ויוה אספניה ופראנס בפירינאים - לכל רוחות השמים באביב !!!

אם אספר לכם שזה המסלול הכי משוגע מבחינת כיווני המסלול והכי משגע שעשיתי אי פעם, 

לא תאמינו מהו המסלול!!! מה ראינו? וממה התלהבנו?

ראינו נופים וצוקים נשגבים , ערים השוכנות לחופי האוקיינוס האטלנטי והים התיכון, הרים גבוהים של הפירינאים מכוסים עדיין בשלג, כפרים שהזמן עמד בהם מלכת מפלים ואגמים עם השתקפויות מרהיבות ומעל הכל פריחה מהממת.

בשנות ה-90 קראתי את ספרו של פאולו קואלו (אחד הסופרים הגדולים של תקופתנו - יליד ריו דה ז'נירו,) "על נהר הפיאדרה שם ישבתי וגם בכיתי". 

הוא הותיר בי רצון עז להגיע לנהר הפיאדרה , שהיום שמורת טבע יפיפיה שוכנת שם. להגיע למנזר השוכן ליד ולנשום את האויר שנשמה פילאר.

כששבתי ארצה חזרתי לספר וקראתיו בשנית וכמה אהבתיו אז כעת שבעתיים. הסיפור מתרחש בהרבה מהמקומות בהם ביקרתי בטיול זה אבל תזכרו היטב את סנט סוין אליה אגיע בהמשך.

הספר מתחיל:" ישנה אגדה שאומרת שכל מה שנופל אל מימיו של נהר זה - עלים, חרקים, נוצותיהן של ציפורים - הופך לסלעים שעל גדת הנהר. אילו רק יכולתי לקרוע את לבי מחזי ולהשליך אותו אל הזרם, אזי כאבי וכמיהתי היו באים אל קצם ויכולתי סוף סוף לשכוח".

הספר הוא סיפור אהבה ש"ככל שאנו אוהבים יותר, כך אנו מתקרבים לחוויה רוחנית.." ולנו זה סיפור אהבה לטבע . כשתסעו לספרד וצרפת קיראו לפני כן את הספר.

יום זה היה היום הרביעי לטיול ובו התקבלה הבשורה המרה על מותו של ותיק בפורום 

המטייל אורי חלמיש. שהמוטו שלו נחרט על מצבתו “הטיול מוצלח מאד כשלא מספיקים את כל התוכנית” לכן בחרתי להתחיל ביום זה.

הוא לא רק היה ותיק אלא גם טיילן מנוסה מאד שעזר להרבה אנשים בלמטייל וגם לי באופן אישי. מותו הוא אבידה גדולה לקהילת המטיילים והוא יחסר לכולנו.

הטיול הזה יוקדש לזכרו.

אנו לנו בערב זה בדיוק במנזר שלנה פילאר בספר שהיום נקרא פראדור, ופקידת הקבלה סיפרה לי שהסופר קואלו ביקר כאן מספר פעמים. 

MONASTERIO DE PIEDRA

המקום מדהים – שמורת טבע עם מפלים, אגמים שצמחיית מים גדלה בהם, מסביבם לעיתים הרים אדמדמים, במיוחד גוונים יפים לקראת שקיעה, מערות עם קצת נטיפים. שקל ושלווה. מהמרפסת של החדר שומעים את שאון המים בנהר הפיאדרה. 

הלנים במנזר מקבלים את דמי הכניסה לפארק הצמוד לו בחינם וגם החנייה בחינם.

על הפארדורים שלנו בטיול בהרחבה ניתן לקרוא בכתבה שלי כאן.

המסלול במלואו אורך כ-3 שעות ומעלה תלוי בקצב ההליכה ובכמות הצילומים. אותנו הטעה הפקיד בלובי שסוגרים את השערים בשעה 18.30 אני הספקתי לבצע חלק מהמסלול ויצאתי. רפי המשיך בגפו והיה עם טלפון כדי לוודא שיוכל לצאת מהשערים.ניתן לצאת עד שעות החשיכה אך לא להכנס אליו.

יום 1 – מדריד – קואנקה

נחתנו במדריד ומייד בשדה התעופה קיבלנו בשורה קשה - לפני יומיים פרצה שביתה בצרפת ומלאי הדלק בתחנות הדלק הולך ואוזל. סרטים רצו לי בראש כיצד נעבור בפירינאים לצרפת 

על פי התכנון בלי שנוכל למלא דלק במהלך שהותנו שם. ביקשתי עזרה מחברי שהתחילו לקרוא כל כתבה בנושא שנכתבה ואכן יש שביתה, אבל היות ויום המעבר עוד 10 ימים הם הפיחו בי אופטימיות שהשביתה אולי תסתיים.

אנו בדרכנו ל- CUENCA שם מקום הלינה שלנו בפארדור הראשון בטיול. להתפנק בערב הראשון. קואנקה שוכנת בין צוקים מדהימים ולה עיר עתיקה יפה.

כדרכנו בקודש ביום הראשון לטיול מתברברים בדרך. ה-GPS שהבאתי מהארץ שובק חיים

ועד שאני מאתרת מה שהוייז מכוון אותי אני רואה שזה בכלל לא במסלול שרציתי.

מגיעים לקואנקה ורפי מגלה שמכסה תא המטען אינו ננעל.

רפי אמנם לא מכונאי, אבל הוא חושב שכן ומנסה לתקן את הרכב. כעת במקום שמכסה תא המטען לא יינעל הוא גם לא נסגר.

אני פונה לפקידת הקבלה במלון ומבקשת ממנה לעזור לנו בשיחה מול אויס, בתחילה היא מסרבת ומבקשת שנתקשר מהנייד אבל אני עשיתי רק חבילת גלישה באינטרנט, אז מתחננת אליה שתעזור והיא אכן נעתרת.

מכונאי מגיע תוך חצי שעה למרות שזה כבר ערב ואנו בעיירה קטנה, הוא מצליח לסדר שהמכסה ייסגר אך לא יינעל. במצב כזה לא יכולים להמשיך לנסוע עם הרכב, ולאחר מספר שיחות עם אויס בעזרת פקידי הקבלה שמאד עזרו לנו, הובטח לנו רכב אחר למחרת בשדה התעופה של ואלנסיה, שבדיוק היתה היעד שלנו למחרת היום.

הפארדור בקואנקה הוא הפארדור שהרגשתי בו את עתיקותו ושעדיין נושמים בו את דפי ההסטוריה שעברו עליו מאז הקמתו יותר מכל הפארדורים האחרים שלנו בהם. 

על ההסטוריה ניתן לקרוא כאן .

המבנים של המנזרים התחילו להפוך לרשימת מלונות הנקראת פראדורים רק ב-1910. 

המחיר אינו בשמיים וזו חוויה בלתי רגילה ללון בפארדור במהלך טיול בספרד.

הנוף מהחדר צפה למבנים התלויים, לגשר על פני הנהר והתבשמנו מכל הפריחה שהיתה סביב. הרגשנו כמו מלכים ללילה זה עם המיטה המלכותית.

לקואנקה הגענו אחרי לילה לבן כי הטיסה יצאה ב-5.00 בבוקר , למרות זאת אחרי שהחננו את הרכב והנחנו חפצינו בחדר שבמלון, חצינו את הגשר על הנהר שמול הפארדור ושמנו פעמינו לעבר הכיכר היפה שליד הקתדרלה. שם מצאנו בית קפה לשתות אייס קפה ולנוח מעט מתלאות היום.

על ההסטוריה של קואנקה היפה שהוכרזה כמורשת אונסקו ב-1996, מקומות ביקור ומפה המראה את מקום המצאה תוכלו למצוא כאן.

בימים 2+3 בילינו בולנסיה היפה ועליה ניתן לקרוא כאן (לחץ)

היום ה-4 לטיול

יוצאים מואלנסיה היפה צפונה לכיוון TERUEL- זוהי עיר טיפוסית ספרדית מקסימה בת 35000 תושבים עם חומות.מוקפת הרים בצבעי חום אדמדם.כל הכניסות לעיר דרך גשרי אבן מקושטים ואנו הגענו מדרום לכן אקוודוקט בן קומה אחת קידם את פנינו וגם עננים כבדים אך למזלנו מדי פעם המטירו עלינו רק טפטוף קל מאד.

ראשית אנו נוסעים למגדל המפורסם של העיר המעוטר ומעובד באבן בריק מאד יפה וחושבים לעלות למעלה אך הוא סגור.התברר כי ישנם שני מגדלים שכמעט תאומים סן מרטין והשני סלבדור. על המגדלים ועל טרואל היפיפיה ניתן לקרוא כאן.

