6 ימים באלפים הגרמניים: כך תגלו את רכס ההרים שלא רבים מכירים

אם חשבתם שנופים אלפיניים מרהיבים יש רק באוסטריה או צרפת, אז פספסתם את המשך רכס ההרים המרהיב - בגרמניה! הנה מסלול מושלם שיחשוף אתכם לפסגות הרים, אגמים בגווני כחול טורקיז, עיירות ציוריות ועוד פלאי טבע
אלה קינן
|
תמונה ראשית עבור: 6 ימים באלפים הגרמניים: כך תגלו את רכס ההרים שלא רבים מכירים
© אלה קינן

עד לאחרונה רכס האלפים התקשר לי תמיד לטיול באוסטריה, איטליה או שוויץ אבל לא בגרמניה. הזמנה שקיבלתי לטייל באזור, פתחה בפניי צוהר לסגנון טיול שונה ממה שהכרתי, ואחרי שבוע באלפים הגרמניים, אני יכולה להגיד בוודאות שזו אחת הנסיעות הקסומות ביותר שעשיתי בשנים האחרונות.

האלפים הגרמניים: התמצאות בשטח

דרך האלפים הגרמנית נמשכת מגבול אוסטריה ועד הגבול הדרום מזרחי עם שוויץ וליכטנשטיין. הדרך רצופה נוף הררי עם תצפיות משגעות, אגמים ושדות ירוקים לצד הכפרים היפים של בוואריה. אמנם ניתן להתנייד כאן בתחבורה ציבורית, אך כדי להגיע בשעות נוחות או למקומות פחות מתויירים ובעיקר כדי ליהנות מהנוף המהמם בצד הדרך, בחרנו לשכור רכב. ואם זה לא מספיק, אז כדאי לדעת שהשכרת רכב במינכן הייתה עבורי מהמקומות הזולים בהם יצא לי לשכור רכב באירופה (בהשוואה להולנד, איטליה, נורבגיה ואפילו יוון).

טיפ חשוב לשוכרי הרכב: אל תצאו לדרך לפני שהצטיידתם במדבקה שמאפשרת נסיעה באוסטריה. ניתן לרכוש בכל תחנת דלק. למה? נסיעה לאורך דרך האלפים הגרמנית בהכרח עוברת בכבישים שנמצאים באוסטריה. מבירור מקדים וגם כפי שציינה בפנינו חברת השכרת הרכב, במידה ולא מדביקים את המדבקה על השמשה הקדמי, תמצאו את עצמכם מקבלים קנס ממשטרת התנועה האוסטרית שמקפידה מאוד על בדיקת המדבקה. המדבקה עולה 8 יורו ותקפה לזמן יחסית ארוך (יותר משבוע).

ועוד דבר לפני שנצא לדרך – אמנם בטיול הזה היינו רק מבוגרים, אבל אפשר בקלות להתאים את רובו גם למשפחות עם ילדים.

תראו את היופי המהפנט הזה:

יום 1: נחיתה ולינה במינכן

את הטיול ניתן לעשות ממזרח למערב או ממערב למזרח. מומלץ לטייל לפחות 6-7 ימים, אם כי אפשר ואף רצוי יותר.

על מנת להגיע לבוואריה, טסנו למינכן, שם יצאנו לסיבוב קצר סביב כיכר מריאן (Marienplatz) והגנים האנגליים (English Gardens), בילינו את הלילה ולמחרת בבוקר אספנו את הרכב השכור ויצאנו לדרכנו. נסענו מזרחה, קרוב מאוד לגבול עם אוסטריה (כשעה נסיעה ממינכן), לפארק הלאומי ברכטסגאדן (Berchtesgaden National Park). עבורי זה היה האזור היפה ביותר בטיול ושם הייתי ממליצה להשקיע יותר זמן אם מתאפשר. יש באזור לא מעט מקומות לבקר בהם – פרטים תוכלו למצוא באתר הפארק.

יום 2: אגם המלכים

אגם המלכים (Koningsee) היפהפה שוכן במרכזו של הפארק הלאומי, למרגלותיו המזרחיים של הר וצמן (Watzmann). אם אתם בעניין של הליכה, ישנם מסלולי טיפוס והליכה סביב ההר, אבל אם אתם רוצים להגיע לאגם תצטרכו להפליג אליו מהמעגן (שימו באפליקציית הניווט Koningsee).

