למקומות מעטים בעולם ניתנת ההזדמנות למתג את עצמם באופן אולטימטיבי. אחדים עושים זאת באמצעות אירוח אירועי ספורט חד-פעמיים כגון אירוח האולימפיאדה, שההכנות והבנייה עבורה מאמללות את חיי תושביהם במשך שנים, לצורך אירוע שנמשך חודש במקרה הטוב, ובהרבה מקרים מותיר את המקום עם אנדרטאות שוממות וחרבות של מקבץ מבנים אדיר וחסר שימוש. למקומות אחרים מתמזל המזל ומישהו בעל חזון בוחר בהם לצורך הקמת מיזם שישנה את חיי תושביהם לעד.
במקרה של בילבאו, עיר תעשייתית אפורה ומפוייחת שריכזה באופן מסורתי את תעשיית הפלדה והמספנות של ספרד במשך דורות רבים, התמזל מזלה שאנשי חזון כבעלי ומנהלי קרן גוגנהיים בחרו בה כמקום השני בעולם להקמת מוזיאון נדיר. המוזיאון נחנך בשנת 1997 ומאז ניצב בחזית המוזיאונים לאומנות בעולם, ונחשב לאחד מהחשובים והנחשבים שבהם.
את המבנה המדהים המאפיין את מוזיאוני הגוגנהיים בעולם (ניו-יורק, בילבאו ודובאי) שאינו מותיר מבקר אחד ללא תגובה, עיצב ותכנן הארכיטקט הידוע פרנק גרי. המבנה המדהים והאייקוני הזה בנוי באופן שלא נתקלתם בו מעולם, הצורות וחומרי הבניה מותירים רושם בל ימחה על המבקר, זה אינו עוד מבנה שאתם פוגשים בו: הקימורים, הצבעים, משחקי האור והצל והחיבור הבלתי נראה והמוצק של החוץ לפנים.
למישהו כמוני שקרוב לשני עשורים ממתין לרגע שיגיע לשם – כמעט עמדו דמעות התרגשות בעיני כשהגעתי למקום, ככה הרגשתי בביקור הראשון בהודו, בסינגפור באפריקה ובאוסטרליה, וככה אני תמיד מרגיש כשאני מצליח להגשים חלום של הרבה שנים. למה לא הגעתי לשם עד היום באם כל-כך רציתי? שאלה מצויינת שהתשובה עליה היא שכנראה שרשימת המקומות שאני רוצה לבקר בהם ארוכה כל-כך שאני מצליח להגשים אותה רק לאיטי בין יתר ההתחייבויות שאני לוקח על עצמי. עזר מאד גם יום ההולדת הקרב של אשתי מעריצת האמנות המודרנית, ושמחת הטיולים והנסיעות שלה – שלא נופלת במאום מזו שלי.
המוזיאון בעל אוסף אמנות קבוע מדהים המכיל עבודות של חשובי האמנים העולם, ותערוכות מתחלפות מהמדהימות שניתן לראות. הביקור במוזיאון וההתרשמות מהמבנה שווה בעצמתה לביקור בתערוכות שהוא מציג, ולדעתי המבנה הוא חלק בלתי נפרד מהביקור בתערוכות המוצגות בו.
את מה שהמוזיאון עשה לעיר, ואת חזון פרנסי העיר שהחליטו על הקמתו, ניתן להבין רק היום בחלוף 20 שנה לפתיחתו. לזה קוראים בשפה המקצועית “שינוי מיתוג”. בילבאו הפכה מעיר תעשייתית אפורה וחסרת משיכה – לעיר תוססת וחביבה המושכת תיירים מכל העולם המשמשת כמרכז לטיולים בצפון ספרד. הדבר היחידי שהמוזיאון לא הצליח לשנות הוא מזג האויר ההפכפך של מפרץ ביסקאיה שלפעמים הופך לגשום ואפרורי. אבל תמיד תמצאו בית קפה חמים או באר עם מבחר פינצ'וס (טאפאס) להנעים את הפסקה.
כאדם פרקטי, לא הייתי מקדיש נסיעה רק לביקור במוזיאון, אבל באם אתם מתכננים נסיעה לצפון ספרד אל תרשו לעצמכם לוותר על ביקור במקום. הקדישו לו כמחצית היום ולא תצטערו. שווה לבקר גם קצת לפני שמונה בערב כדי לראות את מופע האש המדהים בחזית הפונה לנהר.