טיול להולנד – יולי 2016

נסענו משפחה של חמישה. שני מבוגרים מתבגרת, וילדות בנות 4 ו 6 בחודש יולי 2016.

טיסות – טיסות הוזמנו עם איזי גט שמונה חודשים קודם לכן. עלות כל כרטיס כולל שמירת מקומות ו3 מזוודות היתה 300 דולר.

רכב- רכב הוזמן מסיקסט (דרך הסוכן בארץ). הוזמן רכב 7 מקומות שהיה יקר יותר אבל אפשר שקט ברכב והיה שווה את התוספת (עלה 2600 לעשרה ימים).

לינה – התגוררנו בשני בתים שהוזמנו ב Air b & B/זו היתה האופציה הזולה ביותר מכל האופציות שהיו (באזור ה 90 יורו ללילה לבית שלם). הבתים היו נהדרים מפנקים ואפשרו לנו לחיות ברווחה ולבשל בערבים.

גשם – הולנד נהדרת ומאוד נהנינו. גם שירד גשם הוא לא באמת הפריע. מחכים עד שהוא יפסיק ובינתים מוציאים שיכמיות ומטריות (כדאי להביא מהארץ זול יותר).

ניווט – נעזרנו מאוד בטיפים מהמטייל. לניווט השתמשנו גם ב sygic וגם בגוגל מאפ ווייז. קנינו בסיחפוהל, כרטיסי SIM של ליברה (בדוכן העיתונים ליד חברות ההשכרה לא בדוכן של ליברה עצמו שם רוצים גם תוספת על כרטיס סים עצמו). עלה לנו עשרה יורו לכרטיס גלישה של 1 גיגה. הספיק לכל הטיול ועוד נשאר הרבה עודף.

תקשורת – בנינו תיקשרנו על ידי האפליקציה Zello שעובדת על הגלישה ומדמה ווקי טוקי. האפלקציה איפשרה תקשורת בין שני הסלולרים והיתה מאוד יעילה. זה כמובן מחייב גלישה.

להלן המסלול שעשינו כולל עיצות וטיפים. לנו כרטיס המוזיאונים מאוד השתלם ועשינו אותו בתחנה הראשונה במוזיאון הפתוח.

ילדים – בקיץ מחשיך בהולנד מאוד מאוחר. בשעה עשר בלילה יש עוד אור, וחושך למעשה יש רק באזור עשר וחצי. זה נותן תחושה גם למבוגרים אבל ביחוד לילדים שעדין לא לילה. אם רוצים ללכת לקום מוקדם זה בעיתי. כדאי לוודא שבמקום הלינה יש וילונות כהים שיאפשרו ליצור אווירה של לילה למרות שבחוץ עוד אור. ההולנדים מאוד אוהבים אור ולא בדיוק מאמינים בוילונות ובהרבה מקומות יש רק וילונות לבניםץ

לשאלות או פרטים נוספים אפשר לכתוב לליאת [email protected]. נשמח אם תכתבו היערות או תעשו לייק אם מצאתם את התיאור מועיל ועוזר.

התמקמות

נחתנו יום קודם, נסענו והתארגנו בבית ששכרנו באזור ארנהיים. היו לנו שני בתים – האחד בדרום מזרח – אזור ארנהיים. שם לנו שלושה לילות. והשני באזור לידן שם לנו את שאר השבוע. בסך הכל נסענו לא מעט, אבל הנסיעות עברו יחסית ברוגע, ומאוד קל להתמצא. לא היינו בפקק אחד אפילו.

כל המקומות הוכנו וסומנו בגוגל מאפ והועברו לכל הגיפסיים (כולל מקומות חניה כמו חניונים – מאוד יעיל ומכוון בדיוק לחניון), כדי לחסוך זמן של הכנסת כתובות במהלך הטיול. יעיל ומאפשר גם ספונטניות בשינוי מקומות במהלך הטיול.