שימו לב לארכיטקטורה היפה של TERUEL והעיבוד המיוחד באבן עם כל הקישוטים. זה ייחודי לה ולא מצאנו במקום אחר בטיולנו. לא רחוק ממנה קיימת עיירה בשם אלבראסין אך עקב לוח הזמנים הצפוף ורצוננו להגיע למנזר פיאדרה באותו יום ולטייל בשמורת הטבע הצמודה למנזר לא היה לנו זמן לבקרה.

מ-TERUEL הצפנו למנזר פיידרה איתו פתחתי את סיפור הטיול ואז הבאתי לכם טעימה משמורת הטבע צמודה אליו. מביאה לכם תמונות נוספות. כאן המקום לציין שארוחות הבוקר בכל הפארדורים מגוונות, עשירות וטעימות. המנזר שוכן בכפר בשם  NUEVALOS

הבנוי סמוך לאגם מלאכותי טראנקרה שאחה"צ כשהגענו היה מאד יפה לצפות עליו.

נקודת התצפית שלנו היתה בשולי הכביש שכמעט לא עברו בו מכוניות.

משהגענו למנזר פייאדרה סגרנו מעגל בתיאור עם תחילת הכתבה לא אחלוף על פני שמורת הטבע היפיפיה הצמודה למנזר מבלי להביא לכם עוד שתי תמונות מהשמורה

יום 5 - סארגוסה - צוקי ריגלוס - אינסה

העיר סרגוסה הינה עיר גדולה והיא עיר הבירה של חבל אראגון. היא שוכנת על גדות אגם אברו. היהודי המפורסם ביותר שיצא מעיר זו הוא המשורר והרב שלמה אבן גבירול שהתגורר כאן במה ה-11. בתקופת המוסלמים היתה פריחה של הקהילה היהודית והם הגיעו בסרגוסה להשפעה עצומה ותפסו עמדות בחצרות השליטים.

הקתדראלה הגדולה של סרגוסה Nuestra Senora Del Pilar

הקתדראלה הזו עצומה בגודלה, היא מכונה גם הקתדראלה לכבודה של מריה דל פילאר (מריה של העמוד).ואכן 8 עמודונים מפארים אותה. היא נבנתה במאה ה-17 נמצאת במרכז העיר . הקתדראלה אשר כאמור נושאת את שמה של הקדושה הנוצרייה מריה דל פילאר מגוללת סיפור נוצרי עתיק שקשור לתחילת ימיה של הנצרות בחצי האי האיברי. המסורת הנוצרית מספרת על פטרוס הקדוש שהיה מראשוני מפיצי דת הנצרות לאחר מותו של ישו (במאה ה-1 לספירה הנוצרית) אשר הביא לעיר סרגוסה את מריה דל פילאר אשר שהתה בעיר זמן מה וכשהלכה ממנה הותירה בה עמוד גדול מימדים שסביבו, כך על המסורת, הוקמה הקתדראלה לכבודה של הקדושה החשובה. בין אם הסיפור נכון או שמדובר בעוד מיתוס תיאולוגי לא נדע. הקתדראלה מרשימה בסגנון הבנייה ובארכיטקטורה המפוארת גם מבחוץ וגם מבפנים עם חצי כדור הארץ ענק. כמו -כן, גם ביצירות האומנות המפארות אותה מבפנים. אסור לצלם בתוכה אבל האמינו לי שחייבים לבקרה מבפנים כל כך הרשימה אותי.

אם קראתם את הספר של פאולו קואלו שהמלצתי בתחילת הטיול - "על נהר הפיאדרה שם ישבתי גם בכיתי" הגיבורה של הספר שמה פילאר. גם היא באה מסארגוסה. תוהה אני 

שהסיפור של הסופר התלבש על הסיפור של הנצרות והקדושה מריה דל פילאר - נקודה למחשבה.

מימין לקתדרלה נמנצאים מספר פסלים יפים שכדאי לגשת לראותם.

מסרגוסה אנו נוסעים לכיוון HUESCA ושם פונים מערבה לעבר שמורת צוקים למרגלות הכפר RIGLOS אנו כמו יתר מטפסי ההרים פוסעים בשביל מהחנייה שמאלה בשביל נוח לבריות ונתקלים בשלב מסויים ברוח די חזקה שאנו חוששים שתפיל אותנו ארצה. בשמים חגים נשרים והנוף של העמק עם הנהר יפיפה. מהצוקים התפעלנו מאד גם מצורותיהם וגם ממרקם הסלעים וצבעם.

מטפסי ההרים היו בגובה רב ורק בזכות מצלמת הקנון עם העדשה הגדולה הצלחתי לקרבם ולראותם. בשביל הנשרים הייתי צריכה מצלמת תותח שאין לי.בעמק למטה זרם לו הנהר בנחת ולמעלה ליד הצוקים המראה היה דרמטי.

חזרנו מריגלוס לכיוון HUESCA וממנה הפעם מזרחה וצפונה למקום הלינה שלנו ב-AINSA. הדרך עוברת מ-BALBASTRO בדרום ועד AINSA בצפון לאורך אגם שנוצר מסכירת סכר ולו צבעי טורקיז שמהממים אותנו, לכן בכל נקודה אפשרית לחנייה אנו עוצרים. נקודות מסודרות לעצירה כמעט ואין, והרבה פעמים עצים מסתירים את האגם. אבל במקומות שעצרנו פשוט התמוגגנו מהמראות ומהפריחה. במפה האגם נראה כך.

בשני הלילות הבאים אנו לנים במלון שמדורג שני כוכבים בלבד אבל מבחינתנו היה מלון בדירוג 4 כוכבים. נמצא במרכז העיר החדשה של אינסה ושמו 

Hotel Dos Rios

ארוחת הערב שאכלנו שם נקראת ארוחת היום ב-15 יורו לאחד זו ארוחה שכוללת מנת פתיחה, מנה עיקרית שבחרנו צלעות חזיר וקינוח טרמיסו

הכל היה מאד טעים - מומלץ המלון והמסעדה שלו

יום 6 פארק אורדסה. 

בבוקר למחרת קמנו ליום שמשי לחלוטין עם שמים כחולים. היעד פארק אורדסה אבל רק יצאנו מהמלון ופנינו ממנו ימינה הגענו לגשר ולידו מגרש חנייה גדול שממש היה בזמן שנוכל לצפות על אינסה העתיקה,ליד החניה הנהר שזורם מתחת לגשר , על הרים המושלגים מרחוק, וככל שנסענו ההרים המושלגים התקרבו אלינו.

וכשאנו כישראלים רואים הרים מכוסים שלג עם שמים כחולים בלי אף ענן ליבנו רחב וחיוך נסוך על פנינו.

מייד לאחר ארוחת הבוקר יצאנו לפארק אורדסה כשפנינו לקניון אוניסקלו 

כיון שהשעה היתה מוקדמת עבור מטיילים אחרים נסענו כמעט לבד הנסיעה הינה לכיוון אחד. עצרנו היכן שרצינו ללא חשש. קירות הקניון סגרו עלינו, והתמוגגתי מהפריחה המטריפה שהיתה שם בשלל פרחים ושלל צבעים. הסברים טובים לגבי הקניון מצאנו 

אצל טל בכתבה המופלאה שלה בלמטייל.

תוך כדי נסיעה רפי מבחין מימיננו בבית הנטוע לו כך בתוך הקניון.

כשמגיעים לתחילת ההליכה רואים בצד שמאל את הבית של הראנג'רים של הפארק. מעמדת החנייה פנינו שמאלה וטוב שכך. המסלול ע"פ הכתובים אורך שעה אבל אצלנו עם כל הצילומים ועם הכושר הספורטיבי שלי של מטפסת

הרים  זה לקח שעה וחצי.

בתחילה ירידה די תלולה אבל כשהיא מסתיימת רואים את ה_WOW.

וואוו אחד היה המטס היפה בשמיים שחג ממש מעלינו מצוק אחד לצוק בגדה השניה של הנחל. פרחים חדשים שטרם פגשתי עד כה - הלבן ולוע הארי הפראי.

וואוו שני היתה הפריחה המדהימה

והוואו השלישי היה הדבר שבשבילו הגענו עד הלום :

פינת החמד הזו שרק בעטיה שווה מאד להגיע לקניון אוניסקלו. מי שמתקשה בהליכה יכול להגיע רק עד כאן ולשוב על עקבותיו, כי זה הכי מרשים. לכל אלה המאותגרים פיסית מתבקשים להמשיך. מה שהפריע לי בהליכה מדי פעם דרדרת של אבנים שפחדתי לנקוע בעטיה את הקרסול כבר בתחילת הטיול. אז הלכתי לאט, אחזתי בידו של רפי שלא אפול, והכל עבר בשלום. כאן נשבעתי שיותר אני לא הולכת בשום מסלול בטיול הזה.

