וואו... אחרי מספר פעמים בהודו! החלטנו שבא לנו משהו טיפה שונה... אז החלטנו ללכת לראות את השבטים של הודו.
השבטים של הודו הם כמעט 70 אחוז מהאכוליסיה של הודו הם מתרכזים לרוב במחוז צ'טיסגאר ובאוריסה.
אנחנו התחלנו את המסע שלנו לכוון השבטים מהעיר היפיפה אורצהה שבמחוז מדיה פרדאש עם רכבת שלקחנו מהעיר ג'הנסי.
הגענו לעיר גינדלפור שבמחוז צ'טיסגאר שיש לצין שזה מקום דיי שומם ולא מתויר וחיפשנו מדריך! ופה הבעיה!!
רוב הטיולים אצל השבטים הם טיולים מודרכים, לא ניתן ולא כדי לדעתי לטייל שם לבד, כך שרוב הטיולים הם מאורגנים עם מדריך שבדרך כלל הטילים נסגרים בערים גדולות מראש וכך יוצא שאין הרבה מדריכים למטיילים העצמאים ,אין הרבה זה בלשון המטע אין בכלל.. בצ'טינגאר לא טיילנו בכלל המדריך היחיד שהסכים לבוא לראות אותנו אמר שאין לו זמן... ולכן הינו שם רק לילה אחד במלון שנקראה רינבו ... היחידי שהיה סביר בעיר גינדלפור.
מגידלפור נסענו לעיר שנקראת גיפואר שבמדינת אוריסה (לא להתבלבל עם גיפור של ראגסטאן ) ושם התחיל הכיף של לראות את השבטים...
השבטים של אוריסה נקראים אדיבאסי, הם אנשים מרתקים, בעיר עצמה חיים אנשים הודים שכמעט ולא יודעים אנגלית העיר גיפואר נראית כמו כל עיר הודית לא מתוירת קצת לכלוך וכמעט ללא שלטים באנגלית (נכון ל2011) בעיר יש מלון אחד טוב... (ותאמינו לי שגם הקשוחים שבנכם לא רוצים לישון בחדרים שראינו ... ואני די קשוח בקטע הזה) שנקרא מודימנטי (madhumati) מהתחנה המרכזית של האוטובוסים קחו מונית על תסתבכו (הם לא יודעים שם אנגלית)
המלון זול יחסית חדרים טובים עם רצפת שיי ומים זורמים במקלחת ולרוב מים חמים ב600-700
יש גם את האופציה היותר זולה של 300 רופי אך תצטרכו להתקלח עם דלי :) הצוות של המלון אדיב ומוכנים לעזור בכל דבר, דרכם מצאנו את המדריך המצוין שלנו העונה לשם אמבר הם יעזרו לכם למצוא אותו בקלות, ובאמת אמבר אחד המדריכים הטובים איש אמין ישר וחברותי מאוד... היתכן וגם יזמין אותכם לביתו לארוחת ערב .... אל תפספסו
אנחנו השכרנו אוטו ב3000 רופי אמבר המדריך עוד 1000 רופי ככך שזה מסתכם בכמעט 5000 רופי ליום אחד כלל לינה ואוכל... אההה אוכל במלון יש מסעדה מעולה בערב מגישים שם את הרסמאי קבב שהוא לדעתי אחת המנות הטעימות שאכלתי... וכמובן מוגש שם גם מנות לא בשריות וטעימות מאוד ...
במרחק הלכיה קצר מהמלון יש אינטרנט (15 רופי לשעה) ולידו יש גם ATM למשיכת כסף שזוהי האפשרות היחידה שיש שם למשיכת כסף, כדי למשוך שם את כל הכיסף שתרצו אחרי זה זה כבר יותר קשה להשיג...
השבטים ממוקמים בסמוך לכול עיר גדולה בכל יום יש באזור אחר שוק של השבטים שנקרא היט, זה שוק שמספר שבטים באים למכור את הסחורה שלהם, והכל הולך שם, החלפות של מוצרים בסיסים כמו למשל אורז תמורת תרנגול, דגים מיושנים תמורת כרוב וגזר, וכמבן שי שם גם כסף אך מעט.. השווקים מענינים אפשר ללכת לשם לבד ללא מדריך וממולץ ללכת לפחות ל4 שווקים שונים (אנחנו היני ב7 שונים) כי כל שוק הוא שונה יש חלק מהשווקים שהם יותר מתיירים ואתם תראו את זה.
אנחנו נסענו עם אמבר לראות כפר קטן ופחות מתייר רחוק מאלו שכל התיירים בדרך כלל מגיעים שבט מקסים וקטן שמגדל הכול לבד... רק בעזרתו של אמבר הצלחנו לשאול שאלות אכלנו ארוחת צוהרם טעימה בכפר והיה פשוט כיף ואותנטי .. למרות שאין לי ספק שאנחנו לא הראשונים שהגענו לשם... כן ;-) אחרי יומים של טילים בשבטים יחד עם אמבר המדריך נסענו לעיר קורפוט מרחק של שעה מגיפואר לפגוש את המדריך השני שלנו..כבר אמרתי שהמדריכם שם מאוד עמוסים ... מגיפואר לקורפוט אפשר לקחת אוטובוס (20 רופי) או מונית (400 רופי).
מקורפוט נסענו לראות שוק יום חמישי של השבטים אונקדלי ובונדאיה השבטים הערומים, הם מגיעים לשוק לבושים לבושים בליבוש מינמלי עדיף להגיע בבוקר מוקדם ואז המדריך הקח אותכם לראות אך אנשי הכפר באים יחפים 20 קלומטר בערך מהכפרים שלהם. הנשים של השבט הזה מאוד נחמדות, הגברים קצת שיכורים ואלימים, בוא נגיד שלא הייתי מסתכל להם בעיניים הם שוטים שם משקה משכר שהם מוצאים אותו מגזע של עץ.. המשקה לבן וטעים איך משכר ראו הזהרתם :) אני אישית התלהבתי יותר מהטקס של השתיה שלו מאשר המשקה עצמו, דלרותי מכירים?? יופי עכשיו תדמינו לכם דלורית מיובשת... בחלק העגול יותר של הדולרות הם עושים פתח לחלל של הפתח הם שופחים את המשקה אשר מחליק לכוון החלק הצר יותר של הדלורית ע לקצה של החלק הצר שבקצה שלו יש פתח... ככה הם שותים את זה הכלי שתיה הזה נוצר בגלל הריח החזק שיש למשקה ולכן הם לא שותים בכוס ...
אחרי 7 ימים שזה המווןןן נסענו לעיר בירה של אוריסה בוהנסבואר עיר גדולה וכיפית וחזרנו לראות קצת תיירים ואפילו תרמילאים (לא ישראלים כמובן ) פתאום חזרנו לדבר אנגלית קצת ובכלל אוריסה והשבטים מחוץ קשום ואנשים נפלאים ממליץ בחום לראות משהו קצת שונה בהודו :)