היום הראשון לטיול:

הקדשנו יום שלם לארנהיים, זו היתה החלטה חכמה. אחרי הכניסה למוזיאון פנינו שמאלה לעבר הבתים המסומנים בכוכב במפה (הם הבתים המומלצים שיש בהם אנשים) וכשנמאס לנו עברנו ברכבת לאזור של הילדים.

אזור הילדים קטן וחביב, יש בו כמה פעילויות: ילדים עד גיל שש יכולים להאכיל את החיות, ומלבד זה מתנסים בשאיבת מים ובכביסה בגיגית. מול אזור הילדים יש גן שעשועים נחמד.

כדאי לחשוב מראש מה רוצים לראות, האזור גדול. יש הופעות במרכז הכפר כל שעה עגולה לערך. אנחנו מצאנו את ההופעות די משעממות (היה לנו ריקוד הולנדי, וריקוד אפרקאי שניהם היו כמו הצגות שכאלו) אבל הילדות היו מרותקות ואי אפשר להזיז אותם. במוזיאון הפתוח ירד עלינו מבול, נמשך כעשרים דקות ואז הפסיק, שעה אחכ התחדש שוב ושוב הפסיק. לא פגם בהנאה והיה אפילו חוויה.

היום השני – הוחה וולאה וארמון הט לו

היה לנו יום גשום ולכן שינינו את התכניות כך שהיינו בפארק על הבוקר כי ראינו שלקראת 12 אמור להתחיל גשם כבד.. אחרי סיבוב לא ארוך באופניים בילינו בעיקר במוזאון קרולר מולר (מוצלח אבל לא לילדים – כלול בכרטיס המוזאונים) ובמרכז המבקרים (ניתן לוותר עליו) שני האזורים מקורים. כיף פשוט להסתובב עם האופנים שמאוד נוחות. מהפארק נסענו לארמון הט לו (כלול בכרטיס המוזאונים). אחד המקומות היפים בהולנד לדעתנו ובהחלט שווה ביקור. השומרת בכניסה הפנתה אותנו לאזור שבו יש הפעלות לילדים קטנים (מני סוגים של דפי צביעה שמרכיבים ריהוט ל ארמון שלם וכו') הבנות שלנו שמחו מאוד.

חוץ מזה טיילנו בגנים המקסימים ועשינו סיור בחדרים (הסיור חביב בהתחלה אבל ארוך.)

הסיור מתחיל מימין לבנין הראשי של הארמון. כדאי להקדיש לפחות כשלוש שעות ופשוט לשוטט.

היום השלישי – חיטרוהן וטירת מאודן

חיטהורן המקסימה. קצת חששנו כי מעודף ביקורות זה היה מתכון לאכזבה – אבל לא. הגענו ב-9:40, היינו די לבד. שכרנו סירה ממייק (הבית שלו נמצא בתמונה למטה משמאל למעלה), איש חביב ביותר (יש טייפ במטייל שמסביר בדיוק איך להגיע אילו ונעזרנו בו).אנחנו עישנו את מסלול השייט הארוך יותר שלקח לנו שעה וחמישים. מי שרוצה לעשות את המסלול הקצר שיסתכל בתמונה למטה. צריך לפנות שמאלה כשמגיעים לתחנת הרוח הקטומה שמופיעה בתמונה. באמצע ירד עלינו גשם שהוסיף לחוויה. חובה להביא אוכל לברווזים (בניגוד לברווזים האדישים של הארץ ברווזי הולנד שמחים לכל יחס). אחרי שהחזרנו את הסירה עוד הסתובבנו קצת בחיטהורן, אכלנו צוהרים במעדה האיטלקית והמשכנו לטירת מאודן (כלולה בכרטיס המוזאונים).

היינו בטירה כשעתיים, צריך יותר. הטירה קטנה פיזית אבל יש בה שני מסלולים מקורים (מסלול אבירים ומסלול "הטירה") לא הספקנו בכלל לראות הצגה שהיתה שם או את איש הבזים כי הגענו באזור ארבע וכבר לא היה מופעים. אפשר לחנות בכניסה לטירה ברחוב. יש מדחן. חובה להקפיד כי אם לא מקבלים קנס די גבוה (50 יורו).