אתם בוודאי יודעים שהבטחות נועדו להפר מידי פעם.

כשסיימנו את המסלול המשכנו בנסיעתנו לכיוון TORLA ואז התחילנו להרגיש אותות מצוקה מהבטן שצעקה "הצילו". בכפר הראשון שראינו מסעדה נעצרנו. עד שהסטק היה מוכן הטענו את הנייד והמסרטה והבטנו על המכשפה, והתפללנו שלא יאונה לנו ממנה כל רע.

לא סתם שכנה לה כאן מכשפה בארובות של הבתים מקניון אניסקלו לכיוון טורלה, התושבים חוששים ממכשפות לכן הארובות כאן נבנו כך שהמכשפות לא תכנסנה מהפתח היחיד שפתוח והוא הארובה. לכן שמו את האבנים בראשן. את הפתח סירגו באבן בצורה דקורטיבית .הפתחים שנעשו בראש הארובה הן למשב רוח שעושה רעש בעת המעבר בהן דבר שיפחיד את המכשפות שלא תכנסנה.

ניתן לקרוא על כך כאן

בסופו של דבר כבר היינו עייפים וויתרנו על הגעה לטורלה. החלטנו לחזור לכיוון אינסה, ואז הבחנו במראה של קניון יפיפה עם נהר בצבע טורקיז. מייד חיפשנו מקום עצירה ופסענו לעברו.

AINSA - עיירת ימי ביניים שבמרכזה ה Placa Mayor היפיפיה מן מאה ה -13 : הכיכר מלבנית תוחמים אותה בניינים שלכל אחד עיצוב שונה בצורת החלונות, התריסים והקשתות, גובהם אבל הכל יחדיו יוצר הרמוניקה יפה. מצד אחד מכתרים אותה הרים שהיו מושלגים ומהצד האחר ניתן להציץ על האגם הארוך שמוביל עד אינסה.

היות וזה היה יום חם התיישבנו בכיכר ולגמנו אייס קפה. יש לדעת שבמרבית המקומות בספרד לא ידעו להכין לנו אייס קפה. הביאו קפה בנפרד וספל אחר עם קוביות קרח. תכין לך לבד את האייס קפה. טוב שלא נתנו לנו גם להכין את הקפה. 

על אינסה ניתן לקרוא כאן.

יום 7 - מאינסה דרך VAL DE BOI - ל- ESPOT

הפרידה מאינסה היתה קשה כי הרגשתי שלא מיציתי את האיזור. היו לי הרבה תוכניות, למנזר בודהיסטי ב-GRAUS להגיע לבנאסק אבל תוכניות לחוד ומציאות לחוד.

יוצאים בבוקר מאינסה מזרחה ולא נוסעים הרבה ולפתע אני מבחינה בגבעות אפורות כמעט שחורות עם מראה יפיפה. אנו סוטים מעט מהדרך ומתבוננים בגבעות עם השיפולים היפים מקרוב.

האיזור שהגענו אליו נקרא VAL D'ARAN וממש בסטייה אל VAL DE BOI אנו מבחינים בימין לכביש אגמון, עם דק הליכה קצר ושילוט עם בעלי החיים הנמצאים באגמון. אנו חוץ מציפור קטנה לא הבחנו בדבר.

השלט שראינו PONT DE SUERT ויש שם משהו כמו סכר.

את הסיור שלנו התחלנו ב-TAULכאן ראינו לראשונה כנסייה רומנסקית מרשימה. רצינו להכנס פנימה אך הקופאית שאלה כמה כנסיות אתם רוצים לראות. אמרנו אחת לכן שלחה אותנו מייד לכפר BOI שבשעה 13.15 היתה אמורה להתחיל מצגת. שמענו בקולה ונסענו היישר לשם..

הגענו לכנסיה הרומנסקית בכפר -BOI שילמנו על הכניסה וכשכבר באנו לצאת הפקידה אמרה לנו שכדאי שנמתין עוד 5 דקות כי מתחילה המצגת. אכן היה שווה מאד להשאר.

הציור על הקיר צבעיו די דהו וקשה להבחין במצוייר, במצגת מקרינים על הקיר בדיוק בגומחה שהציור דהה את הציור כפי שהיה במקור וזה מאד הרשים אותנו. אז בהחלט כדאי לכוון להגיע בשעה שמקרינים את המצגת.

הצבעים של הציור מהמצגת

לאחר הירידה מהכפר BOI התחלנו להרגיש קצת רעב, ובדיוק הבחנו במסעדה בצד שמאל של הכביש בשם CA LA PEPA שמתמחה בעיקר בקרפים אבל לא רק. המנות הוגשו בצורה מאד אסתטית והיו מאד טעימות. כמובן קינחנו עם קרפ בקונפיטורה אך טרפנו אותו כה מהר שלא הספקתי אפילו לצלמו.

כל כך התלהבתי מהמסעדה שאפילו העיצוב בפנים מצא חן בעייני והרי הוא בתמונות למטה.

איך אגם עבר צד?

לאחר היציאה מהשלוחה של עמק בוי המשכנו דרומה. בGPS היה מוזן היעד הבא SORT. על המפה היה מסומן אגם כשדרך יפה חולפת לידו והוא אמור להיות בצד השמאלי של הכביש והנה הפלא ופלא האגם התגלה לנו בצד הימני. הוא עדיין יפיפה כך שאנו עוצרים את הרכב במקום אפשרי והולכים אליו כדי לצלמו. ואני תוהה כיצד עבר האגם צד?

בנסף הדרך לסורט שאני סימנתי לי על המפה מאד ארוכה ואמורה לעבור דרך ישוב בשם TREMP וה-GPS מודיעה לנו כי המרחק הרבה יותר קצר. הבנתי שסללו כביש חדש. אבל עדיין כך קיצר את הנסיעה?

שוב הבטתי על המפה ואז הבחנתי בסימון דק מאד של כביש שחוצה את כל הסבוב שתכננתי. זה נראה כביש בדרוג של כביש צר. הכביש הוא N260 שחוצה ישירות לכיוון SORT אבל עובר בדרך מאד יפה עם צוקים חומים ובמקום כביש צר קיים כביש עם שני נתיבים לכל כיוון. הוא עובר גם דרך עיירה שאת שמה איני יודעת אבל הרשימה אותי מאד.

בדרך אנו עוברים בעיירת ימי ביניים בשם La Pobla de Segur השייכת למחוז LLEIDA. נכבשה לפני שנים ע"י המורים והם בנו מבנים בסגנון האופייני להם.

בית העירייה שוכן שם והבתים נמצאים ברח' Calle Mayor על העיירה היפה ניתן לקרוא עוד פרטים כאן.

אנו נוסעים בכביש היפיפה N260 ולאחר שחולפים במנהרה מבחינים מצד ימין בקניון מקסים. במעגל התנועה מבחינים בעברו השני של נתיב הנסיעה במגרש חנייה. מחנים את הרכב ופוסעים לכיוון הקניון. דרך עפר כבושה מוליכה אותנו לאורכו, נשרים או עיטים חגים לנו בין הצוקים ורק אנחנו מטיילים שם וכל הנוף היפה הזה בשבילנו.

וגם כאן נתקלנו בפריחה מאד יפה

היעד הבא שלנו היא SORT שנמצאת בעמק ARAN , ובכיכר הגיבורים נמצא מוזיאון לקורות היהודים במלחמת העולם השנייה.

על כל העיירות ששימשו לפליטים יהודים שחצו את הגבול מצרפת לספרד באיזור זה של הפירינאים קראתי בעת ההכנה לטיול, ושמעתי על הטיול המופלא של בנצי כץ לאיזור. וכן מידע מיונית אבני על המקומות האלה.

PYRENEAN ROUTE: VAL D'ARAN (+Info) The Val d'Aran was the main entry point for refugees from the French departments of Haute-Garonne and Ariège. Until 1941, the customs office at Pont de Rei was the point of arrival for those seeking to enter Spain with all their papers in order. Later on, those escaping to Spain mainly used the mountain passes that led to Les, Canejan, Bossòst, Es Bòrdes and Montgarri. The parts of Aran that played relevant roles in the movements and stays of these refugees have now been signposted: Pont de Rei, Les, Es Bòrdes, Vielha, the tunnel of Vielha, the Bonaigua pass and Montgarri.

The town of Vileha and the village of Les became points of reference for all Jews seeking to cross the Val d'Aran.

In fact, the village of Sort had two prisons: one for men and another for women. Both were located in the Plaça Sant Eloi square and both were relatively small.

It has been documented that between 1939 and 1940 at least 2,660 refugees passed through these small prisons.