ההפלגה עוברת בנופים מרהיבים ומובילה ללשון ים, עליה נמצאת כנסיית סנט ברתולמיאו היפהפיה. משם ניתן ואף רצוי להמשיך בהפלגה לאגם אוברזי (Obersee), אגם הררי קטן מדרומית לקוניגזי (Koningsee), שגם אליו אפשר להגיע אך ורק בהפלגה. סביב אגם אוברזי יש מגוון מסלולי הליכה, החל מ-45 דקות ועד 5 שעות, ברמות קושי שונות, והנוף שתראו משם מרהיב ביופיו - מי טורקיז שקופים, הרים ירוקים שפסגותיהם מושלגות בעונה. בעיניי זה היה המקום הכי יפה וקסום בטיול, טבע אמיתי שמזכיר איים אקזוטיים במזרח הרחוק, אבל מוקף ברכס האלפים ובמזג אוויר מעט צונן.

כיוון שמדובר בטיול יום יפהפה, מומלץ להגיע באמצע שבוע כאשר התורים אינם ארוכים, ולצאת בהפלגות הראשונות בין 8:00 ל-9:00 בבוקר (הפלגה יוצאת כל רבע שעה). עלות הפלגה לסנט ברתולמיאו כ-15 יורו והפלגה עד Obersee עולה כ-19 יורו. ההפלגה המלאה עד Obersee אורכת שעה והיא מומלצת ביותר.

נופים מרהיבים סביב האגם, צילום: אלה קינן

יום 3: אגם הינטרזי

השהות בברכטסגאדן גרמה לי להתאהב כמעט בכל פינה באזור, בשקט, בכפריות, בנופים ובירוק והחלטנו לבלות גם את יום המחרת באזור ולדחות מעט את הנסיעה. בבירור שעשינו עם המקומיים קיבלנו המלצה על אגם הינטרזי (Hintersee). האגם נמצא קילומטרים ספורים מהפארק הלאומי והוא קטן מאוד בגודלו אך יפהפה, שליו, לא מאוד מתוייר ויש בו אווירה שקטה, פרטית ומשפחתית.

משני צידיו תמצאו חניה והכי חשוב - דרך רגלית המאפשרת להקיף אותו בצורה נוחה וליהנות מהשקט והמים הצלולים למרגלות האלפים. אם הגעתם במזג האוויר טוב, נצלו אותו לרחצה באגם או לשייט קצר בסירת פדלים קטנה.

לקראת אחר הצהריים גדות האגם התמלאו בצעירים ובמשפחות מקומיות שבאו לשחות ולשחק במים, חלק פשוט התיישבו לפיקניקים ונוצרה אווירה מיוחדת שנתקלתי בה שוב ושוב לאורך כל הטיול בבוואריה - הגרמנים יוצאים לטייל, לשחות וליהנות מהטבע שלהם באופן יומיומי. אגם הינטרזי הוא ללא ספק מקום שבו אפשר לראות השתקפויות מיוחדות במים לקראת שעות אחר הצהריים.

לשחות ולשחק במים, צילום: אלה קינן

בסמוך לאגם יוצאים מספר מסלולי הליכה קצרים וקלילים המובילים למפלים קטנים, נחלים ואזור מלא צמחייה יפה.

אזור ברכטסגאדן שופע מלונות ומסעדות מקומיות הממוקמות למרגלות האלפים ומספקות נוף עוצר נשימה. אם היתה לנו אפשרות, היינו נשארים שם לפחות עוד יום. וחוץ מהיופי הזה שקשה לשבוע ממנו, אם אתם מחפשים אזור שהוא לא עמוס תיירים, זה המקום בשבילכם. כאן נתקלנו כמעט רק בתיירות פנים ובמעט מאוד זרים. אולי זה בגלל שהאזור צמוד לגבול עם אוסטריה, לשם רבים נוסעים לבלות יום שלם בעיר זלצבורג וחוזרים ללון באזור ברכטסגאדן.

