בדצמבר 2020, אחרי תשעה חודשים (!!) ללא חו"ל, נכנעתי לקונספט החופשה הירוקה, ולאחר בחינת 3 האפשרויות הקיימות בתחילת דצמבר (רואנדה, דובאי וסיישל), וכן לאחר שלא הצלחתי לבנות חופשה כפי שרציתי ברואנדה, טסנו לסיישל הירוקה בחופשת חנוכה. מלכתחילה, סגרתי את ימי החופש שלי בחנוכה לצרכי סקי. באמת שחשבתי ביוני שעד דצמבר הכל יגמר. איזו תמימות.

אבל כידוע ולצערנו, הקורונה עוד כאן (ונראה שהיא תישאר עוד קצת, גם לאחר תחילת תקופת החיסונים). אני באמת מעדיפה פי מיליון לגלוש עכשיו בקולורדו, כפי שהזכיר לי הפייסבוק שלי מדי יום- זכרונות השנים האחרונות בתחילת העונה בוייל. אחרי בדיקת אפשרויות שונות באינטרנט, סגרתי חופשה בדיל של ארקיע באמצעות אמסלם טורס- 5 לילות עם ארוחת בוקר (ניתן גם להזמין חצי פנסיון בתוספת תשלום, כמובן) במלון סבוי כולל טיסת צ'ארטר הלוך ושוב למאהה, האי הראשי בסיישל. ס"ה כ 3200 דולר לזוג, כ 5.2 א' ש"ח לאדם במונחי הדולר הנוכחיים (כ 3.25 ש"ח לדולר).

לוגיסטיקה:

לאחר קבלת ההחלטה, הכל תקתק ממש מהר- שילמנו באתר, ולקחנו בחשבון שעלינו לבצע בדיקת קורונה באמצעות אחד מבתי החולים בארץ. הואיל וצריך לבצע בדיקה 72 שעות לפני ההמראה בחרנו בוולפסון. טסנו בין התאריכים 14-19 לדצמבר, כשה 14 הוא יום שני, ו 72 שעות לפני כן זה יום שישי. שיבא (בית החולים הקרוב אלינו ביותר) לא עובד בנושא זה בשישי, והתור היחידי שמצאנו בשישי הוא בוולפסון. הבדיקה היתה יעילה להפליא, וקיבלנו תשובה כ 8 שעות אחרי כן, חתומה כנדרש בחתימה דיגיטלית. על התענוג הזה שילמנו 347 ש"ח. היינו משלמים פחות במידה והיינו נבדקים בשאר ימות השבוע באחד מבתי החולים, וכמובן, הרבה פחות בנתב"ג (שגם הם לא עובדים בשישי). בסיישל נהוג ה"דרכון הבריאותי", שהוא בעצם אישור כניסה למדינה. עם קבלת התשובה (השלילית, כמובן. לא יכניסו אדם חיובי), יש לגלוש מייד לאתר האינטרנט הזה: https://seychelles.govtas.com/ ולהגיש בקשה מסודרת- יש להכין לצורך כך תדפיסים של הבדיקה, אישור על חיסון נגד קדחת צהובה (אנחנו מחוסנים, למרות שהבנתי שהדרישה קריטית למי שמגיע ממדינה בה יש קדחת צהובה כדוגמת אפריקה, היבשת ודרום אמריקה), פרטי השהייה במלון (צריך לסרוק את המסמכים לאתר, ניתן לצלמם באמצעות הטלפון הסלולרי ישירות לאתר וזה מאד מקל את התהליך). כמו כן יש לענות על שאלות הנוגעות לקורונה ומצב בריאותי. לאחר ביצוע כל התהליך, מתקבל מייל אישור שהמסמכים נתקבלו, ולאחר מס' שעות קיבלנו חזרה מייל סופי שמאשר את הכניסה, כולל ברקוד. חשוב מאד להדפיס את הדף הזה, כיוון שהם סורקים את הברקוד מייד בכניסה למדינה לפני ביקורת הגבולות. באחד הדפים שהדפסתי לא הודפס ברקוד כנדרש, והייתי צריכה להוציא עותק נוסף. זה מלחיץ...

כמו כן יש למלא עד 24 שעות לפני ההמראה הצהרת נוסע יוצא עבור רשויות המדינה שלנו. את ההצהרה צילמתי בטלפון הסלולרי (צילום מסך) שנבדק עם הגיעי לנתב"ג. התורים שהיו בצד היו של אלה שלא מילאו. אנחנו תוקתקנו פנימה, לקומה G לצורך צ'ק אין.

