וסיורנו ממשיך....
היום השלישי-
החלטנו לנסות ולהיכנס לסגרדה פמיליה על אף התור הנודע לשמצה. לכן הגענו לאתר כחצי שעה לפני שעת הפתיחה. כבר אז השתרר תור לא קצר, והמתנו משהו כמו רבע שעה אחרי פתיחת השערים. קנינו כרטיס כניסה עם מדריך קולי ומעלית לתצפית מראש המבנה. יש נוף יפה מאוד של כל ברצלונה וגם אפשר להתרשם טוב יותר מהצריחים במבט מבפנים. המבנה אכן שאפתני אפילו ביחס לגאודי, המון מחשבה הושקעה בכל פרט וכידוע לכל העבודה עליו לא הסתיימה ולא מתוכננת להסתיים בקרוב. שוב אפשר לראות את השימוש המקסים שגאודי עושה באור שמש וכמובן שהפעם המוטיבים הדתיים הם במרכז התמונה.
לא היה לנו זמן רב מאחר והזמנו מראש כרטיסים לסיור מודרך בהיכל המוזיקה הקטלאנית- Palau de la Musica Catalana. ההיכל נמצא בשכונת הבורן אהובתנו מיום האתמול, במבנה ארט-נובו עוצר נשימה, שכדי לראות אותו מבפנים חייבים להזמין סיור או להגיע לאחת ההופעות הנערכות בו. הסיור מתקיים במספר שפות, בהן אנגלית, וניתן להירשם אליו מראש באתר האינטרנט: http://www.palaumusica.cat/ca הביקור מומלץ מאוד, גם בגלל פנים ההיכל היפהפיה, הפסיפסים הצבעוניים, העמודים המעוטרים והעוגב הענקי, ולא פחות בגלל ההסברים המרתקים מפי המדריך. הדריך אותנו אוליבר, שדיבר אנגלית מצוינת והיה אנציקלופדיה מהלכת לאמנות וארכיטקטורה. הוא הפציר והזכיר שברצלונה איננה רק גאודי והסביר בפירוט על ההבדל בין סגנונות הבניה השונים שאפשר לראות בעיר. כדאי לבדוק באתר אם יש בזמן השהות שלכם בברצלונה קונצרט מעניין - אנחנו לא מצאנו אבל נראה לי חווייתי להתרשם במו עיניכם ואזניכם מהאולם המפורסם בהופעה חיה.
לאחר תום הסיור, המשכנו להסתובב באזור והגענו שוב לקתדרלה של ברצלונה, הפעם מהכניסה הראשית. זה היה יום ראשון ונערכה שם מיסה כך שהכניסה הייתה בחינם (למעוניינים להיכנס- לא מכניסים נשים וגברים עם גופיות ו/או מכנסים קצרים). אי אפשר היה להיכנס לאזור התפילה עצמו אבל היה אפשר לראות מה קורה שם דרך מסכים שהוצבו בתוך הכנסיה. קרוב ממש לקתדרלה יש עמדת מידע לתייר (עומדים עם הגב לקתדרלה, עוברים לחנויות שממול, פונים שמאלה ומייד ימינה). אפשר לקבל מפה גדולה של העיר עם כל האתרים מסומנים עליה ולהתייעץ לגבי אטרקציות שונות ומיקומן. אגב, אם הזדמנתם כמונו לקתדרלה ביום ראשון כדי לתזמן את הביקור כך שתוכלו לצפות בריקוד הסרדנה המסורתי שמתקיים שם בשעה 12 (בידקו שאין שינויים) ואמור להיות נחמד- לצערי התזמון שלנו היה פחות מוצלח.
אחר כך קפצנו לנשנוש בטאפאס באר חמוד orio, שנמצא ברובע הגותי ברחוב Carrer de Ferran מספר 38. המקום מגיש פינצ'וס- הכוונה לפרוסות בגט שעליהן כל טוב, והיו שם מנות מעניינות ביותר. כל פרוסה מוחזקת בקיסם, לוקחים חופשי ומשלמים בסוף לפי מספר הקיסמים שעל הצלחת. היה טעים ומומלץ.
