אז זהו, חזרנו מטיול משפחתי בברצלונה בחנוכה, כשלמעשה תכננו טיול ונופש חנוכה בארץ. החלופות היו ים המלח ואילת. יש שיאמרו, סנובים. אך המחירים של המלונות בארץ מרקיעי שחקים ולא תמיד מוצדקים...
מצאנו דיל מוצלח של אל על ומלון שענה לציפיות והחלטנו לצרף 3 ילדים (11, 14, 17) לטיול.
הגדרנו לוחות זמנים ותיאמנו ציפיות בין המשתתפים. היה ברור שנצטרך להשקיע מעט זמן בשופינג (שאנחנו בדר"כ לא עושים) בגלל דרישת הנערות שבחבורה. התחייבנו לבקר בקמפ נואו ואם אפשר לצפות במשחק של בארסה בהתאם לדרישות הגברים בחבורה. סיכמנו מראש, שביקורים במוזיאונים (יפים ומעולים ככל שיהיו) נעשה רק במידה ומדובר בכאלו שההורים לא היו בהם, או שיש בהם ערך מוסף מיוחד, או שאין ברירה ומזג האויר והממטרים מאלצים אותנו להיכנס פנימה.
עם רשימת האילוצים, ידע והיכרות מוקדמת עם העיר, יצאנו לדרך.
ברצלונה היתה מסבירת פנים באופן מיוחד - מזג אויר ייחודי (6 ימי גשם בממוצע בחודש דצמבר - אנחנו זכינו לא לצפות בגשם באיזור, ורק כשהמראנו ביום ה' שעבר, התחיל לטפטף...), אוכלוסיה מסבירת פנים (כולם הזהירו אותנו מהכייסים המקומיים, למזלינו לא פגשנו אפילו אחד, אבל נזהרנו), אדריכלות בתים ונוף מדהימה ביופיה ואוכל טוב (על כך היו חילוקי דיעות עם הנוער).
מייד עם נחיתנו, כהרגלנו, לקחנו מפה והמלצות על העיר וסביבתה. לקראת חג המולד והשנה האזרחית החדשה, ברצלונה היתה מקושטת בימים ומוארת בלילות באופן מדהים, והיה פשוט כיף להסתובב ברחובות.
 ימי הטיול שלנו התחילו ב-8 בבוקר ונמשכו בדר"כ עד ל-10 בלילה.
ביומנו הראשון, התאקלמנו במלון (acta splendid) שקרבתו לרמבלס, לכיכר קטלוניה, לשדרות גרסיה, לרובע הגותי והבורן, בנוסף למחיר המיוחד שקבלנו דרך booking.com, הוכיח את עצמו.
המלון נקי וצוות הקבלה אדיב ונעים. כיון שלא בילינו זמן ארוך במלון, ואת ארוחות הבוקר שלנו עשינו בדרך (כריכים ופירות שהוכנו מבעוד מועד והוכנסו לתיק הגב), איננו יכולים לפרט לגבי איכות ארוחות הבוקר במלון. ישנם חדרים לזוג, לשלושה ולארבעה אורחים.
אחר הצהרים יצאנו לטיול ברחובות הרמבלס והרובע הגותי. נהננו מהחוייה ובעיקר מהאורות והקישוטים לרגל השנה החדשה. את ארוחת הערב (טאפאס וסנגריה למבוגרים, שיפודי פרגיות ופאטטס בראבס - תפוחי אדמה מטוגנים לילדים) אכלנו במסעדה מומלצת בשם celler de la tapas ברחוב ה-Universitat.
 www.cellerdetapas.com
ביומנו השני, שהיה יום ו', החלטנו להמשיך את סיורנו ברובע הגותי, ביקרנו בבוקר בשוק הבוקריה, שניתן להנות בו ממגוון צבעים של הפירות, הירקות, (אך גם ריחות קשים של דגים ובשר מסוגים שונים, ולזעזועם הגדול של הילדים - גם מארנבות תלויות מראשן כלפי מטה..), אנחנו שמנו את הדגש על מתחם הפירות והירקות, וגם צפינו (אך לא טעמנו) בשוקולדים בעיצובים מיוחדים.
