ברצוני להקדיש בלוג זה לאיש יקר כאן בפורום שהלך לעולמו השנה,hאורי.
hאורי אהב את מונטנגרו ולמרות שהוא לא איתנו יותר,המלצותיו ממשיכות וימשיכו ללוות אותנו בדפדוף ההודעות כאן בפורום.יהי זכרו ברוך.
גם כמה תודות-ל..ח.ג,יונית,ראנצ'י,אורן מרום,sigalavgay ופיני בוהדנה.
אז אני יושבת,חושבת איך להתחיל לכתוב את סיפור הטיול שלנו,עדיין כולי ב high מטורף.
באופן מפתיע נזרקתי במחשבותיי 31 שנה אחורה בזמן לאותו מבחן מגן בחיבור שאחד מחמשת הנושאים לבחירה שבחרתי בו היה….חלום,מול מציאות.
במשך שעתיים היד לא הפסיקה לכתוב ולתאר את תחושות החלום/סיוט שחוויתי שבוע קודם.
אומנם מה שחווינו לא היה חלום אבל בהחלט הרגיש כמו.
מונטנגרו סומנה אצלי כיעד.זאת השנה השלישית שאני מתכננת לטוס אליה אבל איך שאומרים,אנחנו מתכננים תכניות ואלוהים צוחק עלינו מלמעלה.
לאורך הטיול הרגשתי שחיי תלויים בין ידו המקצועית של בעלי בנהיגה לבין תהום הפעורה תחתנו מלמטה.
הרגשתי הרבה פעמים שהחלום שרקמתי הופך לסיוט שאני רוצה להתעורר ממנו.
למרות שקראתי על קושי הדרכים ולקחתי בחשבון שהתנועה של כלי הרכב דלה,לא הוכנתי נפשית לדרכים אלו ולא יכולתי שלא להתפעל מיופיים גם אם כל הדרך פיללתי לרגע שהדרך כבר תסתיים.
אגדיל ואומר שאחרי קריאה מעמיקה במשך תקופה,תכנון הטיול היה מבחינתי לא פחות ממושלם.אך אם זאת,אם אינכם נהגים מקצועיים או בעלי לב חלש,חפשו אופציה אחרת(מאורגן,נהג מקומי)או בדרכים יותר עבירות.
יכול להיות שאני מגזימה,אך גם יכול להיות שלא.
שטחה של מונטנגרו 2/3 משטחה של ישראל כך שבשבעה ימים מלאים אפשר לבנות מסלול די מרווח.
בקיץ כשהשמש שוקעת מאוחר,אפשר אפילו בחמישה ימים להספיק הכל.
כך או כך זה אף פעם לא מספיק ליהנות מיופייה הדרמטי של המדינה הקטנה הזאת וצריך להקדיש לה יותר,במיוחד אלו שרוצים ליהנות יותר מחופיה.
מכיוון שנסענו באוקטובר(סוכות 2016)למדתי מטעויות שעשיתי בעבר והתאמתי את המסלול כך שלמקומות הלינה נגיע לפני רדת החשכה.
לצפון הארץ הוקדשו 3 לילות ו 4 ימים,לאזור החוף 3 לילות.לילה נוסף ואחרון בשל הקרבה לשדה התעופה,סגרתי בעיר הבירה פודגוריצ'ה עליה ארחיב בהמשך ואנפץ את המיתוס ״עיר משמימה חסרת עניין״.
כמות הימים הייתה אידאלית לטיול נינוח,מזג האוויר היה נהדר למעט יום גשם אחד.
הבעיה המרכזית הייתה שהיה מאוד קשה להיפרד מהארץ הפראית הזאת שיש בה הכל,מכל והרבה מהכל.
הטבע הכה בנו מכל צד,צבעי שלכת מדהימים,הרים,יערות,אגמים,מפלים,קניונים,חופים מטורפים ועוד.
כל כך הרבה ריכוז של טבע,צבע ויופי יש במדינה הקטנה הזאת שנראית ענקית,כאילו אין לה סוף.
וכך זה התחיל.…
חגיגות יום נישואים 25 בפתח,לבעלי היה ברור שהפעם נעשה קרוז,לי היה הפעם ברור שזאת תהיה ארץ ההרים השחורים, carn gora צ׳רנה גורה כפי שהיא מכונה בפי תושביה,ולנו ידועה כמונטנגרו.
מספרים שהאיטלקים שהגיעו מהים לא האמינו למה שהם רואים.הרים שחורים גבוהים נישאו מכל עבר ומכאן בא השם מונט..נגרו.