בארקיע משלמים על מזוודה, כך שהסתפקנו במזוודה אחת (110 דולר הלוך ושוב). במזוודה שמנו בעיקר בגדי קיץ, שנורקלים, וכל מה שצריך לחופשה באי ירוק וטרופי.

מזג האוויר החזוי היה גשם, גשם, וגשם. אבל בסופו של דבר, רוב הזמן היה מדובר בממטרים קלילים שעברו די מהר. למרות שחלק מהימים היו מעוננים, מזג האוויר היה תמיד חם ולח.

הטיסה:

הגענו לנתב"ג כ 4 שעות לפני הטיסה כפי שנתבקשנו. הכל עבר מהר יחסית וחלק, למרות שאני לא מבינה למה ביקשו שנגיע כ"כ הרבה זמן מראש, כשהדיילים פתחו את עמדות הצ'ק אין 3 שעות לפני הטיסה בלבד. הושבה נקבעת רק בצ'ק אין בטיסות צ'רטר, כך שישבנו ב 2 מושבי מעבר. לא נורא.

בטחון עברנו במהרה (גם לא היו הרבה טיסות באותה עת, למרות שהמוניטור נראה עמוס). הדיוטי פרי בגייט עצמו היה עצוב מאד וקטן מאד, אבל אנחנו קונים כי זה מה שיש כרגע. מתאימים עצמנו בלית ברירה לזמנים הנוכחיים.

שמרנו על מסיכה לכל אורך הדרך- מהמונית ועד ההגעה למלון סבוי בסיישל. חברה שהיתה ברואנדה סיפרה לי שבאיזה שהוא שלב היא לא שמה לב למסיכה. אני לא יכולה לומר זאת על עצמי, אבל מסתבר שמתרגלים גם לזה.

קיבלנו סנדביצ'ון ומים והורדנו את המסיכה לזמן קצרצר לצורך נשנוש.

נחיתה:

נחתנו לאחר 6 שעות בסיישל- הטיסה היתה בסדר גמור, קצת מערבולות. הסבירו לנו כי טסנו לאורך החוף ליד ערב הסעודית ומשם מעל האוקיינוס ההודי. הדיילים, כצפוי, נראו כמו צוות קורונה בבית חולים.

ירדנו במדרגות לטרמינל הקטנטן, והיתה לי תחושה כמו בשדה התעופה של גלפגוס- אותו גודל ואותה שמש חזקה. ובכלל, בסיישל יש משהו גלגפגוסאי- היתה לי תחושה שהיא סוג של גלפגוס האפריקנית.

כשנכנסנו לטרמינל, נבדקנו בדיקה ראשונית לעניין קיום הדרכון הבריאותי, ומשם לבדיקת דרכונים, שם ביקשו מאיתנו שוב את אישור ההזמנה המודפס של המלון. הכל זרם יחסית מהר, והיינו בחוץ לאחר כ 20 דקות.

לא ניתן לנסוע בתחבורה ציבורית בסיישל מסיבות של קורונה למי שאינו מקומי, ולכן הדרך היחידה להגיע היא או באמצעות הסעה קבוצתית למי שהדיל שלו כולל העברות, או באמצעות מונית. אנחנו הלכנו על מונית- 50 אירו הלוך (יקר ! בחזור שילמנו רק 25 אירו). אבל כך נראה מונופול, חברים.

למלון הגענו בתוך כחצי שעה, והצ'ק אין היה מהיר וזריז מאחר והחומר חיכה לנו מוכן. משם הסיע אותנו אחד העובדים לחדר (בדיעבד, לא חייבים כיוון שהמרחק די קצר). קיבלנו חדר בקומת הקרקע (מושלם!) והלכנו להכיר את האיזור ממש מהר.

אחד היתרונות של מלון סבוי הוא מיקומו הנוח יחסית- באיזור בו ואלון שנמצא די קרוב לעיר הבירה ויקטוריה ולשדה התעופה.

מלון קמפינסקי הפופולרי מאד, לדוגמא, מרוחק יותר לכיוון דרום, כך שכל טיול ממנו מוסיף עלויות של 50 אירו בשל המרחק. ליד הסבוי נמצא גם מלון H, שאותו כמעט סגרתי בדיל המקורי. 2 המלונות הם ריזורטים מפנקים ואיכותיים, עם ספא.