לאחר "מחקר" באתרים: למטייל, מסע אחר, גו-טרוול, וגריק-איילנד יצאנו, שני זוגות, במכונית שכורה לטיול בצפון יוון - וראשון ביוון בכלל, יש לאמר. חמישה ימים – מעט מדי למסלול כזה – נקבעו ממגבלות של ימי חופשה.
את המלון בסלוניקי הזמנו מראש ליום ההגעה ולערב העזיבה על פי המלצות בטריפ-אדוויזור, בוקינג ואקספדיה והמלון שנבחר היה COLORS ברובע המסעדות והטברנות - רובע לדאדיקי. מיקום חביב ומרכזי. שני חסרונות לא גדולים הם חניה, בעלות של 7 ירו ליממה - בהסכם עם המלון וכשתי דקות נסיעה ממנו אחרי שמבינים את המסלול, וארוחת הבוקר שלא כלולה במחיר, ב COLORS אחר הנמצא דקות הליכה ממלוננו. הארוחה, הטובה מאוד, בעלות של 10 יורו לאדם.
במלון עובדת גברת ישראלית חביבה אשר בזכות המלצותיה הגענו אל אחת המסעדות הטובות בטיול – ועל כך בהמשך.
הגענו לסלוניקי ביום שישי בשעות אחר הצהרים המאוחרות ומיד יצאנו לסיור ראשוני. הטיילת, עד המגדל הלבן, הרחובות המרכזיים של העיר. שוטטות נינוחה של תיירים ואז המסעדה שאליה הגענו אליה שוב דרך טריפ – אדוויזר, נקראת BAZAGIAZI. אוכל נפלא, פשוט וזול. סלט יווני, סופלקי עוף, ודגים ומנה אחרונה מתוקה על חשבון הבית, כאשר ברקע מנגנים ושרים שני גברים וגברת. פשוט כיף.
למחרת, אחרי ארוחת הבוקר, טיול בשוק מודיאנו וברחובות סלוניקי ויצאנו לדרך לכוון מנזרי מטאורה, דרך הכפר ורגינה בו נמצא קברו המרשים של פיליפ השני אביו של אלכסנדר מוקדון .
הקבר הממוקם מתחת לערמות עפר מאכלס היום מוזיאון בו תצוגה מרשימה של הפריטים שנקברו יחד עם המלך. תכשיטים משנהב וכסף מצופים זהב, תחריטים עדינים של דמויות אדם, כלי חרס מצויירים, כלי נשק ובקיצור אוסף מרתק.
לאחר הביקור בקבר המשכנו לעיירה קלמבאקה אליה הגענו בשעות אחר הצהרים, ולאחר שהתמקמנו במלון יצאנו לסיבוב ראשון בפלא הזה, מנזרי מטאורה. השעה היתה מאוחרת מכדי להכנס למנזרים אבל נסענו לאורך הדרך המובילה אליהם ותצפתנו אל המנזרים והנוף הנשקף מהם.
למחרת נסענו אל המנזר הגדול והמתוייר מגאלו מטאורו לסיור בן כשעה. כאן המקום לציין שאפשר וראוי בהחלט לבלות יותר מיום באיזור. הנוף והמראות הם עוצרי נשימה ובדיעבד זה מה שצריך היה לעשות בכדי לספוג ולהטמיע את האוירה יוצאת הדופן של המקום.
בצהרים יצאנו לכפרי זגוריה כאשר התחנה הראשונה היתה הכפר מצובו, כפר יפפה בנוף הררי, מין שוויץ בסגנון יווני, שם גם נתמזל מזלנו ל"השתתף" בטכס חתונה בו החוגגים, החתן, להקת המנגנים והשושבינות והאורחים מהלכים מזמרים ומרקדים ברחובות הכפר כשהנשים במרפסות ובחלונות מברכות אותם באורז מהשמים.
משם המשכנו לעיירה המרכזית של זגוריה, יואנינה. עיירה לחופו של אגם ומסביבה הרי זגוריה הגבוהים עם מבצר גדול וסביבו טיילת יפה תוססת ומעניינת.
מאחר ונושא הזמן והמרחקים היו ברקע – החלטנו, למרות המלצות,לקצר טווחים ולהמשיך לכפרים ולבלות את הלילה שם. וכך הגענו אל הכפר אריסטי בשעות אחר הצהרים למלון נפלא שגם מוזכר בלמטייל, מלון GAMILA ROCKS. המלון הסטייליסטי ביותר בטיול, בעיצוב נהדר של בעלת הבית. גם של החדרים גם של הלובי וגם של חדר האוכל. ומייד יצאנו לסיור ערב בסביבה לכפר ויקוס לתצפית על הקניון המרשים.
החסרון היחיד הוא שאין ממש מה לעשות עם רדת הלילה בכפר מלבד שתי מסעדות במרכז. ולכן כדאי להתייחס בכבוד להמלצה לבלות את הלילה ביואנינה.
למחרת לאחר ארוחת בוקר נפלאה וטעימה יצאנו לכפרים המומלצים פפיגו ומיקרו פפיגו שאכן היו מאוד יפים – הלכנו מאחד לשני ובחזרה, אבל מכיוון שכמו שאמרה פקידת הקבלה ב ג'מילה, הקיץ האחרון היה חם מאוד כל הנחלים היו יבשים ממים.
משם המשכנו לקסטוריה – ובדעבד זה היה מיותר. הדרך המפותלת בת ה 200 ק"מ לשם הנמשכת כשלוש שעות מובילה לעיירה מאוד מנומנמת – יתכן מכיוון שזו לא העונה – די נטושה עם לא מעט מסעדות ובתי קפה סגורים. בנוסף תפס אותנו בערב, כשיצאנו לאכול, שבר ענן שהמטיר על העיירה גשם עז שניתך במשך כחצי שעה וגרם להפסקת חשמל של עוד שעתיים. ובקיצור לא היה שווה את המאמץ.
בראיה לאחור, ועכשיו כשבקרנו בקסטוריה, נראה שאפשר היה ללא יסורי מצפון לוותר עליה ולהתמקד בזגוריה, ולחזור ולישון ביואנינה בלילה האחרון ומשם לחזור לסלוניקי. גם פחות נסיעות, גם יותר אוירה וגם נופים יפים יותר.
מאחר וישנו בקסטוריה חזרנו משם לסלוניקי ביום למחרת לקראת הצהרים למלון COLORS שהזמנו מראש.
את אחר הצהרים בילינו בשיטוט ברחובות סלוניקי וחתמנו את הלילה בארוחת ערב מפנקת במסעדת Sempriko מסעדת גורמה יוונית המשלבת מטבח מסורתי עם מטבח מודרני. פשוט תאווה לעיניים ולחיך ובמחירים סבירים בהחלט 37 יורו לזוג למנה ראשונה ועיקרית. ואח"כ בטברנה – תיירותית - באיזור המלון, לדאדיקי.
הישראלית מהמלון שהמליצה על המסעדה הסבירה כי הטברנות האוטנטיות נפתחות רק בסופי שבוע ומאחר ואנו שאלנו עליהן ביום האחרון שהיה יום שלישי הן לא היו זמינות.
ולסיכום... אחרי פעם ראשונה ביוון ברור לנו שהמקום מחייב ביקורים נוספים שכן יש שם נופים נפלאים אנשים חמים אוכל יוצא מן הכלל ועוד לא ראינו את החופים של חלקידיקי וחצי האי פיליון. וגם זה רק בצפון יוון ... we'll be back