ביולי התחלתי לחפש טיסות מתאימות,נמצאו טיסות יקרות עד יקרות מאוד עד שנמצאה טיסה ב 523 דולר דרך אלאיטליה עם קונקשיין קצר של 1.5 ש' ברומא בהלוך וקונקשיין של 10 שעות בחזור מה שאפשר לנו לחזור ולטייל ברומא שוב לאחר 18 שנה.
לצערי בחזרה הרגשנו רעידת אדמה,לא נעים בכלל.
נעזרתי באורן מרום חברנו לאתר בהשכרת רכב.
בגלל הקושי של הדרכים רציתי רכב עם נפח של 1600 סמ״ק,מרווח,העדפתי אוטומט ואני שמחה על ההחלטה הזאת.סגרנו רכב רינו פלואנס ופה הייתה הטעות.
הרכב גדול מדי לדרכים,מרבית הדרך כבישים צרים דו כיווניים שבקושי מספיקים למעבר רכב אחד,המון עיקולים ללא שדה ראיה כלל.
לכן המלצתי היא רכב צר וגבוהה אפילו ג׳יפ קטן,אבל לא מחייב.
עלות השכרת הרכב עם כל הביטוחים הנילווים(שמשות,רכב תחתון,מראות,צמיגים ועוד..)1363 ש״ח.
שלב נוסף זה לקנות מפה טובה,ללמוד את השטח,לקרוא בלוגים,פורומים בנושא ולבנות מסלול.
לאחר השלמת המסלול,שלב אחרון זה הלינה.מכיוון שאני אוהבת טיולים מתגלגלים על פני טיולי כוכב שלדעתי מבזבזים זמן יקר,כמעט כל יום החלפנו מקום לינה.
לאילו שמעדיפים טיולי כוכב על טיול מתגלגל,ממליצה על 2 לינות.
לינה אחת בז'אבליאק בצפון ולינה שניה באחת מהעיירות הקרובות לקוטור.
לחובבי חופי הרחצה ממליצה על מקומות הקרובים לבודווה,אולי בסווטי סטפן.
חוץ משני מקומות הלינה הראשונים שעלינו עם מזוודות,לשאר המקומות המזוודות נשארו ברכב,נכנסנו עם תיק גב ותיק כלי רחצה.
הפעם ומכיוון שהיינו בהרכב של זוג שחוגג יום נישואים החלטתי שאנחנו מתפנקים.בחרתי מלונות במיקום שקל למצוא ולא דירות.הפרש המחירים ביניהם היה כ 500 ש״ח לכל התקופה.
כמעט בכל המלונות היה ספא וסאונה להתפנק אחרי יום קשה בדרכים וכללו ארוחת בוקר מפנקת.
כך נבחרו להם בבוקינג 5 מלונות ודירה מיוחדת אחת שמצאתי במיוחד ליום הנישואים שהיה לי קשה לוותר עליה.אם תשארו איתי תבינו גם למה???
עלות הלינה ל 7 לילות 1850 ש״ח.
עד לכאן עלויות כ-7500 ש״ח.
את כל העיסקה הזאת ניתן להשיג בחצי אם אתם ספונטניים וגמישים בתאריך.
בסוף יוני היה דיל טיסה ישירה לדוברובניק+רכב=1023 ש”ח לאדם, לינה בצימרים/דירות ממוצע 40-50 אירו לזוג,עלות דלק לשבוע 50 אירו לערך והרי לכם חופשה בחצי.
אם אתם בהרכב של זוג ומכיוון שבאזור הצפון במרבית הדרך תהיו לבד,קחו בחשבון שלא יהיה מי שיצלם אותכם יחד.אז קחו לכם גם מקל סלפי וצאו איתי לדרך……
רק רגע………..אוסיף גם אזהרת מסע-התמונות בבלוג קשות לצפיה.
מסלול הטיול:
אל שדה התעופה יצאנו יום רביעי 19/10 בשעה 01:30 הטיסה יצאה ב 5:15 לאחר קונקשיין קצר נחתנו בפודגוריצ'ה בירתה של מונטנגרו בשעה 11:20.
שדה התעופה קטן כך שתוך כמה דקות היינו בדלפק sixt.
פרט חשוב-למרות שהזמנת הרכב בוצעה על שמי,ולמרות שאני זאת ששילמתי על שכירת הרכב בכרטיס שלי קחו בחשבון ואין פה פשרות.
1.כרטיס אשראי על שם הנהג.
2.מסגרת אשראי מספיקה לחסימת הכרטיס למקרה של פגיעה כלשהי ברכב(רכשתי ביטוח חיצוני)במקרה שלנו 700 אירו.
3.הקוד למשיכה של הכרטיס(pin)
4.רישיון נהיגה שלנו+דרכון
5.רישיון נהיגה בינלאומי שמנפיקים בממסי בעלות של כ 20 ש״ח(לא ביקשו מאיתנו להציג,זה יותר עבור משטרה שעוצרת בדרכים).
