רקע כללי:
אנחנו זוג בשנות החמישים, מאוד אוהבים טבע אבל את הטירונות כבר עברנו ומעדיפים לא לחזור עליה. היינו מוגבלים ל- 6 ימי טיול. החלטנו על רומניה בין היתר מכיוון שהיא זולה (הוכח כנכון) , תכננו את הטיול ומרגישים שהצלחנו ולכן אנו משתפים. החלטנו לצאת בסוף יוני כאשר גם אם זה נקרא "עונה" זה עדיין רגוע. היינו ללא ילדים קטנים כך שהיינו מוכנים לנסיעות ארוכות יחסית מידי יום. ה"סיבוב" שעשינו מבחינת הלילות היה: שני לילות בסינאיה (Sinaia), לילה בסיגישאורה (Sighisoara), לילה בסיביו (Sibiu), ושני לילות בבוקרשט. שילמנו מחיר ללילה במלונות 4-5 כוכבים כ-200 ש"ח. (הסינון באתרי המלונות היה 4-5 כוכבים, כולל ארוחת בוקר, wifi חינם וחנייה חינם או זמינה - הצליח בכל בתי המלון). לגבי ניווט, כמובן שGoogle maps עובד תמיד (יש לוודא טעינת מפות של אזור הטיול לטלפון כך שגם אם אין רשת זמינה, כל המידע יהיה זמין) למרות שגוגל הפנה אותנו לעיתים לדרכים שהיו חסומות (עם שרשרת). Waze עבד לא רע בכלל (כולל התראה על משטרה) למרות שלא כל האתרים או הכבישים מוגדרים בו. ייתרון גדול של Waze הוא שניתן לדעת את המהירות המותרת מכיוון שזה כל הזמן משתנה ולא תמיד הבנו מהשילוט. השילוב של שניהם היה מצויין. קליטה סלולארית הייתה טובה ברב האזורים (גם כאלו שלא ציפינו). במעט מאוד מקומות לא הייתה קליטה. נקודה מעניינת, פעמיים בטיול הגענו למקום בו המסלול שלנו בכביש היה חסום עקב בור או מפולת והיה שלט אין כניסה. אנחנו כ"ישראלים" המשכנו (דרך המסלול השני) דבר שהוכח כנכון. לא ברור לי מה הייתה כוונת מי ששם את השלט האם התייחס רק למטר הבעייתי או שאכן התכוון שלא נעבור מכיוון שבהמשך ראינו רכבים רבים שנסעו כמונו כולל מיניבוסים מקומיים.
השכרת הרכב:
לא תכננו טיול ג'יפים, יחד עם זאת, עפ"י המלצות באתר זה לגבי איכות הכבישים ברומניה והמחירים הזולים החלטנו לקחת ג'יפ (SUV). לא הצטערנו על כך, למרות שניתן היה לעשות את כל הטיול עם רכב רגיל (אולי קצת יותר בלחץ שנגיע לקטעים בלתי עבירים בחלק מהמקרים). השכרת הרכב הייתה שאלה מהותית. ישנן חברות השכרה כולל בשדה התעופה מאוד זולות (פחות מ50 יורו
ל-Dacia Duster לכל התקופה כולל ביטוח). כאשר התחלתי לקרא על חברות אלו שמתי לב ששוכרים רבים מתלוננים על כך שעקצו אותם. לנו זה קרה פעם אחת בסרביה ולא רצינו לחזור על הסיטואציה שמשאירה טעם מאוד רע מהמדינה והטיול גם אם מדובר בסך הכול בכמה מאות דולרים. במצב בו מאשימים אתכם בנזק שלא אתם עשיתם ואתם מרגישים חסרי אונים מכיוון שהם שמו HOLD על כרטיס האשראי שלכם והטיסה אוטוטו יוצאת... לנו אמרו (בסרביה) שנראה כאילו ניסינו להסיר את המדבקה של כביש האגרה שמודבקת לחלון הקדמי (מי בודק זאת או מצלם בעת לקיחת הרכב), אחרים מתארים שאמרו להם שרישיון הרכב חסר ודברים נוספים שאף אחד לא חושב לבדוק. דרך אגב, חברות זולות אלו שמות HOLD בשיעור הרבה יותר גבוהה מחברות יקרות יותר ויש לוודא גם שכרטיס האשראי מאפשר לשים HOLD על 1500 יורו ומעלה (ועדיין מאפשר שימוש נוסף בחופשה). אפשרות נוספת שעלתה היא לקחת רכב זול ולעשות ביטוח ביטול השתתפות עצמית. מסתבר שביטוח זה נעשה על ידי חברות שונות (לא חברת ההשכרה), כך שיש צורך לשלם ואז לתבוע אותן. חיפוש על אותן חברות מראה שחלק גדול מהתובעים לא מצליח לקבל את כספו בחזרה כך שגם פיתרון זה בעייתי. בסופו של דבר, החלטנו לשכור מ-AVIS שלא מצאתי תלונות עלייה (על חברות ידועות אחרות מצאתי). כמו כן, עקב המחירים הזולים והחשש מאיכות הנסיעה (למשהו עם בעיות גב...) החלטנו לקחת קטגוריה טובה יותר (VW Tiguan) שעלה כמעט כפול אך עדיין היה סביר מבחינתנו (שילמנו 294 יורו לחמישה ימים מלאים) .
