ביקרתי בפראג עם בן זוגי לארבעה ימים בסוף נובמבר 2013. זה בעצם היה טיול החורף הראשון שלנו ומאוד חששנו. בפועל גילינו שעם הרבה בגדים וקצת מזל והמון שוקו חם זה אפשרי בהחלט ואפילו מהנה. פראג יפה כמו גלויה, והחורף מוסיף לה נופך מסתורי ומדגיש את התחושה שאנחנו פוסעים בתוך אגדה מזרח אירופאית. לטיול החורף יש קצב משלו, עם המון עצירות (שוקו חם כבר אמרנו?) ומדי פעם קפיצות מגוחכות במקום לצורך התחממות, אבל למזלנו לא פקד אותנו גשם או שלג.

העיר קומפקטית (לפחות החלקים התיירותיים שבה) ומאוד נוחה להתמצאות. התמקמנו במלון k+k central (ראה טיפ) שנמצא קרוב מאוד גם לעיר העתיקה וגם לכיכר ואצלב. את ההגעה למלון משדה התעופה הזמנו מראש כאן. השירות היה מצוין ויחסית לא יקר, כך שלאחר הגעתנו שריינו גם נסיעה חזרה לשדה התעופה עם אותה החברה.

דברים לעשות:

סיור חינמי- מי שמכיר כבר את הטיולים שלנו יודע שתמיד הם מתחילים בסיור חינמי (מבוסס טיפים) וגם כאן לא חרגנו ממנהגנו. הסיור הזה של חברת Sandman's New Europe היה באמת משובח, הודות למדריכה הנפלאה שלנו ויויאן. במבטא מנצ'סטרי כבד היא הוליכה אותנו בסמטאות העיר וסיפקה הסברים מרתקים וקורעים מצחוק שישארו איתנו לאורך כל הטיול, הסבירה על העם הצ'כי ועל ההיסטוריה של העיר, על החיבה המוזרה לזריקת אנשים מחלונות, הסבירה לנו בדיוק כמה צריכה לעלות בירה (בערך כלום), לימדה אותנו איך לקרוא את השעון בעיר העתיקה (וגם המחיזה את המופע שמתרחש בכל שעה עגולה והשביעה אותנו שלא נבזבז זמן בציפייה לראות את גרסת המקור), ריגשה אותנו בסיפורים ברובע היהודי ונתנה לנו טעימה מהעתיד לבוא. מומלץ מומלץ מומלץ.

הרובע היהודי- ביום המחרת הלכנו לאזור הרובע היהודי, וקנינו כרטיס משולב לבית הכנסת פנקס, בית הכנסת הספרדי, אלטנוישול ובית הקברות היהודי. הביקור ברובע הוא חוויה נפלאה, מרגשת וממחישה היטב את ההיסטוריה המפוארת של יהדות פראג. ארשה לעצמי לדרג את האתרים בהם ביקרנו ברובע בסדר עולה:

  • בית הכנסת אלטנוישול- בית הכנסת שבו על פי האגדה נמצאות עצמות הגולם. בית הכנסת עדיין פעיל כיום, אבל נותן ממש תחושה שחזרנו כמה מאות שנים אחורה בזמן. הוא קטן יחסית והביקור בו קצר. אם תעמדו עם הפנים לחזית בית הכנסת תוכלו לראות מימינכם, על הקיר של בית העירייה הישן, שעון שבמקום ספרות יש בו אותיות בעברית, ומחוגי השעון נעים נגד כיוון השעון- אחורנית. יש לזה הסבר מוזר, משהו בסגנון "כמו שבעברית כותבים הפוך", אבל התחושה שמתקבלת תואמת לתחושת הרובע היהודי כולו של זמן שעומד מלכת, עולם עתיק שכמו ממשיך להתקיים כאן. אגב, כאשר רוכשים כרטיס לבית הכנסת אלטנוישול כלולה במחיר כניסה חינם, בטווח של כמה ימים, גם לבית הכנסת הירושלמי המרוחק יותר, שאיננו נמצא במתחם הרובע. נראה יפה מאוד בתמונות אך לא יצא לנו לבקר בו.