אציין שצריך להיות ערניים לדרך ולדעת במרבית המקומות איפה לפנות בדיוק על מנת להגיע למקומות הנכונים.
אנסה בבלוג זה להדריך אותכם נכון.
יצאנו לדרך כשהתחנה הראשונה לא מוכרת,לא ידועה ולא כתובה בשום ספר על מונטנגרו,זה הפניה אפילו לא משולטת כאתר ל rakica kuce (רקיצ'ה קוצ').אם אתם רוצים שהמקומיים יבינו אותכם,החליפו את האות C באות צ'.
המקום מדהים,יושב על נהר cijevna שבהחלט לא כדאי לדלג עליו.אל המקום הגעתי לאחר שקראתי את הבלוג הנהדר של shstern.
ביציאה משדה התעופה כשמגיעים לצומת הראשית לכיוון פודגוריצ'ה,לוקחים ימינה,בכיכר ממשיכים ישר ותכף רואים שלט קטן כחול.שם לוקחים ימינה 4 קילומטר עד לשלט גדול שרשום עליו niagara פונים פניה חדה ימינה בירידה.
ומגיעים למקום הקסום הזה.
במקום זורם חלק מנהר cijevna ומפלים במרחק נגיעה.
במקום גם מסעדה בשם “ניאגרה”על שם מפלי ניאגרה המקוריים.
המסעדה יושבת על שפך הנהר כשברווזים מכל עבר.
הזמנו מנת דגים לכל אחד בתוספת של פירה תפוח אדמה עם עלי ספינג(עלי סלק)ושתיה בעלות מגוחכת של 12.5 אירו.
הערה קטנה-לבאים מפודגוריצ'ה לכיוון שדה התעופה herodrom שוב יש שלט קטן Rakica kuce בצד ימין של הכביש כשלמעשה הפניה שמאלה,בפניה רואים סלע עליו רשום cijevna.
משתי הדרכים קל מאוד לפספס את הפניה וחבל.
המשכנו הלאה לאורך נהר המוראצ׳ה עד לקולאשין מלווים בפריחה צבעונית מדהימה לאורך כל הדרך.
פספסנו פניה ימינה למנזר מוראצ'ה היושב על הנהר.ישנו שילוט בדרך,כמה ק”מ יש עד היעד,האטו על מנת לא לפספס את הפניה.
לא לקחנו את זה כל כך קשה כי שבענו מנזרים מטיולנו הקודם שבועיים קודם במקדוניה.
לאחר נסיעה של כ 70 ק״מ הגענו למלון ביאנקה בקולאשין,מלון מהמם מעוצב כולו בעץ גושני.
התארגנו בחדר שמנו עלינו בגדי ים וירדנו ליהנות ממתקני המלון-בריכה מחוממת,ג׳קוזי,סאונה וחמאם.לאט לאט הגיעו קבוצות מטיילים ישראלים ויאללה בלאגן.
מנוחה,ארוחת ערב במלון(15 אירו לאדם)ולילה טוב.
20/10/16 יום חמישי-ארוחת בוקר,ציק אאוט,סיבוב בעיירה קולאשין.
נסיעה של כמה קילומטר לקחנו ימינה לשמורת ביוגראד עלות כניסה 3 אירו לאדם,עלינו במעלה ההר לגובה של כ-1100 מטר ואז נגלה בפנינו אגם ביוגראסקה.
מומלץ להגיע לאגם מוקדם בבוקר או לקראת ערב בשל ההשתקפות.המקום ציורי ומתאים מאוד לפיקניק.
הקפנו את האגם דורכים על עלי שלכת כתומים,צילמנו תמונות מזוויות שונות של האגם.
במקום גם מסלולי הליכה נוספים.
היעד הבא נסיעה לאורך נהר הטארה אל ג׳בליאק שבפארק הלאומי דורמיטור.
מהשמורה יש שילוט לכיוון טארה קניון.על מנת לא לפספס את הפניה שמאלה כי למעשה אין פניה אלא קו רציף. ממשיכים טיפה לכניסה של מיקובאץ שמצד אחד ישנם דוכנים של דבש ובצד השני בהמשך יש תחנת דלק,עושים פרסה ועולים על הגשר ימינה לכיוון הקניון.
אנחנו כמובן שפספסנו את הפניה ונסענו כ 10 ק״מ הלאה,חזרנו על עקבותנו ועצרנו בדרך לקפה במסעדה knjaz milos שהנוף הנשקף ממנה היה שווה את הטעות.
לפי המנות שהוזמנו שם,עושה גם רושם שהמסעדה מצויינת.
הגענו חזרה ל מיקובאץ עברנו את תחנת הדלק,עלינו על הגשר ימינה והתחלנו בנסיעה לאורך הטארה עד לגשר נהר הטארה.
