דרום מזרח פולין - כללי
דרום מזרח פולין הינו לדעתי האזור המגוון ביותר במדינה. הדבר הבולט ביותר לעין הוא כמובן הנוף. סוף סוף הרים, כבישים מפותלים, אגמים, טירות. אין ספק שיש כאן שינוי מהשממון הנופי שמציגה שאר המדינה. לעניין כתבה זו אתייחס ל"דרום מזרח פולין" כאזור המצוי מדרום לקו דמיוני ההולך מזרחה מקרקוב דרך הערים טארנוב וז`שוב עד לגבולה הדרומי של פולין. יהיו אי אלו סטיות אך לא אתפלפל בקוצו של יו"ד גאוגראפי.
אזור זה, מערב גליציה, היה בין האזורים המאוכלסים ביותר בקהילות יהודיות. קהילות רבות קטנות וגדולות, שחלקן מהותיקות בקהילות פולין. קהילות שהוקמו לפני כ-500 שנים אינן נדירות כלל. באזור גליציה החל להתפתח גרעין המהפיכה הדתית העיקרית שעברה היהדות באירופה לפני כ-250 שנה: החסידות. מייסד החסידות בפולין רבי אלימלך ישב בליז`אנסק. רימנוב, דינוב, ברוייגל, לאנצוט, שינווא, רופשיץ ועוד ועוד היו עיירות שהיו משכן לרבנים ואדמו"רים מגדולי ישראל ולקהילות מפוארות.
האזור ההררי ובעיקר מעברי ההרים דרומה שמשו לאורך השנים צבאות של מדינות ומעצמות כצירי תנועה עיקריים במלחמות אירופה. חלק מהקרבות המרכזיים במלחמת העולם הראשונה ארעו כאן. קרבות אלה נמוגו לדפי ההסטוריה הלא ידועים מפאת פרסומם של קרבות בחזית אירופה המערבית. גם במלחמת העולם השניה אירעו כאן קרבות מהותיים. ההיסטוריה הכללית שזורה בקורות מיעוטים שחיו באזור ואזכירם תוך כדי התפתחות המאמר. צפיפות הישוב היהודי שהיה כאן גורמת לכך שכמעט בכל עיירה ניתן לאתר שרידי קהילות חלקם מרשימים ומרגשים. לא אתעכב בתיאורי על כל אתר ועיירה.
טארנוב
טארנוב (Tarnow) אחת הערים המרכזיות על הדרך המוליכה מקרקוב מזרחה. היתה כאן קהילה גדולה למדי, כ-25000 יהודים, כמחצית מאוכלוסיית העיר. מקהילה זו נותר כיום רק בית עלמין גדול ושריד דל במרכז העיר: הבימה ההרוסה שנותרה מבית הכנסת במרכז. בית כנסת זה שהוקם לפני כ-400 שנים נהרס ושוקם מספר פעמים במשך שנות קיומו עד לחורבן הקהילה במלחמת העולם השניה.
האזור הסמוך לבית העלמין המגיע בערך להריסות בית הכנסת היה שטח הגטו היהודי בתקופת המלחמה ונמחק. כדי להתרשם ממבנה בית כנסת שהיה מהמפוארים בפולין אני ממשיך צפונה. ידעתי שאסור להחמיץ ביקור בדמברובה טארנובסקה (Dabrowa Tarnowska) כרבע שעה נסיעה מצפון לטארנוב. שם, על אם הדרך, מצוי מבנה ענק ומפואר. ממש קשה להאמין כיצד קהילה קטנה יחסית הקימה מבנה שכזה. ההסטוריה של מבנה מפואר זה היתה קצרה למדי. הקהילה החלה להשתמש בבית הכנסת משנת 1937 ועד לכיבוש הגרמני לאחר כשנתיים. עם הכיבוש, הסבו הגרמנים את המבנה המפואר למחסן. המבנה נטוש ומגודר, ההתרשמות ממנו אדירה גם ממבט מעבר לגדר. כדאי לחצות את הכביש ולהגיע לשטח המגודר של בית העלמין היהודי של העיירה. בית העלמין ריק יחסית ממצבות אך נראה מטופח ושמור. מבנה בית הכנסת כאן בקהילה הקטנה יחסית, מעורר את הדמיון לנסות לתפוש את ההרס שחל בטארנוב הסמוכה.
