משיקולי מקומות לינה, רצון לטייל ״ברגוע״, עיתוי ההגעה שלי ל- Engelberg בשבת אחה״צ - והרצון לבקר בפסגת ההר Titlis, החלטתי ללון 2 לילות בעיירה ולחזור לשביל ביום שני בבוקר.
וכך, ביום ראשון בבוקר - אני מתייצבת בתחנת הרכבל, בפאתי העיירה - קצת לפני פתיחה.
התרמיל שלי כמעט ריק ואני לבושה בבגדים חמים - לקראת הביקור בהר Titlis.
יש 2 החלפות רכבלים בדרך, ואני מגיעה לפסגה בקרונית השנייה - לבדי.
הנוף מהרכבלים ובפסגה מהמם ויש די הרבה היכן להסתובב למעלה.
למרות שהיום יום ראשון ומזג האוויר ממש מושלם - המקום כמעט ריק. כנראה בגלל שעליתי מוקדם - ובוודאי גם ״תודות״ לקורונה.
צילמתי הרבה, הסתובבתי בכל פינה ובחנתי את הנוף מכל זווית אפשרית.
הלכתי על הגשר התלוי, נגעתי בשלג וצעדתי עליו מעט.
היה ממש ממש נפלא!
בסה״כ ביליתי בפסגה כשעתיים לפני שהחלטתי לרדת.
בדרך למטה, בתחנת הביניים, ליד Trübsee היפיפה - המולת הסופ״ש כבר היתה בהחלט מורגשת.
פניתי בשביל שמקיף את האגם - נגד כיוון השעון (כלומר לצד הגדה המזרחית). זה שביל נגיש, קליל ונוח - ולכן ממש לא צעדתי עליו לבד, אבל ריבוי המטיילים לא הפריע וככל שהתרחקתי לקצה הצפון-מערבי של האגם הללו הלכו ופחתו והתפזרו להם בשטח.
החלטתי להמשיך מקצה האגם מערבה, לאורך הנחל (Trubenbach). הנופים היו יפים, השבילים קלילים ואפשר להוסיף וללכת עוד ועוד.
חשבתי לרגע לרדת ברגל בחזרה לאנגלברג, אבל החלטתי לשמור על הברכיים להמשך הטרק (הירידה בוודאי תלולה).
חזרתי לשביל שמקיף את האגם, השלמתי את ההקפה - וירדתי ברכבל.
השעה היתה כבר שעת צהריים מאוחרת למדי כשחזרתי לעיירה.
Engelberg נעימה מאוד לשוטטות קצרה. פרט לנוף המשגע, הרחוב הראשי מלא בחנויות עם ציוד outdoor, כמו שאני אוהבת, כמו גם חנויות אחרות. וכמובן מלונות, בתי קפה ומסעדות. האווירה היא של ״נופש פעיל״, נראה שרוב האנשים מבלים במהלך היום למעלה בהרים.
אין לי איך לעמוד את השפעת הקורונה, אבל כשאני ביקרתי שם, למרות הסופ״ש, לא היה עמוס מאוד.
התיישבתי לי במרפסת בית קפה בעיירה, הזמנתי משהו קל לאכול והשקפתי על הנוף - הטבעי והאנושי.
תכננתי לעלות אחה״צ ברכבל Brunni לצד השני (הצפוני) של העמק. לא כדי ללכת עוד מסלול, רק בשביל לתצפת על הנוף. אבל בעודי יושבת בבית הקפה משכו את תשומת ליבי מצנחי הרחיפה הרבים שריחפו בחינניות מעל לעיירה.
כשסיימתי לאכול ולשתות, החלטתי ללכת למקום הנחיתה של המצנחים.
איתרתי את השדה רחב הידיים במהרה - בסמוך לנחל שזורם מדרום לעיירה לא רחוק מהמנזר, באיזור שיש בו מתקני ספורט רבים. יש עוד כמה שדות בהם ראיתי מצנחים - אבל זה מרכזי לעיירה ופעיל מאוד.
ישבתי שם כשעה, כשאני מצטרפת לקהל הצופים והמלווים, מתבוננת במראה היפה.
לאחר מכן טיילתי קצת לאורך הנחל, בכיוון מזרח.
כ- 20 דקות הליכה מהשדה יש מלון וגם אתר קמפינג גדול שם חנו קראוונים, מכוניות ואוהלים רבים בנוף היפה. הגעתי עד אליו ואז הסתובבתי וחזרתי דרך השדות.
על עליה ברכבל נוסף באותו היום, לעוד תצפית, ויתרתי בסופו של דבר.
.jpg?width=64&height=64)
.jpg?width=818&height=1604)
.jpeg?width=818&height=1604)