היום הראשון
נחתנו בצהריים, לקחנו את הרכב ויצאנו ישירות לכיוון צפון. עברנו את סיניאה והמשכנו לטירת בראן (Castello Bran) שעפ"י חוות הדעת לא אמורים לוותר עליה. הטירה יפה מבחינת המבנה אך לא מרשימה במיוחד מבחינת התכולה. יחד עם זאת מי שהקשר עם דרקולה חשוב לו, יש מקום לבקר. חזרנו לסיניאה למלון (Hotel Carpathia Sinaia) דרך סיבוב קצר בראסנוב.
היום השני
קמנו בבוקר לגשם ועננים ולכן לא עלינו ברכבל (נדחה למחרת). נסענו לארמון פלש (Peles Castle). אתר התיירות העמוס ביותר ברומניה. לא כל כך הבנו איפה החנייה מכיוון שיש כניסות משני כיוונים ובשתיהן לא רואים את הארמון עצמו. בכל מקרה, הבנו בסופו של דבר עפ"י האוטובוסים של התיירים ונכנסנו מהכיוון העליון כך שיורדים לכיוון הארמון הגענו יחסית מוקדם כך שהייתה לנו חנייה קרובה (שמתאימה רק לרכבים ולא לאוטובוסים) עליה שילמנו כמו ברב המקומות 15 ליי. על הארמון אסור לוותר, יש גם לשקול תשלום נוסף ע"מ לקבל היתר לצלם (יש מה לצלם). במקרה זה, תכולת הארמון מרשימה ביותר.
הערות: המקום מאוד עמוס ויש תור גדול בכניסה. הסיור נעשה בקבוצות מודרכות. חיכינו בתור בכניסה ואז התברר שאת הכרטיסים קונים לפני כן ונאלצנו לקנות ולהמתין שוב... כך שיש לשאול היכן הקופה, לקנות כרטיסים ואז לעמוד בתור לכניסה.
ניתן לקנות כרטיסים לסיור קצר או ארוך, אנחנו לקחנו את הקצר (כ 45 דקות), והיה מספק.
רצוי להגיע מוקדם אחרת התור מתארך.
לאחר הסיור בארמון נסענו למערת Pestera Lalomitei דרך האגם והסכר Bolboci. הסכר והאגם בדרך היו יפים אך לא טיילנו יותר מידי מכיוון שהיה קר. (בסכר עצרנו, טיילנו לאורכו ואכלנו תירס חם ממוכר שעוד לפני שהגענו ופתחנו את הפה דקלם לנו תירס חם בים בם בם ).
הקילומטר האחרון בדרך למערה היה חסום (מחסום) כך שהיה צריך לחנות וללכת ברגל. (קצת עליה). בכניסה למערה לוקחים קסדות. נראה לנו קצת מוגזם אבל טוב שלקחנו (חטפנו לא מעט פעמים בקסדה). המערה עצמה לא וואו כמו מערות אחרות אבל נחמדה. יש בה נחל זורם, קצת נטיפים ומסלול ארוך בו עולים הרבה מדרגות.
היום השלישי
התעוררנו למזג אוויר מעונן חלקית עם עננים גבוהים ולכן החלטנו להתחיל את היום עם עלייה ברכבל לתצפית מעל האזור.
