בחרנו לעשות את ירח הדבש שלנו בטיול מאורגן ליפן.

החברה שנבחרה היא חברה שנסעתי בעבר דרכה פעמיים בשנים האחרונות למזרח. הטיול הראשון היה טוב, הטיול השני היה מצוין וירח הדבש שהיה הטיול השלישי, היה כישלון חרוץ.

אני לא אפרסם כאן את שם החברה או את שם המדריך, רק אומר שהחברה לשנייה לא ניסתה לפצות אותנו על עוגמת הנפש שנגרמה לנו. החברה עמדה לאורך כל ההתכתבויות שלנו מולה לצד המדריך.

 הפוסט הזה יכלול עצות לבחירת טיול מאורגן, ממה להיזהר ואיך לגשת לטיול מאורגן ויכלול בסופו התייחסות קצרה ליפן:

המסלול:

א. מה אתם אוהבים לעשות, לראות, מה מעניין אתכם? נופים, קניות, טקסים מקומיים, מופעים, מקדשים? למי שלא אוהב מקדשים אין מה לעשות בטיול שנושאו מקדשים. קראתם את המסלול וראיתם שרשומים בו שמונה מקדשים? כלומר מקדש כמעט לכל יום, כזה שנוסעים אליו ומבקרים בו? חשבו שוב על המסלול.

 ב.קראו את המסלול. עברו עליו עם גוגל מפות וחפשו חורים במסלול. כשאתם מגיעים לטיול עצמו, צריך להיות ברור לכם אם יש ימים שלמים שעוברים עליכם בנסיעות. לא לכולם מתאים להעביר שבע-עשר שעות מיום טיול בנסיעה באוטובוס. יש אנשים שלא בנויים לטיסות פנימיות או לטיסות מקשרות שהופכות הטיול לטרטור.


 ג. כשאתם קוראים את המסלול נסו לדמיין מה יקרה במהלך כל יום לפי מה שכתוב במסלול. “נחלוף בדרכנו”, אבל לא ביקור באתר חשוב, יש “סיור פנורמי” למקום שהוא חלק מהותי מהטיול? בדקו מה מסתתר מאחורי אמירות כלליות. בחירה בתצפיות במקום בביקורים אמורה להדליק אצלכם אורות אזהרה.

גילאי המשתתפים:
 תשאלו עד שתקבלו תשובה אמיתית ומלאה מה טווח הגילאים של הנרשמים לטיול שמעניין אתכם. אחד הדברים שהכעיס אותנו בטיול ליפן היה שהמארגנים ידעו שאנחנו צעירים בהרבה משאר חברי הקבוצה ולמרות שהיו להם מספיק נרשמים, הם לא היו ישרים כדי ליידע אותנו ולהציע לנו טיול עם גילאים צעירים יותר שמתאימים לנו (יצא טיול כזה בתאריכים דומים לאלה שאנחנו נסענו בהם).

המדריך:

א. המדריך. המדריך בטיול הראשון שטסתי עם החברה הזו היה סביר. לא חבר שלי, אבל ידע את העבודה ועשה את המירב שכולנו נהנה. המדריך בטיול השני יצא מגדרו עבורנו. המדריך בטיול השלישי היה תולעת: יצור אנטיפת, שונא בני אדם, ציני, וכחן, שעורר מידי יום ויכוחים פוליטיים ובעיקר לא אהב שליש מהמסלול והחליף אותו בכל הזדמנות בזמן חופשי בבתי כל בו.

 אם מדריך אומר כבר במפגש איתו שהוא לא אוהב שליש מהמסלול, אז עדיף שתעצרו עוד שאתם בארץ ודרשו לדעת מה יקרה באותו השליש ששילמתם עליו כסף רב.

ב. תתעלמו מהמלצות על מדריכים ותחפשו מה נרמז עליהם. לפעמים, כבר ברישום לטיול, מישהו בחברה ירמוז לכם באיזה אופי של מדריך מדובר. באחד הטיולים בחברה אחרת הנציגה אמרה לי כבר בטלפון שיוצאות שתי קבוצות לאותו היעד עם מדריכים שונים ותארה לי את שניהם, כדי שאבחר מביניהם. כאן בלמטייל, יש ביקורת מרומזת על אותו מדריך גרוע מהטיול ליפן.