התוכנית להיום הייתה לעשות ראפטינג ואומגה.
בשל מזג האוויר הקודר ראפטינג לא היה
אומגה כן
אז עשינו אומגה.
אורך הקניון 82 ק”מ,עומקו 1300 מטר.הוא העמוק ביותר באירופה,השני בעולם אחרי הגרנד קניון וזה המראה הנשקף מהאומגה מלמעלה.
חוויה אדירה,לא מפחידה כלל.
בין רגע הנוף הנשקף מלמעלה מפזר לכל הרוחות את כל הפחדים,לא לוותר!!!!!!!!!
עלות האומגה 20 אירו לאדם,לדקיקים שבנינו ניתן לעשות בזוגות.
קנינו ליקרים מצויינים ודבש בדוכנים שליד.
והמשכנו 22 ק״מ מלווים בפרות מכל עבר הלאה למלוננו soa בז'בליאק ל 2 לילות.
ארוחת ערב אכלנח במלון, לא עפנו.
21/10/16 יום שישי-התוכנית המקורית להיום הייתה האגם השחור,אגם נחש,קניון נבדיבו,קניון סוצ'יצה ולמחר מעבר סדלו,פיבה,ניקצ'יק,אולי מנזר אוסטרוג ונסיעה לחוף דרך וילוסי לריסאן.
היום התחיל בגשם ונאלצתי לשנות תוכניות.
שוב ראפטינג לא יהיה אז הוחלט להעביר את היום הבא להיום.נסיעה לכיוון ויראק לחצות את שמורת דורמיטור דרך מעבר סדלו עד לנהר הפיבה.
החלטה לא חכמה במיוחד וכבר תבינו למה?
(כשיוצאים מז'בליאק לכיוון שיבניק לפנות ימינה לשביל המוביל לויראק וטרסה,לאחר 100 מטר מגיעים לצומת דרכים ללא שילוט.לקחת את השביל השמאלי.)
הדרך התחילה נחמד.
ומהר מאוד הפכה לעליה בהר על כביש צר מאוד במהירות של 20 קמ”ש ו-3 שעות של סיוט מתמשך שהתענגנו עליו מלווה בעיקולים ובנופים מדהימים.
הדרך מפחידה שכל הדרך התפללתי שלא יגיע רכב ממול ואם היה מגיע אחד שכזה,אחד מאיתנו היה מסיים את חייו בתהום.
ככל שעלינו בהר ערפל כבד,ראות לקויה וגשם ליווה אותנו לאורך כל הדרך ואנחנו לבדדדדד.
לא רציתי להרוס את היום בגלל מזג האוויר,רציתי שנהיה יותר ברכב ולא בחוץ אך לא בדקתי אם בכלל ניתן לעבור שם(קחו בחשבון שהדרך לא תמיד עבירה,רצוי ומומלץ לבדוק זאת קודם במשרדי התיירות או במשטרה).
בעקבות המקרה שקרה למשפחה שהתהפכה עם הג'יפ בגיאורגיה שבוע קודם,רצו לנו סרטים בראש שחס וחלילה יקרה משהו או שניתקע עם האוטו,ואין אף אחד מסביבנו.
באיזשהו שלב קצת נלחצנו רצינו לחזור חזרה,לא בדיוק היו אופציות להסתובב,נסענו כל כך הרבה,לא ידענו אם עדיף לחזור או להמשיך.
לפתע צץ רכב מאחורינו,רואים את האורות באופק.
הרגשנו הקלה שאנחנו לא המטורפים היחידים פה.
כמובן שהמטורפים הנוספים התגלו כמשפחה מישראל שמטיילים כבר חודש בכמה ארצות.
עצרנו את רכבנו ליד סל כדורסל שריבונו של עולם באמצע שום מקום,מי לעזאזל בא לשחק פה????
התברר שנסענו 20 ק”מ ונותר לנו עוד 20 ק״מ.
הגענו לצמתים שלא ידענו לאן לפנות,הרכב מאחורינו עזר לנו בניווט,בזכותו לא עשינו טעויות בדרך(פעם אחרונה שאני נצמדת למפה ולא רוכשת חבילת אינטרנט או גי.פי.אס)לאט לאט בהמשך…….הדרך הפכה להיות יותר מישורית.
המשכנו בנסיעה רגועים יותר לכיוון פלוזין.
ראינו את הפיבה מזוויות שונות.
חצינו מספר מנהרות קטנות.
ואז נגלה נהר הפיבה במלוא הדרו.
למעשה זה אינו נהר טבעי אלא מאגר מים ענק מרשים ביותר.