בטארנוב ניתן גם ללמוד על ההיסטוריה של מיעוט אתני נוסף שסבל והושמד על ידי הגרמנים במלחמת העולם, הצוענים. הצוענים מכנים עצמם רומא (ROMA) כעדות למוצאם הלטיני. מחצית מכמיליון צוענים שחיו באירופה הושמדה במלחמה. פולין נחשבה למרכז צועני קטן יחסית. ערב המלחמה חיו בפולין כ-50000 צוענים באזור שמרכזו בטארנוב, פחות משליש מהם שרד. המוזיאון האתנוגראפי המצוי כחצי ק"מ ממערב ל"רינק" ברחוב קרקובסקה מאפשר הכרה עם צועני פולין.
איזור ז`שוב
העיר הגדולה ביותר בדרום מזרח המדינה היא ז`שוב (Rzeszow). לטעמי עיר משעממת למדי לביקור לתייר המחפש אטרקציות תיירותיות "רגילות". העיר יכולה אולי לשמש אתר לינה נוח למסייר באזור. מה שעשוי לעניין מטייל מישראל, מלבד ביקור בבית העלמין היהודי, הם שני בתי כנסת מבוצרים עתיקים הסמוכים זה לזה ברחוב Boznicza. ה"חדש" הינו מהמאה ה-18 והישן כמאה שנים לפניו. במבנה בית הכנסת החדש מצויים בית קפה וגלריה, המבנה הישן משמש את עיריית ז`שוב. שני בתי הכנסת מדהימים בנוכחותם. אסור להתפתות לעקוף את העיר בכביש הטבעת אלא להכנס למרכז העיר ולהתרשם.
חסידות: דנתי רבות בנושא החסידות ותיארתי בעבר את ההיסטוריה וביקורים בלאנצוט (אסור להחמיץ) הקרובה לז`שוב. שתי סיבות עיקריות לביקור בלאנצוט: בית כנסת המרשים והמעוטר ובעיקר כדאי לבקר בארמונו של הגרף פוטוצקי. בית הכנסת נסגר למבקרים עם בוא החורף. כחצי שעת נסיעה מלאנצוט מצוי האתר המרכזי לעלייה לרגל של יהודים בכלל והחסידים בפרט: ציון קברו של רבי אלימלך מליז`אנסק (Lezask). לאלה המגיעים מלאנצוט, ממש בכניסה לליז`אנסק פונים ימינה לבית העלמין היהודי. נכון שקברו של רבי נחמן מברסלב באומן שאוקראינה זוכה ליחסי ציבור רבים אך כמות המבקרים בליז`נסק אדירה. בכ"א אדר, יום השנה למותו של רבי אלימלך נוהרים אלפים לאזור.
מדרום לטארנוב הדרך המתפתלת בהרים ומגיעה לצאנז (Nowy Sacz). ביקרתי כאן לפני כשנה בלילה קר סמוך לחצות. האווירה והסביבה גרמו לי אז לאחת החוויות העמוקות בטיולי. תהיתי כיצד ארגיש כעת בביקור יום רגיל ולכאורה שגרתי. העיר צאנז עצמה מעניינת ויש בה מה לראות. מרכז העיר קצת מצועצע לטעמי אבל בקנה מידה של יתר ערי פולין - שווה ביקור. בחלקו הצפוני של מרכז העיר מצוי מבנה בית הכנסת המשמש כמוזיאון. המבנה גדול ומרשים אך אני לא חש בנוכחות האפלה והמסתורית שהשרה עלי המקום לפני כשנה.
משם צפונה, חוצים את הנחל ומיד ברחוב Rybaka מצוי בית העלמין. לשמחתי השער פתוח. (נושא הכניסה לבתי עלמין מעט בעייתי בסיורים אלה. כדי לשמור על המעט שנותר בבתי העלמין מפני ונדליזם וחילול, יש לגדרם ולנעול את שעריהם. המפתח מצוי לרוב בידי שכן הגר בסמוך הפותח את השער תמורת סכום סמלי. לא תמיד ניתן לדעת היכן המפתח אך לרוב מצוין טלפון וכתובת על שלט בשערי בתי העלמין). בעלת המפתח מקוששת עצים בשטח בית העלמין. אני מסביר לה בתנועות ידיים שאני נכנס ומנסה להבין ממנה שהיא לא תנעל אתי בשטח בית העלמין לאחר שתסיים את עיסוקיה. האתר מרשים גם ביום. כאן קבורים מספר צדיקים הידוע בהם הוא רבי חיים הלברשטם. ביום ניתן להבחין גם במבנים ואנדרטאות שלא הבחנתי בלילה לפני שנה. זהו אחד משרידי הקהילות המרתקים בפולין.