יום 4: העיירה גרמיש-פרטנקירכן

אחרי כשעתיים נסיעה מברכטסגאדן בדרך מאוד יפה, שכוללת עצירות לאגמים שבדרך, מגיעים לעיירה גרמיש-פרטנקירכן (Garmisch-Partenkirchen). בחורף ממלאים את העיירה גולשי הסקי. אנחנו הגענו בשבוע הראשון של ספטמבר, במזג אוויר די קודר וגשום. למרות שהשמש לא היתה לצידנו, הספקנו להסתובב ולטייל סביב המקומות הרבים שיש לעיירה להציע.

העיירה משמשת כבסיס יציאה למסלולי הליכה רבים בפסגות שסביבתה. מבין המסלולים הרבים שבאזור בחרנו את Partnach George - נקיק יפהפה שוצף מים שהולכים במסלול טיול לצידו. המסלול יפה ונוח גם למשפחות, הכניסה אליו עולה 5 יורו לאדם מבוגר. מומלץ להגיע באמצע שבוע על מנת להימנע ממסלול עמוס במטיילים שכן מדובר במסלול צר. אורך הטיול כולו אורך כשעה וחצי עד שעתיים לכל היותר.

תראו איזה מסלול שווה:

מחפשים שקט מוחלט? תוכלו להקיף כמעט את כל אגם איבזי (Eibsee) במסלול הליכה מסודר. צבעי הטורקיז והכחול היפהפיים שלו ילוו אתכם לכל אורך המסלול, בייחוד אם נפלתם על יום שמשי (אנחנו לא). במזג אוויר טוב אפשר גם לשחות באגם. סביב האגם ישנם גם מסלולי הליכה מסומנים, פחות ידועים, אשר מובילים לאזורים יותר פרטיים ושקטים סביב האגם, שם אפשר לבלות במשך שעות. באגם עצמו ישנם מספר איים קטנים, ברווזים רבים, וגם מעט מסעדות ומלונות. באזור גרמיש זה היה המקום שהכי נהנינו בו - מסלול הליכה נעים, נוף עוצר נשימה, אגם יפהפה בצבעים משגעים ושקט כזה שרק הברווזים שביקרו אותנו יכלו להפר.

במידה ומזג האוויר מאפשר, כלומר – אם אין עננות, אל תפספסו את העלייה ברכבל לפסגת הר צוגשפיצה (Zugspitze), ההר הגבוה בגרמניה, משם תוכלו לצפות על הנוף המרהיב. את הרכבל לפסגת ההר ניתן לקחת בצמוד לכניסה לאגם איבזי (Eibsee) (שימו באפליקציית הניווט Eibsee ותגיעו היישר לחניית הרכבים שצמודה לרכבל). הטיול עולה בין 35-58 יורו, תלוי אם אתם מסתפקים רק בעליה ובירידה ברכבל או מצרפים גם מסלול טיול קצר.

אין כמו להקיף את אגם Eibsee, צילום: אלה קינן

יום 5: כפר גרולד, אגם גרולדזי וטירת נוישוונשטיין

את הכפר גרולד (Gerold) והאגם שקרוי על שמו – אגם גרולדזי (Geroldsee) לא תמצאו במסלול התיירים השחוק, כך שהצלחנו לבלות בו בהנאה רבה מספר שעות לבד לגמרי. הכפר יפהפה וקטן, ממוקם על גבעה ירוקה במיוחד הצופה על האגם. גם כאן, אם מזג האוויר מאפשר לכם, מומלץ לשחות באגם ובעיקר לנוח או לטייל סביב הכפר לצד פרות ועיזים. לאוהבי הטבע מומלץ להעביר כמה שעות בדרך מגרמיש לאזור פוסן (Fussen) – היעד הבא בטיול.

הנופים הכפריים בדרך לפוסן, צילום: אלה קינן

נסיעה של כשעה וחצי תביא אתכם מכפר Gerold לעיירה Fussen, עיירה קטנה מאוד המפורסמת בעיקר כיוון שהיא צופה על טירת נוישוונשטיין (Neuschwanstein Castle) המפורסמת. טירה זו היא בין האטרקציות הכי מתויירות בבוואריה, אם לא המתויירת מכולן.

הטירה היוותה השראה לטירה שצייר וולט דיסני ביפהפיה הנרדמת ואף משמשת כלוגו המפורסם של חברת דיסני. את הטירה בנה לודוויג השני, מלך בוואריה במאה ה-19. כדאי להגיע לטירה בשעות הבוקר המוקדמות כדי להימנע מהמוני האנשים שמגיעים מדי יום לטירה, מרחק נסיעה של 10 דקות מהעיר עצמה. במקום חניון בתשלום בעלות של כ-3 יורו ומשם יוצאים במסלול הליכה של כ-40 דקות לטירה, או לחילופין לוקחים אוטובוס או כרכרה עם סוס.

