מאז החל סיטונאי תיירות ישראלי למכור לפני מספר חודשים דילים לאי לפקאדה הכוללים טיסה ישירה לאי, נראה שכלו כל הקיצין על כל אתרי התיירות האחרים ביוון ואין בלתו של האי לפקאדה. כתבות יח"צ הציפו את דפי העיתונות הכתובה ונדמה שהנה נמצא גן העדן האבוד. "משפטים בסגנון של "החוף היפה ביוון" או "כוס הקפה הטובה ביוון" או "המסעדה היוונית המהממת ביוון" ממלאים עמודים שלמים במדורי התיירות בעיתונות ואפשר לחשוב כל מיני דברים על זה אבל המחשבה שעולה בראש היא שהכותב/ת הצליח מאד היכן שאנחנו הצלחנו פחות... הוא הצליח לבלות חופשה בחינם על חשבון הסיטונאי, וזה עלה לו רק בכמה מילים וביטויים סתמיים.
אז ככה, קודם כל להירגע... (נשמע כמו התחלה של ספר בישול מסוים) לא נגמרו או נסגרו אתרי התיירות המובילים ביוון, ולא הסתיימה התחרות על כיסו של התייר הישראלי. לאי לפקדה הנחמד אמנם יש מה להציע לנופשים הישראלים, אבל הוא בהחלט לא נחשב לאחד מ-20 אתרי התיירות והאיים המובילים ביוון, והיופי והטעם הם באמת בעינו וחיכו של הכותב.
בזמנים נורמאליים מחוץ לעונת התיירות (בערך מאמצע ספטמבר ועד אמצע מאי שלאחריו) עומדת אוכלוסיית האי על כ-22,000 נפש, מה שאומר שהאי שקט לחלוטין והרחובות בעיר ובכפרים שוממים כמו עיירה נידחת בסרטי המערב הפרוע (חסר רק הקוץ היבש והמתגלגל ברוח כדי להשלים את התמונה). אבל בשיא עונת התיירות אוכלוסיית האי כמעט ומכפילה את עצמה פי ארבע בעזרת "תושבים לרגע" שמגיעים למשך ימים עד שבועות של חופשה ומספקים לתושבים המקוריים פרנסה שתאפשר להם להעביר את חודשי ה"יובש" בצניעות עד לבוא הגל הבא של התיירים.
נו? אז מה יש לנו שם בכל זאת?
קודם כל יש לנו טיסה ישירה לאי! יתרון ענק לתייר הישראלי הממוצע שאינו רוצה להתאמץ יתר על המידה בהגעה ליעד החופשה שלו, או פשוט אינו מיומן מספיק במנהלות הנלוות בהגעה למקומות שאין אליהם טיסה ישירה.
שנית, הסיטונאי מוכר דילים בכמה רמות של מלונות לשהייה של שלושה ימים או חמישה ימים (אל תבלבלו עם מספר הלילות המוצע שהוא גבוה יותר אך מטעה כי הטיסה נוחתת אחה"צ ותגיעו למלון לפנות ערב, ויוצאת חזרה בצהריים מה שמשאיר נטו שני ימים פחות ממספר הלילות), כך שלתייר/הנופש נותר רק להחליט על רמת ההוצאה המתאימה לו ולהזמין. הדיל כמובן כולל הסעות משדה התעופה אל, ומבתי המלון השונים שלעצמו מהווה חיסכון ניכר בעלויות ומאד מאד נוח.
מעבר לזה לפקדה הוא אי הררי נחמד, עם כמה חופי ים מהממים שלחלקם צריך באמת להשקיע מאמץ קטן כדי להגיע, כמה נקודות נוף שוות צילום, כביש היקפי המאפשר להקיף את האי בשעתיים וקצת של נהיגה מתישה בדרכים צרות, מתפתלות והרריות, "עיר" אחת, לפקדה שמה, ועוד כמה כפרים שהגדול שבהם הוא נידרי בחופו המזרחי. באי מורגשת השפעה איטלקית ניכרת בעיקר בארכיטקטורה של הבתים וצבעי הטרה-קוטה שלהם, כמעט ולא תראו בתים לבנים עם חלונות כחולים האופייניים כל-כך לאיי יוון. המקומיים מסבירי פנים לתייר באופן יוצא מן הכלל, אדיבים ומותירים רושם נעים והרגשה טובה בכל מקום (עניין של אופי וחינוך כנראה). הרבה מספקי השירותים והמלצרים מקשקשים מספר מילים בעברית (אין עלינו, אנחנו חייבים ללמד את כולם) וככלל, התייר הישראלי עם פתיחותו, ישירותו וחייכנותו אהוד על היוונים.
