איטליה: אגמים, עיירות ופסגות - טיול בשלושה דורות (#12)

חלק י”ב ואחרון : הטיול מסתיים עם מצעד דירוגים ע”י המשתתפים

וגם – דברי סיכום, הגיגים וסקירת-בזק של הטיול

יום שישי 27.7.12 - יום אחרון, חוזרים הביתה...

קימה מוקדמת יחסית לעצמנו - ב -7 כבר בחדר האוכל, "הסעודה האחרונה" עם פרופסור ביצה ושאר מרעיה.
ברחבת החנייה מתחת למלון הקימו כבר את דוכני השוק ואנחנו קצת מתבאסים שלא יהיה לנו זמן איכות להסתובב קצת ואולי לבצע כמה רכישות. כאן המקום לציין - כשמטיילים עם שלושה בנים, נושא השופינג לוקה בחסר. אני די נאלצת לוותר . מה לעשות. רק בארה"ב, כשהיינו הרבה זמן יחסית, הם "נכנעו" ושיתפו פעולה.
שלושת הנהגים מביאים את הרכבים לקדמת המלון (כזכור, אי אפשאר היה לחהנות קרוב , רק "לפרוק ולהעלות" מזוודות.) אנחנו עולים על המכונית ומתחילים בנסיעה לכיוון נמל התעופה מלפנסה במילנו.
נפרדים מהנופים היפים של אגם מאג'ורה ועולים על האוטוסטרדות.

אם אחזור רגע ליום ההגעה, אזכיר שסבא ואבא מיהרו לקחת את הרכב מחברת ההשכרה אע"פ שהקמתי קולות מחאה והזכרתי להם את העובדה שצריך להחזיר את הרכב עד שעת ההשכרה, אחרת יום שלם נוסף והתשלום עולה. מזמן לא היה לחץ. האם נספיק או לא?

נכנסים לשדה התעופה, אבא וסבא פורקים אותנו עם המזוודות ומזדרזים להחזיר את הרכב. מותר לאחר עד חצי שעה half hour grace וכנראה שזה עבד כי לא אמרו להם כלום.
סאבטקסט: אם אני הייתי הולכת איתם הייתי מבינה. היורופקאר ה - xxx לא ויתרו. זה היה איחור של 40 דקות ואחרי שבועיים קיבלנו הודעה בדואר שלקחו מאיתנו עוד 100 אירו עבור יום נוסף של השכרת רכב לא עזרו מחאותינו והתערבות של חברנו הטוב שהוא גם סוכן הנסיעות שלנו. כלום. שילמנו כמו טאטעלך.

אבל, אומרים בפולנייה - לא נורא. עוד קצת כסף הלך על הטיול. העיקר שלא הוצאנו כסף על רופאים!
ולהזכירכם - עפרה עברה מסכת ייסורים עם היורופקאר ה-xxx האלו.

זהו זה. עלינו על המטוס, התארגנו, התיישבנו. כשנכנסים למטוס אל-על, ישר מרגישים שהגענו לארץ עוד לפני שהמטוס המריא…

במהלך הטיסה עפרה'לה באה לבקר וצילמנו תמונות יפות של עננים….

תמונות שצולמו מהמטוס

זהו זה.
נחתנו בארץ בערך ב -5.
נפרדנו מעפרה וחבורתה בנשיבוקים.
מעולם לא נחתתי בנתב"ג ביום שישי אחה"צ. שממה מלאה. לוח הטיסות היוצאות ריק. כל חנויות הדיוטי סגורות וגם בתי הקפה והמסעדות. לא יאומן. ממש כמו עיירה איטלקית בשעות הצהריים.

חזרנו הביתה במונית שהוזמנה מבעוד מועד.
התפזרנו בין הבתים - סבא לביתו, סבתא לביתה ואנחנו גם. כל אחד מהבנים חזר לחדרו ולמחשבו. כולם קיבלו בחזרה את הספייס שלהם.

כמה טוב לחזור הביתה. There's no place like home
כמה טוב לטייל ולראות עולם.
וכמה נחמד שהטיול היה מוצלח ושחזרנו מחוייכים, מרוצים ומגובשים.

תמונה לסיכום הטיול : כל המשפחה מחוייכת בסירמיונה

והנה כמה דברי סיכום, אבל ממש קצרים:
לא תמיד יש חלון הזדמנויות כזה , לטייל בשלושה דורות. זו חוויה משפחתית עמוקה שתחרת לאורך זמן ותשתמר בזכרון הקולקטיבי - משפחתי. הווי שהתפתח בטיול, ויכוחים קטנים, עצבים פה ושם, עיסוק סביב אוכל ובתי קפה ונמנומים קטנים... וגם הרבה הרבה צחוקים ורגעי אושר.
זה היה חלון הזדמנויות שכנראה כבר לא יחזור, וכל-כך טוב שהיה.
הרי בסופו של דבר מה זוכרים? פחות את היום-יום השגרתי ויותר את האירועים והטיולים והחוויות המשותפות. זה מה שנשאר.
עד היום אנחנו נזכרים באנקדוטות מהטיול, במשפטי צמרת שנאמרו ע"י סבא או סבתא ובנופים המקסימים שזכינו לחוות ביחד.

