היום הרביעי : פסאג'ים, גלריות, קישוטים ואורות
בוקר טוב, Bonne Journee - יום שני הגיע והבולנג'רי השכונתית שוב פתוחה. את הבוקר פתחנו עם בריוש טעים ושתי כוסות קפה.
היום, הודעתי לאמא שלי, נצא לסיור במקומות ששתינו עדיין לא ביקרנו בהם - מסלול הפסאג'ים בגדה הימנית. אחר -כך נבקר בגאלרי לה-פאייט (קרובי משפחתנו אמרו לנו שאסור להחמיץ את חלונות הראווה ואת קישוטי חג המולד. וגם כך זה בתיכנון וברשימת המכולת...) ואם יהיה כוח- נלך לשוק חג המולד 
.
נסענו באוטובוס בקו 27 המעולה וירדנו ליד הלובר - שם מתחיל מסלול הפסאג'ים (ע"פ הספר שלי). מבט מלמעלה על המוזיאון, כמה תמונות עם פירמידת הזכוכית, עוד כוס קפה במרכז הקניות היפהפה והיוקרתי השוכן למרגלות ארמון הלובר, וזהו - מוכנות למסלול....
טיפ שירותים : הכניסה לכל השירותים במרכז הקניות היא בתשלום (ויקר! אירו וחצי לפחות!) וזה אותי מאד מעצבן, ברמת העקרון. אך ישראליות בעלות תושייה אנחנו ומצאנו את ביה"ס של הלובר - כן , יש דבר כזה - Ecole du Louvre - ושם הכניסה היא בחינם. נכנסנו בנון-שנלטיות ישראלית.... שילמדו להם....
כמה תמונות :
כמה תמונות מהאיזור סביב הלובר :
*
מסלול הפסאג'ים מתחיל, כאמור, מאחורי הלובר, ליד הפאלה רויאל - Palais Royal, בואכה רחוב ריבולי המפורסם. קפיצה קטנה לחנות הבשמים של "בנלוקס" (אין מציאות....) ואנחנו בפתחו של הפאלה רויאל.
מאד רציתי לבקר בגן של "הארמון המלכותי" ולראות את המיצג השנוי במחלוקת של האמן דניאל בורן. בשנת 1986, כשהקים את מיצג העמודים המפוספסים שלו בגן של הפאלה רויאל, עורר מחלוקות ואף ביקורות קשות בקרב מבקרי האמנות.
ובכן... אני לא מבקת אמנות - אך עלי לומר שהתאכזבתי מעט מהמיצג.
אמא שלי : אני לא מבינה מה כל-כך יפה בזה?!? בשביל זה סחבת אותי לכאן?
סאבטקסט: האמת?!? היא צודקת... התמונות של נמיצג נראו יותר מעניינות ומסקרנות. במציאות- קצת מאכזב....
אז הנה התמונות שלי - היו אתם המבקרים...
*
עברנו בפסאג' מקורה והגענו לגן ה"אמיתי" של הפאלה רויאל Jardin du Palais Royal.
הגן יפה, נעים, מזרקה גדולה במרכזו, עצים בשלכת, פסלים וציפורים על פסלים. בדיוק מה שאני אוהבת, ויסלחו לי העמודים המפוספסים....
מסלול הפסאג'ים - או הגלריות
הפסאג'ים המפוארים של פריז הם למעשה רחובות מקורים שהוקמו באמצע המאה ה-19. הם שימשו רחובות קניות אלגנטים בימים שלפני בתי הכלבו הגדולים ומרכזי הקניות החדישים. הם היוו הן מעברים מקורים בין הרחובות החיצוניים והן מרכזי חנויות. מסלול הסיור בפסאג'ם מתאים במיוחד ליום גשום או קר, אך אינו מתאים ליום א' , שכן רבים מהפסאג'ים סגורים.
בשנים האחרונות, לאחר שהוזנחו והידרדרו מבחינת תחזוקה ומראה, נעשו פעולות נמרצות בפריז כדי להשיב לפסאג'ים את תפארת העבר.