לאחר מכן, שמענו על חברה ישראלית-מקומית בשם hola שלום, שמארגנת סיורים בתשלום בברצלונה וסביבתה. סגרנו מראש עם ברק שנצטרף לשלושה סיורים (שנפרט בהמשך). המפגשים נעשים ליד מסעדת ההארד-רוק קפה בכיכר קאטלוניה, מיקום מאד נוח למפגש. החלטנו להצטרף לסיור אחר-צהרים שנקרא "מקיף ברצלונה - סיפור אהבה" עם המדריכה טינה - קטלאנית מקומית עם ידע היסטורי עצום והסברים בעברית שוטפת. נסענו לאורך שדרות פסאו דה גרסיה, בהן צפינו בקסה מילה וקסה באטיו שאותם תכנן ובנה אנטוניו גאודי האדריכל המפורסם. שמענו סיפורים על משפחות ותיקות ועשירות שהיו אחראיות להקמת מבנים בשדרה הארוכה ביותר בברצלונה, וקבלנו המלצות לבקר עצמאית בבתים שתוכננו על ידי גאודי. המשכנו לכיוון פארק גואל, שאף הוא תוכנן על ידו, ונהננו מסיור (מהיר אמנם) אך יסודי בן כשעה המתאר וצופה על המבנים והתכנון המלא אהבה לטבע ולצורות שאינן קוים ישרים... המשכנו לסגרדה פאמיליה, בה ביקרנו בעבר ביסודיות והחלטנו הפעם לא להיכנס פנימה. קיבלנו הסבר מפורט על התכנון והבניה, על חזית המולד וסבבנו סביבה לשמוע תיאורים והסברים על הבניה ה"אינסופית" שלה, שלמעשה תוכננה להסתיים ב-2026 וכנראה לא תסתיים עד אז. לאחר מכן נסענו להר המונז'ויק, שהיה בעבר הרחוק בית הקברות היהודי, בו נמצא היום הפארק האולימפי והמוזיאון הלאומי לאומנות קאטלנית, משם צפינו במחזה המרהיב של המזרקות הקסומות (המזמרות). ירדנו עד למטה במדרגות לכיוון כיכר אספניה ולאחר מכן, עלינו במדרגות הנעות חזרה להר. נסענו משם באוטובוס, המשכנו לסייר ברובע הגותי וראינו את הקתדרלה של העיר. באיזור שלפני הקתדרלה היה שוק מיוחד לרגל השנה החדשה עם יצירות מעץ, קישוטי אשוחים וכדומה. מרהיב! המשכנו למקדש הרומאי העתיק, וביקרנו במרכז הפוליטי, שם ראינו את ארמון ממשלת קאטלוניה והמבנה של עירית ברצלונה. ברחוב היו מיצגים מיוחדים לחג המולד, ותורים ארוכים של מאמינים ניצבו לצפות בתאטרון בובות או מיצג בובות של התינוק ישו וסיפור לידתו. המשכנו לרובע היהודי (רחוב call, כנראה תרגום לקוי של קהל) שם שמענו סיפורים מעניינים על הקהילה היהודית המפוארת שהיתה כאן בעבר, ואת הקשרים שלה לשלטון ותרומתה לכלכלת האיזור. משם המשכנו רגלית לרמבלס, וסיימנו את הסיור בשעה 21:30 בלילה. חזרנו עייפים אך מרוצים למלון.
ביום שבת - היום השלישי לטיול - הבנו שכדאי מאד לבקר בהר הטיבידבו ובפארק השעשועים שעליו, הפתוח רק בסופי שבוע בתקופת החורף. החלטנו לרכוש את כרטיסיית T10 לפי המלצת הצוות וגולשים אחרים, כדי להגיע לפסגת ההר. הנוף המדהים שנגלה לפנינו, עלה על כל הציפיות. שמיים כחולים זוהרים ושמש חמימה של חורף (14 מעלות צלסיוס) קבלו את פנינו.
פארק השעשועים ענה לדרישות הנוער ובמחיר של כ-27 יורו, יכלו לבלות בכל המתקנים. חשוב לברר מראש, כיון שלילדים קטנים, ישנו דיל מוזל, עם מתקנים המתאימים לגילאים שונים. הורים מלווים, שאין בכוונתם לעלות על המתקנים הנוספים, יכולים להיכנס במחיר מוזל של 12 יורו לאדם. יש מספר מצומצם של מתקנים, עליהם ניתן לעלות במחיר זה, אולם החוייה של הכניסה לפארק, הצדיקה אצלנו את המחיר.