  • בית הכנסת הספרדי- בתור חובבת כנסיות ידועה, תמיד קצת התבאסתי על בתי כנסת ועל חוסר המושקעות היחסי שלהם. ובכן, לא עוד. בית הכנסת הספרדי הוא יפה כל כך! מעוצב בסגנון מורי ייחודי ובאמת עוצר נשימה. חוץ מלשמוט לסתות (ולהתבאס שאסור לצלם) אפשר לבקר במקום גם בתערוכה מעניינת אך מרובת מלל על תולדות יהודי העיר וצ'כיה בכלל.
  • בית הקברות העתיק- כנראה אחד האתרים הכי מתוירים (לפחות על ידי ישראלים) בפראג ובהחלט אפשר להבין למה. מקאברי אמנם אבל פשוט יפהפה. הקברים העקומים, שנבנו זה על זה, המצבות הכל כך ישנות, הצמחייה. למרות הקרבה למרכז העיר השוקק, כאילו פסענו לתוך עולם אחר. אפשר לחפש את קבר המהר"ל המפורסם, לתהות כמונו למה שמים מטבעות על הקברים (מישהו שהבין לא נכון את מנהג הנחת האבנים?) וכמובן לשוטט, לספוג את האוירה המיוחדת, לתהות על הקהילה היהודית המרשימה שחיה כאן מאות שנים ולצלם המון.

  • בית הכנסת פנקס- זהו דווקא האתר הראשון בו ביקרנו. אבל הוא גם המרשים והעוצמתי מכל בעיניי ועל כן שמרתי אותו לסוף התיאור. בקומה הראשונה הקירות מלאים, בכתב צפוף, בשמות כל יהודי צ'כיה שנספו בשואה. מיצג פשוט אך עוצמתי. הקומה השנייה היא ללא ספק התיעוד המרגש ביותר של השואה שיצא לי להיתקל בו. פשוט ומכאיב להפליא גם לנו, למודי הטקסים והאנדרטות. בקומה הזו יש תערוכה של ציורי ילדים שצוירו בגטן טרזין בפראג. פרידל דיקר-ברנדייס, אישה מדהימה שאחרי הטיול קראתי יותר אודותיה, הייתה אמנית אוסטרית שנישאה ליהודי צ'כי. בגטו טרזין היא לימדה את הילדים אמנות, ולמעשה עודדה אותם לבטא את תחושותיהם, מצוקותיהם וגם התקוות שלהם לעתיד דרך ציור, משמע סיפקה להם תרפיה באמנות. ב-1944 נספתה באושוויץ. הציורים של הילדים מצמררים- פשוטים, תמימים, ונותנים לנו הצצה אל ההשפלה, הנידוי, הרדיפה, החשש וגם אל הנסיון להמשיך בשגרת החיים. הצילום במקום אסור, אך כמה תמונות חקוקות במוחי: ילדה שציירה את אמה במספרה, במדי הגטו. ילד שצייר כיתת לימוד בה המורה המאיימת מצביעה על ילד אחד, כמו מנדה אותו ומדגישה את שונותו. מתחת לכל ציור כתוב שם הילד שצייר אותו, שנת לידתו ופטירתו. מעט מאוד מהילדים שרדו. בערב יום השואה השנה ראיתי את עדויות הניצולים שהדליקו משואות; אחת מהן הייתה ילדה מגטו טרזין שאת ציוריה ראיתי שם. וכך הביקור במקום סיפק לי שעת בכי נוספת הרבה אחרי החזרה לארץ.

ובנימה לא קשורה לחלוטין- אם אתם מבקרים כמונו ברובע היהודי בחורף, וקר לכם ואתם מחפשים מקום עצירה לשוקו חם, תעשו לי ולכם טובה ותשבו בKafka Snob Food-. בגלל השוקו המדהים? לא, הוא מדהים כמו בכל מקום אחר. אבל תיכנסו לשירותים שם. לא מגלה למה. כדאי לכם.