התחלנו בגאלרי קולבר - Galerie Colbert . הפסאג' הזה נבנה ב- 1826 ומהווה חלק מהספריה הלאומית - ששוכנת בבניין עתיק בעל חזות מרשימה מעברו השני של הרחוב. הכניסה לגלריה זו היא מאובטחת (בשל היותה גם מכון לימודים ומחקר) ואפשר להכנס רק מכיוון אחד ולצאת מהשני. הפסאג' עצמו אינו כה מרשים - אך בולטת היא תקרת הזכוכית הממעוגלת ומתחת פסל של אורידיצ'ה - אותה הכיש הנחש ברגלה. בפסא'ג ישנה גם מסעדת בראסרי שנראית שווה ביותר... רק הצצנו.
יצאנו מגאלרי קולבר וחזרנו שוב לרחוב הכניסה כדי להגיע לפסאג' הבא - גלריה ויויאן -Galerie Vivienne. נבנתה גם היא ב- 1826 ונחשבת כיום לפסאג' המפואר ביותר וזה שנשמר במצב הטוב ביותר מבין המעברים המקורים של פריז.
יש בה פסיפס רצפה יפה ותבליטים על הקירות. מעל 30 חנויות יוקרתיות פעילות בגלריה - והמפורסמות ביותר הן חנות היינות "לגראנד" וחנות הפרחים היפהפיה - Emilio Robba. בגלריה היו קישוטים רבים לחג המולד, עצי חג-מולד והיא מאד מצאה-חן בעינינו. ביג לייק, טרה בל 
!!!
ועוד כמה תמונות מגלריה ויויאן היפהפיה:
*
המשך הסיור :
במרחק של כמה רחובות מהפסאג'ים ויויאן וקולבר (שלמעשה צמודים אחד לשני), נמצא הפסאג' הבא בו ביקרנו - פסאג' דה פנורמה Passage des Panoramas.
זהו הפסאג' הותיק ביטותר בפריז והוא נבנה ב- 1817, והורחב ב- 1834. מתוכו נפתחים ארבעה פסאג'ים נוספים.
אם פסאג' קולבר היה רציני ומכובד, ופסאג' ויויאן היה מפואר, מעוצב ואלגנטי, הרי שפסאג' פנורמה הוא זרוק יותר במראה, תוסס, דהוי במקצת אך עדיין מהודר , והעיקר - מעניין ביותר!
מבחינתי, הייתי מבלה שם שעות ארוכות.
ראשית - יש בו הרבה מאד חנויות מיוחדות ומעניינות, במיוחד לאספנים - חנות חותמות, חנויות של גלויות ישנות (עכשיו כמובן מצטערת שלא קניתי...), פוסטרים, בולים ועוד ועוד.... בקיצור - גן-עדן לטיפוסים נוסטלגים כמוני. גם מקומן של חנויות בגדים - וינטאג', מעצבים אינו נפקד.
שנית - יש שם הרבה מאד מבקרים ואני תמיד אוהבת להסתכל על טיפוסם שונים ומשונים. הן אספנים, ה תיירים והן סיורים של בתי ספר. כנראה במסגרת "סל-תרבות" של תלמידי פריז...
בנוסף - יש בפסאג' פנורמה מסעדות ובתי-תה ושוקולייטרים. מממממ 
נהניתי מאד מהביקור בפסאג' המרתק הזה.
כמה תמונות :
ועוד תמונות מפסאג' פנורמה:
Au revoir, Passage des Panoramas
אמא שלי : טוב, אני חושבת שמיצינו את העניין. צריך הפסקה.
אני : כן, כן. אבל יש עוד פסאג' כאן, מעבר לרחוב....
אמא שלי : די!
אני : טוב, רק אציץ לרגע.... 
סבטקסט: אכן, יש משטר. אבל אין טעם למתוח את החבל.... לא יביא שום תועלת.
כשאין ברירה, אז אין ברירה.
רק הצצתי לכמה דקות בפסאג' ז'ופרואה Passage Jouffroy. הוא נחשב לאחרון הפסאג'ים בפריז, הוקם בשנת 1847 ויש בו גם חנויות מעניינות (שלא ראיתי....
. למשל - החנות בה נהג טולוז לוטרק לקנות את מקלות ההליכה שלו).
צמוד לפסאג' ישנו מוזיאון שעווה שנקרא מוזיאון גרוואן Grevin.