כל ילד מקבל פנקס עם "משימות" למסלול האבירים (אם יש ילד קטן מגיל 4, כלומר שלא משלם כניסה, שווה לקנות לו פנקס ב-2 יורו.) המשימות הן להתחפש לאבירים (או ליצן, או גבירה) להרים חרב אמיתית וכו'. אחר כל משימה מחתימים חותמת תבליט בפנקס.

סופו של הסיור בחנות, שם המוכרת מכתירה את הילדים בטקס רב רושם (כולל כרית קטיפה וכריעה על ברך אחת) לאביר או לגבירה ומעניקה להם מדליה. יפה והילדים שמחים ומתרגשים. הטירה מוקפת מים ונראית כמו הדבר האמיתי לגמרי.

היום הרביעי – אלקמר וונלדהם

בניגוד להמלצה הסטנדרטית לא הגענו מוקדם לשוק הגבינות (אמורים הלגיע באזור תשע לתפוס מקום -לא יצא) אלא ממש לקראת עשר שכבר היה מלא ולא היה מקום לראות. אבל הטקס ארוך ודי משמים. מסביב לשוק יש טריבונות קטנות והקהל מתחלף ואם עומדים בסמוך אליהם אפשר להיכנס ולהגיע לעמדת תצפית הגיונית אחרי רבע שעה עשרים דקות.

היה יום חם מאוד כך שלבנות לא היתה סבלנות לטייל בעיר עצמה שנראית מקסימה ושווה את ההסתובבות. מה שכן שווה להישקל בביתן המרכזי (בכניסה לרחבה). תמורת יורו שוקלים את הילדים ונתונים להם תעודה.

מאלקמר המשכנו לוולדהם. הכפר עצמו לא קטן בכלל (לפי התיאורים חשבנו שמדובר ברחוב וחצי) ולקח לנו זמן להבין שעלינו להגיע לאזור הנמל. אנחנו לא התרשמנו בכלל מהמקום. מאוד מאוד תיירותי ודי מאכזב. הרבה "ספינות פיראטים עתיקות" לוקחות תיירים לשייט, רחוב ארוך של חנויות מזכרות אחת אחרי השניה. חלק מהחנויות חביבות, המחירים אכן סבירים ביותר. יש שם חנות ליצור גבינות שמפעילה מין מוזיאון. אפשר לטעום גבינות והמחירים זולים. אם אתם כבר שם ורוצים לקנות גבינות זה המקום.

אכלנו צהריים במלכודת תיירים מבאסת, אם יש אפשרות עדיף לאכול באלקמר (או בכל מקום אחר)

היום החמישי – ליידן

ליידן סומנה על ידנו כאופציה בעיקר משום שהיתה קרובה מאוד למקום שבו שהינו. הגענו אליה בגלל שהיינו צריכים מנוחה מהטיול, אפשרנו יום של שינה עד מאוחר (מומלץ מידי פעם) יצאנו לקראת צהריים אחרי בוקר בבית.

נסענו למזואיון הטבע בליידן (כלול בכרטיס המוזיאונים) . המוזיאון לא גדול ואיכזב אותנו. תצוגה מרשימה של חיות, פטריות עלים ואיצטרובלים. לא מספיק עניין אותנו. היתה פעילות ילדים חביבה (הרכבנו חיות בתלת מימד ושוב צבענו, וקומה הרביעית יש פעילות אינטראקטיבית נחמדה) אם אין יום גשום אפשר לוותר. משם המשכנו לשוק של שבת בליידן. שוק מקסים והומה. אכלנו ארוחת צהריים יקרה ומשובחת בביסטרו האיטלקי. הילדות שלנו לא היו מספיק אנינות כדי להנות מזה אבל קנינו להן שוקולד בשוק אז כולם מרוצים.

בסך הכל מאוד חיבבנו את העיר אבל אנחנו יכולים להניח שהיא דומה מאוד לערים אחרות בהולנד.