בלפקאדה אין פארקי שעשועים, אין בתי קזינו מקושקשים, אין דיסקוטקים ענקיים ושרשרת המסעדות ובתי הקפה שתמצאו בכל מקום בהחלט מזכירים את טבריה בימיה העליזים. מה שמשאיר לנו שהות נעימה על שפת הים בצל כמה עצי אורן או שמשיות, קריאת ספר שמזמן רצינו לסיים ואוכל יווני לתיירים (ברוב המסעדות).
בגדול, חופו המזרחי של האי נעים יותר לשהייה, חופיו נגישים יותר וגובה הגלים נמוך יותר רוב הזמן, אם כי בצידו הדרומי תמצאו את חופי הגלישה הטובים ביותר ובצידו המערבי תמצאו את חופי הרחצה היפים והמהממים יותר של האי.
לאחר מספר ימים באי, שיטוט קצר בעיר לפקאדה עצמה (או לפקאס כפי שקוראים לה המקומיים), טיול מסביב לאי וביקור בנקודות המומלצות הגעתי למסקנה שהמקום באמת נחמד למספר ימי "בטן-גב" וניקוי ראש עמוק.
מספר המלצות לשיקולכם ושימושכם:
לינה:
בלפקאדה כמות גדולה של חדרי מלון מכל הסוגים רובם הגדול ברמות פאר ממוצעות (3 כוכבים), כמה מלונות ברמה גבוהה יותר (ארבעה כוכבים – אם כי אני חושד שהם העניקו לעצמם את הניקוד), וכמות גדולה מאד של דירות להשכרה בכל הגדלים ומכל הסוגים (החל מחדרים בודדים וכלה בווילות מפוארות). העלות במבחר כה גדול תתאים לכל כיס.
הנוף המהמם לעת שקיעה ממרפסת חדר במלון ORION בנידרי
רוב הריזורטים המפוארים יותר מרוכזים במורדות המזרחיים של האי, ומיעוטם במערבו. פני השטח מאלצים את השוהים ברוב הריזורטים הללו לנוע במורד תלול (מדרגות או הסעות) לחוף הים ולטפס בו בחזרה לחדרם (נוח יותר בצדו המערבי של האי). חיסרון נוסף של מיקום הריזורטים הללו הוא ריחוקם ממרכזי הבילוי באי (העיר לפקאדה או הכפר נידרי) שמאלץ את השוהים בהם לנוע במוניות או ברכב שכור באם ירצו לבקר בהם, מה שכמובן מייצר הוצאות בלתי צפויות נוספות. כאמור, מחירי הלינה נוחים מאד וברוב המקרים אינם יקרים.
אוכל:
באי כמות מהממת של מסעדות מכל הסוגים והמינים ובמחירים נוחים מאד, מדהים להיווכח שעל אף המשבר הכלכלי העמוק שפקד את יוון ועל אף העלאה מפלצתית באחוזי המע"מ ביוון - המחירים לא התייקרו, ובגדול ספגו אנשי האיים את העלייה בהוצאות ולא השיתו אותה על הלקוח כנהוג במחוזותינו...
לצערי אין כמעט סיכוי שתצליחו להיכנס למסעדה שאינה מלכודת תיירים כי כמעט כל המסעדות באי פונות לאוכלוסייה זו (למקומיים ברובם אין זמן לבילויים במסעדות מכיוון שהם עובדים בהן...), אבל מידי פעם גם בבליל האדיר הזה מצאנו כמה פנינים שהמלצתי עליהם בנפרד באגף הטיפים.