בזאת הסתיים מסלולך הפסאג'ים שלנו (כאן בפורום הוא נמשך כבר כמה ימים טובים...).
מי שרוצה לקרוא ולדעת עוד קצת על הפסאג'ים של פריז =- הנה כאן , כאן וכאן .
כמה תמונות מפסאג' ג'ופרוואה :
פסאג' ז'ופרוי קרוב מאד לבולווארד האוסמן - כן, זה של גאלרי לה-פאייט.
לאחר הפסקה קצרה במקדונלנד'ס הקרוב (פיפי, וויי-פיי חינם...) שמנו את פעמינו לגאלרי לה-פאייט.
הרי זהו יום הפסאג'ים והגלריות! אין מתאים מזה!
נכנסנו ונשאבו היישר לעולמו של חג המולד, קישוטים מנצנצים ויופי כללי.
מתחת לכיפת הויטרג' המפורסמת והיפהפיה של גאלרי לה פאייט, ניצב לו עץ חג המולד הענקי המסורתי של חנות ה"כל-בו" הזו.
המראה היה משובב נפש, מקסים ונפלא.
השנה, הנושא בגאלרי לה-פאייט לכבוד חג המולד הוא עולם הילדים משולב בשעון. וכך, עץ חג המולד היה מורכב מבובות וחיות מחמד שנסעו סביבו. למעשה העץ היה שעון של סווטש.
קשה לתאר במילים, אז הנה כמה תמונות מהיופי הזה :
*
עלינו למעלה, לכיוון הקפטריה, במטרה לאכול שם.
לפני זה, עלינו למרפסת התצפית ( טיפ : תצפית חינם על פריז על הגג של גאלרי לה פאייט) . זה היה ממש לפני השקיעה והמראה היה מרהיב.
המרפסת עצמה מאד חביבה - דשא סינתטי, ספות שאנטי (אבל היה קררררר....), משקפות ותיירים מכל הסוגים. וכמובן - תצפית מרהיבה על גגות פריז, כולל מגדל אייפל, המונמרטר וסאקרה-קר ומבט על החלק האחווי של האופרה של פריז.
תמונות, תמונות - ואנחנו יורדות לאכול בקפטריה. מרק, כמה סלטים ומגדל אייפל בחלון.
כיף!
*
הומאז' למגדל אייפל לעת שקיעה.
תמונות ממרפסת התצפית ומחלון הקפטריה.
*
לאחר הארוחה הקלה (לא מי יודע מה... המרק היה די בסדר, השאר דלוח למדי...) עשינו סיור קצר בכלבו לה פאייט.
המחירים כמובן בשמיים, אבל יפה מראה עיניים.
צילמתי עוד ועוד (וגם כאן כעסו עלי באחד מאגפי היוקרה.... כאילו דא? מה אני אעתיק דגמים של שמלות ערב?....). צילמתי שוב גם את עץ חג המולד המהמם עם כל הבובות והחיות. אהבתי את תצוגת השמלות סביב הגלובוס.
לא קנינו כלום. נו, מה?
*
ועכשיו - גולת הכותרת : חלונות הראווה של גאלרי לה-פאייט.
אין מילים, פשוט אין, לתאר את היופי הזה, את ההשקעה ואת המחשבה מאחורי העיצוב המדהים.
כאמור - הנושא השנה בכלבו היה הילדים והשעון.
12 חלונות ראווה, כל אחד מוקדש לשעה במהלך היממה וכל אחד עם הצגה משלו, אפקטים משלו , בובות ותלבושות משלו. הינשופים שולטים.
בחלונות אנחנו פוגשים את כל "ידידינו" מעץ חג המולד מתוך החנות... חגיגה!
הכי יפה היה החלון של חצות - כשחלון סגור ואז השעון מצלצל 12, החלון נפתח ורואים את הבובות פותחות בריקוד קאן-קאן. מרהיב!
אנשי גאלרי לה פאייט סידרו הגבהות מיוחדות לילדים לפני החלונות, כדי שלא יסתירו להם. על הכל חשבו.
עמדנו דקות ארוכות ליד חלונות הראווה (סאבטקסט : עד שלאמא שלי נמאס...).