מזרחה מצאנז הדרך חולפת בעיירות רבות כל אחת מהן היוותה עוגן יהודי מהחשובים בפולין. אזכיר כמה מהן.
בובוב ורימונוב
בובוב (Bobowa) מצוייה קצת צפונה לכביש היוצא מצאנז מזרחה. קהילה קטנה למדי שהיוותה מרכז חסידות ידוע. חסידים מגיעים לכאן לעליה לקבר הצדיקים רבי שלמה הלברשטם ורבי חיים יעקב טייטלבאום. בכל זאת יש משהו המיוחד בביקור בבובוב גם לאלה שאינם חובבי קברי צדיקים. במרכז העיירה מצוי מבנה בית הכנסת שהינו מיוחד למדי: חלקו בנוי מעץ וחלקו בנוי באבן. בית העלמין מיוחד אף הוא, בעצם מיקומו בראש גבעה מבודדת עם נוף נדיר. כשביקרתי שם שמתי לב לשילוט הנוח ומקל על ההתמצאות היוצא מבית הקברות הנוצרי בצפון העיירה ומוליך לאחר כק"מ לבית העלמין. רוב הדרך היא דרך עפר אך עבירה בזהירות לכל כלי הרכב. ההליכה בעלייה די קשה.
רימנוב (Rymanow) היא אחת הקהילות העתיקות בדרום פולין שהייתה קיימת כ-500 שנים עד השמדתה. התפתחה כאן קהילה קטנה שחשיבותה בייחודה. שוב מדובר בנושא החסידות ובפועלו של רבי מנחם מנדל. סמוך לכביש הראשי מצוי בית הכנסת העתיק של העיירה. שנים רבות עמד המבנה כחורבה. מראה ההריסות והצמחייה צומחת על הקירות היה אחד המרשימים והכואבים ממראות בתי הכנסת ששרדו בפולין.
בשנה האחרונה החלו לשקם ולשפץ את המבנה וחלקו נסגר ומשמש כבית כנסת פעיל לחסידים המבקרים העולים לרגל לאתר היהודי השני בעיירה. בעיירה בית עלמין ובו האוהל על קברו של רבי מנחם מנדל מרימנוב שהיה מראשוני חסידות פולין בן דורו של רבי אלימלך מליז`אנסק. קברו מושך רבים העולים להתפלל שם. בדרכי לגבעה עליה מצוי בית העלמין נתקלתי בקבוצה מהארץ שהגיעה למקום. שרידי קהילות רבים עברתי בדרך: יסלו, בייץ, קרוסנו, גורליץ.. כמו שציינתי האזור רווי באתרים והמסייר המסור לנושא יכול להקדיש ימים לאזור ועדיין יחוש שלא מיצה את הביקור.
על קרבות ומלחמות בעיירות שונות
ציינתי בפתיח שהאזור היה אחד מאזורי הקרבות העזים ביותר בשתי מלחמות העולם. ניתן ללמוד על הנושא ולסייר במספר עיירות באזור.
דוקלה (Dukla) והאזורים הסמוכים לה מצויים במעבר אסטרטגי בהרי הקרפטים מפולין דרומה. חשיבות המעבר ידועה מאות שנים. צבא ברית המועצות בדרכו מזרחה ומערבה נלחם לכבוש את המעבר ולנוע בו דרומה. מספר לא יאמן של כ-100000 חיילים נהרגו בקרבות האזור. במוזיאון המקומי ניתן ללמוד על קרבות אלה. דוקלה, כמו יתר עיירות האזור הייתה מרכז יהודי. בעיירה קיים בית עלמין ומבנה בית כנסת חרב.
במוזיאון בגורליץ (Gorlice) מוצג הקרב העקוב מדם שהיה באזור במלחמת העולם הראשונה בנוסף מוצג כאן נושא חיי הלמקים (שארחיב עליו בפסקה הבאה). בתי קברות צבאיים רבים מצויים בעיירות כאן. חללי קרבות יהודים נקברו לעיתים בבתי עלמין יהודיים באזור ולעיתים בבתי קברות צבאיים כללים. בעיירה בייץ (Biecz) מצויים מספר בתי קברות צבאיים הסמוכים לכביש הראשי. כדאי לעצור בעיירה ולו כדי להתרשם מהמגדל המיוחד של בניין העירייה. מפתיע למצוא בחור נידח כזה מגדל (כ-40 מטר גובהו) מרשים למדי שקיים למעלה מ-400 שנה. בכיכר המרכזית מצוי גם מבנה בית הכנסת של העיירה.
