גו פרוגי ”פשוט הכי טוב!“

החלטנו לקחת את הילדים לפריז, רגע לפני שהם ממש גדולים ומסוגלים להגיד לי שלא מתחשק להם. בקיצור, כל עוד הם מקשיבים לי. עשינו רשימה מסודרת של כל האטרקציות התיירותיות הקיימות בפריז (ולא, שופינג היא לא אטרקציה מבחינתם.) , ארזנו מזוודות, אבל משהו היה חסר. כן, הדבר החמקמק הזה, נו.אה, כן - הרחבת אופקים! לא הייתה בתוכנית שום פעילות הקשורה להרחבת אופקים או העשרת הידע. מיד הבנתי - אני צריכה מישהו שיסביר לנו על ההיסטוריה של העיר!

אל עמית הגעתי תוך חיפוש באינטרנט אחר מדריך תיירים מקומי בפריז. הוא הומלץ בכל כך הרבה תוצאות חיפוש, שחשבתי לעצמי שסטטיסטיקה היא משהו שצריך לקחת בחשבון ולא יכול להיות שכולם טועים. בקיצור - השתמשתי בחוכמת ההמונים! פניתי אליו וסיכמנו שנפגשים ביציאה של סיינט מישל במטרו.

אני מודה - חששתי. מדריכי תיירים מבחינת משפחתי הם האנשים האלה שמסתובבים עם תיק גב ומטריה מונפת באוויר ומספרים באופן לאקוני על ההיסטורי של בניין זה או אחר שמט ליפול. כשסיפרתי להם שקבעתי עם מדריך מקומי, הרגשתי שאוטוטו המשרה שלי כאמא מתפנה כי אני מפוטרת.

נסענו כולנו מתוחים לקראת הפגישה המיועדת.

ושם עמית היה.

איך אוכל לשכנע שהוא המדריך שחובה לקחת? אולי בכך שאספר שכל הילדים, ובעלי, מיד נשבו בקסמיו, הלכו אחריו סקרניים ואפילו ביקשו עוד סיור!

ואני?

אני יכולתי לראות את נפוליאון השלישי מתהלך לצידנו, יחד עם המלך הנרי ושושלת המלכים, חלקם מגלגלים את שפמם בהנאה וחלקם מניחים יד על כתפו לאות הערכה. כי אם יש מישהו שאוהב את פריז - זה עמית. הידע העצום שלו, חוש ההומור והאהבה האדירה שלו לעיר - יגרמו לכם לרצות לעבור לשם.

ועכשיו תסלחו לי, אני הולכת לארוז.

מה ז'תומרת למה?

אני עוברת לפריז!