כמה תמונות לתיאור היופי הזה:
*
נפרדנו בצער מחלונות הראווה המקסימים של גאלרי לה-פאייט ועברנו לחנות "הכל-בו" השכנה - פרינטן Printemps - "האביב". חנות שאני מאד מחבבת, אגב.
גם שם היו חלונות ראווה יפים וגם בהם מופיעים דובונים וצעצעועים (ריגול תעשייתי ?...).
לאחר התרשמות מחלונות הראווה (של גלריית הפאייטים היו הרבה יותר יפים, אין מה להשוות) , נכנסנו פנימה ואף ערכנו מעט קניות קוסמטיקות . אחרי הכל, אנחנו נשים בפריז, לא ?!?
*
מכאן עברנו איכשהו לכיכר מדלן (נדמה לי אפילו שלקחנו מונית כי כבר הרגליים כאבו...).
שם היו שתי חנויות שתיכננו לדגום : C&A ו - דקתלון.
על סי אנד איי אני לא משתגעת (תמיד מזכיר לי את המשביר לצרכן...) וגם מדקלתון לא התלהבתי. אבל נשלחתי ע"י בני המשפחה הזקוקים לחולצות Dry FIt וצריך לפצות את הנשארים במולדת...
יצאנו עם שלל לא גדול.
אמא שלי התעייפה ונשברה.
אני רציתי לראות את שוק חג המולד בשאנז אליזה .
לא התווכחנו, פשוט התפצלנו.
אמא חזרה למלון באוטובוס (חיכיתי איתה בתחנה עד שיבוא).
אני הלכתי ברגל עד כיכר הקונקורד כדי לדגום קצת את שוק חג המולד.
הבטחתי לה שאחזור תוך שעה - שעה וחצי ושלא תדאג.
וכך שוטטתי לי בשוק חג המולד בשדרות האליזה. מוזיקה עם שירי כריסמס אמריקאים, המון דוכנים שדי חזרו על עצמם - מקרונים, יין חם, גבינות, נקניקים, שוקולדים, קישוטים לעצים. אווירה מאד נחמדה אבל לא "וואוו" (אולי כי הייתי לבד, אבל נראה לי, ע"פ מה שהבנתי מחברינו מארצות אלזס - ששם יותר מרשים).
מאד אהבתי את קישוטי חג המולד והאורות.
אפילו ביקרתי בחנות אדידס ושם מצאתי את החולצה הנכספת עבור בני היקר.
הגעתי בסיור עד סוף השוק בקטע השדרה ה"ירוק" (מכיכר הקונקורד עד לכיכר שממנה יוצא רחוב פרנקלין רוזבלט. משם מתחיל איזור החנויות של שדרות אליזה) .
משם נכנסתי למטרו ונסעתי (עם צ'יינג') עד לתחנת לוקסמבורג.
התאחדתי עם אמא והלכנו לאכול (שוב) בקרפרי "שלנו" ליד הפנתיאון. גיוונתי בגאלט והיה שוב, טעים ביותר!
וכך נגמר לו יום הקישוטים והאורות.
לילה טוב.... 
סיכום היום:
רשימת המכולת : אפשר לסמן "וי" - על סיור בגלריות ובפסאג'ים של פריז וכן בשוק חג המולד בשדרות האליזה. כך גם על הביקור בגאלרי לה פאייט (משום מה לא צירפתי ברשימת המכולת שהכנתי את החנויות שכתבתי לעצמי שצריך לבקר בהן... ).
משפחה : היום יום ללא ביקורים משפחתיים. זה היה היום היחיד בכל הטיול, חוץ מיום ההגעה...
דברים לא מתוכננים : מרכז הקניות של הלובר.
שוטטות: ברובע השני של פריז, בנבכי הגלריות ובחנויות הענק.
הנאה: גדולה 
!
תמונות לסיכום היום - שדרות האליזה מוארות, לאורכן שוק חג המולד ומשני הצדדים כיכר הקונקורד עם האובליסק ושער הניצחון בכיכר הכוכב - האטואל וגם – גאלרי ויויאן היפהפיה:
וכדי להשלים את תמונות השדרה הפריזאית המפורסמת, הנה השיר על שדרות אליזה...