משם עברנו למוזיאון פיקאסו שהיה עשיר מאוד בעבודות מכל התקופות של האמן, שאמנם נולד במאלגה אבל היו לו יחסים הדוקים עם ברצלונה. יכול להיות מעניין גם עבור מי שאיננו מעריץ, אפשר להתוודע לתקופות מוקדמות יותר, טרם הקוביזם ולהיווכח כמו שבן זוגי אמר שהוא דווקא כן יודע לצייר! (מי היה מאמין...) יש במוזיאון המון יצירות ואפשר לבלות בו המון זמן אם מתעמקים, כדאי לתכנן מראש את משך הסיור בהתאם לרמת העניין של הנוכחים.
אחרי עצירת התערננות במלון, נסענו לאזור המונטז'ואיק ("הר היהודים") לראות את מזרקת הקסם. מדובר במופע אורקולי במזרקה, שמחליפה צבעים וסילונים לצלילי שירים שונים, מתקיים בקיץ בכל ערב בסופי השבוע. הגענו במטרו ל-Placa Espana, כיכר יפה ומרשימה, בייחוד בלילה כשהיא מוארת. בצידה ראינו קניון גדול וגבוה- זהו ה"ארנה", שמסתבר נמצא במקום בו הייתה בעבר זירה למלחמות שוורים. אפשר להיכנס לקניון ולעלות לקומת הגג- יש תצפית יפה מגבוה על אזור המונטז'ואיק וברצלונה בכלל. שימו לב שיש מעלית שקופה שלוקחת תיירים תמורת אירו לעמדת התצפית, אבל אין שום סיבה לקחת אותה כי אפשר להיכנס דרך הקניון. אחרי תצפית יפה על האיזור, התחלנו ללכת בשדרה לכיוון המזרקה, שהייתה באמת יפה ומרשימה (יש לציין כי למרות שלא חוויתי על בשרי, הוזהרתי שזהו אזור עמוס כייסים). יש שם ארבעה עמודים גבוהים שנבנו עבור התערוכה הלאומית של ברצלונה בשנות ה-20. עוד יותר יפה היה המבנה של המוזיאון הלאומי לאמנות של קטלוניה שניצב מאחור; עלינו במדרגות לסיבוב באזור המוזיאון, שמוקף בפארק יפה וטיילנו לנו, נרגעים מהמולת היום.
היום הרביעי-
את הבוקר התחלנו בלקיחת רכבל למונטז'ואיק. אפשר לסוע ברכבת תחתית לתחנת paral-el (מגיעים אליה קוים L1 ו-L2), משם יוצאת הרכבת הקלה funicular שנוסעת אוטומטית , ויוצאת אחת לעשר דקות. יורדים בתחנת הרכבל, מדובר ברכבלים המיועדים לארבעה נוסעים, שגם הם נוסעים עצמאית ועולים עליהם בזהירות תוך כדי נסיעה איטית. הנוף יפה מאוד ומומלץ גם אם כמוני יש לכם פחד גבהים קל.
הגענו למבצר שבהר היהודים, שהיווה נקודת תצפית אסטרטגית להגנה על העיר, התרשמנו מהגינה היפה שלו ונכנסנו פנימה (הכניסה חינם). בפנים אפשר לעלות לתצפית נאה על העיר כולה ועל הנמל בפרט ולהיכנס לתערוכות שונות על קורות המבצר. כך למדנו שהיה בעבר כלא למתנגדי שלטון ומעט על האנשים שנכלאו בו.