ג. ידע זה לא הכל. יש מדריכים שלא מכירים מספיק טוב את היעדים אליהם הם מדריכים ויש מדריכים שהדבר היחיד שהם מביאים איתם לטיול זה ידע. אם כל מה שאתם שומעים על המדריך, זה שהוא בקיא בתחום ולא נאמרת מילה אחת על אישיותו הנעימה, אל תסעו עם המדריך. פשוט לא.

כסף:

א. קחו אתכם יותר כסף מכפי שמומלץ, אבל תמירו אותו לפי מה המלצות המדריך. יש מטבעות שאין מה לעשות איתם ברגע שהטיול מסתיים.

 ב. אין מה לבזבז סתם. חשבו על משקל המזוודה שלכם.

אוכל:

 א. קחו קצת אוכל יבש מהארץ. עוד לא פגשתי אדם שהתחרט על עוגיות שהוא הביא איתו מהארץ.

ב. בידקו במפגש מה עמדת המדריך לגבי ארוחות צהריים-ערב. כמה הוא תומך בארוחות משותפות וכמה הוא שולח אתכם לחפש בעצמכם את האוכל שלכם. אוכל זה זמן, כסף ועצבים בטיול ואפשר לדעת הרבה על המדריך מהגישה שלו לאוכל (השתתפתי בטיול שהמדריכה לא התיישבה לאכול עד שהיא וידאה שלכל המשתתפים בטיול יש מה לאכול ואיפה הם אוכלים. לעומת זאת, ביפן כל ארוחה היתה נושא לוויכוח עם המדריך שלא אהב לאכול).

ג. ותרו על מנות שלוקח למטבח במלון זמן רב להכין. יהיו מנות אחרות.

מזג אוויר:

בידקו מה מזג האוויר במדינת הטיול בתאריכים שאתם מתכננים לבקר בה והוסיפו מעיל אחד שמחמם, מגפונים, צעיף וחולצה קצרה.

טלפון חכם, זיכרון נייד, מטען נייד ומתאם לשקע בינלאומי: 

קחו הכל. העבירו מידי ערב את התמונות שצילמתם בטלפון הנייד להחסן נייד כפול.
 אם אתם מתכננים לטוס כדי להתנתק מהארץ, אז חבל שתעשו חבילת שיחות. וואטסאפ יספיק לכם. בדקו שבמלונות שתשהו בהם יש חיבור לרשת בחינם. אם יש לכם טלפון נייד חכם מיותר בבית, קחו גם אותו לטיול.




קצת על יפן: 

מדובר באחת המדינות עם יחסי הציבור הטובים ביותר שביקרתי בהן. המון רעש והתלהבות ממדינה שהנופים בה לא מצדיקים את הטיסה הארוכה עליה. אוכל איכותי ביפן הוא אוכל יקר. האוכל המקומי, הרגיל הוא תפל. השתדלנו לאכול במנותק מהקבוצה, לראות לאיפה המקומיים הולכים ומה שאכלנו היה סביר, לא טעים מאוד.

הכיתוב באנגלית בתחנות הרכבת כתוב בגודל קטנטן. בסוף יום ארוך זה היה כמעט בלתי אפשרי עבורנו לעיין במסלולי הרכבות.

ביקרנו ביפן בפריחת הדובדבן. היה קר ואפור. מי שמצפה למדינה חמימה ושמשית יתאכזב ממזג האוויר במקום.

אין מה לקנות קיט קאטים בטעמים או ממתקים מקומיים לחברים ולמשפחה בארץ. כל מי שקנינו לו ממתקים אמר שהם לא טעימים. הצבעים והצורות של אוכל היפני מחפים על הטעם ואחרי הטעימה הראשונה האוכל ננטש.

מה כן? אהבתי את הקימונו היפים וההופעות המוקפדות של הבחורות היפניות, את הצבעוניות של האנשים ששברה את מזג האוויר האפרורי, את המקדשים, פארק נארה עם הצבאים הוא אתר חובה בעיני, הביקור בהירושימה היה קשה ועוצמתי.

 זו מדינה שיש מה לראות ולעשות בה, רק צריך להוריד מההתלהבות ולא לנסוע אליה בגלל שהיא אפנתית.