Bieszczady: ה"שפיץ" הדרום מזרחי: דרום מזרח פולין אכלס במשך מאות שנים קבוצות אתניות יחודיות. שתיים מהבולטות בהן הינן הבוייקים (Boyko) והלמקים (Lemko). שתיהן ממוצא אוקראיני, דתם היא רוסית אורתודוקסית. לאחר מלחמת העולם וקביעת גבולות פולין נמצאו הבוייקים והלמקים בריבונות פולנית. בני המיעוטים האלה מנו מאות אלפי נפשות. בשנים הראשונות של פולין, מיד לאחר שחרורה מהכיבוש, שרר במדינה תוהו ובוהו. מוסדות פולין נהרסו כליל במלחמה, גם ללא קשר להשמדת יהדות פולין, חלק ניכר מעלית הנהגת המדינה נרצח על ידי הגרמנים. בשנים אלה, כל גורם בעל כוח ניסה לקבע את מעמדו במדינה המנסה להשתקם. יד הברזל שנכפתה על ידי השלטון הסטליניסטי לא הוסיפה לרגיעה. מלחמת אזרחים פרצה ומעשי פריעת חוק ואלימות ארעו ברחבי המדינה. חלק ממעשים אלה כוונו כנגד היהודים שניסו לשקם עצמם בפולין. מעשי רצח רבים של יהודים ארעו ברחבי פולין, הידוע בהם הינו הטבח בעיר קלצה.
דרום מזרח המדינה סבל במיוחד ממלחמת האזרחים, קבוצות אוקראיניות שמצאו עצמן בריבונות פולנית מרדו. דיכוי המרד היה חד ואכזר. הנפגעים העיקריים היו הבוייקים והלמקים, שלפי המתואר לא היו כלל בין קבוצות המורדים, שספגו את עיקר המהלומה. עשרות אלפים מהם גורשו לאוקראינה, עשרות אלפים נוספים נעקרו וגורשו לשטחים במערב וצפון פולין מהם גורשו התושבים ממוצא גרמני. דרום מזרח המדינה נותר כמעט ריק (שרדו אלפים בודדים מבני הבויקים והלמקים) מאוכלוסייתו המקורית. מי שרוצה לבקר בישובים שננטשו ידרים ל"שפיץ" הדרום מזרחי של המדינה. שם ניתן לראות שרידי ישובים וכנסיות. האזור נופי ומעניין אך גוזל זמן נסיעה רב. בעיר סאנוק ישנו מוזיאון אתנוגראפי (סקאנסן). מוזיאונים דומים יש לא מעט בפולין, כל אחד ויחודו. במוזיאון זה ניתן להתרשם מהארכיטקטורה מבני העץ המקומית שדי נעלמה עם גירוש הלמקים והבויקים. לחובבי ההליכה אזור זה מהווה אחד מאתרי הטרקים הפופולריים בפולין.
סאנוק (Sanok), העיר היחידה באזור הייתה כמובן מרכז יהודי גדול ושרידי הקהילה מצויים בעיר. אם כבר הגעתם עד לכאן חובה להמשיך ולבקר בלסקו (Lesko). גם כאן שתי סיבות לביקור: בית עלמין מעניין מהעתיקים הקיימים בפולין על גבעה מיוערת. המצבות העתיקות מכוסות בטחב ונבלעות במראה האדמה. חלק מהכיתוב על המצבות הוא באותיות ענק שלא נתקלתי בו במקומות אחרים. אין ספק ששורה כאן איזו אווירה שונה. בבית העלמין פגשתי במטיילים פולנים. נתקלתי לא פעם במטיילים פולנים לא יהודים בבתי העלמין היהודים. קיים איזה עניין של תושבי פולין בעברה היהודי של מדינתם. הם מבקרים מצלמים, עוזרים לתעד. זה איננו טרנד נפוץ אך דבר שקיים ומעניין. גופים וארגונים יהודיים בפולין מעודדים חינוך לכלל תלמידי פולין להכרת מורשת יהדות פולין. המשימה אדירה הן בארגון והן במימון שתמיד חסר. במשאבים המוגבלים כיום התהליך מבוצע טיפין טיפין וגם זה משהו.