מפלוזין המשכנו לכיוון ניקצ'יק בדרך דו סיטרית,פנינו שמאלה לכיוון שיבניק כשפנינו מועדות ל Nevidio canyon
בקניון יש אטרקציה שניתן לרכוש במשרדי התיירות,הליכה מלווה בשחיה בתוך הקניון.קראתי שזאת חוויה מאתגרת ביותר שמתחילה בקפיצה למים(מקבלים חליפות צלילה)מגובה 5 מטר ומרגע זה אין דרך לחרטה.
כמובן זאת לא הייתה העונה המתאימה,ואולי טוב שכך.אז רק התרשמנו מהקניון מלמעלה
למלון חזרנו לקראת השעה ארבע כשלמפרע הזמנו את הספא לשעה חמש.
ארוחת ערב אכלנו במסעדת המלון mb שהומלצה באתר.הזמנו מנת צלעות כבש,מנת חזה עוף בגריל,ציפס+שתיה בעלות 23 אירו.היה טעים מאוד,לא השארנו פירור.
מסעדה נוספת בז'בליאק שהומלצה באתר היא מסעדה איטלקית בשם zlanti papagai.
מתשאול מקומי 2 המסעדות טובות,אנחנו בחרנו במסעדת מלון mb והבחירה הייתה מוצלחת.
21/10/16 יום שבת-לשמחתנו היום נראה הרבה יותר מאיר מיום קודם,והיום בהחלט אפשר ללכת לטייל באגם השחור שבשמורת דורמיטור ולאגם זמיני (אגם נחש)הצמוד אליו.עלות כניסה 3 אירו לאדם,2 אירו לחניה.לפני הקופות ישנה עליה לכיוון אגם זימינה,ומהקופות הליכה של כ-ק”מ לאגם בשחור.
בדרך בין עצי היער,פיטריות ענק.
הגענו לאגם שחור ישבנו בשקט מהופנטים ומוקסמים מהנוף.
האגם מזוויות שונות לאורכו.
אפילו זכיתי להכיר חבר חדש.
לאורך הדרכים שימו לב לאיתותי הרכבים ממול המדווחים על רכב משטרה לפנינו.
השילוט לקניון sucisca אינו ברור.
תכף ביציאה ממרכז ז'אבליאק יש דרך עפר שמאלה לכיוון הכפר Tepca.
עוברים דרך הרכבל להר sevin kok שלצערנו לא פעל.
שוב אנחנו כמעט לבד בדרכים מעוקלות וצרות שבקושי מספיקות למעבר רכב אחד,מדי פעם מגיח איזה רכב בהפתעה שמוריד לנו את הלב לתחתונים ואנחנו זורקים איזו קללה.
לא יודעים מה יותר חשוב,שהרכב לא יפגע או אנחנו.למזלנו תמיד נתקלנו באיזה מקומי שתוך שניות לקח רוורס ומצא פינה להיצמד אליה.ואני עוצמת עיניים על מנת לא לראות איך אנחנו חולפים אותו כשהגלגלים צמודים לתהום,מבלי ליפול לתהום.
בפעם המאה אני שומעת את בעלי אומר….פעם הבאה רק רכב צר.
הגענו לקניון sucisca הדרך נוף מדהימה שאפילו השתלבה לי יפה עם צבע החולצה והשיער.
בדרך כלל יש זרימת מים מהפשרת השלגים,מאחר ואנו אחרי הקיץ,הערוץ היה יבש.
וגם היה פה איזה פספוס ענק,לא ידענו היכן שביל ההליכה לתצפית של הקניון שאומרים שהוא אחד היפים במונטנגרו,ולא היה גם את מי לשאול.
אם לא אמרתי זאת קודם,אומר עכשיו….השילוט במונטנגרו במיוחד באיזור ההרים גרוע להחריד.
מרבית השלטים מוסתרים ע”י הצמחיה,דהויים,שבורים,מחוקים ולא ברורים.
המשכנו הלאה עד TRSA עוד 10 ק”מ על מנת לחבור למסלול המקורי של היום ,לנהר הפיבה. הפעם ראינו אותו מדרך אחרת יותר מרשימה ועם ראות טובה יותר מיום קודם.
בדרך לניקצ'יק עצרנו באגם לא מתוייר והתלבטנו בשאלה,האם כדאי להמשיך עד למנזר אוסטרוג??
מאוד התלבטתי גם בארץ לגבי המנזר והדרך המפחידה להגיע אליו.אחרי מה שעברנו עד עכשיו הרגשנו די חסינים ושום קושי של דרך כבר לא יכולה להפתיע אותנו.
אז לשאלה ששאלתי בפורום-מנזר אוסטרוג להיות או לא להיות,זאת השאלה??
תשובתי-ויתרנו.
