המסלול

המסלול שלנו התחלק לשלושה חלקים: אוסלו, החלק הצפוני והחלק הדרומי (כמה שדרומי יכול להיות בנורווגיה). נחתנו באוסלו, נשארנו שם שלושה ימים (יום וחצי יותר מידי). מאוסלו המראנו בטיסת אחר הצהריים לטרומסו. למחרת, עלינו על הרכב ששכרנו בשדה התעופה, ויצאנו למסע מעגלי של שבעה ימים באזור לופוטן (1,365 ק"מ). בתום השבוע, החזרנו את הרכב בטרומסו ועלינו על טיסה לברגן. אחרי לילה בברגן (יום פחות מידי) שכרנו שוב רכב, ויצאנו לסיבוב מעגלי בן 8 ימים (1,685 ק"מ) שכלל את מסלול ההליכה היודע Trolltunga, ושמורות הטבע Jotunheimen ו-Jostedalsbreen. בתום הסיבוב, ואחרי לילה נוסף בברגן, עלינו על טיסת בוקר חזרה הביתה. סך הכל, היינו בנורווגיה 19 לילות. 

ראו מפות בגוגל:

Norway 7 days road trip - Tromso to Tromso
Norway 8 days road trip - Bergen to Bergen

דגי קוד מתייבשים בלופוטן

הרכב

מרבית הרכבים על כבישי נורווגיה הם חשמליים או לפחות היברידים. אחת הסיבות לכך הם מחירי הדלק הגבוהים. מחיר מיכל דלק מלא יכול להגיע ל-120 יורו ברכב רגיל. אומנם רכב היברידי לא פותר את הבעיה, אבל לפחות מקטין אותה. שווה לשלם כמה קרונות יותר עבור רכב היברידי ולהחזיר את תוספת העלות דרך החסיכון בדלק. ניתן גם לשכור רכב חשמלי אבל נראה לי קצת מסובך להיות תלוי בעמדות הטענה כאשר יוצאים לרואד טריפ בפריפריה הנורווגית. עם זאת, נראה שנורווגיה ערוכה מאוד למכוניות חשמליות וישנן עמדות הטענה כמעט בכל מקום. בקיצור, שווה לבדוק את הנושא. 

הנורווגים פנאטים, אבל פנאטים, על שמירת המהירות המותרת. אני לגמרי בעד, אבל למה לשגע את הנהגים עם מגוון אינסופי של מהירויות מותרות המשתנות כל כמה קילומטרים? למעשה אין ממש מהירויות סטנדרטיות. מחוץ לערים המהירות המקסימלית אמורה להיות 80 קמ"ש, אבל היא משתנה בהתאם לצרכים ונעה מ-60, דרך 70 עד 80 קמ"ש, לפעמים ללא סיבה נראית לעיין. בתוך העיירות המהירות יורדת ל-50, 40 או 30 בהתאם לתנאים (קרבה לבית ספר וכו). בקיצור אין שתי מהירוית סטנדרתיות, יש בנורווגיה שש!! מצאתי עצמי עסוק בעיקר בזיהוי תמרורי מהירות המשתנים בתדירות משוגעת ושינון המהירות המותרת. נוף מטורף מסביב, מפלים, אגמים קפואים, כיפות קרח ופיורדים עצומים - ואני עם העיניים על מד המהירות. לא כיף. 

ולמה כל זה? כי בין נהגי נורווגיה מסתובב מיתוס מטריד לפיו בכל מקום, במיוחד במנהרות (ויש אלפי מנהרות בארץ הפיורדים הזאת) מתחבאות מצלמת מהירות. עוד לפי המיתוס קנסות המהירות הם לא מהעולם הזה - כלומר יקרים להחריד גם המונחי נורווגיה שהם גם ככה יקרים. 15 ימי נהיגה הקפדתי כמו תלמיד ישיבה בבני ברק שלא לחרוג אפילו קמ"ש אחד מהמהירות המותרת. כאשר יכולתי, השתמשתי בכל השיט האלקטרוני החדש הזה שנוהג ברכב במקומך. האם הצלחתי? נכון לכתיבת שורות אלו אין לי מושג. לא אתפלא שלא. ממתין בדריכות לקנס שיגיע (או לא) דרך חברת השכרת הרכב. 