Between 1939 and 1944, the women's prison received about fifty prisoners. On the other hand, the Hotel Pessets played a significant role as a place of rest for Jews fleeing from northern Europe during the Second World War. Many of the bills for hotel stays were charged to the Dutch consulate in Barcelona and the American Joint Distribution Committee. The former related to the stays of Jews with Dutch nationality, while the American Jewish Joint Distribution Committee paid for those of Jews who were originally from countries such as Poland, Germany and Austria and who were considered “stateless

אנו הגענו אך המוזיאון היה סגור. לפי מידע מיונית אפשר לצלצל לטלפון של המוזיאון והם יבואו לפתוח ולהסביר גם אם המוזיאון סגור.

מקום הלינה לשני הלילות הבאים נבחר בעיירה ESPOT השוכנת די קרוב לגבול עם צרפת כדי לבקר בשמורת הטבע המופלאה Aigues Tortes שפירוש שמה המים המרצדים, שבא לה מהרוח המנשבת וגורמת לגלים זעירים במים.

לנו במלון ביתי נפלא שבו קיבלנו דירה שלה שני חדרים עם הנוף הנשקף כמעט לכל הכיוונים מהדירונת. שם המלון ROCA BLANCA ע"ש הצוקים שמסביב למלון. ארוחת בוקר מאד מגוונת ועשירה ואם במקרה לא מצאתם את מה שהתחשק לכם צריך רק לבקש ויביאו לכם. על האירוח כאן עוד אביא בהמשך.

ג'וזף הבעלים של המלון המליץ לנו בערב הגעתנו על מסעדת יואכים - JUQUIM שהאוכל בה היה גם טעים וגם הוגש מאד אסתטי.

יום 8 פארק AIGUES TORTES

למחרת אשתו התקשרה להנהלת הפארק והמליצו לה שנבוא עד השמורה ושם יהיה יותר קל למצוא ג'יפ -טקסי לעלות בתוך השמורה. לא דובים ולא יער, כפי שהגענו כך שלחו אותנו חזרה. כשהגענו חזרה בררנו עם אשתו של ג'וזף הדוברת אנגלית היכן בעיירה נמצאים הג'יפים וזה ממש ברחוב הראשי שמסעדת יואכים נמצאת, קצת הלאה אחרי בית המרקחת. באשנב מבקשים ומקבלים מפה גדולה והיא בעברית!!!

איתנו בג'יפ עולים זוג ישראלים מכפר יחזקאל וכך מתחילות השיחות של אתה מכיר את... כמובן רק שההוא כבר אינו בין החיים.

ג'וזף הסביר לנו את הטופוגרפיה של השמורה, ובאשנב של הטקסי נאמר לנו שבאגם העליון סורר שלג כבד ואין מה להגיע, לכן בחרנו את האגם האמצעי ששמו הוא: Estany de Ratera

באותו בוקר אני מרגישה שלחץ הדם שלי גבוה וגם הדופק גבוה אז אחרי שחזרנו שוב למלון אני עולה לחדר ומעט נחה. כעבור חצי שעה לשעת היציאה של הג'יפים ב-11.00 אנו התייצבנו שנית. יורדים מהג'יפ ליד האגם האמצעי ואיני יכולה לעלות לעמדת התצפית שסימנתי לי מראש בבית עלייה של רבע שעה עד אליה. ואז התחלתי לחשוש איך אני בכלל העזתי לרדת באגם האמצעי במצבי באותו בוקר, יצטרכו להזמין הליקופטר עבורי ולהוריד אותי משם.

ליד אגם ESTANY DE RATERA

אנו פוסעים בירידה על שביל העפר שהג'יפ נסע, עקב בצד אגודל כדי שלא יעלה לי עוד לחץ הדם והדופק. כשמגיעים לפנייה למפל מוותרים עליו לאור הירידה שיש לרדת לעבר השביל המוביל אליו. אנו ראינו מפלים אדירים בנורבגיה ובאיסלנד שום מפל כאן לא יפיל אותנו ביופיו ולא נקח סכון. הדרך יפיפיה והאגם Estany de Sant Maurici

מתגלה לנו אט לאט מבעד לעצים הירוקים. פיסות של טורקיז צצות לנו ועם השמש הצבעים של האגם יפיפיים. אנו מתענגים (רפי פחות ממני).

ככל שאנו יורדים בגובה, האגם משנה צבעיו מטורקיז עז לתכלת כחול וכשמגיעים למטה גם השמים מתעננים והוא כבר בצבע כחול עמוק נוטה לאפור.

ככל שאנו יורדים גם אני חשה טוב יותר, אז לא יצטרכו לפנות אותי עם הליקופטר לשמחתי.

כשהגענו למטה שוב פגשנו את הזוג הישראלי מכפר יחזקאל. בקניית הכרטיסים נאמר לנו שהמועד לחזור יהיה בשעה 15.00 ואנו הגענו מוקדם יותר. למזלנו היה ג'יפ ריק והיות וכוח לעוד מסלול כבר לא היה לנו, עלינו וביקשנו לרדת במסעדת

LA LLUPIA שגם עליה קיבלנו המלצה מידידנו ג'וזף מהמלון. ואכן זו גם מסעדה טובה, טיפה יותר יקרה ואהבנו את יואכים יותר.

הליכה למלון וג'וזף מזמין אותנו שנשב איתו לשוחח. אנו מתנצלים בפניו שאנו מאד עייפים ומבטיחים לו שאחרי שנ"צ אנו באים.

הוא קיבל אותנו עם קפוצ'ינו שהכין לנו אישית. ישבנו בלובי ושוחחנו על תולדות המלון , הוא הכיר לנו את אימו שגרה במלון איתם. היא ובעלה היו פעם הבעלים של המלון לפני שג'וזף הרס אותו ובנה את הנוכחי. ישבנו שעה קלה ומאד נהננו מהשיחה איתו ועם אשתו. אני איתו בצרפתית ועם אשתו באנגלית.

תמונה עם ג'וזף והכלב סן ברנרד שלו

לאחר מנוחה קלה תרנו את ESPOT ואת הגשר העתיק שלה

אתם בוודאי זוכרים שביום הראשון לטיול התבשרנו בעת השכרת הרכב שיומיים קודם פרצה שביתה בצרפת, והדלק בתחנות הדלק שם הולך ואוזל. אז בערב שלפני היום המיוחל לחצות את הפירינאים לצרפת אנו צופים בטלויזיה הספרדית ומבינים שהמצב קטסטרופלי מבחינתנו. מודיעים שהשביתה תהיה ממושכת ולא רואים את הסוף שלה. כאן אני כבר נלחצת וניגשת לידינו ג'וזף ושואלת אותו אם שמע משהו על כך, אך הוא משיב את פני ריקם. הוא הרי לא צריך לנסוע לצרפת שם הכל יותר יקר אז למה שיתעניין?

למחרת בבוקר בארוחת הבוקר ניגש אלי ג'וזף ואומר לי תכירי את מר X הוא הגיע אמש מבורדו בצרפת. אני מייד ממטירה על מר X שאלות בצרפתית לגבי השביתה והלה מרגיע אותי שמה שרואים בטלויזיה אינו קורה בדיוק במציאות. עובדה: הוא הגיע מבורדו ומילא דלק בדרך ולא היתה בפירינאים שום בעיה.

זה קצת מרגיע אותי ואנו יוצאים לדרך. לא לפני שמודים מאד למארחים שלנו ג'וזף ואנה. ג'וזף אפילו מחבק ומנשק אותי. חברים טובים ומארחים לתפארת.

רק יוצאים לכביש הראשי מפוטס ופונים שמאלה רואים אגם יפיפה עם השתקפויות נהדרות, השמש בשמיים זורחת ואנו נוסעים לכיוון VIELHA.

הדרך יפיפיה עם הצוקים המרהיבים.

מעט לפני VIELHA אנו נכנסים לתחנת דלק - מה שבטוח בטוח - וממלאים דלק כדי להכנס עם מיכל מלא לצרפת. אני עוד מתעקשת שנסע דרך BOSSOST ו-LES השוכנות בעמק אראן שהנוף בו מאד יפה מצד אחד ולא מרמזות דבר על המקום שבו עברו הפליטים היהודים במלחמת העולם השניה.

La Val d'Aran

LES

This village was the main point of reference for Jews arriving in the Val d'Aran.

BOSSÒST

Bossòst received hundreds of people who had been detained while trying to secretly cross the Pyrenees. Most of them had begun their journeys in Luchon, crossing the French-Spanish frontier via the Eth Portilhon pass.

- היה מקום ששהו בו הפליטים Hotel Franco-Español Les.
 .