לא כי חששנו מהדרך אלא מהסיבה שעל מנת להגיע מניקצ'יק למנזר,עלינו להאריך את הדרך ב 50 ק”מ ויותר הלוך חזור,עיכוב של שעתיים או יותר,השעה הייתה כבר 3 לא רציתי להגיע למלון בפרסט בלילה ובטח לא לוותר על הדרך לריסאן מוילוסי.ייתכן ויש דרך נוספת לרדת מאוסטרוג לריסאן,אבל לא משהו שחקרתי עליו.
מניקצ'יק פנינו ימינה (M6)ע”פ השילוט לוילוסי ומוילוסי(P11)עד לריסאן.
דרך נוף עבירה דו סיטרית עד שלפתע פני המפרץ מקבלים את בואנו.
בנסיעה לריסאן עצרנו בנקודה הזאת שלא צוינה בשום מקום בכל החומר שקראתי.
במקום מפל שוצף וגואש במהירות אדירה שיוצא מבטן ההר ולא מראש ההר,ממקור לא ברור הישר למפרץ.
הגענו למלון conte בפרסט כשהשמש החלה לשקוע.
ארוחת ערב מיוחדת ומפנקת ביותר אורגנה לנו לכבוד יום הנישואים.
המסעדה יקרה בהשוואה למה שהורגלנו לשלם עד עכשיו,ואם זאת שווה.
הלכנו לישון עייפים ומרוצים,פחות 80 אירו.
23/10/16 יום ראשון-יום נישואים,אין דרך יפה יותר מזאת לפתוח את העיניים ואת היום הזה.
הנוף שנשקף ממרפסת החדר.
קמנו ליום חדש,לנוף שונה מהצפון אך לא פחות יפה וממגנט כשברקע 2 איים-גבירתנו של הסלע וסנט ג'ורג'.ניתן לשוט אליהם בעלות 5 אירו.
לאחר ארוחת הבוקר במלון נסענו להרצג נובי במטרה להפליג למערה הכחולה.
מאחר וזאת לא העונה,ואין את האפשרות לשחות במערה גם את זה לא עשינו.
בלי נדר אנחנו נחזור להשלים את האטרקציות שפספסנו.
טיילנו בטיילת של העיירה.
חזרנו ל kamenari על מנת לעלות על המעבורת שתיקח אותנו לטיבט וכך תקצר לנו את הדרך לקוטור ולדירתנו ב muo.עלות הפלגה לרכב 4.5 אירו.המעבורת פעילה בכל יום,בכל עונה על בסיס תחבורה ציבורית.
את יופיו של הפיורד עם ההרים אי אפשר לתאר במילים.המים מבריקים בברק מיוחד,משתנים מרגע לרגע.לרגע אפורים,לרגע כחולים,לרגע ירוקים ולרגע…...אי אפשר להתנתק מהמראה.
הגענו לדירה המהממת שלנו ב muo.
apartments residence Portofino אך לא לפני שקיבלתי הצעת נישואים חוזרת.
לא נשאתי מצלמה בלילה ואין לי תמונות,רק בנייד האיכות לא משהו.
התעלמתי מכל ההמלצות למסעדות טובות שהיו באתר,שאלתי בעלי חנויות איפה אוכל למצוא את הפיצה הכי טובה.בפה אחד ענו כולם pronto,איזו שאלה???הפיצה הכי טובה,יותר טעימה מהפיצות באיטליה.
הלכנו לבדוק והם צדקו.
אז איך מגיעים לפיצריה??
נכנסים בשער הראשי של העיר העתיקה,לוקחים ימינה בפניה הראשונה ושמאלה בפניה הבאה לכיוון מלון garni בסימטה ממול כבר תבחינו בה.תרצו או לא סביר להניח שיצא לכם לעבור דרכה.
תכלס כל מוכר שתשאלו ידריך אותכם.
חוץ מהפיצה אחת הטעימות שאכלנו,חזרתי למחרת לצלם משהו מאוד מיוחד במסעדה.
טלוויזיה בתוך מסגרת של תמונה.
24/10/16 יום שני-השכמתי מוקדם בבוקר בכדי לא להפסיד דקה או שניה מהנוף שנשקף ממרפסת הדירה.לפתע הגיחה ספינת תענוגות.
אחרי כמה כוסות קפה אל מול הנוף שנלקח כאילו מציור,השמש החלה לצאת.
המינימרקט נמצא 350 מטר ימינה,עברתי אותו,החלטתי לא להיכנס והמשכתי ללכת וללכת וללכת וללכת.כל כך נהניתי ממה שאני רואה.
בין לבין ראיתי כל מיני דירות להשכרה שראיתי בבוקינג וחשבתי בליבי שאף דירה לא משתווה לדירה שבחרתי.