בסיום הביקור, התחלנו לרדת מטה במורד הגבעה. בדרך יש פארקים נאים, פסל של ריקוד הסרדנה וגם כמה תחנות שלצערנו לא הספקנו לעצור בהם כמו האצטדיון האולימפי ומוזיאון חואן מירו. החבורה שאיתי נדלקה על עניין הרכבל ורצתה הפעם אחד עם נוף לים, ואכן מעט במורד ההר עובר רכבל נוסף, שהיה עמוס ותיירותי יותר. כאן עולים מספר רב של נוסעים בעמידה על רכבל אחד, שמביא אתכם עד לחוף הים של ברצלונטה. הנוף בהחלט היה שווה את הנסיעה, והתאפשר לנו לטייל בשכונה, שיש בה שפע של מסעדות, רובן על טהרת פירות הים כיאה למיקומה האסטרטגי.
משם המשכנו ברגל לטיול אחרון באיזור מרכז העיר. מאחר ולא נותר לנו זמן רב עד הטיסה, לא הספקנו ללכת לפובלו אספניול, שהוא בעצם "כפר" תיירותי שמדמה סגנונות בנייה במחוזות השונים של ספרד. חזרנו לכיוון המלון והחלטנו לנצל את מעט הזמן שנותר כדי להכיר את השכונה שבה התגוררנו. טיפסנו לכיוון park putxet, הפארק שעל שמו קרוי המלון, מדובר במקום נעים ולא תיירותי בעליל, שמאפשר שוב תצפית מגבוה על העיר וסביבותיה. עייפים אך מרוצים ומלאי חוויות נפרדנו מהעיר הקסומה, בתקווה שעוד נשוב אליה בקרוב.
ולפני שניפרד, כמה מקומות נוספים שרצינו מאוד לראות ולא הספקנו (שומרים לפעם הבאה):
- קאזה מילה: עוד אחד מהבתים שעיצב גאודי. שמענו דעות סותרות על "לאן עדיף ללכת- קאזה באטיו או מילה", התכנון המקורי היה להיות בשניהם. בבית יש דירה משוחזרת ותערוכות שונות על גאודי ופועלו, וגם כאן מתקיימים קונצרטים בשעות הערב.
- פארק הסיוטדלה (ciutadella) ברובע הגותי, הריאה הירוקה של העיר, שכולל גנים ומבנים שונים, וגם אגם גדול בו אפשר לשכור סירות לשיט קצר.
- באיזור ברצלונה יש לא מעט אפשרויות לטיולים מחוץ לעיר. בשל קוצר הזמן והרצון "לבלוע" את העיר ויתרנו מראש, אבל למי שמגיע לשישה ימים ומעלה מומלץ על יום גיחה למבצר המונסרט, או לעיר פיגראס שם נמצא מוזיאון דאלי.
ולסיום, כמה טיפים כלליים:
- הרכבת התחתית נוחה מאוד, העיר מרושתת היטב והנסיעה איננה יקרה. הכי משתלם לקנות כרטיסיית T-10, שיש בה 10 נסיעות ואפשר להעבירה בין כמה נוסעים. אנחנו ניצלנו בערך שלוש כאלה, אבל שימו לב לא לקנות מראש כרטיסיה עם מספר נסיעות רב יותר- אלו אינן ניתנות להעברה.
- בימי ראשון מרבית החנויות סגורות, תכננו שופינג בהתאם.
- מילה נוספת לגבי מיקום המלון: יש בעיניי קסם מסוים לשהות בשכונת מגורים (מובן שלא מרוחקת מדי מהמרכז) לא תיירותית, מה גם שפעמים רבות המלונות המרוחקים מעט הם זולים יותר. אין לי המלצה גורפת לכאן או לכאן (חוץ מלוודא בכל מקרה שיש תחנת מטרו בקרבת המלון) אבל נראה שאולי היינו מספיקים לראות יותר במלון מרכזי יותר (אם תוכלו, נסו ללכת על מלון ברובע הבורן, שכמו שראיתם הוא החביב עליי).
- אם בא לכם על מאפים טעימים, יש מאפייה קטנה ומקסימה בשם סנטה קלרה ברחוב Libreteria מספר 21, לא רחוק מהקתדרלה וממוזיאון פיקאסו. כל מה שטעמנו היה מצוין.
מקווה שתיהנו ותעזרו ברשמינו... עד הפעם הבאה.