אלו התובנות שלי. את שאר הסיכומים עשיתם כל-כך טוב עבורי.
תודה לכם, קוראים נאמנים וחברים טובים, שהייתם כאן בשבילי ותמכתם בסאבטקסט עם חיזוקים חיוביים. כיף לי בחברה כזו .

*
ותיכף מגיע מצעד קטן לסיום

מצעד האנשים הטובים של הטיול:
מקום חמישי - בעלת המסעדה הזקנה בסירמיונה שמאד מאד הצחיקה אותנו.
מקום רביעי - לואיג'י. הוא היה ממש נחמד.
מקום שלישי - בעלי המלון Al Forte בדולומיטים ששלחו לי בדואר את הנעליים שנשכחו. וגם היה להם טבח מצטיין.
מקום שני - המלאך מארונה שמצא לנו מסעדה.
מקום ראשון - ללא עוררין: עפרה'לה שלנו, המבוגר האחראי שדאגה, תמכה, התריעה בפני סכנות וחילצה מצרות. נשיבוקים!
*
מצעד האנשים הרעים של הטיול:
מקום חמישי - אנשי יורופקאר. מגעילים.
מקום רביעי - המלצר מסירמיונה. פויה של בן-אדם חמוץ פנים.
מקום שלישי - הפקידה החשודה כנון-אלפית בסן- קנדידו שכמעט וסיכלה לנו את תוכנית מגלשות ההרים.
מקום שני - המלצרים בוונציה. רעים כולם.
מקום ראשון - הכייס מוונציה שגנב 4 כרטיסי נסיעה יומיים. בוז!!!

ולסיום, סקר משפחתי:

מה המקום שהכי השאיר עליך רושם/ הכי אהבת / הכי יפה בעיניך בטיול ?

סבתא - הגשר פונטה דה סלטי ונהר הטורקיז בשוויץ. מקום פשוט נהדר!
סבא - הכפר ראסה בשוויץ. עוד לא ראיתי כזה מקום!!!
אבא - הכפר הציורי בורגטו. מקום מקסים וציורי.
אמא - אגם ברייס. מדהים, קסום ומפעים את הלב.
מר מזג-אוויר - נו, באמת!?! המרמולדה. ההר הכי גבוה שהייתי עליו אי-פעם. וגם היה שם שלג!
מר אוזניות - מתלבט בין עמק המפלים (ואל די ג'נובה) לבין אגם ברייס. היה כיף לטייל ברגל אל המפל, אפילו שכולם צעקו עלינו. אבל אגם ברייס גם יפה מאד ומיוחד.
מר בר-מצווה - מונטה באלדו, ההר המשקיף על אגם גארדה. היה מצחיק לעלות ברכבל ולראות את סבתא וסבא מודאגים. היה כיף לטייל למעלה על ההר ברוח החזקה.

וסאבטקסט, מה היא אומרת?
כל מה שהם בחרו, אני גם אהבתי מאד. מוסיפה גם את איזולה בלה. מאד נהניתי שם , במיוחד מהפסל המהמם בגנים.

(_מקום ראשון של אמא שירלי)

ועוד משהו אחד קטן ואחרון (הפעם באמת!):

Why don't we take-off alone
Take a trip somewhere far, far away

כך שר ג'ון לנון בשיר האהוב עלי Starting Over...

אחת התוצאות של הטיול המשפחתי הזה, היתה טיול זוגי לפראג, אחרי שהרבה זמן לא טיילנו בזוג אלא רק בהרכב משפחתי.
וזה היה כיף, שליו ושקט ורומנטי. אפילו כמעט ולא קיבלתי הערות על הגזמה בצילומים...

לחיי הטיולים הבאים!
שלכם,
שירלי

נספח: סיכום-בזק של הטיול :

יום שני, 16.7 – יום טיסה + הגעה למלפנסה, מילאנו.

לינה במלון IDEA ליד שדה התעופה. חלק א'

יום שלישי 17.7 – מעבר לאגם גארדה.

נסיעה לחווה דרומית לגארדה - Agriturismo Corte Onida בכפר Volta Mantovana (MN).

בדרך מבקרים באגם איזאו Iseo . מגיעים לחווה, נחים ונופשים. בערב – ביקור בסירמיונה. חלק ב'

יום רביעי 18.7 – פיצול משפחתי...