היום השישי- סנאזס חאנס

המקום קטן משציפינו. (שעתיים ממצות אותו לגמרי. ואנחנו עושים דברים לאט) האזור התיירותי מופרד מהכפר שלידו. עדיין שווה לבקר שם לדעתינו. היה לנו מזג אויר מקסים והמקום בהחלט חביב. (תיירותי, הרבה הולנד על קצה המזלג: נעליים, תחנת רוח, גבינות). רוב האטרקציות (החנות שבה יש הדגמה של הכנת נעליים, חנות הגבינות) נמצאים מיד בהתחלה. תחנות הרוח נמצאות מימין, כדאי לעלות לראשונה, של הצבעים. (אין מה להמשיך ללכת אחריה אלא אם רוצים סתם לטייל). השיט יוצא מהאזור בצד שמאל (לא איפה שתחנות הרוח). אפשר גם לקחת מעבורות לצד השני שיוצאת קצת אחרי תחנות הרוח. לדעתינו אין באמת מה לראות בצד השני ומיותר.

בהמשך היום נסענו להראלם. והתפצלנו. האמא לקחה את הילדות הקטנות ללינדנזהואף (http://www.linnaeushof.nl/)

פארק גדול מאוד עם חלק של מים. לילדים קטנים (עד גיל 8-10 אני מניחה) למרות שהסתובבו שם גם אי אלו אבות שעשו עם הילדים את החלקים ה"מפחידים". הפארק הוא מכאני, כלומר ההורים עצמם מפעילים את הסחרחרות והמתקנים (גלגל ענק בגובה של כ-3 מטר שצמוד למעין אופניים שמסובבות אותו, למשל) כך שאתם באים לעבוד. היינו שם כמעט 4 שעות, הבנות מאוד נהנו. להביא בגדי ים. בינתיים האבא והמתבגרת בילו בהארלם. עיר מקסימה שפשוט כיף לשוטט ולהסתובב בה ולשתות בירה על אחת התעלות.

היום השביעי – אפטלינג

הנה ההמלצות שמבוססות על הניסיון שלנו:

הפארק אמור להפתח בעשר (ולכאלה שקנו כרטיס מיוחד – בתשע וחצי) בפועל נכנסנו ברבע לעשר. הפארק אמור להסגר ב-20:00, אבל אז התחיל מופע המזרקות ליד היציאה, והפארק נסגר ב-20:30. בקיצור – ההולנדים לא חזקים בשעות. זה נחמד.

בניגוד לפארק אירופה, כאן המלצת הגובה במתקנים נשארת על הנייר בלבד. הגמדות שלנו עלו למתקנים שכתוב עליהם 1.20 בלי שמישהו הסתכל עליהן (ואיתנו עלו גם תינוקות)

שכרנו שני כיסאות בכניסה לפארק להסיע את הבנות עלה 4 יורו לכיסא. שני הכיסאות נגנבו לנו במהלך היום כשהשארנו אותם בחוץ ונכנסו למתקנים (אין דפוזיט, אז זה לא היה נורא, אבל זה היה מבאס מאוד ומעצבן, והבנות הלכו ברגל למרות שדאגנו להן מראש.) ההמלצה שלנו: או שתביאו איתכם מנעול (ניתן גם לשכור שם) או שתוותרו על העגלות האלה. הן לא נוחות במיוחד והסתדרנו בלי.סביב חמש- שש הפארק די מתרוקן. זה מאוד נחמד לעשות את המתקנים בלי תורים. היינו ביום שני והיה יחסית רגוע אם כי עד אחר הצוהרים לא היה מתקן שלא היה תור של כ 20 דקות אילו.

היום השמיני – האג

עיר אריסטוקרטית, החנויות לפחות באזור שבו אנחנו טיילנו כמעט כולן חנויות מעצבים.

מוזיאון אשר – המוזיאון איכזב אותנו מאוד. מיותר לחלוטין אם אינכם חובבי הז'אנר. העבודות של אשר רובן הדפסים אז אין הרבה ערך מוסף בלראות את המקור. ההפעלות נמצאות בקומה העליונה וגם הן מעטות. הבנות השתעממו מאוד.