מקריאה מוקדמת לא בדיוק הבנתי מה ההבדל בין הרכבלים. ישנם שני רכבלים עיקריים שמתחילים בנקודות שונות בסינאיה אך מגיעים לאותה נקודה בגובה 1400 מטר. בחלק מהפוסטים נכתב שה-telecabina מאפשר להגיע לגובה 2000 (בשני סגמנטים) והגונדולה מגיעה רק עד גובה 1400. דבר זה אינו נכון היום (כנראה שהיה כך בעבר). למעשה, ישנם שני רכבלים ממש במקביל הם מתחילים אומנם בנקודות שונות אך מגיעים בשני סיגמנטים תחילה לגובה של 1400 מטר מעל פני הים
(כ 600 מטר מעל לעיר) ומשם ממשיכים לגובה 2000 מעל לפני הים. אנחנו בחרנו ברכבל שנקרא Telecabina Cota כי חשבנו שרק הוא מגיע ל-2000. רכבל זה ישן, מכיל שני קרונות בלבד (אחד עולה ואחד יורד) בכל קרון יכולים להידחס עד 25 אנשים (כאשר אנחנו היינו היו מעט מאוד אנשים) ותדירות ההפעלה היא בכל חצי שעה עגולה), סך הכול היה נחמד.
הרכבל השני נקרא Gondola. ונראה לי שישנן מספר יתרונות לבחור אותו.
הרכבל חדיש הרבה יותר, הוא רציף ז"א שיש עשרות קרוניות, כל הזמן הכבל נע כאשר בתחנות הקרונות נוסעות לאט יותר ע"מ שניתן יהיה להיכנס אליהם. הקרונות קטנים יותר (להבנתי,עד 8 אנשים) ובגובה 2000, התחנה קצת יותר גבוהה (מכיוון שמנקודת התחנה הלכנו ברגל ל"שפיץ" ) מהגונדולה הולכים קצת פחות מאשר מה-Telecabina. סך הכל, הטיול לקח כשעתיים.
לאחר החוויה של הנוף שלדעתי אסור לוותר עלייה אם מזג האוויר מתאים, המשכנו בנסיעה לכיוון סיגישואורה כאשר נסענו לא בדרך הקצרה ביותר אלא דרך הכפר Crit. אחד הכפרים הסקסונים העתיקים שחשוב לראות. בכפר כנסייה שנראית למרחוק ובחצר שלה מוזיאון לכלי עבודה ישנים.
הגענו לכנסייה, אשה זקנה פתחה לנו את הדלת. לאחר הכנסייה, הסתובבנו לבד במוזיאון (נמצא למעשה בחדרים על חומת הכנסייה). הזקנה נעלמה כך שלא היינו יכולים אפילו לתת תרומה.
הגענו לסיגישואורה למלון Mercure Sighisoara Binderburi Hotel & Spa. המלון נמצא במרחק הליכה מהעיר העתיקה. העיר העתיקה יפה מאוד מוקפת חומה ובניינים עתיקים מאוד. הגענו מאוחר כך שיכולנו רק לטייל ולא להיכנס אליהם (ההליכה היא לאורך החומה).
היום הרביעי
נסיעה לסיביו דרך טיול בקניון טורדה Turda Gorge (Cheile Turzii) ומכרות המלח בטורדה (Salina Turda). יום ארוך מבחינת הנסיעה אך שווה. נסענו תחילה לטיול בקניון מכיוון שהיה מזג אוויר נאה וחששנו מגשם בהמשך (אפשר כמובן להפוך), הקניון הוא קטע נחל בתוך צוקים גבוהים ומרשימים, הולכים לאורכו בדרך שמתאימה כמעט לכל גיל אך לא לנכים, מספר קטעים קצת יותר "אתגריים" אך לא יותר מנחל ערוגות...
בקניון מספר גשרי חבלים מעל הנחל והרב הגדול של ההליכה בצל. את המסלול התחלנו בנקודה שבמפות גוגל נקראת: Tudra Gorge Parking משלמים (4 ליי) לאחר הליכה של כ 5 דקות בשביל ובסך הכל לוקח כשעה וחצי להגיע לקצה המסלול בהליכה איטית ובעצירות. החזרה מהירה יותר מכיוון שאנו בירידה. אם מגיעים עם שתי מכוניות, יש מקום לשלוח מכונית אחת לקצה המסלול מכיוון שחוזרים באותה דרך.
לאחר הנחל, נסענו למכרה המלח ( כ 20 דקות נסיעה) זה כבר אתר שאסור לפספס! נכנסים דרך מדרגות ארוכות ומגיעים למנהרה ארוכה (רחבה וגבוהה) שחצובה במלח.