הסיבה השניה לביקור בלסקו היא ללא ספק ביקור בבית הכנסת המבוצר שעומד על תלו מהמאה ה-17 מבנה מרשים ביותר המשמש כגלריה. לסקו נמצאת בקצה קצהו של מסלולי המטיילים מישראל בדרום מזרח פולין ולולא בית הכנסת המרשים ובית העלמין, בודאי היו מוותרים על עיירה נידחת זו. אם כבר מישהו מהקוראים מחליט למצות את הביקור באזור Bieszczady כדי ללמוד מקרוב על הבוייקים והלמקים או סתם סיור נוף או טרק, כדאי שידע שבעיירה Ustrzyki Dolne כחצי שעה מזרחה מלסקו מצוי בית עלמין יהודי חרב. אני לא ביקרתי בעיירה זו.
פשמישל (Przemysl) היתה כאן קהילה יהודית גדולה בת כ-20000 יהודים. קהילה שנוסדה לפני כ-500 שנים. כיום זו עיר גדולה יחסית בת קרוב ל-100000 תושבים. העיר יושבת על נהר San ודי נחמד לטייל בשעת בין ערביים לאורכו. מרכז העיר מעניין גם הוא לביקור. למתעניינים בכנסיות מובטחת תמורה מלאה למאמץ להגיע לכאן. היום כבעבר, העיר מהווה שער הכניסה מאוקראינה לפולין. פשמישל הייתה בריבונות אוסטרו-הונגריה לפני מלחמת העולם הראשונה וכעיר גבול המקום הפך למבצר ענק כחלק ממערך ההגנה באזור שכיום הוא בדרום פולין. במלחמת העולם השניה הוקם כאן גטו גדול. חלק גדול מיהודי הגטו נלקח לגבעות המיוערות מדרום לעיר ושם נטבחו. מלבד בית העלמין היהודי קיימים כיום בעיר שני מבני בתי כנסת. אחד מהם מבנה ממש ענק משמש כיום כספריה. המבנה השני נטוש ומצוי מצפון לנהר סן.
ירוסלב (Jaroslaw) - על חשיבות העיר ניתן ללמוד מהעובדה ששמשה יחד עם העיר לובלין, מרכז לפעולת ועד ארבע ארצות במשך תקופה ארוכה עד לביטולו על ידי השלטונות. הקהילה כאן היתה קיימת מאז המאה ה-17. את עובדת היות העיר צומת מרכזי לתנועה בין קרקוב ומערבה ממנה ללבוב ואוקראינה חש כיום כל מי שמנסה לחצות את העיר. פקקי תנועה נוראיים ושיירות משאיות ללא סוף. פרנסי פולין טרם השכילו לבנות כביש עוקף והנוסע באזור נאלץ לבלות זמן רב ברחובות העיר הקטנה. חשיבות הקהילה פחתה עם השנים. לפני המלחמה חיו כאן כ-7000 יהודים. גם כאן היה כמובן מרכז חסידי. כמובן שלא הזכרתי את ירוסלב רק כדי לציין את פקקיה. בירוסלב קל לראות וללמוד על פאר הקהילה מבתי הכנסת שלה ששרדו. אחד משמש כיום כמבנה ציבור ברחוב בוזניק וניתן להתרשם מגודלו והשני ה"קטן" הסמוך לו נטוש. גם בית הכנסת ה"קטן" נראה שיכול היה לאכלס מאות רבות של מתפללים.
ויילקי אוצ`י (Wielkie Oczy) - אני מניח שחלק מהאתרים שתיארתי כאן מוכר יחסית למבקרים בפולין. החלטתי לסיים את תאור הביקור בדרום מזרח פולין דווקא בכפר הנידח הזה המצוי כ-30 ק"מ מזרחה מירוסלב. 30 ק"מ בקו אווירי, אך המקום מצוי במרחק דורות. אזור דל אוכלוסין, נטול עיירות ועתיר יערות, סמוך לגבול אוקראינה. גבול זה הוא גבול סגור (מלבד מעברים סדורים) ולאף אחד אין מה לחפש כאן. בכפר ויילקי אוצ`י או וילקוץ בפי היהודים היתה קהילה קטנה שמנתה פחות מ-500 יהודים. תושבי הקהילה חיו כאן כ-200 שנים. כיום זה כפר זעיר עם כנסית עץ אוקראינית ומה שמעניין, במרכז הכפר מצוי בית כנסת גדול וחרב. מה היה לחפש כאן? עובדה, גם כאן במקום הנידח הזה יהודים חיו, למדו, גידלו משפחות טיפחו תקוות ונעלמו.
מידע מאתרי אינטרנט
ועד ארבע ארצות
בויקים
למקים
מוזיאון הצוענים בטארנוב