אובצני דום- זהו אולי אתר פחות מפורסם בעיר, אבל בהחלט מומלץ. הוא נמצא ממש בכניסה לעיר העתיקה, סמוך לשער אבק השריפה ומול קניון פלאדיום. המבנה היפהפה מבפנים ומבחוץ בנוי בסגנון ארט-נובו ושימש בעבר כהיכל העיריה. כיום מתקיימים בו קונצרטים ואירועים אחרים. אפשר לבקר במקום אגב הגעה לקונצרט, או בסיור מודרך (אין צורך להזמין מראש). הסיור מתמקד בעיקר באמנות הבאמת נפלאה במקום, לבושתי לא הכרתי עבודות של אלפונס מוחא הצ'כי קודם לביקור במקום ומאוד מאוד התרשמתי. מומלץ לחובבי אמנות וארכיטקטורה (או למי שהיה בברצלונה: אם אהבתם את היכל המוזיקה הקטלאנית, בואו גם לכאן, ולהיפך).

גשר קארל והאי קמפה- אין לי המון מה להגיד, חוץ מזה שברור למה הגשר הפך לאחד המקומות המתוירים ביותר בפראג. פשוט יפהפה, הגשר עצמו, הפסלים שעליו, המגדל בכניסה, גשר המנעולים הקטן בעליה לגשר, נהר הוולטאבה ושני חלקי העיר שניבטים מהגשר, אסור לפספס. אם מגיעים מכיוון העיר העתיקה וחוצים לכיוון מאלה סטרנה אפשר לבקר גם באי קמפה הסמוך לגשר. אזור יפה, שקט ובוהמייני. נמצא שם גם ה"קיר של ג'ון לנון" עמוס הגרפיטי (מודה שלא היינו).

גבעת פטרז'ין- עוד פריט מידע חשוב בהחלט שלמדנו בסיור (והבחנו בו אחר כך בכל הזדמנות) הוא שהצ'כים מתים על עיצורים ולא ממש מתים על תנועות, וכך מתקבלת שפה קשה מאוד להגייה (לנו לפחות). לדוגמא האות ř שנהגית כמו RJ באנגלית, כך שלא גבעת פטרין אלא גבעת פטרז'ין. ממאלה סטרנה לקחנו חשמלית אל עבר תחנת Ujezd משם יוצא פוניקולור (שנחמד מאוד לסוע בו) לכיוון הגבעה. בגבעה נמצא מגדל רוזהלנדה, דגם מוקטן של מגדל אייפל, שאפשר לטפס לראשו (יש גם מעלית אבל היינו צריכים להראות כושר קרבי) ולראות נופים מקסימים של העיר כולה. יש שם גם גנים נחמדים (כזכור נסענו בחורף אז הם בוודאי לא היו במיטבם), מבוך מראות שלא נכנסנו אליו ובטח עוד דברים, אבל חייבת להודות שבשלב מסוים היה לי כל כך קר ורציתי לברוח; אולי נחמד יותר לביקור קיץ/אביב.

המצודה של פראג- עוד פרק בסיפור האגדה שהיא פראג. קנינו כרטיס משולב לקתדרלת ויטוס הקדוש, ארמון לובקוביץ', בזיליקת סיינט ג'ורג' וסמטת הזהב. האתר המלהיב מכל בעיניי הוא הקתדרלה- מדהימה מבפנים ומבחוץ. אפשר להיכנס להיכל הראשי בקתדרלה ללא עלות אבל כדי להיכנס ממש לתוכה ולהתרשם משלל האמנות שבתוכה יש צורך בכרטיס, ואני מאוד ממליצה על הביקור. זו הקתדרלה היפה ביותר שיצא לי לבקר בה עד כה, וביקרתי בלא מעט. סמטת הזהב גם היא מקסימה, אפשר להציץ לתוך הבתים ולקרוא על הדיירים השונים במקום, חלקם ממש כמו לקוחים מתוך סיפור עם, כמו מגדת העתידות המקומית. יש שם גם תערוכה מעניינת של שריונות אבירים. הארמון ובזיליקת סיינט ג'ורג' פחות מלהיבים בעיניי ואפשר להסתפק גם בהצצה מבחוץ, שכן חלקם החיצוני מרשים ביותר. ובכלל, שיטוט בסמטאות המצודה והתצפית המקסימה על העיר מגבוה, הם חלק עיקרי בקסמו של המקום.