חיי לילה:
חיי הלילה באי צנועים למדי. בילוי במסעדות, ישיבה בבתי הקפה הפזורים במרינה ולאורך הרחוב הראשי ולצעירים יותר יש אופציות בצורת בארים עם מוזיקה רועשת כראוי שנראו די ריקים ברוב הערבים שביקרנו בהם. ישנן גם מספר ספינות קייט היוצאות מהמרינה בשעות הערב המאוחרות ומתפקדות כדיסקוטק צף שאת מוזיקת הטראנס שהם מנפקות ניתן לשמוע למרחקים על פני המים ונראה שהן האופציה הפופולארית בקרב התיירים הצעירים.
אטרקציות ובילוי בשעות היום:
מרכזי התיירות באי (בעיקר בנידרי) מספקים אופציות רבות ומגוונות למי שחפץ בכך. החל משייט על גבי ספינות בגדלים שונים (מכמה עשרות נוסעים ועד למפלצות אימתניות המשיטות כ-500 איש) הנמשך כמה שעות ועוגן במספר נקודות קבועות לחופי האי ובאיים סמוכים, עבור בשכירת סירות מנוע קטנות למספר שעות, שייט בקיאקים לחופי האי, מצנחים נגררים, בננות מטורפות וסוגים שונים של פלטפורמות נגררות אחרות.
לחפצים בספורט ימי אחר כגון גלשני רוח או קייט סרפינג (גלשני עפיפון למהדרין בעברית) ישנם מספר חופים נהדרים באי בעיקר במפרץ ואסיליקי (Vasiliki) בחופו הדרומי שם תפגשו בגן העדן המקומי לגולשי רוח ובמועדוני גלישה המספקים ציוד והדרכה לחפצים בכך. גם בנידרי ישנו חוף מתאים אם כי פחות פופולארי.
במרחק הליכה קצר (כ-3.5 ק"מ) מחוף נידרי נמצאים מפלי מים צנועים למדי המזכירים מספר מקומות דומים בישראל, ולמי שחפץ בהליכה לשם יש מסלול די הומה בתיירים המסתיים בכמה בריכות רדודות המאפשרות שכשוך קצר.
חופי רחצה שחלקם מהמם ביופיו: חוף ואסיליקי הנחמד, וחוף פורטו קאציקי (Porto Katziki) היפהפה עם מים בצבע טורקיז מהמם שנוצרים מבליית סלע הגיר הענקי ליד החוף. קחו בחשבון שהגעה לחוף ואסיליקי דורשת תחבורה וקשה להסתמך רק על התחבורה הציבורית באי, ולחוף פורטו קאציקי בצידו המערבי של האי תצטרכו לשכור אמצעי תחבורה משלכם (נסיעה במונית לא תשתלם!). הירידה לחוף פורטו קאציקי אינה נגישה לבעלי מוגבלויות ומצריכה ירידה בגרם מדרגות ארוך מאד אל החוף ועליה מתישה חזרה לחנייה. מסעדה נחמדה ליד הממוקמת קרוב לאתר מאפשרת הזמנת אוכל בסיסי ומשלוח חינם עד לחוף (מהלך ממולח ביותר להגדלת הכנסות מצד מפעילי המסעדה!). בשל רעידת אדמה שהתרחשה באי לפני כשנה החוף מלא בשברי סלע קטנים בגודל אגרוף המקשים על הליכה יחפה – הביאו נעלי חוף מתאימות.
קניות:
הצחקתם אותי... אמנם יש באי (בעיקר בלפקאדה ובנידרי) מספר לא מבוטל של חנויות ובלפקאדה אפילו מדרחוב יפה נקי ומאורגן – אבל אל תצפו למחירי רצפה או למבחר של חנויות מותגים. למחפשי המזכרות יש מבחר ענק של מוצרים. אבל בינינו, מי נוסע ללפקאדה לשופינג? נפלנו על הראש? חטפנו מכת שמש חזקה?
לסיכום. לפקדה היא אי יווני שקט ונעים מאד לחופשת בטן-גב וניקוי ראש נהדר למבוגרים שבינינו, ונחמד לצעירים יותר. אל תצפו לחופשה מסעירה – זה לא המקום, אבל לנוסעים ללפקאדה מובטחת חופשה רומנטית ונעימה ביותר.