בחזרה נכנסתי לסופר קניתי כמה מצרכים,והרי לכם ארוחת הבוקר מעשה ידיי להתפאר.
צילמתי את נוף המפרץ דרך השתקפות זכוכית המרפסת.
סוף,סוף אני לא צריכה לבקש שיצלמו אותנו יחד.
דופקים בדלת,נראה לי שבאו לזרוק אותנו מהחדר
חייבת להוסיף כמה מילים על המקום-למתחם יש 5 יחידות מאוד מרווחות,יפות ומעוצבות ברמה גבוהה מאוד הכוללות סלון,מטבח,חדר שינה ושירותים.2 זוגיות,2 כוללות ספה נפתחת ופנטהאוז אחד לעד 6 נפשות.למקום בריכה קטנה ומרפסת נוף משותפת.
הנוף מעלף כמו שראיתם,2 ק”מ מקוטור אולי קצת יותר.
המחיר?????? הכי זול ששילמתי במונטנגרו.35 אירו ללילה.
עזבנו על סף דמעות,הבטחנו לעצמנו שנחזור בעתיד למקום בשביל מנוחה וסטלבט.
נסענו שוב לעיר העתיקה לטייל בה באור יום,מול הכניסה לעיר העתיקה יש חניון מסודר בעלות של 0.90 אירו לשעה.
להבדיל מהלילה היו בה המון תיירים שגדשו את הסמטאות,חנויות,בתי הקפה והמסעדות.
הטיול להיום,עליה להר לובצ'ן,המוזליאום,הכפר נייגושי,וירידה חזרה לבודווה ללינה דרך צ'ייטנה.
איך מגיעים ללובצ'ן-מצד ימין של העיר העתיקה ישנה כיכר קטנה לא ברורה בה ממשיכים ישר,לפני התחנת הדלק ממול יופיע השלט lovcan או njegusi קחו ימינה אחרת תגיעו לטיבט.
כשנוסעים הלאה,שימו לב בהמשך הנסיעה לשלט נוסף שיוביל אתכם שמאלה למעלה ההר עם 25 עיקולים ממוספרים ומקומות לתצפית על קוטור.
לאחר העיקולים לפני שלוקחים ימינה לקופה בכניסה,יש את הכפר נייגושי על שמו של השליט שנולד שם,המשורר והגיבור הלאומי פטר פטרוביץ נייגוש.
ממעלה ההר כל רצועת החוף/מפרץ/פיורד פרוס לעינכם.
אנחנו לקחנו ימינה ללובצ'ן ולצערי דילגנו לא במכוון על הכפר נייגושי.
כבר לא היה טעם לחזור חזרה מכיוון שהמשכנו הלאה משם לצ'ייטנה וירדנו לבודווה.
למוזליאום בו קבור נייגושי ולתצפית לא עלינו(455 מדרגות),הסתפקנו בנוף שראינו עד עכשיו,מה גם שהיה ערפל.
מה שכן נתקלנו בדרך בילדי בית ספר שהיו בטיול שנתי שקפצו משמחה כשביקשנו להצטלם איתם.זו הזדמנות גם להציג בפניכם את דגל מונטנגרו.
ירדנו לבודווה כשהשקיעה מלווה אותנו.
נדהמתי לגלות ממש עיר ענקית עם מלא בניינים,בניינים גבוהים,רמזורים,פקקים.כל כך שונה ממה שראינו עד עכשיו.לומר את האמת די התאכזבתי כי לא ציפיתי למקום כזה.
אבל…. הנוף מחפה על הכל.
שהינו במלון barcera המלון נמצא על הטיילת,צופה לעיר העתיקה ובמרחק הליכה ממנה.
לאחר ארוחת הערב במלון יצאנו לטייל בעיר העתיקה שהייתה די שוממת בלילה.
25/10/16 יום שלישי-בוקר חדש מפציע,יום חדש מתחיל,אני במרפסת צופה כחולמת.משחזרת את כל החוויות שעברנו עד עכשיו,מרגישה את הסוף ולא רוצה שכל זה יגמר.לא רוצה להתעורר!!!!
שימו לב לגוונים המשתנים של המים.
מה שסיפר מילן,זה שבחוף “הוואי”השמש שוקעת מאוחר יותר מכל מקום אחר במונטנגרו,מכיוון שאין הרים מסביב לחוף.
כמו כל אנשי הים שפגשנו,לכולם יצא להיות בישראל בדרך זו או אחרת שקשורה לים.
גם מילן היה באשדוד ועכו.
זה מילן.
וזה הסיורים שהוא מוציא עם הסברים,העלות משתנה לפי משך ההפלגה,לנו עלה 10 אירו 40 דקות.
המשכנו הלאה לטייל בעיר העתיקה,הגענו לפסל הרקדנית.