ניתן להתרשם מגווני הצבע של שכבות המלח ובחדרים שיוצאים מן המנהרה הסברים על שיטות החציבה וכו'. יש שני חדרים מהם יורדים קומה במדרגות תלולות ובקומה מתחת נגלה אולם ענק (13 קומות גובה ושטח עצום) ניתן לרדת למטה במדרגות (13 קומות) או במעלית. למטה יש לונה פארק שלם עם גלגל ענק מיניגולף ועוד.
אם רוצים, ניתן לרדת עוד כמה קומות לאגם בו ניתן לשכור סירה (כל זה בבטן האדמה). האגם ניצפה מהאולם הגדול. חובה! לאחר המכרה, המשכנו בדרך ארוכה למלון בסיביו. מלון Exclusive Hotel & More. המלון שעלה משום מה הכי יקר (כ 350 ש"ח ללילה) גם הוא במרחק הליכה מהעיר העתיקה בה הספקנו לטייל רק מעט (עיר יפה ומרשימה). בכיכר הראשית נראה שהמסעדות פתוחות הרבה יותר מאוחר מהמקובל ברומניה (ברב המקומות קשה למצא מסעדה פתוחה אחרי 22:00).
היום החמישי
נסיעה מסיביו לבוקרשט דרך הטרנספאגאראסאן - Transfagarasan. אסור להחמיץ. לא להתרגש מהאתרים שמסבירים כמה הדרך קשה ומסוכנת אם נוסעים לאט אין סיכון יותר מכל כביש צר אחר (ייתכן שבעונה קרה יותר יש קרח ואז המצב שונה) הכביש כולו סלול וסביר לגמרי לנסיעה . מסיביו עד תחילת העליה לקח כחצי שעה. לאחר מכן הדרך מתחילה לטפס בסרפנטינות רבות עד לגבהים מטורפים.
לקראת השיא היו כתמי קרח לצידי הכביש (סוף יוני). בנקודת השיא, חנויות רבות ומגרש חנייה גדול משם הולכים כ- 5 דקות לאגם בלאה (Balea Lake) כדאי לטייל.
מהאגם יורדים שוב בסרפנטינות רבות לצד השני. כמובן שחשוב לעשות דרך זאת ביום בהיר או עננות גבוהה אחרת כל הדרך אנחנו בענן ולא נהנים מהנוף. לאחר שיורדים לעמק, יש עוד דרך ארוכה (וקצת מעצבנת) עד שעולים על האוטוסטרדה לבוקרשט. למי שאוהב מדרגות ואת דרקולה, ניתן לטפס לטירתו שנמצאת על הדרך קצת אחרי סוף הירידה.
בערב הגענו למלון בבוקרשט. אנחנו מעדיפים את הלילה האחרון לבלות קרוב לנמל התעופה (לחסוך בעיות פקקים ולחץ של להגיע בזמן לשדה) ולכן לקחנו את שני הלילות האחרונים במלון RIN Airport Hotel. (שאטל חינם לשדה התעופה כל שעה עגולה).
היום השישי
בערים גדולות אנחנו לא אוהבים לנהוג ולכן החזרנו את הרכב בבוקר היום השישי. את הטיול בבוקרשט החלטנו לעשות עם נהג פרטי. חיפשנו יום קודם נהג דובר עברית (קצת מוגזם לצפות למצא יום קודם...) אבל הסתפקנו בנהג דובר אנגלית (וקצת עברית) בשם אובידיו (מצד ימין) אליו הגענו מנהג דובר עיברית באותו שם (אובידיו) שהיה תפוס.
על ואן לשמונה לוקחים בד"כ 120 יורו + דלק. הנהג שלנו בא עם גולף סטיישן שמתאים ל 3 (אולי 4) + נהג. על טיול של יום שלם (7 שעות) הוא לקח 70 יורו שנראה לנו סביר לגמרי. הוא אסף אותנו ממקום החזרת הרכב השכור ואחה"צ החזיר אותנו למלון. הטיול כלל הצעות שלו למוזיאון הפתוח,
לגן יפה במרכז העיר,
סיבוב בעיר,
שני בתי כנסת (אחד מהווה מוזיאון שואה),
(בית הפרלמנט היה סגור עקב הפגנות ולכן רק נסענו סביבו)
והעיר העתיקה שם השאיר אותנו וכאשר רצינו, בא לאסוף אותנו.
הבחור נחמד ואנו ממליצים עליו טלפון (או ווטסאפ)
+40723377787. למחרת בבוקר המראנו חזרה.