VIELHA

The town of Vileha and the village of Les became points of

reference for all Jews seeking to cross the Val d'Aran.

אנו מתחילים לעלות לכיוון הגבול הצרפתי ועוצרים כדי לצלם, ורפי תופס את ראשו שהמסרטה לא עליו. הוא מודיע לי נחרצות שהשאיר אותה בשרותי הגברים בתחנת הדלק. אנו מרוחקים מהמקום ואני כבר אמרתי לו שיוותר ונרכוש מסרטה אחרת, אבל הוא עקשן, אז אנו חוזרים כל הדרך עד לתחנת הדלק. מגיעים והקופאית שם מייד מזהה אותנו שכן שתינו שם גם קפוצ'ינו בדרך הלוך, ומייד מוציאה לנו את המסרטה.

נכון שהספרדים חמודים? יש מסרטה ואנו הפסדנו שעת טיול יקרה.

היות וחזרנו לתחנת הדלק ניצלתי את ההזדמנות לבקש מרפי שיעצור ליד פסלי האופניים שבמסלול של הטור דה פראנס.

ובנוסף הבחנתי בבתים עם שולי גג מיוחדים שתפסו את מבטי. המדרגות נועדו לתיקון הגג ו/או טיפול בארובה.

מעבר להמשך הכתבה בפירינאים הצרפתים וחבל הבסקים 

הצרפתי-ספרדי ללחוץ כאן

המשך היום ה-13 Picos de Europa National Park

השם 'פסגות אירופה' , מבטיח שיהיו כאן הרים עם פסגות נישאות.האתר - שמורת טבע הנמצאת בצפון ספרד במרחק של כ 25 ק"מ מהים בחבליםקנטבריה,אסטוריאס,קסטיה ליאון ומשתרעת על שטח ענק של כ 650,000 ק"מ. בשמורה הרים גבוהים וקרחים שעננים לעיתים מכסים את פסגתם ולעיתים גם את מרגלותיהם . יערות, כפרים קטנים וקניונים עמוקים עם מים שוצפים בתוכם ובעלי חיים כמו דובים, זאבים שועלים,כולל ציפורי טרף מזנים שונים. לא שנתקלנו בהם. השמורה כוללת מספר רב של מעברי הרים עם נקודות תצפית מרהיבות ואגמים.

הדרך אל העיירה POTES עוברת בין עיירות וכבר מבחינים במצוקים הנישאים ונוסעים בתוך קניון יפיפה כשנחל זורם למטה. ליד פסל הדג ישנן מדרגות לירידה לנחל. לעיתים בתי העיירות צמודות למצוקים.

מקום הלינה שלנו בלילה זה בעיירה POTES היה מלון VALDECORO

המצויין. הגענו אליו בשעה 20.30 והתברר לנו שיש להם ארוחת תפריט קבוע בת 4 מנות בעלות של 15 יורו לאדם. אחרי חצי שעה של התרעננות מן הדרך, שאטנו לחדר האוכל. המנות אמנם היו כמעט דוגמיות אבל טעימות מאד מאד וביחד הכל השביע את רעבוננו.

למלון חנייה צמודה חופשית, החדרים בגודל סביר, החסרון שאין מזגנים בחדר. בחודש יוני לא היה צורך בהם כי היה קריר בחוץ.

פרישוטו עם פירורי חלבה

פטה כבד עם ריבה

עגבניות עם גבינת עיזים חלומית

לקינוח פאי לימון

הכל היה טעים ללקק את השפתיים ואת הצלחת

אם חשבתם לרגע שאחרי כל היום הארוך הזה אנו עייפים ורוצים לישון - אז טעיתם בגדול!!! בטיול אני מתמלאת אנרגיות כמו אנרג'ייזר ואחרי ארוחת הערב שהסתיימה ב-22.00 לערך הלכנו למרכז העיירה. חשבנו שלא נמצא איש מלבדנו אך התבדינו וראינו עיירה שוקקת חיים ומסעדות מלאות אנשים. הייתי רק עם הנייד אז הצילומים לא באיכות מי יודע מה. אהבתי את העיירה עם הבתים היפים.

יום 14 - פוטס - שמורת פיקוס ד'אירופה -פואנטה דה - קנגס דה אוניס

על הבוקר ציפור התדפקה על חלוני וחיפשה אוכל משלא מצאה את מבוקשה עפה לה.

לאחר ארוחת הבוקר נסענו ועצרנו במרכז פוטס לראות את הגשרים העתיקים שלה והבתים היפים.

הגענו לשעת הפתיחה של הרכבל בפואנטה דה ולמרות זאת כבר השתרך תור ארוך המתנה לקופה. הנוף מלמעלה מאד יפה על הצוקים שבחלקם עדיין מכוסים בשלג, מתחתנו חגו נשרים/עיטים ממצוק אחד למשנהו. מראה מהמם והיה לנו מזל עם יום יפה וראות טובה.

נסענו לכיוון RIANO בדרך יפיפיה, עם הרבה צוקים והרבה פריחה מסוגים שונים וצבעים שונים, הרגשתי כמו היידי בת ההרים עם ההרים סביב והשקט שם. הבחנו בשילוט MIRADOR LLEIBA. אני אמנם יש לי פחד גבהים והדרך צרה לכן חששתי שיבוא רכב ממול, אבל לשמחתנו אנו היינו היחידים שם ופסל של דוב. (הפסל של הצבי הוא לפני כן במסלול הנסיעה ללא סטייה ימינה) מה אומר לכם שדה של פריחה המתין רק לנו.

מצרפת כאן קישור למקומות תצפית בפארק שכדאי להגיע אליהם.

כשהתקרבנו לכיוון RIANO התגלה לנו מחזה מרהיב של אגם, שנראה כמו איזה פיורד עם שלוחות לכל הכיוונים, עם פריחה יפה סביב, עם השתקפויות מושלמות. עליה וקוץ בה!!! אני נמצאת בצד הלא נכון של הנסיעה ולרפי אין מקום לעצור. אני אומרת לרפי שהוא חייב לעצור ויהי מה. מבחינה בעברו השני של הכביש מקום חנייה, ואומרת לרפי אתה מוכרח לחזור גם אם זה יהיה ק"מ רבים. אין מצב שכזה אגם אני לא אצלם!!! ואכן כך היה ואלה רק כמה דוגמיות מהבוק שהאגם הזה קיבל. נסענו הרבה מאד ק"מ לאורכו ונהננו מכל רגע.

תמונה רודפת תמונה ואני איני שובעת ממראה האגם הארוך הזה שלעיתים נראה לי כמו פיורד

בסוף כפר ריאנו ראינו כנסיה ועליה חסידה עם קן גדול בראשה

הדרך המובילה אותנו לקנגס דה אוניס יפיפיה, לא יודעים היכן להביט קודם . מלאת פיתולים דבר שדורש ריכוז רב של רפי, לאט לאט מתחילה עננות ערפילית, כשפתאם הבחנו שוב בנשרים בשמיים ועז שמטפסת לה על אחד ההרים. מצאה לה מקום לטפס - כנראה שאין לה פחד גבהים כמוני

ופריחה יפה 

העננות שהתחילה לרדת על המצוקים

מקום הלינה ללילה זה נבחר 2 ק"מ מ-CANGAS DE ONIS במקום שנקרא VILLANEUVE שם נמצא הפארדור שלנו לפינוק ללילה זה.

כמו כל הפארדורים לפניו החדרים מאד מרווחים ומפנקים, מרפסת צופה ליער,

ארוחת בוקר טעימה. הצוות שקיבל אותנו היה בלחץ והרגשנו שרצו להפטר מהר מאיתנו. אפילו הבקשה לקבל מפת העיר נענתה שתבואו אח"כ. 

מכונית נהדרת ציפתה שנקח אותה לסיבוב הופעות בקנגס. רק שכחו להשאיר לנו את המפתחות.

העיירה קנגס דה אוניס חביבה מאד. האתר הכי יפה ומעניין זה הגשר הזה שצלב משתלשל ממנו. הגשר הינו מעל נחל SELLA ומתקופת הרומאים משומר היטב.

יש המשערים שהוא מהמאה ה-13. עוד על הגשר שכל אסטוריה מתהדרת בו ולא לחינם אפשר לקרוא כאן.

בהרבה מהחנויות בעיירה קנגס דה אוניס, שפעם שימשה כעיר הבירה של חבל אסטוריה, בפתח הכניסה לחנות מוצבת בובה ועליה משהו מהמוצרים שתמצא בתוך החנות. הרחוב הראשי הוא רחוב עם הרבה מאד חנויות חמודות, שאילמלא בעיות של משקל בחזור שכבר היה לנו עודף, הייתי קונה כמה מוצרים הביתה.