ניסינו לחקות אותה,הרעיון היה טוב,הביצוע לקוי.
קורע הבעל הזה.
נסענו הלאה לאי המפורסם סווטי סטפן,מקום חובה לכל המבקר במונטנגרו.
זהו אי שהיה בעבר עיירת דייגים והפך לבית מלון יוקרתי מאוד שהכניסה אליו מותרת רק לאורחיו.
צבע המים היה כל כך מגרה,כל כך מזמין שהחלטנו להרטיב קצת את הרגליים.
כאדם עם סף גירוי נמוך,שאוהב ליהנות מהרגע ופחות חושב מה יהיה אחר כך,לא הצלחתי לעמוד בפיתוי,הרגשתי שאני חייבת לצלול אל תוך המים.
המים פשוט קראו לי להיכנס כל כולי איך שאני.
וכו….אומו העולם.
היה שווה.
התחנה הבאה,האחרונה לפני החזרה לפודגוריצה וסגירת מעגל היא הנסיעה לכיוון ויפרזאר ולאגם סקאדר.
משם המשכנו שוב בדרכים צרות,עקלקלות למקום מקסים בשם Rijeka Crnojevića
במקום ניתן לקחת שיט באגם ולחזות במיני בעלי חיים וצמחים.
סעדנו במסעדת mostina ארוחת דגים,תפוחי אדמה אפויים ושתייה 15 אירו.
ביציאה לכיוון פודגוריצה ראינו את ה-U המדובר.
לאחר כשעה הגענו לפודגוריצה למלוננו hotel hemera שנמצא במרכז העיר.
קצת התברברנו ולבסוף מצאנו.
המלון נמצא בקירבת המדרחוב,הומה בתי קפה ,פאבים ומסעדות.
לתשומת ליבכם מספר רחובות נסגרים לתנועה החל משעה 18:00 בערב עד ל 05:00 בבוקר והאזור הופך להיות מוקד לבילוי.
המדרחוב נחמד והמקום תוססססססס בלילה יותר מכל מקום שהייתי בו במהלך הטיול.
אז מי אמר “עיר משמימה חסרת עניין”?
מאוד התלבטתי אם לסגור שם את הלילה האחרון,פחדתי שזאת תהיה סיומת לא ראויה לטיול שלנו.התבדתי,היה לנו מאוד כיף לבלות שם את הלילה האחרון.
המיקום של המלון שהמחיר שלו היה די יקר,מאוד מרכזי ברחוב מלא אקשיין מה תרם מאוד לאווירה.
אלה המקבלת את פנינו בכניסתנו וביציאתנו.
מסעדת המלון מבפנים.
אפילו את השירותים צילמתי.
אז אחרי שדילגנו על הקניון,טיילתי לבדי במדרחוב בניסיון נואש לקנות מתנות לילדים.
לא מצאתי כלום.
לאחר הספא ירדנו לאכול במסעדת המלון,היה מצויין וזול יחסית.
עשינו סיבוב והתרשמנו לטובה מחיי הלילה של האזור.
26/10/2016 יום רביעי-יום עמוס מלא חוויות מחכה לנו.
לאחר ארוחת הבוקר יצאנו בשעה 09:00 לכיוון שדה התעופה.שדה תעופה קטן ולא הרגשנו צורך להגיע כל כך מוקדם,הגענו שעתיים קודם.
הנסיעה מהמלון לשדה ארכה 15 דקות על פי השילוט מפודגוריצה לכיוון פטרובץ.
שימו לב!!!!!!!!!!!! אין שילוט לשדה התעופה.סעו תחילה על פי השילוט מפודגוריצה לכיוון פטרובץ בהמשך סעו על פי השילוט ל herodrom(שדה תעופה).
החזרנו את הרכב בשלום.
בדלפק הציק אין מאוד הקפידו על כבודה(23 קילו),עלינו על הטיסה ב 11:25,נחתנו ברומא 13:30.הטיסה חזרה מרומא לארץ 23:20.
טיילנו כמה שעות ברומא.
למען האמת עדיין לא הורדתי את התמונות של רומא למחשב,זה בכרטיס אחר.אולי עצלנות אבל בעיקר חוסר עניין.
חשבתי שיהיה מרגש לחזור לרומא לאחר 18 שנה,אבל אחרי מה שחוויתי במונטנגרו,רומא לא ריגשה אלא אפילו התגמדה בעיננו.
תמיד אמרתי,ותמיד אומר,אדם לעולם לא יוכל להתחרות ביצירותיו מול יצירותיו של הבורא.
לסיום אומר שהייתה לנו חופשה קסומה,שמונטנגרו אחלה יעד,אל תחשבו על זה פעמיים.
ומי שנשאר איתי עד הסוף,שאפו
