פארק החבלים במפלי טריברג ”חוויה לא נעימה “

ביקרנו שם ביום ראשון האחרון. שילמנו 35 יורו לשעתיים וקיבלנו הדרכה בה נאמר שבעת צרה לצרוח “Help” שלוש פעמים. עליתי עם שני ילדיי על מסלול 1 (הקל) ודווקא הצעיר שדילג את רובו נתקע מפחד לקראת הסוף מיבב ועם רפלקס הקאה מחרדה. ניסינו לעבור את השלב פעמיים ולא הצלחנו. ישראלים רבים ויפים במקום ניסו לעזור וזה לא הלך. במשך 45 דקות היינו תקועים על פלטפורמה בגובה 6 מטר! במשך זמן ארוך זה הגיעה המדריכה שנתנה את התדריך, הבטיחה לחזור ולאחריה הגיע פעמיים בחור מגודל עם פרצוף זועף. בשניהם טען שיש לנו שתי ברירות: להמשיך או לחזור. לא מה שציפיתי. באמת שהיה לי קשה.

בתום כ-45 דק' על הפלטפורמה התחלנו למשוך לאחור. בתחילת המסלול יש אומגה. שם מנהל האתר חיכה ועם מוט משך אותנו לאחור. ביקשתי אותו לשיחה והטחתי בו על ההתנהלות השערורייתית, מנסה להבין את הסיבה. “זה בגלל שהרמת את הקול” הוא אמר. נדהמתי. גם לי יש סף, אמרתי לו. מסביר לו לתדהמתו את העבר שלי בחילוץ ואת מצבי הרפואי שגרם לי להפסיק בפעילות ההתנדבותית, מציג לתדהמתו תעודת נכה ומסביר שבזכות הסטרואידים שאני נוטל בנוסף לתרופות הקשות הצלחתי בכלל לטפס על המתקן. הוא התייבש ואז גם הסביר שהביט בנו רוב הזמן וראה שאנחנו בסדר.

רתחתי: אתה רואה את הילד בוכה דקות ארוכות, מפריעים לתנועה של אחרים ואפילו אינך עושה דבר? ! דרשתי את הכסף והוא טען שחתמתי על מסמך (ברור) שבו לא תהיה לי טענה. תמצא נוהל חריג דרשתי והוא סרב. הכל אצלכם כלכלי הטחתי לסיום - את הכסף אתם ממהרים לקחת - אבל שירות זה כבר דבר אחר. שכל אחד יסיק מהמקרה את הצורך שלו לבקר במקום. אני אגב מאז גורר את רגל שמאל וכואב מאוד את השוק השמאלית.