שווקי חג המולד- מאחר וביקרנו בפראג בסוף נובמבר, יומיים לאחר הגעתנו נפתחו שווקי חג המולד. אני למעשה חשבתי שייפתחו יום לאחר מכן, אבל כשיצאנו מהמלון ערב אחד וראינו המון המון אנשים הולכים לעבר כיכר העיר העתיקה, היה ברור במה מדובר. עצי אשוח ענקיים מקושטים, דוכני מזון עם טרדלניק (קיורטוש) ויין חם ואגוזים מסוכרים, שירים, הופעות והמון אווירה. היינו בשני שווקים גדולים- אחד בכיכר העיר העתיקה והשני בכיכר וצלאב (אישית נהניתי יותר מהשני שהיה פחות צפוף והתפרש על פני שטח גדול יותר), ובעוד שוק קטנטן בכניסה לקניון הפלאדיום. זו הייתה הפעם הראשונה שהייתי באירופה סביב הכריסטמס והחוויה הזו בהחלט גרמה לי לרצות להפוך את העניין למסורת.

אז אלו האתרים בהם היינו. ומה עם קצת תרבות? ובכן, לאחר לבטים ושמועות מבאסות, החלטנו בכל זאת לדגום הופעה של תיאטרון שחור. הלוואי ויכלתי לומר שהופתעתי לטובה, אבל לצערי התאכזבתי אז אזהיר גם אתכם. היינו במופע Black Box של Image Theatre. המופע כלל קטעי ריקוד עם משחקי תאורה שהיו לא רעים, אולי אפילו מלהיבים לפני עשור או שניים, אבל היום נראים מעט מיושנים. הקטע המדכא באמת היה קטעי המעבר בין הריקודים, שכללו הצגה בפנטומימה של שוטר מגושם שמנסה לתפוס שודדת סקסית, או משהו כזה. באמת מביך. אם אתם בכל זאת רוצים תיאטרון שחור- אז לא לשם.

ומה אוכלים? להלן כמה מסעדות שביקרנו בהן:

Potrefena Husa Hybernska- כשהגענו למלון והנחנו את הדברים, שאלנו את פקיד הקבלה איפה אפשר לאכול פה בסביבה. וזה מה שהוא אמר לנו. פעמיים. ואז עוד פעם. ואז יצאנו מהמלון וחיפשנו מקום שמתחיל ב-P. אז למרות השם הבלתי ניתן להגייה, לכאן חזרנו פעם ועוד פעם. המקום הוא בר מסעדה הומה תמיד, עמוס במקומיים. יש שם אוכל ביתי ונחמד וזול לאללה ואווירה מצוינת ובירה טובה. לצמחונים אין המון אפשרויות אבל הצוות נחמד מאוד ויכול להמליץ על מנות שניתנות ל"צמחון" בקלות.

Lehka Hlava- יאמי יאמי יאמי. ממש ליד גשר קארל יש מסעדה צמחונית מומלצת ביותר שפירוש שמה הוא "ראש צלול". האווירה רוחניקית, שזה על פניו לאו דווקא יתרון, אבל האוכל ביתי ופשוט מצוין. גם ללא צמחונים, אלא אם כן אתם ממש חייבים בשר בכל ארוחה, מומלץ לבקר.

Ambiente Pasta Fresca- הומלצה רבות כאן באתר, קרובה לכיכר העיר העתיקה. פסטות טעימות, אפשרויות לצמחונים מסומנות בתפריט. בהחלט שווה ביקור.

Cukr Kava Limonada- עוד מקום שהומלץ רבות, באזור מאלה סטרנה, גם כן לא רחוק מגשר קארל (רק מצידו השני). למעשה הייתה לנו כאן חוויה מאוד לא נעימה עם צוות שהיה לא אדיב בלשון המעטה (פרצופים, חוסר סבלנות לא ברור, אדישות כללית לעצם קיומנו). חייבת להודות שהאוכל שהזמנו אכן היה טעים והיו בויטרינה קינוחים שנראו מצוין, אבל קשה לי להמליץ על המקום לאור חוויתנו. מצד שני, אולי נפלנו על צוות גרוע במיוחד; לשיקולכם.

זו הייתה החוויה שלנו בפראג הקסומה והרומנטית. מקווה שנשוב בקרוב...