אם תשאלו אותי, רצוי להמנע מנסיעה בכרכרה עם סוס, כי יותר פשוט לנסוע 7 דקות באוטובוס במקום להכביד על סוס שסוחב כרכרה הלוך ושוב, למעלה למטה, במשך יום שלם. מבחינתי זו התעללות ובנוסף - זה גם יקר משמעותית מנסיעה באוטובוס.

למי שבוחר לעלות ברגל במשך 40 דקות, קחו בחשבון שמדובר בעליה קשה וחדה, שהשאירה אותנו, צעירים, בכושר ולא מעשנים – מתנשמים, מתנשפים ועייפים עד שהגענו לאזור הטירה. אז מהניסיון שלי, מומלץ לקחת את האוטובוס שיוצא בצמוד לחניון מדי 10 דקות ועולה 1.5 יורו לכל כיוון. כשמגיעים למעלה, ניתן להיכנס ישר לשביל שלוקח לסיור בתוך הטירה.

אז מה מיוחד כאן? התצפית היפהפיה מהגשר שצופה על הטירה (קרוב למקום העצירה של האוטובוס) ומשם – הליכה של כמה דקות ממנו תוכלו לראות נוף מרהיב יותר של הטירה (זהירות! לא כל הדרך מגודרת). מומלץ לרכוש כרטיסים מספר ימים מראש באתר האינטרנט של הטירה.

את הלילה העברנו בעיירה Fussen.

לא רק בסרטי דיסני - טירת נוישוונשטיין, צילום: אלה קינן

יום 6: לינדאו ואימנשטאט

למחרת נסענו לכיוון העיר לינדאו (Lindau) הנמצאת בקרבת שוויץ. נסיעה ללא עצירות אורכת כשעה וחצי סביב נופים נפלאים ועיירות ציוריות רבות בהן עצרנו להתרעננות או ארוחת צהריים. אחת מהן היא העיירה אימנשטאט (Immenstadt), ציורית ומקסימה, ממנה אפשר לעלות ברכבל שמוביל למגלשות הרים (Alpine Coasters).

לא צריך להיות ילדים כדי ליהנות מהגלישה – מובטחת לכם חוויה מדהימה. המגלשות מהירות מאוד ועוברות במסלול מפותל וארוך המשקיף על כל Immenstadt, כך שעל הדרך אתם גם נהנים מנוף מרהיב. מתאים לילדים מגיל 7 בליווי הורה. אם אתם מטיילים עם ילדים, כדאי לדעת שלאורך כל דרך האלפים הגרמנית ישנן מספר מגלשות הרים, ומלבד הפעילות עצמה ישנם תמיד גם מגרשי משחקים, מתקנים לילדים, טרמפולינות ופינות ליטוף.

לאחר שני סיבובים במגלשות ההרים המשכנו בנסיעה והגענו בשעות אחר-הצהריים ללינדאו, השוכנת סביב אגם בודנזי (Bodensee), שנמצא חלקו בגרמניה וחלקו בשוויץ. המלון שלנו היה במרחק קצר מהאגם, אז ניצלנו את הזמן לטיול סביב האגם הנחמד.

למחרת, יום הטיסה, קמנו וטיילנו בעיר, סביב האגם, במטעי תפוחים ואגסים יפהפיים הצופים אל האגם ומשם נסענו, שוב, בדרך יפהפיה ישירות לשדה התעופה במינכן, לעלות על הטיסה הביתה.

אין ספק שעוד 5 ימים באזור בוואריה היו ממצים באופן טוב יותר את מה שיש לראות בה, אבל תמיד טוב להשאיר טעם של עוד.

אלה קינן היא בלוגרית טיולים והייתה אורחת לשכת התיירות הגרמנית וחברת לופטהנזה. לערוץ האינסטגרם של אלה »

עשינו לכם חשק לטייל באזור חבל בוואריה? מצאנו עוד כמה כתבות שיכולות לעניין אתכם:

יעדי הכתבה

סגור
×