נושא חשוב נוסף הם כבישי האגרה, ואני כולל גם מעבורות. נורווגיה היא אולי מדינת רווחה, אבל לא ממש רווחת הנהגים. הכבישים מדהימים, המנהרות מטורפות, ומעבורות מהירות ויעילות אבל הכל עולה כסף. במצטבר שילמנו בערך 170 יורו עבור כבישי אגרה ומעבורות. לזכותם יאמר כי התשלום הוא מאוד נוח. כל מכונית שכורה מגיעה מצוידת בגשפט אלקטרוני שנקרא AutoPass המתקשר עצמאית עם מצלמות, חיישנים ושאר אמצעי איסוף נתונים הפזורים על הכבישים. כל תזוזה נרשמת, מחוייבת ונגבית ישירות מכרטיס האשראי באמצעות חברת השכרת הרכב, ששמחה לגבות על הדרך עמלה נחמדה של 20 יורו על השירות כולו. גם חניה היא סיפור לא זול. אומנם יש בשפע, או לפחות היה בתחילת הקיץ, אבל הכל בתשלום - לא רק החניות בערים או בכפרים אלא גם החניונים שבתחילת מסלולי ההליכה שחלקם נמצאים במקומות מרוחקים. הכל מצולם, מגודר, מסומן ומסודר ובפינה של כל חניון עומד מדחן שיקבל בחפץ לב את כרטיס האשראי שלכם.  

Trolltunga

הפריפריה הנורווגית

מבלי לנתח לעומק את המודל הכלכלי הנורווגי אפשר ישר לסכם  - it's good to be rich. לאחר היסטוריה ארוכה של עוני, רעב, הגירה שלילת, וכיבוש על ידי שכניהם המתנשאים (כן, הכוונה היא לשבדים ולדנים), קרה משהו אחד ששינה את גורלם הכלכלי של הנורווגים - בתחילת שנות ה-70 הם מצאו מרבצים ענקיים של נפט וגז בים הצפוני. נכון להיום, נורווגיה היא המדינה העשירה ביותר בסקנדינביה. כמה עשירה? במונחי תוצר לנפש, נורווגיה עשירה בכ-40% משתי היריבות הותיקות - שבדיה ודנמרק. 

העושר הנורווגי נוכח בכל מקום. בתשתיות, במרחב העירוני, במצב התחזוקתי של הבתים, במודל ושנת הייצור של המכונית על הכבישים ועוד. אבל הדבר שהכי הדהים אותי הוא המצב של הפריפריה הנורווגית. בחלק גדול מאירופה ניתן לראות הזנחה רבת שנים של הפריפריה. צאו מעט מהמרכזים העשירים של פריז, רומא, מדריד, ואפילו ברלין, ודי מהר תמצאו עצמכם מוקפים פרויקטי מגורים מכוערים ומתקלפים המאכלסים עשרות אלפי מהגרים עניים. אם תמשיכו עוד כמה עשרות קילומטרים מחוץ למרכז, תגיעו לפגרים של עיירות וכפרים שננטשו על ידי תושביהם, שהבינו כי כדי לשרוד כלכלית הם חייבים לעזוב את מגוריהם מזה דורות ולהגר לעיר. 

לא כך הדבר בנורווגיה. אין סלמאס בפאתי הערים, אין עיירות רפאים, אין כפרים ללא דור המשך. הפריפריה הנורווגית חיה טוב, לפחות זו שאני ראיתי. הבתים מטופחים ויפים גם במקומות המרוחקים ביותר, מרכזי העיירות מלאים במשפחות וצעירים, אין כמעט בתים מוזנחים על סף קריסה, ואין עיירות לא רלוונטיות. עיירות הדייגים המרוחקות מלאות בסירות פעילות ודייגים המתפרנסים בכבוד, באיזורי פנים הארץ החוות החקלאיות עמוסות תבואה וציוד חקלאי עדכני. יתכן כי הפלא הזה הוא סינטטי והמדינה העשירה הזאת מחייה את הפריפריה בהנשמה מלאכותית של סובסידיות ותמיכות אחרות, אבל חייבים לתת את זה לנורווגים - הם עושים משהו נכון. נורווגיה הצליחו לחלק את העושר האדיר שמניבים שדות הנפט והגז בצורה שיוויונית יחסית. נורווגיה היא אחת המדינות השיוויוניות בעולם. 

