מסלול חד יומי באנגלברג ”מסלול הליכה במורדות הטיטליס, גם למשפחות“

בירידה מהר טיטליס ירדנו בתחנת טרובזי והלכנו לאורך האגם מול נוף ההר המושלג אל אונטרטרובזי (Untertrubsee) כשלושה ק"מ. השילוט מנחה לעתים ל-Untertrubsee ולעתים לרכבל Alperseil. הכוונה בשם אונטרטרובזי היא לנקודה שנמצאת ליד תחנת הרכבל התחתונה, זה שאת שמו ציינתי כעת. יש שם מסעדה כבכל תחנה באלפים בשוויץ. מתחנת הרכבל התחתונה ומהמסעדה ממשיכים עוד כשני ק"מ לתחנת Greschnialp, שהיא התחנה האחרונה לפני אנגלברג, ברכבלים היורדים מההר. המקומיים קוראים לה "תחנת גרשני", Greschni station, וכך היא מופיעה בשלטים. למעשה, זהו מסלול הליכה המחולק לשני קטעי דרך, זה שמהאגם ועד לרכבל וזה שממשיך ממנו. שניהם קלים מאוד, בקו גובה אחיד, ומתאימים למשפחה המסוגלת להליכה של 5 ק"מ בסה"כ. קטעים במסלול אינם עבירים לעגלות ילדים. בתחנת גרשני שכרנו קורקינטים. יש לשים לב שהמסלול תלול ומכוניות רבות נוסעות בו. בדיעבד, הייתי חושבת פעם שנייה.

כדי להספיק לבלות היטב בפסגת ההר ובפארק הגלישה, ללכת במסלול שמאגם טרובזי ועד לתחנת גרשני ולבסוף לגלוש בקורקינטים - יש להתחיל את היום מוקדם. כמו כן, המסלול הזה התאפשר לנו מאחר שהיה יום חם ולא היה צורך להחליף נעליים וגרביים רטובות בירידה מההר. כדאי לזכור את האפשרות ולהיות גמישים בעת הירידה מההר. יש המון מסלולים יפים. אם לא הולך באחד, מנצלים אפשרות אחרת ביום אחר. הכל עניין של הזדמנויות. 

ועוד כמה מילים על אופיו של המסלול: הוא מצטיין בנוף משתנה. תחילתו בדרך רחבה ונוחה מול נופו של אגם טרובזי על רקע ההרים המושלגים. לאורך חוף האגם יש כמה תחנות עם הפעלות לילדים. התנסינו רק בחלק מהן היות שלא עשינו הקפה שלמה. תחנה אחת הייתה חביבה. היה צריך לשים קוביות בגדלים שונים ובמשקל שונה על שלוחן העומד על קפיץ ולאזן אותו. בתחנה הבאה לא הבנו מה יש לעשות. יש שם גם נקודות מסודרות להבערת אש וניתו לצלות נקניקיות כמנהג המקומיים. בהמשך, הדרך הופכת למשעול צר, "שביל עזים", העובר בשטח של חוות חקלאיות. קול דנדון פעמוני הפרות מלווה את קטע הדרך הזה (אנחנו אהבנו מאוד את הצליל ואת האווירה) ובמרחק רואים את בתי החווה עם כדי החלב העומדים בחוץ.

 הרכבל מוריד את הנוסעים מול מצוק תלול ומרשים. זה רכבל שיורד אחת לחצי שעה, אבל בתחנה תלוי דף הוראות המסביר שיש להודיע למפעיל שלמטה על הכוונה לרדת. יש שם טלפון וידית שצריך לסובב. אותנו האופרציה הזאת טיפה הלחיצה וטוב שהיו שם מטיילים מקומיים שיכולנו להיעזר בהם. הרכבל הזה נראה כרכבל מעולם אחר, ההפך הגמור מהרכבלים ההמוניים של טיטליס. תחנת הרכבל היא בקתה רעועה ובתוכה עומדים כדי חלב. נראה שהיא משמשת גם את החקלאים מהחוות שבסביבה. זו אווירה אחרת ורק בשביל זה היה שווה לצאת למסלול הזה.

הקטע האחרון הוא באחו רחב ידיים, וממש בסוף הדרך, קצת לפני תחנת גרשני, נכנסים ליער עם צמחיית שרכים מאוד יפה.