מפסגת ההר ישנו מתקן המעלה את האמיצים לגובה של עשרות מטרים, משם ניתן לצפות לא רק על כל ברצלונה ועל פסגת ההר, אלא על קצה ראשו של ישו בכנסיה שעל ראש ההר. לא נכנסנו לכנסית הלב הקדוש, כיון שראינו אותה מבפנים בפעם הקודמת, והילדים נהנו ממזג האויר הנפלא והשמיים הבהירים.
 לאחר בילוי של יום שלם במקום, חזרנו למלון למנוחת ערב.
היום הרביעי - ביום א', הצטרפנו לטיול מאורגן נוסף עם מיכל, המדריכה הישראלית הנמרצת, שגרה בברצלונה כבר כ-8 שנים. לאחר שביררנו את עלויות הנסיעה ברכבות (וברכב שכור) לערים חירונה (ג'ירונה בקאטלנית) ופיגארס, החלטנו שכדאי לנו להצטרף לטיול המאורגן שאינו בהרבה יותר יקר, אבל מקנה ערך מוסף גדול, במיוחד בטיול עם ילדים, המקבלים הדרכה בעברית. מיכל הייתה מקסימה ובעלת ידע רב. שמענו סיפורים מרתקים על הקהילה היהודית ועל הרמב"ן שחי בחירונה. העיר שוכנת בצפון קאטלוניה על גבול צרפת, באזור מפגש הנהרות טר ואוניאר. שמענו סיפורים מרתקים על הצורף היהודי של העיר ואשתו החכמה, ביקרנו במוזיאון היהודי והמרפסת של בית הרמב"ן. המוזיאון מאד מעניין והיינו שמחים לבלות בו יותר (כן, כן גם הנוער). המשכנו לסייר באיזור הקתדרלה (מצטערים שלא הספקנו להיכנס פנימה, אך נעשה זאת בפעם הבאה). בהמשך הרחובות (עם בתים שנבנו ב-1881-1882) ראינו רחבה ליד אחד הגשרים, בה היה שוק "פשפשים" בו מכרו התושבים מכל הבא ליד: משחק שחמט ישן, תמונות ופוסטרים, טלפונים בסגנון של פעם, מטבעות ואפילו משחקי ילדים ישנים.
לאחר כשעתיים חיכה לנו האוטובוס להמשך הנסיעה לפיגארס, עיירתו של האומן "המטורף" סלבדור דאלי. הגענו לתאטרון-מוזיאון יוצא הדופן, שאינו מזכיר מוזיאונים אחרים, ועשיר ביצירות סוריאליסטיות ייחודיות לדאלי. את הסיפורים ששמענו על דאלי ועל גאלה אהובתו, חייבים לשמוע במקום עצמו, כיון שהם מוסיפים רבות לחוויה העוצמתית באתר.
 חשוב לבקר בקומה השלישית של התאטרון-מוזיאון, שם מוקדשות יצירות רבות (ציורים ופסלים) להקמת מדינת ישראל ואהדה גדולה לעלייה היהודית אליה. היה מאד מעניין! סיימנו את הביקור בארוחת צהרים מקומית וחזרנו לברצלונה למסע שופינג קטן.
ביום החמישי של הטיול - יום ב' בשבוע - יכולנו לטייל לבד, אך העדפנו להצטרף שוב לטיול המאורגן (בדקנו עלות-תועלת והחלטנו שהמחיר בהחלט מצדיק את העניין, וכן, נהננו יום קודם מההסברים של מיכל :). הפעם נסענו לשמורת הרי המונסראט היפיפיה, הנמצאת במרחק שעה מברצלונה. הגענו עם האוטובוס עד למנזר, בדיוק בזמן כדי לשמוע את מקהלת הנזירים הצעירים, ששרו מזמורי הלל נעימים לאוזן. לאחר שראינו את המדונה השחורה (שמאמינים כי מקורה בישראל) וביקרנו באזורים הפתוחים למבקרים של המנזר הבנדיקטי, החלטנו לצאת לטיול רגלי בן 45 דקות אל פסגת אחד המצוקים, בו נמצא הצלב הגדול. הנוף הנשקף משם מרהיב ביופיו - וגולש מהרי הפירינאים ועד הים התיכון. קראנו קודם קצת על הגאולוגיה של המקום והיה מאד מעניין לראות את הסלעים והמצוקים באיזור.