על האגמים ב- COVADONGA כפי שכבר הבנתם ויתרנו. כי שום אגם כבר לא יכול היה להעפיל באותו יום על האגם של RIANO מה גם שהתענן בחוץ והיה חשש שגם ירד גשם. למחרת אמנם היתה שמש ושמים כחולים אבל לנו לא היה כבר זמן עבורם. היו לנו תוכניות אחרות.

יום 15- מקנגס דה אוניס- CABO VIDIO – PLAYA DE LAS CATEDRALAS-NOCEDA

הזנתי ב- GPS את היעד הרחוק והתכוונו לנסוע דרך RIBADSELLA. אך הגברת -GPS הבחינה בנתיב קצר יותר שכמעט איש מלבדנו לא נסע בו. RESERVA NACIONAL DE SUEVE.ובפסגה מגדל תצפית שעלינו אליו ונוף יפה שבתמונות מטה. גם הפרות רצו לעלות למצפור אבל התעייפו בדרך על הכביש.

דרך ארוכה ממתינה לנו עד היעד הבא, ולאחר שאנו מגיעים לאוטוסטרדה המקבילה לקו החוף, אני מנסה להפיג את מונוטוניות הנסיעה ע"י ירידה שאני רואה ע"פ המפה שיכולה להיות נחמדה. שם המקום CABO VIDIO ושם נמצא מגדלור ובית המגדלור. רוח חזקה נושבת, כמעט מעיפה אותי למטה, וכל כך קר היה שאפילו פליז לבשתי. כמדומני לראשונה בטיול. הרוח הקרה העירה אותנו וכך יכולנו להמשיך בנסיעה.

באיזור זה של צפון ספרד ליד הרבה בתים עומד סוג של מחסן בבניית עץ מיוחדת על רגליים גבוהות . המחסנים האלה משמשים בעיקר כאסמים ונקראים OREOS או Horreos

הגענו ליעד הנכסף והוא נקרא PLAYA DE LAS CATEDRALES רק לא ידענו לאיזה צד לפנות מרוב שהכל כל כך יפה. למעלה יש חנייה וגם שירותים. את הנעליים כדאי לחלוץ ולשים בשקית ולא כמוני ללכת עם הנעליים ולשקוע במים. מגרם המדרגות כדאי דבר ראשון לפנות ימינה כדי להגיע ישר למקום היפה ביותר.

רק לא לשכוח לא להחמיץ מהמדרגות לפנות ימינה וללכת כ-3 ק"מ עד שמגיעים למקום הכי הכי שתראו בגוגל שנראה כמו קתדרלה.

לכאן אני חייבת לחזור כל כך התלהבתי ויש להקדיש כשעתיים -שלוש

צהרים אכלנו במסעדה כשיוצאים מהחוף ומגיעים למעגל התנועה פונים שמאלה ויש שלט של מלון. שם המסעדה והמלון O Lar De Carmiña

מה שקיבלנו שם אילו מנות ענקיות של לינגוסטינים - לאוהבי הים, סלט חסה עם סרדינים, ודג בקלה מקורמל עם תוספת של איזו חריפות. מעדן שכל כך מילא אותנו שלא יכולנו לאכול ארוחת ערב.

עברנו דרך LUGO שלא התרשמנו ממנה ונסענו היישר למקום הלינה שכבר מראש הבנתי מהתמונות שהוא נמצא במקום נידח, אי שם אחרי LUGO בדרך ל=PONFERRADA אבל הנוף סביבו כפי שאתם רואים בתמונה למטה , כה הרבה מאד ירוק בשלל גוונים. 

שם המלון הוא EL UROGALLO בכפר NOCEDA. הכפר הוא במקום שכוח אל שמראש קראתי תגובות בבוקינג שקצת מסובך להגיע. לכן הצטיידתי במידע לגבי ההגעה מראש. שמתי את וייז ולהפתעתי הגדולה הוא הוביל אותנו בבטחה עד פתח הכניסה למלון. לא האמנתי.אני כבר חשבתי שיקח לנו הרבה זמן עד שנאתר את המקום הזה.

כיפק לוייז!!!

הכפר כפי שאתם רואים מהבית ליד עם מחסן שתחתיו כלי עבודה עם גג מקש, בשעה 19.00 לערך ראינו את הרועה חוזר עם כמה פרות מהמרעה.

המקום נמצא על דרך הצליינים לסנטיאגו דה קומפוסטלה אז ישר חשבו שאנו צליינים. הופתעו לשמוע שאנו רק תיירים רגילים שבאנו ללון.

המקום מאד ביתי. הבעלים בא לבדוק שאנו מרוצים, הבן של הבעלים הלך לשדה לקטוף עבור ארוחת הערב שלנו חסה טרייה, הוא המליץ לנו גם לרדת לנחל מרחק של ק"מ אך אני כבר הייתי עם סנדלים וכוח בסוף היום כבר לא היה לי.

שולחנות חדר האוכל עשויים ממכונות תפירה ישנות. ואיזה שקט ושלווה שוררים במקום.

הבן של הבעלים שחקן כדורגל בריאל מדריד והרבה גביעים מונחים בארונו. מי שיודע לדבר ספרדית מאד יהנה כי באנגלית הוא אינו מסתדר.

אחת מהטבחיות דוברת אנגלית וכך תקשרנו.

ארוחת הערב שהוגשה לקחו עבורה 5 יורו בלבד. אלה היו צלחות ענקיות. הכל היה טרי אז אתם חושבים שהשארנו משהו בצלחת?

הנוף מהחדר

המחסן -אסם בבית שכן שתחתיו מאחסנים כלי עבודה

יום 16 מנוצ'דה – וילאפרנקה דל ביאזרו – לאס מדולס - אסטורגה – ליאון

נסענו לכיוון PONFERRADA אבל בדרך נזכרתי שקראתי על מצודה יפה השוכנת Villafranca del Bierzo ב-  נכנסנו לכפר החמוד וממש במרכזה גן יפיפה שהתבשמתי מריח הוורדים. זוג צליינים שפסעו שאלתי אותם באנגלית היכן המצודה ואמרו שהם מדברים רק צרפתית. אמרתי להם אין בעיה אשאל אתכם אם כך בצרפתית. הם לא רצו להמתין והמשיכו בהליכתם. כנראה שככה זה הצליינים אין להם זמן להפסיד למזלי בחור שהיה לו ספר תיירות ביד הנחה אותי היכן לעלות למצודה על וילאפרנקה ניתן לקרוא כאן.. 

היעד העיקרי ליום זה היה LAS MEDULAS שכדי לראותו הכי טוב להגיע לתצפית ORELLAN שממנה ניתן לצפות על כל האיזור. שלט מראה את הכיוון לכאן. בתחילה מגיעים למגרש חנייה ושביל עפר רחב עולה למעלה. אבל השמש קופחת ואני נעצרת כל כמה זמן להסדיר נשימה ולהתרענן תחת כל עץ ערמונים שמצאתי. כשמגיעים למעלה יש רמפה שעולים עליה ומשקיפים. המקום הוכרז כמורשת של אונסקו ב-1997. המקום היה פעם מקום חיפוש זהב ע"י הרומאים. זהו מכרה הזהב הפתוח הגדול ביותר שנמצא.

הצבע של הסלעים הכתום משהו בולט בין הצמחיה והמראה מרהיב. 

לא רחוק מכאן נסענו לכפר LAS MEDULAS שבו אינפורמיישן. משם יש אפשרות ללכת ברגל , שכבר לא עניין אותי לאן כי זה היה צהרי היום פלוס השמש הסופר חמה, מי רצה ללכת? ויתרנו על התענוג.

ביוני כדאי להגיע מוקדם בבוקר.

המשכנו לנסוע והיות והיה יום חם רצינו לראות רק מים, ולפתע הבחנתי בקן חסידה , למטה בתמונה, ובן זוגה בעמוד לא הרחק ממנה, ולפתע מגרש חנייה ודק לכיוון אגם וצמחי ביצה. כמה היה נעים להיות ביניהם בצל. השבנו את נפשותינו בגלידה מגביע בקיוסק ליד.

ASTORGA- היתה מקום הביקור הבא ליום זה בזכות היותה עיר שהצליבה בין שתי דרכים מפורסמות: דרך הכסף -ROUTA DE LA PLATA שהובילו סחורות מהמכרות בצפון לאניות בדרום, ודרך הצליינים - Pilgrim's Road שעברו בדרכם מצרפת לסנטיאגו דה קומפוסטלה בספרד. 

תשאלו מה עבור זה הגעתם עד הלום? ובכן מי שהביאנו לכאן הוא האומן המפורסם גאודי שגם כאן יש מבנה שהחותם שלו בו מופלא. שם המבנה Episcopal Palace בנוי בסגנון ניאו-גותי שתוכנן ע"י גאודי ב-1887.

