ממש לנסוע ולהגיע לכפר מסקה. הכפר קטן, מבודד, מאוד ציורי ויפה. בכניסה אליו ישנו חניון מכוניות וממנו יורדים אל הכפר והקניון והוא וכולל מספר מסעדות. שווה לרדת לכפר ולעשות תצפית על כל האזור.

היום השני - שמורת פארק הר הגעש טיידה (Teide)

כשעולים להר הטיידה יש צורך לבדוק כי הראות טובה. במידה ויש ערפל אובך או עננים חבל על העלייה להר. דבר נוסף הוא שכדאי מאוד להזמין את העלייה ברכבל להר 24 שעות מראש דרך המלון או אחת מסוכנויות הטיולים. הדבר יחסוך הרבה זמן בהמשך.

בדרך להר הטיידה ניתן להכנס לעיירה לאורטבה (La Orotava), יש כמה נקודות תצפית מהן רואים את החוף ופוארטו דה לקרוז. באורטבה נכנסנו לתחנת מידע לתיירים וקיבלנו מפה של העיר. זה חשוב, כי היא עוזרת להתמצא. העיירה מאוד נחמדה ושווה לעצור בה. יש שני גנים יפים מאוד הגן הבוטאני ועוד אחד וגם מספר בתים שהפכו אותם לחנויות. יש אוירה מאוד נעימה במקום.

משם המשכנו להר הטיידה, ששלוחת משנה שלו הר הפיקו התפרצה לפני 200 שנה, נחשב צעיר ולכן התופעות שרואים שם מדהימות ביופיין. עלינו בדרך מהממת ומפותלת עם לא מעט עצירות לתצפית וצילומים. בחלקו הגבוה של ההר בטרם מגיעים לרכבל התחתון ניתן לעצור בכמה מקומות לטיול רגלי לא ארוך המקנה קצת תחושה של טיול על הירח. הצמחייה בחלק העליון של ההר דלילה וניתן היה לחוש כי לא יורדים שם הרבה גשמים. הגענו לרחבת הרכבל התחתון, הרבה מאוד מכוניות היו שם חיכנו בסבלנו שיתפנה עבורנו חניה. רצנו להזמין כרטיסים לעליה לרכבל (27 יורו לאדם). קיבלנו תור לשעתיים קדימה. ניצלנו את הזמן לנסיעה קצרה דרומה ושם עשינו מסלול הליכה מאוד נחמד.

חזרנו בשעה שנקבעה לנו ועלינו עם הרכבל מעלה לגובה 3550 מטר, חשוב לציין כי על ההר גבוה וקר וכדאי לקחת לבוש מתאים, גם בשנה כזו שירדו מעט משקעים יש בראש ההר שלוגיות שלג. משם ביצענו את שני מסלולי ההליכה מהרכבל העליון, מומלץ מאוד (כל אחד לוקח שלושת רבעי שעה לערך). הם שונים מאוד אחד מהשני לכן לא לוותר. האחד יוצא ממש איך שיורדים מהמדרגות של הרכבל והולך צפונה משם ניתן לצפות בחלקים גדולים של החלק הצפוני של האי. המסלול השני, מתחיל ממרפסת התצפית שמתחת למבנה הרכבל ומוביל לחלק הדרומי של פיסגת ההר, הנופים משם מקסימים וניתן לראות בו זמנית את החופים המזרחיים של האי וגם את המערביים. מתחת להר נוך ירחי, ניתן במסלול זה להגיע עד לתצפית יפה על לוע הפיקו Viejo . שהוא מרשים יותר וגדול יותר מלוע הר הטיידה. לראש ההר הטיידה אין אפשרות לעלות אא"כ הזמנתם תור 3 – 4 חודשים מראש. מורשים לעלות לראש ההר עד 200 אנשים ביום. לאחר הירידה מהרכבל נסענו למספר אתרים, שנמצאים בגובה הרכבל התחתון (2000 מטר לערך).. אתר שמורת הר הגעש: www.webtenerifeuk.co.uk.

ביום השלישי – גן החיות לורו פארק

יום שישי החלטנו לנסוע לגן החיות אשר בפוארטו דה לקרוז – לורו-פארק. התלבטנו האם כדאי להשקיע כ-37 יורו בכניסה והאם זה יהיה מעניין. בדיעבד ניתן לומר כי החוויה מומלצת בחום הגן מושקע מאוד ונחשב לאחד מהטובים באירופה כולה. הרבה מאוד בעלי חיים מסוגים שונים כולל פנגוונים מהקוטב, טגרסים לבנים, נמרים קופים, אריות סוסי יאור ועוד. הגן מטופח מאוד מבחינה אסטטית והאטרקציה היא שיש בו לפחות 4 מופעי חיות, מופע עם כלבי ים, מופע עם דולפנים, מופע עם לוויתנים ומופע עם ציפורים ותוכים. כל אחד מן המופעים לוקח כחצי שעה לערך ובו המאמנים (מאלפים) של בעלי החיים מדגמים את יכולותיהם של בעלי החיים הללו – מאוד מרשים ומומלץ.

יום הרביעי – שבת

יום זה נשארנו במלון וטיילנו בטיילת הארוכה של פוארטו דה לה קרוז. חוף ארוך יפה ומרשים ולאורך הטיילת מטיילים רבים וחניות רבות. ניתן לשחות שם בים וכן לגלוש, תנאי הגלישה והגלים בדרך כלל טובים מאוד.

היום החמישי – נסיעה צפונה ליערות הגשם.