Andenes

עלויות הטיול

העושר הנורווגי אולי משמח את המקומיים אבל מה המשמעות שלו מבחינת המטיילים במדינה? אז דבר ראשון והחשוב ביותר זה רמות המחירים. הכל הרבה יותר יקר בנורווגיה. אומנם היה קשה להאמין, אבל אוסלו וברגן היו יותר יקרות אפילו מתל אביב! (נכון לאביב 2022). ארוחה לזוג במסעדה טובה תעלה לפחות 1,200 קרונות שזה 120 יורו בערך (מכאן כל המחירים יהיו ביורו). ליטר דלק - 2.5 יורו, חדר במלון סביר בעיר (3 - 4 כוכבים) - 160 - 190 יורו ללילה. כוס בירה או יין - 9 יורו. קפוצ'ינו - 4.5 יורו. כדי לצמצם קצת הוצאות, העדפנו לשכור דירות או ביקתות באירבנבי ובישלנו בעצמנו, אבל גם זה היה סיפור לא זול. קניות בסופר עבור ארוחה לזוג, כולל ירקות ופירות ואולי דג מקומי, יעלו באזור ה-35 יורו. 

אבל יש גם תמורה לעלויות הגבוהות - הטיול בנורווגיה הוא קל ונוח. המעבורות מגיעות בזמן, אין כמעט עומסי תנועה, תמיד יש מקום לחנות בו (בתשלום כמובן), המלונות והדירות להשכרה הם ברמה טובה, התחבורה הציבורית יעילה ולא יקרה, הכבישים מצויינים ולכל אורכם תמצאו חניונים מסודרים, שירותים ושולחנות קרן קיימת הצופים על נוף מדהים. 

לסיכום, המלצתי בנושא העלויות היא לעשות שיעורי בית, לבנות תקציב ריאלי ולהיות מוכנים לחרוג ממנו, ובהרבה. הדרך שלי להתמודד עם העלויות הגבוהות הייתה פשוט להתעלם. עד עכשיו לא גייסתי את האומץ להציץ בתנועות כרטיס האשראי. 

Segla

עונת הטיולים

כ'מידל איסטנר' מלידה רציתי לראות שלג, והרבה. נחתנו באוסלו בשבוע האחרון של מאי, בערך חודש לפני שעונת התיירות מתחילה. היה קר, אבל הרבה פחות ממה שתכננתי. ירד קצת גשם אבל פחות ממה שחששתי. מעברי ההרים היו מושלגים וחלק מהאגמים הגבוהים היו קפואים, אבל שום דבר שחסם את דרכנו ופגע לנו בטיול. ההפך, שאריות החורף רק הוסיפו לנופים ולחוויה. הטיול מחוץ לעונה הבוערת איפשר לנו קצת להוזיל את הטיול, וקצת להימנע (בחלק מהמקרים) מההמונים שפוקדים את המדינה היפה הזאת בחודשי הקיץ. אבל יש גם חסרונות. הרבה מבתי המלון היו עדיין סגורים כך שהיצע החדרים והבקתות היה נמוך יותר. חלק מהשירותים שמיועדים לתיירים, כמו מעבורות והסעות לתחילת מסלולי הליכה עדיין לא יצאו מתרדמת החורף. להבנתי, החל מהשבוע השני של יוני חלק גדול מפעילויות הקיץ כבר זמינות למטיילים. העונה הבוערת נמשכת עד אמצע-סוף אוגוסט, וספטמבר, כך הבנתי, הוא עדיין חודש טוב לטייל בו. באוקטובר נורווגיה מתחילה להיכנס למצב חורף.    

Ferry to Brensholmen

טבע ומסלולי הליכה

בואו נודה, אוסלו וברגן הן אולי ערים חמודות אבל לא משהו שבשבילו שווה לעשות את המאמץ ולספוג את ההוצאה הכרוכה בטיול בנורווגיה. למדינה הזאת באים כדי לראות טבע. יהיה זה לא חכם מצידי לנסות לתאר במילים את חווית הטבע המדהימה שספגנו בנורווגיה - התמונות אומרות הרבה יותר - לפיכך אתמקד רק בתובנות שיכולות לעזור לכם לחוות יותר טבע בפחות מאמץ:

  1. הנהיגה היא אומנם לא פשוטה (תואר להלן), אך הנופים כל כך מדהימים שגם יום נהיגה לא קל של חמש או שש שעות הוא חוויה. היו לנו שניים-שלושה ימים כאלו, שהיו די מהנים. 