בנייתו הושלמה ע"י Ricardo García Gureta

מעתה זיכרו גאודי זה לא רק בברצלונה.

אסטורגה היא עיר ימי ביניים עם בניינים מרשימים. (בגלל אורך הטיול מראה לכם רק את המבנה של גאודי)

המבנה מרשים מאד לא רק בפנימיותו אלא גם בחיצוניותו.

מקום הלינה לשני הלילות הבאים נבחר הפארדור המדהים של העיר ליאון. זהו מבנה שבמאה ה-12 נבנה עבור צליינים ולמראהו הנוכחי הוסב במאה ה-16 ע"י פרדיננד. 

היום זה נראה כמו ארמון מרשים מאד. ומה יותר מרשים מכך שמייד אחרי שהגענו, הכניסו אותנו עם הרכב אחר כבוד רב. את המפתחות לחדר לא קיבלנו ליד פן נתלכלך, אלא הבל בוי קיבל אותם, והוביל אותנו אחר כבוד לחדרנו יחד עם המטען.

מייד אחרי שהשתחררנו מהמטען ירדנו למטה כי ראינו שנכונה לנו חתונה. החתן והכלה המתינו לנו שנוכל להשתתף באירוע ולצלם אותם. כולם היו לבושים לפי צו האופנה האחרון. 

בשלב מסויים נאלצנו להפרד מהזוג הטרי וללכת לכבוש את העיר היפה ליאון.

מהמרפסת של החדר שלנו צפינו כל בוקר וערב על החסידה שהאכילה את הגוזל שבקן. בדקנו אם התעוררה שתדאג לגוזל. לעיתים הרוח היתה כה חזקה בעמוד למעלה וחששנו שלא תיפול או שהגוזל לא יצנח מהקן, אבל כנראה שבנו קן טוב ויציב.

טיילנו לאורך הנהר לכיוון העיר העתיקה שם מתרחש כל האקשן. זה היה יום שבת בערב ואנשים רבים צבאו על הרחובות ועל המדרחוב. הרבה פסלים מפוזרים לאורך השדרה שצמודה לנהר וגם במרכז העיר. הופתענו לפגוש בליאון גם את אלביס.

לאורך השדרה הצמודה לנהר

בעיר העתיקה

כנראה שביום זה חגגו הקהילה הגאה איזה אירוע כי ראינו הרבה מהם מחופשים ברחוב הראשי. הם היו עליזים ושמחו כשקראתי לקבוצה מהם שיתקרבו כולם ביחד כדי שאצלם אותם. הם קראו לי להצטרף אליהם וכמובן נעתרתי בחיוב מייד.

לפני הקתדרלה היתה קבוצה של זרים ששרה אקפלה מזמורים כנסייתיים בשילוב קולות נפלא. אולי בכלל זו היתה מקהלה.

ליאון מקור השם לגיו בלטינית = לגיון.

התבוננו כמו גאודי במבנה בוטינס שהוא בנה ב-1893 בצורת טרפז. הוא יושב גם כאן על ספסל. קאסה בוטינס (Casa de Botines), 

חלפנו שוב ליד הבחורות שרצינו לדעת למה הן לבושות כמו מלצריות, כיון שלא ידעו אנגלית אמרו לנו כי הן השתתפו ב…

ופיזמו לנו את היצירה המפורסמת .

בחזור למלון רפי החליט כי כדאי לחזור בדרך אחרת מזו שהגענו. כמובן שאיבדנו את הכיוונים . אני כבר הייתי עייפה,לא היה לי כוח להמשיך ללכת לכן התיישבתי על ספסל ואמרתי לרפי שמכאן אני לא זזה עד שמביא מונית. אתם יודעים איך זה בדיוק כשצריכים - אין מונית. בצר לי נאלצתי להמשיך ולשאול זוג ספרדי שדווקא כיוונו אותנו נהדר. לבסוף הגענו בשלום לפראדור.

מהדרך למלון

יום 17 – צפונית לליאון אגם לונה

לאחר סיור מקיף בפארדור הנפלא ביותר שהיה לנו בטיול מבחינת מראהו החיצוני יצאנו את ליאון צפונה לכיוון אגם Los Barrios De Luna שנוצר מסכר 

למרגלות הסכר שוכן כפר קטן ושלו שנחל זורם לידו. כיון שזה היה יום ראשון תושבי הכפר הלכו או נסעו לכנסייה הקטנה. נשרים דאו בשמיים והמראה היה פסטורלי

יום זה היה יום מעונן ולמרות זאת מאד התלהבנו מהנסיעה לאורכו של אגם LUNA לאורך ק"מ רבים. ביום בהיר עם שמים כחולים לא תסירו מבטכם מהאגם.

לא יודעת מה איתכם אבל אני לא יכולתי לנסוע וכל קמה ק"מ עצרתי את רפי שנצלם את האגם מעוד זווית. את האגם הזה גיליתי במקרה בהביטי על הטופוגרפיה במפה.

על הגשר היפה הזה עלינו כדי להדרים חזרה לליאון

בתכנון המקורי היה שהסיבוב לכיוון אגם LUNA יכלול גם ביקור במערות The Caves of Valporquero שתמונות לגביהן תוכלו לצפות כאן.

אנו הגענו קרוב לפנייה אליהן בשעה 16.00 וכבר היינו עייפים לכן ויתרנו עליהן. 

מי שמזדמן לאיזור רק שתדעו על אופציה זו.

יום 18 ליאון – סגוביה - מדריד

בבוקר למחרת נפרדנו מהפראדור המוצלח ומהעיר ליאון בצער רב. יש לדעת שאני את הפארדור הזה הזמנתי ל-2 לילות עוד לפני שהיתה לי תוכנית מה עושים שם 2 לילות וזאת רק בגלל תגובה אחת בטריפאדוייזר שכתבה כי במקום הזה כדי להנות ממנו חייבים ללון 2 לילות - ולא הצטערתי לרגע.

כדי שתתרשמו מעט מהפארדור להלן כמה תמונות

בתוכנית הטיול היה לבקר בדרך למדריד בעיר VALLADOLID אולם כשהגענו אליה וראינו את הכנסיה שלה ואת יתר הבתים לא התלהבנו בשביל לעצור ולמצוא חנייה והחלטנו בהחלטה של רגע להמשיך הלאה ולבקר בסגוביה שאמנם ביקרנו בה בטיול קודם לפני שנים.

זו היתה החלטה בן רגע שהתבררה כמאד נכונה אחרת לא היינו מספיקים לבקר בסגוביה 

סגוביה

לפי המפה שהיתה לי המרחק עד סגוביה היה צריך להיות ארוך יותר, אך כביש חדש נסלל מאז שרטוטה של המפה הישנה שלי וקיצר את הדרך. ה-GPS מודיע לי שתיכף מגיעים ליעד ואני משתוממת אך ברגע שרואים את המראה היפה של העיר כפי שראיתי כשבאנו מצפון מערב אי אפשר לטעות. מראה מקסים ואני מייד מזהה את האלקזאר שנמצא בשיפוצים.

סגוביה - שבנו אליה שנית!!!

מקום חנייה החנינו ממש מול האקוודוקט המדהים שהתלהבנו ממנו גם בשנית. חניון מקורה שלא היה קיים בפעם הקודמת. כיון שזו היתה שעת צהרים וקיבלנו מסרים מהבטן שהגיעה השעה, חיפשנו ליעד האקוודוקט איזו מסעדה. היו שם רק מסעדות יקרות. בצר לנו נכנסנו לחנות מזכרות לקנות מגנט עם האקוודוקט, התחברנו עם המוכרת, שהתברר שעובדת בחנות הזו שבבעלותה כבר שנים רבות, אבל זה מה שמחזיק אותה בחיים ונותן לה טעם לחיים ומאפשר לה להתקיים. היא גם ביקרה פעמיים בארצנו . שאלנו אותה איזו מסעדה היא יכולה להמליץ בסביבה, והיא המליצה על המסעדה האיטלקית שממש כמה צעדים מהחנות שלה. 

ואכן המסעדה גם לא יקרה, גם מנות טעימות וגדולות.- שמה Pizzeria Trattoria Da 

Mario

Address: Calle Teodosio El Grande No. 6, 40002 Segovia, Spain 

אין ספק שהאקוודוקט - הוא אחת מאמות המים המרשימות ביותר שנבנו ע"י הרומאים. היא מהמאה ה-1 לספירה ואיזו טכניקה אדירה יש כאן. האקוודוקט השני המרשים נמצא בצרפת PONT DU GUARD שאף הוא בן 3 קומות.