מדורדם = מקום חביב מאוד, שמחנו לזהות מעט מהדברים שראינו. הקצנו למקום שעתיים אבל בשקט יכלנו לבלות שם הרבה יותר. מומלץ להזמין כרטיסים און ליין. גם יותר זול וגם יש מבצעים של 3+1 וכאלה. לא צריך להדפיס מספיק להראות להם את מה שנשלח במייל. הלכנו עם הסגירה. טיפ חשוב: לבוא עם מטבעות. מטבע של יורו למפעל הנעליים (מכניסים מטבע והמפעל מתחיל להרעיש ומוציא זוג נעלי חרסינה קטנות) ומטבע של יורו לסיכת דש של צבעונים, ומטבעות של עשרה סנט לחטיף שוקולד במפעל של מארס ולהפעלת הקרקס.

זה היה הדבר שהכי התלהבו ממנו אצלנו. הבנות היו מוכנות להוציא עוד עשרות חטיפים פצפונים לו היו לנו מטבעות. אה, זה ולהרקיד אנשים קטנים במסיבה.

היום התשיעי – אורטריכט

התחלנו את היום במוזיאון הרכבות (כלול בכרטיס). מוזיאון הרכבות מקסים. אחד המקומות המרגשים שהיינו בהם.מעוצב עד רמת הבורג (לא לוותר על ביקור בשירותים! גם באולם הכניסה וגם בתוך המוזיאון עצמו) אולם הכניסה מעוצב בתכנת רכבת, ובמזוודות שמונחות שם מוקרנים סרטונים קסומים (ומעט מורבידיים). אנחנו לא כל כך ידענו למה אנחנו מגיעים ולכן הפירוט:

באזור הכניסה המון קרונות ורכבות, חלקם נפתחים במיוחד ע"י אנשי המוזיאון ושווה להקשיב לסיפורים ולטייל בתוך הקרונות.

ארבעה אולמות עיקריים:

  1. שחזור התקופה של הרכבת הראשונה בהולנד. "יורדים" ב"מעלית הזמן", לשחזור של בתי התקופה. יש אזניות עם סיפור באנגלית
  2. שחזור של האוריינט אקספרס, הביתן הכי פחות מרתק
  3. אולם 3 כולל מין "רכבת שדים" של רכבות שבה אתה כאילו-מתנגש בכל מני דברים, עולה ויורד והכל בחושך. זה די קצר אבל לא היה לנו מושג לאן אנחנו נכנסים והבנות (4 ו-6) נבהלו למדי
  4. מעין סימולטור, יושבים ב"קטר" וצופים בסרט שמהחלון הקדמי. הכיסאות זזים והתחושה שאתה בתוך הסרט כל כך חזקה שהבנות נכנסו להיסטריה (הסרט מלא באפקטים של פיצוצים ותעופה) זה לא סרט ארוך והוא חוויה מקסימה, אבל צריך לדעת שנכנסים אליו..

מעבר לזה יש גינת משחקים קטנה וחביבה עם טיול ברכבת קטנה.

אחרי הצוהרים התפצלנו. אחד המבוגרים הלך עם הילדות למשחקיה (http://kidzcity.nl) שם הם נורא נהנו והמתבגרת ומבוגר השני הסתובב באוטריכט הנפלאה. ועשו קצת קניות

(בתמונות התיבות שנמצאות מיד מימין לכניסה איפה שקונים את הכרטיסים. שמציצים לתוכן נראה סרט מופלא – לא לפספס!)

היום העשירי – חזרה הבית

מאוד נהנינו. הולנד היא לא ארץ לטיולי טבע אבל ארץ נהדרת לטיול עם ילדים. כמו שאפשר לראות ויתרנו על אמסטרדם בגלל גיל הילדים. בגילאים הללו ערים נוטות להתיש ילדים, צריך הרבה ללכת, ונוף לא מענין. נחזור להולנד כשהן יגדלנו.