חזרנו לכיוון ברצלונה. חלק מהמטיילים החליטו לפרוש בשלב זה, אך אנחנו המשכנו לסיור ב"קאמפ נואו" המפורסם. כפי שהתחייבנו בפני הגברים שלנו, נכנסנו לסיור מודרך (בתשלום נוסף של כ-19-21 יורו) במגרש של קבוצת הכדורגל בארסה. אני חייבת לציין שהיה מדהים, וגם הבנות, שבדרך כלל לא מתעניינות בכדורגל, התרשמו ובילו זמן רב בסיור ומול המוצגים השונים במוזיאון שאחריו. ראינו את כר הדשא ואת המקומות העדיפים לבחירה בזמן משחק הקבוצה שם, המשכנו את הסיור לחדרי ההלבשה של הקבוצות היריבות ובסיומו, נכנסנו לחנות בה ניתן ללמוד מהספרדים כיצד ניתן לעשות כסף מקבוצת כדורגל טובה שיודעת לשחק בעבודת צוות מדהימה ולסחוף אחריה עולם שלם. את מדי הקבוצה אנו ממליצים לקנות בארץ, כיון שאפילו מחירי החיקויים שם - מאד יקרים ולא מצדיקים את הקנייה...כדורגל עם סמל הקבוצה הצלחנו למצוא במחיר סביר בדיוטי פרי (הבנות, שבדקו את המחירים בחנויות השונות של הדיוטי פרי ביציאה מברצלונה, טוענות שהוא מאד יקר, ומי שלא ממש נעול על מותגים, אין סיבה לקנות שם. לגבי מנגו וזארה, הם מעט יותר זולים מאשר בארץ, אבל לא שווה את ההיסטריה).
 את ארוחת הערב החגיגית החלטנו לקיים בהארד-רוק קפה. היה טעים, אם כי מעט רועש לאבא.
ביום הששי, צפוי היה גשם. הסכמנו שכדאי להתחיל את המסלול באקווריום המפורסם. הלכנו רגלית מהמלון לאורך הרמבלס עד שהגענו לעמוד קולומבוס. שם החלו העננים לאיים, ומייד נכנסנו לאקווריום. עלות הכניסה עבורנו היתה כ-18 יורו לאדם, ומאד נהננו מהמגוון הרב של צמחים ובעלי חיים שהקיפו אותנו. גם אם לא מבינים אף שפה (אנגלית, ספרדית וקאטלנית), ניתן להינות מאד מהמסלול, כשבחלקו, האקווריום עובר מעל המטיילים. בילינו שם כחצי יום מהנה, ועד שסיימנו, ראינו שהשמש יצאה מבעד לעננים, וכלל לא ירד גשם. סתם הפחידו אותנו. אנחנו מאד לא ממליצים להיכנס לקניון המרמאגנום - יקר ומשעמם. חבל לבזבז זמן, אפילו לישראלים המשוגעים על קניות. אנחנו רק עברנו שם בדרך לפארק הסיוטדלה (ciutadela). אכלנו ארוחת צהרים מענגת במסעדה ששמה כשם הפארק. כולם נהנו ממנות עשירות בטעמים ומתאימות לכל חיך.
הפארק יפיפה ומפתיע, כשבמרכזו ישנה קסקאדה - מזרקה מלאכותית מופלאה עם פסלים מרשימים ליד האגם (גם שם גאודי הצעיר טבע את חותמו). בפארק נמצא גם מבצר עתיק ובית הפרלמנט הקאטלוני.
 הלכנו לאורכו ולרוחבו של הפארק, עד לאיזור גן החיות. אמנם קיבלנו המלצות חמות על גן החיות, אך הילדים שבעו כבר גני חיות בעולם, והחלטנו להמשיך הלאה. סיירנו ברובע הבורן (הנקרא גם La Ribera). תכננו להגיע לשוק סנטה קטרינה, אבל התרשמנו מהכנסייה הגותית של סנטה מריה דל מאר. ביקרנו בה והמשכנו את הטיול ברחובות העתיקים של הרובע, המשמר בתים שחלקם ניבנו במאה ה-12. המשכנו את המסלול עד לשער הנצחון היפיפה, וראינו בדרך גם את בית המשפט העליון, שתקרתו עשויה ויטראז' מיוחד. לא ממש נותנים לתיירים להיכנס, אבל אנחנו ראינו בניין מיוחד וביקשנו לצפות בו מהכניסה. החוצפה הישראלית כאן הרשימה את השומרים, שנתנו לנו גם לצלם.