אמת המים של סגוביה נחשבת לאחת מאמות המים הרומיות השמורות שנותרו. כשעומדים לידה רואים כמה היא גבוהה,, מנסים לאמוד את גובהה (29 מ'), מעריכים את אורכה (813 מ'), את מספר הקשתות (167), את מספר העמודים (123) ואת רוחבם (3X 2.4 מ' בשורה התחתונה), מחפשים את המקום שממנו היא באה ואת המקום לשם היא הולכת. 

זה פשוט לא יאומן!!!

אגדה מספרת (תמירה צדקיהו ב-YNET) , שהשטן רצה לכבוש את לבה של עלמה יפה, שמדי יום יצאה למרחק כדי לשאוב מים, והבטיח שאם תיתן לו את נשמתה, כבר למחרת בבוקר היא לא תצטרך לעשות את הדרך הקשה. בלילה ראתה הנערה שבניית אמת המים כמעט מסתיימת, ובבהלתה פנתה לבתולה הקדושה. ואכן, עם הנץ השחר חסרה לו רק עוד אבן אחת, ונשמתה נגאלה. איך יודעים שהסיפור נכון? בין אבני החומה יש חורים, ואלה הם סימני האצבעות של השטן. עובדה!

כשהכינותי חומר לטיול חשבתי לעצמי כי בביקור הקודם לא הגענו לרובע היהודי. תכננתי לי כי הפעם עלי לבקר שם ויהי מה. רק שלא ידעתי היכן נמצא הרובע היהודי.

לאחר שהחנינו את הרכב בחנייה ליד האקוודוקט חשבתי כי הכי קל יהיה לקחת מונית שתעלה אותנו למפלס העליון שבטוח שם שכן הרובע. ירדנו בכיכר לפני הקתדרלה המרשימה הבנוייה בסגנון גותי ולמי שטרם ביקר בה - כדאי, ומימינה רפי הבחין בשורת פסלים על הגדר שלא זכרנו מהביקור הקודם. זה לא אומר שלא היו שם אלא שאנו לא זכרנו.

אני משום מה דווקא בא לי ללכת ברחוב מצד שמאל של הקתדרלה, שכן ימינה זכרתי את הרחוב כרחוב של חנויות ומזכרות לתייריים , רחוב שמוביל לאלקזאר בסופו ונוף יפה נשקף משם.

אמרתי לרפי בסדר נצפה בפסלים אבל אל תסיט אותי מהדרך שאני רוצה ללכת.

ואכן כך היה. פתאם ראיתי את השלט של המנורה ואחריה הרבה בניינים שעליהם סימול שזהו הרובע של ה- JUDERIA.- הרובע היהודי.

עד גירוש ספרד ב-1492 סגוביה נחשבה לאחד המרכזים היהודים החשובים באיזור קסטיליה.

יש לשים לב לעבודות הטיח המיוחד על הקירות של סגוביה שדווקא בבניינים של הרובע היהודי זה בלט מאד. 

איך נעשית עבודת הטיח? האמן מורח על הקיר שכבות טיח אחת על גבי השנייה, וטרם ההתייבשות מגרד את שכבות הטיח ויוצר ציור תבליטי צבעוני. הציור נוצר באמצעות חשיפת שכבות טיח תחתונות מבעד לעליונות. כלי הגירוד עשויים מפלדה ודומים בצורתם למברגים דקים. פעולת הגירוד נעשית על פי סקיצה של ציור שהכין האמן מראש ומביאה לחשיפה של השכבות העמוקות יותר, שלהן גוון צבע שונה. מכאן שמה של השיטה שפירושה “מגורד עמוק” (בלטינית: sgraffito). אמנות זו אינה מצריכה אמצעים מרובים ויקרים אך היא קשה לביצוע ודורשת מיומנות רבה ליצירת קומפוזיציות צבעוניות מעניינות. רוב העבודות הן צורות גיאומטריות החוזרות ונשנות.

המקור לעבודות בסגנון זה הן מאיטליה. מי שגם שמה לב לקירות האלה היא זיוה ר. ששבה לאחרונה מטיול בסגוביה וכתבה בכתבה נרחבת באתר שלה “שמתי לב” כאן.

ברחוב הראשי הבחנו לפתע בחנות עם עבודות אומנות של פיסול בחומר עם דמויות של יהודים.

למטה גם הסימול על הבתים שהיו של היהודים

הרובע היהודי של סגוביה – הוא רשת רחובות שהמרכזי שבהם נקרא קאיה דה לה חודריה וייאחה Calle de la Juderia Vieja. רחובות החודריה מסומנים בסמל המיוחד שצילמתי, כך שניתן לעקוב אחריו ולטייל ברובע בקלות. ברובע נמצאים כמה אתרים ששווה לראות. אני מטיילת ומחפשת אחר הבתים היהודים כאשר אני מבחינה בשלט על הקיר ונזכרת במה שהכנתי שזהו הקורפוס כריסטי - כנסייה שהייתה בעברה בית כנסת ועדיין ניתן לראות במבנה מאפיינים מעברו היהודי. 

לפתע אנו מבחינים בשלט וזהו המרכז הדידקטי ע"ש אברהם סניור הוא מקום קטן ובו מידע על הקהילה היהודית שהייתה בסגוביה עד גירוש יהודי ספרד. המקום נקרא גם ארמון אברהם סניור או בית אברהם סניור. 

לצערנו כשאנו הגענו לשם היה סגור.

אברהם סניור היה גובה מסים בשירות המלך וראש יהודי קסטיליה אשר בחר להתנצר כאשר היהודים נאלצו לבחור בין התנצרות לבין גירוש.

מסלול הליכה ברובע היהודי ניתן למצוא כאן.

tאם תשפילו מבטכם מטה תמצאו בעברית את המילה ספרד בהטבעה מוזהבת ובולטת

כעת נותרו התהיות איך הלב הנחה אותי לאן ללכת? איך למצוא ללא מפה או הדרכה כלשהי את הרובע היהודי ממש בינגו? איזו אינטואיציה נשית טובה יש לי תאמרו. אבל אני בטוחה שיד נעלמה הובילה אותי לרובע היהודי בדיוק כפי שיד נעלמה הובילה אותי ללון בסנט סבין.

מבט על הקתדרלה מתוך בתי היהודים

תהיה נוספת איך הרובע היהודי שוכן כה קרוב לקתדרלה? הוא למעשה מקיף את הקתדרלה ב-3 צדדיה ובחלק האחורי. האם היהודים בחרו את הסמיכות הזו או שמא הנוצרים רצו שהיהודים יהיו תחת פיקוחם? לי אין מידע על כך ואשמח אם מישהו יחכים אותי.

גם בחזור נסענו במונית חזרה לאקוודוקט, אז הבחנו בפרטים שלא הבחנו קודם

המבנה עם שלושה קיני חסידות על גגו.

את הפסל של רמוס ורומולוס מרומא.

נפרדנו מסגוביה היפה היישר למלון המצויין שנמצא במרחק קצר משדה התעופה 

CLEMENT HOTEL BARAJAS

החזרנו את הרכב בשדה התעופה, שאטל של המלון הגיע לקחת אותנו למלון לאחר המתנה של 10 דקות. ארוחת הערב במלון היתה טובה והשאטל בבוקר לשדה התעופה ביום למחרת יצא בדיוק בזמן ב-9.00 בבוקר לטיסת אל על שהחזירה אותנו לארצנו הקטנטונת.

לסיכום: היה לנו טיול ארוך ומהנה, נחשפנו לפארדורים יפיפיים, לחגיגה נוצרית שלא ידענו, לעם הבסקי שלא הכרנו, לשמורות טבע נפלאות, לאנשים חמים ומאכלים שונים. זה היה אחד הטיולים היותר מוצלחים שחווינו. וזה שבתנו הקטנה התארסה במהלך הטיול לעולם לא נשכח.

במי נעזרתי?

מישלן לספרד

פספורט לספרד - זאב יפת

מדריך לספרד הוצאת כנרת – דידי מנוסי (לא עזר לי )

מדריך למטייל בצרפת מהדורה מורחבת - יעקב רוזמרין

בכותבים בפורום ובלוגים בלמטייל בין היתר ריקי, ג'ני,טל,לימור,חנה,נירית, רונן שכבר אינו נמצא בלמטייל ולכל כותבי הטיפים.

תודה לכולם מקרב לב על העזרה הרבה בידיעתכם ושלא בידיעתכם.

לסיום לחגיגת סיום הכתבה והטיול אני מזמינה אתכם לפאסאדובלה אלמותי להנאתכם

למעוניינים קישור לכתבה שכתבתי בפורום שבה משובצות יותר תמונות ותגובות.

להתראות בטיול הבא