  2. גם מדרום לחוג הקוטב, השמש בקיץ שוקעת לשעות בודדות בלבד, זה אומר שהיום הוא מאוד ארוך. זה מאפשר הרבה גמישות. גם אם מסלול ההליכה או יום הנהיגה מתארך מעבר למתוכנן, אין מגבלה של כניסה לחושך. לאמיצים ולהיפר-אקטיביים זה מאפשר לכסות הרבה מרחק ביום בודד.  

  3. מסלולי ההליכה יותר ארוכים ויותר קשים ממה שזה נראה במבט ראשון. למשל, מסלול ה-Trolltunga המפורסם הוא 19 ק"מ (8.5 לכל כיוון) ולגמרי לא פשוט. אבל מה קורה כשצריך לעשות 80% מהמרחק בהליכה על שלג? זה מקפיץ את הקושי עוד כמה רמות. עוד דוגמא: המסלולים באיזור לופוטן הם לא ארוכים במיוחד - 4 עד 5 ק"מ - אבל כשצריך לטפס 700 או 800 מטר לגובה כדי להגיע לראש ההר, המרחק הכולל כבר פחות מעיד על הקושי. בקיצור, מומלץ ללמוד את מסלול ההליכה, ולקחת בחשבון שזה לא הליכה אביבית בפארק הירקון. 

  4. ציוד מומלץ: נעליים טובות ועמידות למים, גופיות, פליסים ומעילים שעומדים היטב בהזעה במהלך הטיפוס וגם מגוננים מפני רוח, קור וגשם שבפסגה. מעבר לזה, קחו תרמיל נוח, בקבוק מים, אוכל וכובעים - אחד להגנה מהשמש והשני מהקור, משקפי שמש וקרם הגנה. 

  5. בחודשי הקיץ, מסלולי ההליכה הפופולרים (כמו Trolltunga ו-Besseggen) עשוים להיות עמוסים. החניונים מתמלאים בשעה מוקדמת יחסית (לפני 09:00) ונוצרים תורים במקומות בהם נדרשת הסעה או שייט לראש המסלול. כדאי לברר מראש האם ניתן להזמין מקומות על המעבורת או האוטובוס וכמה מוקדם כדאי להגיע. 

בירה במעגן של טרומסו

עוד כמה המלצות כלליות 

  1. אין בעיה של תחנות דלק או סופרמרקטים גם במקומות מרוחקים, אבל צריך לשים לב לשעות הפתיחה, שמשתנות בסופי שבוע.  

  2. אין כסף מזומן בנורווגיה, כלומר יש מזומן אבל אף אחד לא משתמש בו - הכל בכרטיסי קרדיט או דביט. במשך 19 ימים בנורווגיה נגעתי פעם אחת בשטר של 100 קרונה, וגם זה בשל סקרנות. התשלום בכל מקום, מחניה דרך רכישת מסטיק ביורו, מאוד קל אבל יכול להיות גם יקר. כדאי לשים לב לכל העמלות שגובות חברות הכרטיסים על המרות מטבע וכ"ו. שלא יקרעו אתכם!

  3. כדי להסתדר בנורווגיה צריך סמארטפון מחובר לרשת. נראה לי שהם ויתרו על האנשים שלא מחוברים לאינטרנט 24/7. בקיצור, חייבים חבילת DATA נדיבה - גם בשביל הניווט וגם בשביל שירותים קריטיים כמו אפליקציה לתשלום חניה.

  4. באוסלו מומלץ מאוד לבקר ב-Fram Museum. מעבר לספינה המשומרת בה כבש Amundsen  את הקוטב הדרומי, יש תצוגה נהדרת של ה'ריאלטי שואו' הגדול של תחילת המאה ה-20 - הקרב על כיבוש הקוטב. המנצח הנורווגי הפך לגיבור לאומי ויש אומרים שאף השפיע על גיבושה של נורווגיה כאומה בתחילת דרכה. בקיצור, מעניין. 

  5. ברגן עיר חמודה, יותר מעניינת מאוסלו.  

  6. במיוחד בעונה הבוערת - להזמין מקומות מראש למלונות ולמעבורות. אם לא ניתן להזמין מקום למעבורת, לברר עם המקומיים כמה זמן מראש יש להגיע ולעמוד בתור כדי לא להישאר מחוץ למעבורת.

Nusfjord

סיכום

נורווגיה היא טיול טבע מדהים, אך הערים הגדולות מעט מאכזבות. מאחר שמדובר במדינה סופר מפותחת, הטיול עצמו הוא די קל לתכנון והתמורה היא מובטחת. המחיר של כל זה היא העלות הגבוהה של הטיול.

תהנו!