יצאנו צפונה מהעיר לכוון הכפר punta del Hidalogo, שהוא בעצם ממש הכפר הצפוני שבאי משם נסענו עד החוף הצפוני San Juanitoבמקום תצפית יפיפייה על החוף האטלנטי הצפוני של האי ניתן לרדת משם אל חוף הים המפורץ וסלעי לטייל לאורכו.

משם המשכנו לעבררכס אנגה סאן אנדראס ועשינו טרק ליד בינגו (Anaga, Benijo, San Andres)

כל הרכס הצפוני של האי מיוער וירוק יש הקוראים לו כעין יערות הגשם. נסענו ל 

נסענו לכוון Senddero de los Sentidosהדרך לשם מאוד יפה ירוקה ומיוערת. עצרנו במרכז בשמורה, בתחנת המידע במקום קיבלנו מפת טיולים רגליים, ועשינו שם טיול של כשעה, מאוד יפה ומהנה ההליכה בתוך חופת היער. הרכס מאוד יפה והכבישים נעים מצד אחד של קו הרכס למשנהו. הנוף מאוד ירוק ומרגישים שנמצאים על אי בשל התצפיות לאוקיינוס. יש לא מעט אפשרויות נוספות למסלולי הליכה. רצוי להיות מודעים להפרשי הגבהים במסלולים, הדבר מאוד משפיע על הקושי ניתן לבחור את המסלול המתאים מבחינת אורכו ורמת הקושי שלו.

משם נסענו ל Las Carboneras, ומשם ל Chinamada, ומשם לכפר Taborno, בכפר זה עשינו טיול רגלי ותצפיות יפהפיות לכל כוון שרק מסתכלים לכוון היערות לכוון האוקיינוס, ולכל מקום. צריך לזכור שהפרשי הגבהים שם קצת מקשים. משם נסענו בדרך הררית פתלתלה יפה וירוקה, לכוון עיר הבירה סנטה קרוז ולחופי הים באזור. העיר עצמה לא מאוד מרשימה, יש מעט דרומה מהנמל הראשי של האי גנים וטיילת לאורך החוף כולל בית אופרה או משהו דומה וניתן לטייל באזור זה ממש עד חוף הים. חופי הים מרשימים. סיירנו לאורך טיילת העיר לחוף הים ומשם נסענו חזרה לפוארטו דה לה קרוז.

היום השישי

בבוקר נסענו דרומה לעיירה איקוד.

איקוד דה לוס וינוס (Icod de los Vinos).איקוד מרוחקת כחצי שעה נסיעה דרומית, מפוארטו דה לה קרוז. הגענו לעיירה ונסענו למרכז העתיק של האי ומשם יצאנו לטייל בחלק העתיק של העיר הוא עצמו נמצא בלב המרכז התיירותי, עם הרבה מסעדות, ברים, בתי קפה, ורחובות מקסימים, המעוצבים בסגנון קולוניאלי עתיק. במרחק הליכה קצרה, ממוקמת האטרקציה המרכזית של איקוד, עץ הדרקון (El Drago Milenario). מדובר בעץ מרשים בגודלו ומיוחד במראהו, הממוקם במרכזו של פארק מטופח, לא הרחק מכנסיית סנט מרקוס. העץ, שמגיע לגובה 17 מטר, וגילו “הצעיר” מוערך על ידי המקומיים בכ-3,000 שנה (למרות שיש הטוענים שגילו הרבה פחות). אין חובה להכנס לגן הבוטני בו העץ נמצא (בתשלום) ניתן לצפות בעץ ובצורה טובה ללא תשלום מרחבה גדולה ובה עצים יפים נמצאת בסמוך לגן הבוטני מצד צפון.

משם יצאנו לעיירה השכנה Garachio, השוכנת במרחק 15 דקות נסיעה. גאראצ'יו היא מקום מאוד נחמד, ניתן לנסוע בעיירה לאורך הכביש המוביל לאורך שפת הים של העיירה. בעיירה ניתן לחנות את הרכב בחנייה גדולה בקצה הדרומי של העיירה ומשם לסייר בחלק העתיק יותר של העיירה. כמו כן מעט צפונה לחנייה יש ירידה לחוף הים והוא מעין מפרצון יפה בו ניתן לשחות. אם נוסעים לאורך חוף הים לא ניתן לפספס את האטרקציה הידועה של המקום והוא סלע בזלת עצום שעולה מתוך הים. כדאי להגיע ולצלם, ומיד לאחר מכן לטייל בעיירה המטופחת. מומלץ לקנות שם מזכרות הביתה, ולטייל בין החנויות השונות המציעות: ריבות, ליקרים, יין, מוצרי בית ומטבח, ביגוד וכדומה. גם גאראצ'יו היא עיירת חוף, עם טיילת נעימה, ומסעדות דגים והבירה מצוינת.

משם המשכנו לאורך החוף של האי דרומה לעבר El Rayo Buenavista Del Norte, הכביש המוביל לשם עובר ממש על המצוקים היורדים אל הים והוא מקסים. בסוף הכביש הגענו אל חצי אי קטן ובו מגדלור יפה ניתן לסייר סביבו וישנם כמה מקומות בהם ניתן לשחות בים במידה ומזג האוויר מאפשר זאת.

ביום השביעי

החזרנו את הרכב לחברת ההשכרה, ללא בעיות מיוחדות. ועשינו מעט קניות אחרונות למזכרות למשפחה.

חזרנו לבית המלון ומשם אסף אותנו האוטובוס לשדה התעופה, הדרומי בערך כשעה ורבע נסיעה. שדה התעופה יחסית נוח לא מעט חניות בשדה, אם כי הוא לא מאוד גדול.