התענוג של השיטוט בסימטאות, הוביל אותנו אל מוזיאון השוקולד. במוזיאון זה, כרטיס הכניסה הוא חפיסת שוקולד מריר (70%) שאותו ניתן לזלול במהלך או אחרי הביקור. הביקור בן השעה הספיק לחבורה שהמשיכה בדרכה חזרה לרובע הגותי ולמלון.
ביום השביעי החלטנו שאנחנו מתחילים את מסענו הרגלי אל כיכר ספרד (פלאסה אספניה), שם התרשמנו מבחוץ מקניון ארנה ומשם ממשיכים למונטז'ויק. אם ירד גשם, נמשיך למוזיאונים השונים (מוזיאון לאמנות קאטלנית, מוזיאון חואן מירו ואולי גם מוזיאון האולימפיאדה, שהיה פחות מומלץ). בתאריך של 12.12.12 בשעה 12 ו-12 שניות, עמדנו מחוץ לאצטדיון האולימפי, ליד המוזיאון, וצילמנו את השעון שלנו...
 בניגוד לתחזיות, לא ירד גשם. החלטנו שלא נכנסים למוזיאונים. בצענו תצפית פנורמית מאיזור מוזיאון האמנות הקאטלנית והמשכנו בדרכנו לפואבלו אספניול. חיקוי הכפרים מרחבי ספרד שנבנה לקראת התערוכה הבינלאומית ב-1929 ונשמר כמלכודת תיירים עלה לנו כ-14 יורו (הנחות לילדים) וניתן לקבל (תמורת פקדון של 20 יורו שמחזירים בסוף) מכשיר אודיו דובר עברית, המסביר את הפינות השונות ברחבי הכפר הרומנטי. עם בוא החורף, חלק מהחנויות סגורות, אולם נהננו מנפחי הזכוכית, אנשי הקרמיקה הספרדית, אומנים מסוגים שונים (מסכות מיוחדות לפסטיבלי מארדי גרא) וכן, מארוחת צהרים מקומית באחת המסעדות (לא משהו לכתוב עליו).
חלקנו חזר למלון, והשאר המשיכו בביקור בתוך קסה מילה. מומלץ בחום! מתחילים מביקור בגג ובמרפסות בקומה העליונה ולאט לאט יורדים מקומה לקומה וצופים בתכנון, במודלים המוקטנים של בתיו של גאודי, כולל תכנון פארק גואל. מאד מרשים! ניתן לקבל מפת הסברים, ספר וגם מכשיר אודיו להסברים מפורטים.
אוקיי, עכשיו הגיע הזמן לסיים את המסע בהסדרת "חוב" לבתנו הבוגרת. קבלנו המלצה ממיכל וצוות הולה שלום על קניון מועדף, שבו יש מספר חנויות שניתן להשיג שם בגדים ונעליים במחירים מפתיעים, אליו ניתן להגיע מכיכר קאטלוניה במטרו הצהוב, או קו 7 מהכיכר. שמו של הקניון הוא Diagonal Mar והוא אכן מצדיק את ההשקעה. במרכזו היה עץ אשוח ענ--ק, מתחתיו ישב "סנטה קלאוס" שהושיב על ברכיו את הילדים שעמדו בתור (הילדים שלנו החליטו שזה מיותר עבורם, אך כאטרקציה צילומית בהחלט ייחודי).
יש שם מגוון רב של חנויות (גם מותגים) במחירים סבירים. כמו כן, חנות PRIMARK בה מצאנו מגוון של בגדים ומצעים שאותם החלטנו לרכוש, למרות שרובנו לא "חולה שופינג". היתה חוויה מעייפת, אך משביעת רצון.
 ביום ה' בבוקר, יצאנו לשדה התעופה, עמוסי חוויות ושמחים לחזור הביתה.