בטיחות ואזהרות בתאילנד ”דברים שכל נוסע לתאילנד צריך לדעת“

חזרנו לא מזמן מחודש בתאילנד, וחשוב לנו לספר על כמה דברים. אמנם המקרים הם אישיים וסביר להניח שלא קורים כל הזמן אבל עדיין- כדאי להיזהר.
דבר ראשון- נהגי מונית בבנגקוק, בצפון, באיים ובכל מקום בתאילנד. כידוע הם עושים מה שבראש שלהם ואמינות זה לא הצד החזק. אז בהתחלה זה מצחיק כי נמצאים בהתלהבות של להיות במדינה אחרת, אבל אחרי כמה זמן זה נעשה מסוכן ומטריד. לקחנו מונית מאיזור הקשר הישראלי לשדה התעופה לטיסה לצ`אנג מאי. נסיעה כזו לוקחת בדרך כלל 40-50 דק` בתנאי שאין פקקים. ``סיכמנו`` עם הנהג שנשלם לו 180 באהט ושהוא ישלם על האגרה בכביש. אחרי נסיעה לא ארוכה הוא החליט שאנחנו משלמים את האגרה, וכשהבין שאנחנו לא מתכוונים לשלם נסע בדרך הארוכה במכוון (כביש האגרה מהיר ומקצר את הדרך), לכן הגענו באיחור של חצי שעה לטיסה וכמעט שפספסנו אותה. אם זה לא מספיק, בסוף הנסיעה הוא דרש 200 באהט בניגוד למה שסוכם. אנחנו סרבנו לשלם והא כמובן קרא לשוטר. 

מה שמביא אותנו לנושא הבא- שוטרים הם לא כתובת לתלונות. ברוב המקרים נהג המונית\הרוכל\המוכר\הפקידה או לא משנה מי- משחדים את השוטר בכמה שטרות, ככה שגם אם אתם צודקים, אין טעם לאיים בקריאה למשטרה, או שתמצאו את עצמכם במעצר. 

בריילי ביץ` התאכסנו במלון נחמד בחוף המזרחי ואחרי שגילינו שמשפחת ג`וקים שלמה עושה אצלנו בחדר מפגש איחוד- ביקשנו לשנות חדר. כשנענינו בשלילה לקחנו את עצמנו והלכנו לחפש חדר במלון השכן. תוך כדי אריזת הדברים מהחדר לקח בעל המלון את המפתח מהחריץ בקיר ונעלם. בצ`ק אאוט, כשאנחנו מחכים לקבל את הכסף בחזרה, הוא החל לצעוק שגנבנו לו את המפתח. אחרי ויכוחים מאוד ארוכים המפתח ``נמצא בשיחים``. וכך גילינו ששיקרו לנו במצח נחושה ופשוט עבדו עלינו בעיניים.

מקרים מסוג זה כנראה שלא קורים כל הזמן ורצוי שלא להיות פרנואידים ולחשוש מהם- אך יחד עם זאת להיזהר וכמה שיותר. תאילנד היא מדינה מקסימה ומאוד נהננו בה. חבל רק שמקרים כאלה הורסים את הטיול.