מסלול בן שבוע-שבועיים ברומניה ”טיול משפחתי מרתק ברומניה“

טיול לרומניה? עם ילדים? מה יש לעשות עם הילדים? אלו בדרך כלל התגובות, של כל מי שלא התנסה או פשוט אין לו מה לומר. רומניה מצטיירת לישראלים רבים כמשהו נחות. הכי הרבה מוסיפים - "אה...טיול שורשים..." כאילו שרומניה נמצאת אי שם בהרי החושך. הטיסה אורכת כשעתיים פלוס. חברת טארום מוסיפה לטיול אווירה נינוחה. במחיר של כרטיס צ'ארטר - מקבלים טיסה סדירה, עם מטוס מתקדם ומרווח, ויחס אדיב של הצוות.

הגענו לבוקרשט אל שדה התעופה, הממוקם באוטופני (Otopeni) שכרנו רכב מרווח, היינו 6 אנשים וחמש מזוודות. היה זה אופל ויוארו מנוע חזק של 2.9 ליטר. יש מקום לילדים - 3, כיסאות למבוגרים - 3 ולמזוודות מאחור. מיזוג אוויר, חלונות חשמליים, ומאחור חלונות כהים. עם מנוע דיזל לא הרגשנו את 4,200 הק"מ שנסענו בעשרת הימים הבאים. את הרכב שכרנו מחברה מקומית במחיר של 650 יורו. 

יצאנו לדרך אל סיניה - Sinia - במחוז פראחובה. הנקודה הראשונה על המפה ארמון פלש. מומלץ לעלות עם הרכב עד כמה שניתן היות והכניסה לשטח הארמון ברגל קשה ותלולה ברגל. אך, בכל מקרה, למי שאוהב ללכת, הדרך מוקפת בעצים וצל, ורחש מי הנחל בצידי הדרך מצננים מעט את הלך הרוח. הארמון מרהיב ויפה. כמו בתמונות היפות של ספרי אגדות. משם ירדנו חזרה העירה לאתנחתא קלה וארוחת צהריים. העיר עצמה מקסימה ונעימה. גני שעשועים לצד פארק קטן, מסעדות, מרכזי מסחר, הכל קטן ורגוע. הילדים פירקו עצמות בגן השעשועים ובאומגה הגבוהה שחולשת מעל לגן השעשועים.

מסיניה שמנו את פעמינו אל כפר בפאתי בראן - Bran - שם הכפר אותנטי כפי שהכפר הוא כזה - מואיצ'ו דה ג'וס (Moieciu de Jos) - הכפר עצמו נמצא בנקודה מצוינת לסיומו של יום ארוך. התארחנו אצל ג'ורג'יו בעל הפנסיון המקסים, פנסיון מריה - Pension Maria - המקום אינו מהודר, עשיר או מרהיב. הוא מספק את הצרכים הבסיסיים של כל מי שמתכנן לבצע טיול ממושך ברומניה. אך, בעיקר היחס המדהים של בעלי המקום הוא שמשלים את החוויה. מן הכפר נשקפים נופיה המרהיבים של רומניה במחוז טרנסילבניה. אווירה שמהולה ונעה על ציר הזמן של המאה הקודמת והמאה הנוכחית, מתעתעת. מצד אחד, כבשים בחצר ובארות מים, כמו גם חלב אשר מגיע מן החלבן. מהצד השני, ציוד אלקטרוניקה כמו מסכי טלוויזיה ולווינים המחבר את ההווה עם העבר.

ביום השני, נסענו לטירת בראן - טירתו של ולד טפש - דרקולה. טרנסילבניה נודעת בנופיה ויערותיה, אך בעיקר, בדמותו של השליט מעורר האימה. טירתו של דרקולה היא מרהיבה בעיקר מפני שהיא פשוטה, נוחה ומלאת מסתורין. בעיקר הדרך הסודית הצרה אשר מחדירה בעצמות משהו מן העבר האיום, כאשר לוחמים עות'מאנים ניסו לכבוש שוב ושוב את חלק הארץ הזה. הטירה שמורה היטב, ומבטים ממוקדים בחלקיה מדגישים את ההקפדה של שרטוט הרעפים כמו גם על החלוקה של החדרים. ניתן לראות את השטיח העשוי מעור דוב, את כתר המלך, לבושו ואת כלי המבטח וחדר השינה של דרקולה. ההליכה בבראן אורכת כשעה וחצי, בנועם וביראת כבוד.

משם נסענו אל העיר סיביו (Sibiu) כאשר העיר עצמה מרוחקת מאיתנו מרחק של 150 קילומטרים, אשר חולשים על נופי עד מרהיבים. תמונות הנלקחות מהאגדות. מהגלויות. המבטים מהופנטים. המצלמה לא חדלה לתעד ולצלם. עוד ירוק. עוד חקלאי. עוד פרות וסוסים. צוענים. יערות. לנסוע בתוך גלויה ארוכה וגדולה. כבישים החוצים כפרים שנראים כאילו נתקעו בין המאות ובין המהפכות התעשייתיות. מבטים כפריים של תמימות וטוב לב, לצד השתאות מהתיירים מלאי הכסף. 

הגענו לסיביו אל מרכזה, ומצאנו, עיר המשלבת בתוכה את העבר ואת העתיד. במרכז העיר ניתן לראות בבירור את ההשפעה האנגלו-סכסית על הבנייה, ואת המבנים החדשים שהוקמו לאחר מכן. במרכז העיר עלינו לשעון שלא חדל לעבוד מזה מאות שנים. מן המגדל ניתן לראות את העיר ואת סגנון הבנייה שלה. לצערנו, הגענו אל העיר בשבת ומתברר שבעלי העסקים שומרי שבת, לכן, האפשרויות להתרשם ממרכולתם התבררה כמוגבלת. אולם, לסיביו פארק מדהים עם אגם עצום ובו דגים שניתן לדוג. בפארק יש טחנות רוח, בתי עץ, שבילים והרבה מאוד מרחב. ילדים יכולים בקלות להתרוצץ, להתרחץ במים, לשחק עם כדור, ללכת לאיבוד בין העצים ולאבד מחצית מהיום רק בפארק. לצד הפארק יש גם גן חיות. מפאת הזמן הקצר לא נכנסנו לגן החיות.

החלטנו לעשות אתנחתא קלה מן הנסיעה, במרכז הקניות המודרני. שם חזרנו היקר בהינף ביס אחד במקדונלדס, אל המאה העשרים ואחת. את הרעיון הבא הציע הנהג הצמוד לנו - אבא שלי - לנסוע אל הדרך המובילה להרי פאגרש...